מילון מונחים
אינדקס ומילון מונחי דהרמה, בתרגומו ובניסוחו של אג'אהן פניננדו
מילון מונחיםשמות אנשים ומקומות
האינדקס חלקי: לא כל הסוטרות עברו סימון של המונחים שבהן, ולכן מראי המקום שמופיעים כאן אינם רשימה שלמה.
א
- אַבְחָנָה sampajañña
תְּשׂוּמַת-לֵב לפעולות עצמיות - אוּפּוֹסַטְהַ uposatha
יום הירח המלא ויום מולד הירח. בשני מועדים אלו מתכנסים הנזירים החיים ב-סַנְגְהַה ומשננים את ה-פָּטִימוֹקּהַ. ליושבי-בית ממליץ הבודהה גם על שני ימים נוספים בחודש, השמיני בכל מחצית חודש, כימי תרגול מוגבר תוך שמירת שְׁמוֹנַת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל, וגם הם נקראים אופוסטה. ה"אופוסטה" היתה במקור מושג ברהמיני שמשמעותו היתה יום היטהרות לפני הקרבת קורבן גדול - אַחְדוּת הַתּוֹדָעָה cittassa ekaggatā
ביטוי נרדף למצב ה-רִכּוּז. מצב שבו תשומת הלב מופנית לדבר אחד בלבד - אִי אַלִּימוּת avihiṁsā
ההיפך מ-אַלִּימוּת. ראו: כַּוָּנָה נְכוֹנָה - אִי אַשְׁלָיָה amoha
ההפך מ-אַשְׁלָיָה. אחד משלושת שרשי ה-מוֹעִיל - אִי הֵאָחֲזוּת anupādā
השתחררות מן ה-הֵאָחֲזוּת - אִי חַמְדָנוּת alobha
ההפך מ-חַמְדָנוּת. אחד משלושת שרשי המועיל - אִי מַתַּן הַדַּעַת amanasikārā
המנעות מהפניית תשומת הלב לדברים מסוימים. ראו: נְתִינַת הַדַּעַת (מַתַּן הַדַּעַת) - אִי סְלִידָה adosa
ההפך מ-סְלִידָה. אחד משלושת שרשי המועיל - אִי פּוֹגְעָנוּת abyāpāda
ההיפך מ-פּוֹגְעָנוּת. ראו: כַּוָּנָה נְכוֹנָה - אִי קְבִיעוּת (לֹא קָבוּעַ) anicca
העקרון לפיו כל התופעות בעולמנו, כל ה-מֻשָּׂגִים, משתנים תמיד - אִי שֶׁקֶט וּדְאָגָה uddhaccakukkuccā
אחד מ-חֲמֵשֶׁת הַמִּכְשׁוֹלִים - אִי תּוֹבָנָה aññāṇa
תּוֹבָנָה שגויה. מרכיב של תַּעְתּוּעַ - אִישׁ הֶהָמוֹן puthujjana
אדם שאינו לומד ומתרגל את הדהרמה - אֵל deva
בדרך כלל - אחד מן האלים הפחותים החיים בתענוגות חושים. ראו: בְּרַהמַה; מֶלֶךְ שְׁמֵימִי - אַלִּימוּת vihiṁsā
כוונת פגיעה ביצור חי. ההיפך מ-אִי אַלִּימוּת - אֵמוּן saddhā
השעיית הספק במישהו מתוך הנחה שהוא פועל לטובת נותן האמון או לפחות לא לרעתו. התייחסות הכרחית לרוצה לקבל עזרה ובפרט ללמוד מן הזולת. בפרט: אֵמוּן בבודהה, בדהרמה ובסנגהה - אָנוֹכִיּוּת ahankāra
הנטייה ליצור "אני" כזה או אחר - אַרְבַּע הָאֲמִתּוֹת הַנַּעֲלוֹת cattāri ariyasaccāni
