(1+2) אֲגַם מַיִם

AN 1.45 – Udakarahada Sutta – אֲגַם מַיִם (1)

"מַמָּשׁ, נְזִירִים, כְּאִלּוּ הָיָה אֲגַם מַיִם עָכוּר, מְרֻפָּשׁ וּבֻצִּי1. שָׁם, אָדָם בַּעַל עֵינַיִם הַנִּצָּב עַל גְּדָתוֹ לֹא יָכוֹל הָיָה לִרְאוֹת צְדָפוֹת וְקוֹנְכִיּוֹת, חָצָץ וַחֲרָסִים, לַהֲקוֹת דָּגִים מְשׁוֹטְטוֹת וְעוֹמְדוֹת. וּמַדּוּעַ זֹאת? עֲכוּרִים הֵם, נְזִירִים, הַמַּיִם.

"אָכֵן מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים, שֶׁנָּזִיר שֶׁתּוֹדַעְתּוֹ עֲכוּרָה יֵדַע אֶת טוֹבַת עַצְמוֹ, אֶת טוֹבַת אֲחֵרִים אוֹ אֶת טוֹבַת שְׁנֵיהֶם, אוֹ שֶׁיִּוָּכַח בִּדְבָרִים עַל-אֱנוֹשִׁיִּים, בִּמְצֻיָּנוּת בַּתּוֹבָנָה וּבָרְאִיָּה הָרְאוּיוֹת לְאַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה – אֵין זֶה בְּגֶדֶר הָאֶפְשָׁר.2 וּמַדּוּעַ זֹאת? עֲכוּרָה הִיא, נְזִירִים, תּוֹדַעְתּוֹ."

AN 1.46 – Udakarahada Sutta – אֲגַם מַיִם (2)

"מַמָּשׁ, נְזִירִים, כְּאִלּוּ הָיָה אֲגַם מַיִם צָלוּל, זַךְ וְלֹא עָכוּר. אָדָם בַּעַל עֵינַיִם הַנִּצָּב עַל גְּדָתוֹ הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת צְדָפוֹת וְקוֹנְכִיּוֹת, אַבְנֵי חָצָץ וַחֲרָסִים, וּלְהָקוֹת דָּגִים מְשׁוֹטְטוֹת וְעוֹמְדוֹת.3 וּמַדּוּעַ זֹאת? לֹא עֲכוּרִים הֵם, נְזִירִים, הַמַּיִם.

"אָכֵן מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים, שֶׁנָּזִיר שֶׁתּוֹדַעְתּוֹ לֹא עֲכוּרָה יֵדַע אֶת טוֹבַת עַצְמוֹ, אֶת טוֹבַת אֲחֵרִים אוֹ אֶת טוֹבַת שְׁנֵיהֶם, אוֹ שֶׁיִּוָּכַח בִּדְבָרִים עַל-אֱנוֹשִׁיִּים, בִּמְצֻיָּנוּת בַּתּוֹבָנָה וּבָרְאִיָּה הָרְאוּיוֹת לְאַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה – זֶה אֶפְשָׁרִי. וּמַדּוּעַ זֹאת? לֹא עֲכוּרָה הִיא, נְזִירִים, תּוֹדַעְתּוֹ."