מסגרת המחשבה המאפשרת שחרור מ-סֵבֶל. הַשְׁקָפָה נְכוֹנָה ברמת האדם המואר. כוללות את: הַסֵּבֶל, עֲלִיַּת הַסֵּבֶל, חֲדִילַת הַסֵּבֶל, הַנָּתִיב הַמּוֹלִיךְ לַחֲדִילַת הַסֵּבֶל - אַרְבַּע הַתְמָדוֹת-הַמַּאֲמָץ הַנְּכוֹנוֹת cattāro sammappadhānā
משבע דרכי התרגול המרכזיות שמלמד הבודהה, פיתוח של מַאֲמָץ נָכוֹן - אַרְבַּעַת בִּסּוּסֵי תְּשׂוּמַת-הַלֵּב cattāro satipaṭṭhānā
משבע דרכי התרגול המרכזיות שמלמד הבודהה. כוללת: הגות בַּגּוּף כגוף, בַּתְּחוּשָׁה כתחושה, בַּתּוֹדָעָה כתודעה, בַּתּוֹפָעוֹת כתופעות - אַרְבַּעַת דַּרְכֵי הַכֹּחַ הָרוּחָנִי cattāro iddhipādā
משבע דרכי התרגול המרכזיות שמלמד הבודהה. פיתוח כֹּחַ-רוּחָנִי נעשה ברִכּוּז על בסיס חֵשֶק, מֶרֶץ, מצב-תודעה ו-חקרנות - אַרְבַּעַת הַיֵּשִׁים הַגְּדוֹלִים cattāro mahābhūtā
אדמה, מים, אוויר, חוֹם. ראו: יְסוֹד - אַרְבַּעַת הַמְּזוֹנוֹת cattāro āhārā
הדברים שהיצורים החיים תלויים בהם לקיומם: מָזוֹן חָמְרִי גַּס אוֹ עָדִין, מַגָּע, רְצוֹן-הַתּוֹדָעָה, תּוֹדָעָה - אַרַהַנְט arahanta
אדם שהגיע לשחרור מסבל, ל-נִירְוָאנַה - אַשְׁלָיָה moha
המחשבה שמשהו הוא כך, כאשר איננו כך במציאות. אחד מ-שָׁרְשֵׁי הַמַּזִּיק - אֹשֶׁר sukha
ההיפך מ-סֵבֶל. מילה נרדפת ל-רְוָחָה. ראו: נָעִים וההבדל ביניהם
ב
- בּוֹדְהִיסַטְוַה bodhisatta
בודהה בתקופה שלפני הגיעו להארה. בודהה לעתיד - בּוּשָׁה hiri
הדחף להסתיר משהו מחשש ללעג וביקורת - בְּחִינוֹת תּוֹדָעָה manopavicārā
3 דרכים להתייחס לאובייקטים של כל אחד מששת החושים: כְּמַעֲמַד-שִׂמְחָה, כְּמַעֲמַד-עֶצֶב, כְּמַעֲמַד-שִׁוְיוֹן-נֶפֶשׁ - בְּחִינַת תּוֹפָעוֹת dhammavicaya
אחד מ-שִׁבְעַת מַרְכִּיבֵי הַהִתְעוֹרְרוּת - בִּלְתִּי מְיֻמָּן (אֵינוֹ מְיֻמָּן) akusalā
אדם הפועל באופן מזיק. ההיפך מ- מְיֻמָּן - בְּסִיס אֵינְסוֹפִיּוֹת-הֶחָלָל ākāsānañcāyatana
מצב מדיטטיבי מופשט מחומריות, גבוה מן הגָ'הנַה הרביעית - בְּסִיס אֵינְסוֹפִיּוֹת-הַתּוֹדָעָה viññāṇañcāyatana
מצב מדיטטיבי מופשט גבוה מבְּסִיס אֵינְסוֹפִיּוֹת-הֶחָלָל - בְּסִיס הָאֵינוּת ākiñcaññāyatana
מצב מדיטטיבי מופשט גבוה מבְּסִיס אֵינְסוֹפִיּוֹת-הַתּוֹדָעָה - בְּסִיס לֹא-תְּפִיסָה-וְלֹא-חֹסֶר-תְּפִיסָה nevasaññānāsaññāyatana
מצב מדיטטיבי מופשט גבוה מבְּסִיס הָאֵינוּת. נקרא גם: "הֵאָחֲזוּת עֶלְיוֹנָה" בהיותו שלב הקרוב להארה - בְּרַהמַה brahma
אֵל מן האלים העליונים, שאינם כבולים לחומר מסויים וחיים ללא עניין בתענוגות חושים. גם הם יישויות חיות, ולכן נתונים למוות. ראו: אֵל; מָארַה - בְּרַהמַה וִיהָרַה brahmāvihāra
מילולית: משכנות האלים. ארבע ההתייחסויות המיטיבות כלפי יצורים חיים. כוללות: יְדִידוּתִיּוּת, חֶמְלָה, שִׂמְחָה-בְּהַצְלָחָה, שִׁוְיוֹן-נֶפֶשׁ. כתרגול הוא נקרא גם: שִׁחְרוּר הַתּוֹדָעָה חֲסַר הַגְּבוּל - בְּרַהְמִין brāhmaṇa
ג
- גָ'הנַה jhāna
חלק מתרגול הריכוז; כל אחד מארבעה מצבים מדיטטיביים מוגדרים הנובעים מ-הִתְבּוֹדְדוּת וויתור על גירויי החושים, ומאופיין ברגיעת התגובות התודעתיות. הג'הנות נקראות תִּרְגּוּל הַתּוֹדָעָה הַגְּבוֹהָה וגם "מִשְׁכָּן מְאֻשָּׁר בְּחַיִּים אֵלּוּ". ראו: רִכּוּז נָכוֹן - גּוּף rūpa
גוף כל שהוא, בדגש על היותו עשוי מ-אַרְבַּעַת הַיֵּשִׁים הַגְּדוֹלִים - גּוּף kāya
- גּוֹרֵם hetu
בדרך כלל מילה נרדפת ל-סִבָּה
ד
- דִּבּוּר נָכוֹן sammāvācā
אחד מחלקי הַדֶּרֶךְ כְּפוּלַת הַשְּׁמוֹנֶה - דְּבָרִים dhammā
מושאי איבר החוש פֶּתַח הַמּוּדָעוּת, הדברים הנכנסים למודעות מתוך הלא-מודע. פרטים במציאות, טבע הדברים. ראו: דְהַרְמָה (1) תּוֹפָעָה ; אחד מ-שֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים החיצוניים - דְהַרְמָה dhamma
- דְהַרְמָה-וִינַיַה dhammavinaya
"הדברים והמשמעת", הכרת המציאות, והתרגול כדי לפעול בהתאם לה. כך מכנה הבודהה את מכלול תורתו, בדגש על ההתקדמות בה. ראו: תּוֹרָה - דוֹגְמָטִיּוּת וְטִקְסִיּוּת sīlabbata-parāmāsa
היאחזות בכללים או בטקסים, במחשבה שהם המשחררים מסֵבֶל - (הַ)דּוֹחֶה asubha
הראייה הסובייקטיבית של משהו כלא אטרקטיבי - דְּחִיָּה arati
מילולית: אי-התחברות. ההיפך מ-שִׂמְחָה-בְּהַצְלָחָה - (הַ)דֶּרֶךְ כְּפוּלַת הַשְּׁמוֹנֶה aṭṭhaṅgika magga
מורכבת מ-הַשְׁקָפָה נְכוֹנָה, כַּוָּנָה נְכוֹנָה, דִּבּוּר נָכוֹן, מַעֲשֶׂה נָכוֹן, מִחְיָה נְכוֹנָה, מַאֲמָץ נָכוֹן, תְּשׂוּמַת-לֵב נְכוֹנָה, רִכּוּז נָכוֹן
ה
- הֵאָחֲזוּת upādāna
השפעת התעתוע על התודעה הגורמת לזהוי דברים כקבועים. אחיזה בלתי מועילה בדבר. ההפך מ-אִי הֵאָחֲזוּת - הֲבָנָה מְלֵאָה pariñña
הפנמה מלאה של הידע, כך שיבוא לביטוי בכל פעולה. את הסבל יש להבין במלואו - הָגוּן (אָדָם הָגוּן) sappurisa
אדם החי (ברמתו האישית) על פי הדהרמה - (הַ)הוֹלֵךְ אַחַר הָאֵמוּן saddhānusārī
דרגה בתרגול במסלול ל-מְשֻׁחְרָר בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים, שבה המתרגל נחן ב-אֵמוּן ובאהבה כלפי הבודהה וכן ב-חֲמֵשֶׁת הַיְּכוֹלוֹת - (הַ)הוֹלֵךְ אַחַר הַדְהַרְמָה dhammānusārī
דרגה בתרגול במסלול ל-מְשֻׁחְרָר בְּאֶמְצָעוּת הַתְּבוּנָה, שבה המתרגל נחן במידה של תְּבוּנָה, בעזרתה הוא מקבל דהרמות מסוימות, וכן ב-חֲמֵשֶׁת הַיְּכוֹלוֹת - הֶמְשֵׁכִיּוּת saṁsāra
המשכיות הלידה-מחדש, שאיננו רואים את תחילתה או את סופה - הִסּוּס vicikiccha
חוסר בטחון בדרך לשחרור מסֵבֶל. ראו: סָפֵק - הַקַּבָּלָה הַגְּבוֹהָה upasampada
ההסמכה לנזירוּת מלאה. ראו: עֲזִיבָה - הַשְׁקָטָה (שָׁקֵט) upasama
מילה מקבילה ל- רְגִיעָה - הַשְׁקָפָה diṭṭhi
נקודת מבט על המציאות, בדרך כלל שגויה במידה זו או אחרת בגלל זיהומי התודעה - הַשְׁקָפָה נְכוֹנָה sammādiṭṭhi
ברמת בעלי הבתים: נקודת מבט שאינה מפריעה להתקדמות בדרך. אחד מחלקי הַדֶּרֶךְ כְּפוּלַת הַשְּׁמוֹנֶה. ראו: אַרְבַּע הָאֲמִתּוֹת הַנַּעֲלוֹת - הַשְׁקָפוֹת עַצְמִיּוּת sakkāya-diṭṭhi
הזדהות עם העצמי או חלק ממנו, ראיית העצמי או חלק ממנו כקבוע ובלתי משתנה. ראו: תּוֹרוֹת אוֹדוֹת הָעַצְמִי - הִשְׁתּוֹקְקוּת taṇhā
מילולית: "צמא" - הִתְאַוּוּת sarāga
מצב תודעה הנגזר מ-תַּאֲוָה - הִתְבַּדְּלוּת paṭisallāna
התרחקות מהפרעות חיצוניות, בדרך כלל לשם תרגול. ראו: הִתְבּוֹדְדוּת - הִתְבּוֹדְדוּת viveka
שהיה בריחוק, גופני ו/או תודעתי, מהפרעות חיצוניות ו-זִהוּמֵי הַתּוֹדָעָה. ראו: הִתְבַּדְּלוּת - הִתְבּוֹנְנוּת paccavekkhana
בחינה מנטלית של דבר מוחשי או מופשט, פנימי או חיצוני. ההתבוננות מהווה כלי עיקרי בפיתוח התודעה - הִתְהַוּוּת bhava
תחילת קיום אינדיבידואלי - (הַ)הִתְהַוּוּת הַמֻּתְנֵית paṭiccasamuppāda
מודל של התהליכים המובילים להופעת הסבל, מופיע בכמה וריאציות - הִתְנַגְּדוּת paṭigha
הרצון שדבר מסויים לא יהיה. התייחסות העומדת בבסיס הכעס והפוגענות. ההיפך מ-שִׁוְיוֹן-נֶפֶשׁ
ו
- וִינַיַה vinaya
משמעת הנזירים, מכלול התפיסה וההתנהגות הראויים ברמת הנזיר, המהווים חיקוי להתנהגות האדם המואר
ז
- זִהוּם/ זִהוּמֵי הַתּוֹדָעָה saṅkilesa
שם כללי לתהליכי עיוות התפיסה והתגובה המחוללים את הסבל. ראו: שָׁרְשֵׁי הַמַּזִּיק; מַתְסִיסִים; חֲמֵשֶׁת הַמִּכְשׁוֹלִים; נְּטִיּוֹת הַחֲבוּיוֹת בַּתּוֹדָעָה; כְּבָלִים; - זְהוּת עַצְמִית attabhāva
הזהות של יצור חי בכל רגע נתון בתקופת חייו, המורכבת ממכלול התייחסויותיו של היצור החי לסביבתו. הדגש הוא על היות הזהות החדשה תוצר של מעשי הזהויות הקודמות - זְכוּת puññā
תוצאה חיובית הנצברת לעושה מעשה טוב. ההיפך מ-נֶזֶק - זִקְנָה וּמָוֶת jarāmaraṇa
ביטוי מייצג ל-סֵבֶל במובנו הרחב. ראו: לֵדָה וְזִקְנָה
ח
- חֶדְוָה piti
אושר מתפרץ - חוֹזֵר פַּעַם sakadāgāmi
מתרגל שהגיע לשלב השני לקראת ההארה, שאחריו האדם נולד רק עוד פעם בעולם זה - חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה brahmacariya
במובן הרחב: חיי פרישות מינית, כפי שגם בני כתות אחרות ומתרגלים אחדים נהגו. ראו: פְּרִישׁוּת. בדרך כלל במשמעות הספציפית: חיי הנזירוּת שלימד הבודהה, המביאים לשחרור מסֵבֶל - חֶמְדָּה abhijjhā
התייחסות הנגזרת מ-חַמְדָנוּת - חַמְדָנוּת lobha
הרצון שיהיה לי או בחוויתי משהו מסוים. (אדם, חפץ, מצב וכו'). אחד מ-שָׁרְשֵׁי הַמַּזִּיק - חֶמְלָה anukampā
התייחסות ליצור חי המניעה לפעולת עזרה, כמושג אישי - חֶמְלָה karuṇā
התייחסות ליצור חי המניעה לפעולת עזרה, כמושג תיאורטי. ההיפך מ-רֹגֶז. אחת מארבע ה-בְּרַהמַה-וִיהָרַה - חֲמֵשֶׁת הַיְּכוֹלוֹת pañcindriyani
- חֲמֵשֶׁת הַכּוֹחוֹת pañca balani
- חֲמֵשֶׁת הַמִּכְשׁוֹלִים pañca nīvaraṇā
סוג של זִהוּמֵי הַתּוֹדָעָה - חֲמֵשֶׁת חוּטֵי תְּשׁוּקַת הַחוּשִׁים pañca kāmaguṇā
מקורות ההנאה. האובייקטים של חמשת החושים החיצוניים: מראות, קולות, ריחות, טעמים, מגעים - חֲמֵשֶׁת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל pañcasila
ה-מוּסָר ברמת בעלי הבתים: הִמָּנְעוּת מֵהֲרִיגַת-חַי, מִלְּקִיחַת מָה שֶׁלֹּא נִתָּן, מִדְּבַר-שֶׁקֶר, מִמַּעֲשֵׂה מִינִי שָׁגוּי, מִשְּׁתִיַּת אַלְכּוֹהוֹל וּדְבָרִים הַמְּבִיאִים לְקַלּוּת רֹאשׁ. ראו: כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל - חֲמֵשֶׁת מִקְבְּצֵי-הַהֵאָחֲזוּת pañcupādānakkhandhā
מודל של ה-עצמי. מקבצי הדברים המרכיבים יצור חי. כוללים: מקבץ ה-גוּף, מקבץ ה-תְחוּשָׁה מקבץ ה-תְּפִיסָה, מקבץ ה-מֻשָּׂגִים, מקבץ ה-תּוֹדָעָה - חִנָּנִיּוּת subha
הראייה הסובייקטיבית של משהו כאטרקטיבי. היפך מ-(הַ)דּוֹחֶה - חֹפֶשׁ vimokkha
שחרור מדבר מסויים, או אף השחרור הגמור - חֲרִיצוּת/חָרוּץ Appamatta
הקפדה כמותית ואיכותית בעשייה, ההפך מרשלנות - חֵשֶק chanda
רצון/דחף לפעולה, הביטוי היחיד מקבוצת ביטויים דומים (השתוקקות וכו') שיש לו גם משמעות חיובית, כאשר הוא מופנה למטרת התרגול. ראו גם: חֵשֶׁק הַתְּשׁוּקָה; תַּאֲוָה וְחֵשֶׁק - חֵשֶׁק הַתְּשׁוּקָה kāmacchanda
ט
- טֶבַע הַקִּלְקוּל Vipariṇāmadhamma
טבעו של כל דבר במציאות הנצפית בחושים, המוחשית או המופשטת, להתקלקל - טַטְהָגַטַה Tathāgata
כינויו של הבודהה בפי עצמו ולעיתים בפי תלמידיו, בלתי ניתן לתרגום כי הוא כולל משחק מילים וניתן לפירוש גם כ"זה הבא" וגם כ"זה שהלך"
י
- יְדִידוּתִיּוּת mettā
התייחסות חיובית חד-צדדית כלפי יצור חי, ללא דעה קדומה, ללא חשד. ההיפך מ-פּוֹגְעָנוּת - יֶדַע אֱמֶת vijjā
ידיעת המציאות כפי שהיא. ההיפך מ-תַּעְתּוּעַ - יֻהֲרָה/ יֻהֲרַת-הָעַצְמִי māna
אגואיזם, אגוצנטריות, כינוי לאשלייה שיש "אני" קבוע המהווה נקודת התייחסות לעולם. ראה: נְּטִיּוֹת הַחֲבוּיוֹת בַּתּוֹדָעָה - יְכוֹלוֹת (הַחוּשִׁים) indriya
יְכֹלֶת הָעַיִן, יְכֹלֶת הָאֹזֶן, יְכֹלֶת הָאַף, יְכֹלֶת הַלָּשׁוֹן, יְכֹלֶת הַגּוּף, לפעמים גם: יְכֹלֶת פֶּתַח-הַמּוּדָעוּת. ראו: רִסּוּן הַיְּכוֹלוֹת - יְכֹלֶת indriya
פוטנציאל פעולה. ראו: חֲמֵשֶׁת הַיְּכוֹלוֹת, רִסּוּן הַיְּכוֹלוֹת; יְכוֹלוֹת (הַחוּשִׁים) - יְסוֹד dhātu
מרכיב מרכזי של המציאות הנתפסת בחושים. ראה יסודות להלן - יְסוֹד הָאֲדָמָה paṭhavīdhātu
כל מרכיב שהינו מוצק, בגוף או מחוצה לו. גם: אחד מ-אַרְבַּעַת הַיֵּשִׁים הַגְּדוֹלִים - יְסוֹד הָאֲוִיר vāyodhātu
כל מרכיב שהינו גז בתנועה, בגוף או מחוצה לו. גם: אחד מ-אַרְבַּעַת הַיֵּשִׁים הַגְּדוֹלִים - יְסוֹד הָאַלְמָוֶת amatā dhātu
כינוי ל-נִירְוָאנַה - יְסוֹד הַגּוּף rūpadhātu
כל מרכיב העשוי מ-אַרְבַּעַת הַיֵּשִׁים הַגְּדוֹלִים - יְסוֹד הַדְהַרְמָה dhammadhātu
מרכיב החוקיות בבסיס המציאות, טבע הדברים - יְסוֹד הֶחָלָל ākāsadhātu
כל מרכיב בגוף או מחוצה לו שהנו פנוי מ-אַרְבַּעַת הַיֵּשִׁים הַגְּדוֹלִים - יְסוֹד הָחֹם tejodhātu
כל מרכיב שהינו חם, שורף ומאכל, בגוף או מחוצה לו. גם: אחד מ-אַרְבַּעַת הַיֵּשִׁים הַגְּדוֹלִים - יְסוֹד הַמַּיִם āpodhātu
כל מרכיב שהינו נוזלי, בגוף או מחוצה לו. גם: אחד מ-אַרְבַּעַת הַיֵּשִׁים הַגְּדוֹלִים - יְסוֹד הַמֻּשָּׂגִים saṅkhāradhātu
כל מרכיב הניתן לפירוק הרכבה והגדרה - יְסוֹד הַתּוֹדָעָה viññāṇadhātu
אופן הפעולה המאפיין יצור חי - יְסוֹד הַתְּחוּשָׁה vedanādhātu
כל מרכיב על הציר סבל/אושר - יְסוֹד הַתַּעְתּוּעַ avijjādhātu
הבסיס לתפיסה, השקפה ומחשבה שגויות - יְסוֹד הַתְּפִיסָה saññādhātu
כל מרכיב של זיהוי על בסיס הזכרון - יַצִּיבוּת הַדְהַרְמָה dhammaṭṭhitatā
ההכללה של שלושת מאפייני המציאות מן ההתבוננות בהווה אל העבר והעתיד, הנובעת מן הראייה בתבונה נכונה ושעליה מבוססים המודלים המתארים את היווצרות הסבל ונטישתו - יַקְּהַה yakkha
שם כללי ליצורים מיתולוגיים בעלי כוחות על אנושיים, אך לא תמיד נבונים במיוחד. "טרול" - יִרְאַת חֵטְא ottappa
פעולת המצפון, התנגדות פנימית לעשיית הרע. המושג מופיע בדרך כלל בצמד עם בּוּשָׁה
כ
- כְּבָלִים saṁyojana
סוג של זִהוּמֵי הַתּוֹדָעָה. עשרה כבלים הקושרים את התודעה למעגל ההיוולדות-מחדש: הַשְׁקָפוֹת עַצְמִיּוּת, הִסּוּס, דּוֹגְמָטִיּוּת וְטִקְסִיּוּת, תַּאֲוַת תְּשׁוּקָה, פּוֹגְעָנוּת, תַּאֲוַת-חָמְרִיּוּת, תַּאֲוָה מֻפְשֶׁטֶת, גַּאֲוָה וְכָבוֹד, אִי-שֶׁקֶט, תַּעְתּוּעַ - כַּוָּנָה (1) cetanā
מצב התודעה העומד מאחורי פעולה - כַּוָּנָה (2) mānasa
המחשבה היוזמת העומדת מאחורי פעולה - כַּוָּנָה (3) saṅkappa
המחשבה היוזמת העומדת מאחורי פעולה - כַּוָּנָה נְכוֹנָה sammāsaṅkappo
אחד מחלקי הַדֶּרֶךְ כְּפוּלַת הַשְּׁמוֹנֶה. ברמת בעלי הבתים: הכוונה שלא לפגוע בעצמי ובאחרים. ברמת הנזיר: גם הכוונה שלא לפגוע בתרגול לשחרור מסבל - כֹּחַ רוּחָנִי iddhi
פוטנציאל פנימי המאפשר לאדם לפעול גם ביכולות על-אנושיות. ראו: אַרְבַּעַת דַּרְכֵי הַכֹּחַ הָרוּחָנִי - כְּלָל (כְּלָלֵי) הַתִּרְגּוּל sikkhāpada
קווים מנחים לתרגול המוסר, משתנים בהתאם לרמת המתרגל. ראו: חֲמֵשֶׁת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל; שְׁמוֹנַת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל
ל
- לֹא חוֹזֵר anāgāmi
מתרגל שהגיע לשלב השלישי לקראת הארה, שלא יחזור לעולם בני האדם אלא יוולד באחד מעולמות הברהמה ושם יגיע ל-נִירְוָאנַה בתוך תקופת חיים אחת - לֹא נָעִים amanāpa
מילה המתארת מַגָּע או אובייקט חושי באופן שלילי, להבדיל מ-סֵבֶל, שהיא מילה העשוייה לתאר באופן שלילי תְּחוּשָׁה. ההיפך מ-נָעִים - לֵדָה jāti
הופעת חי בעולם. בהשאלה: הופעת דבר בעולם. אחת מחוליות הַהִתְהַוּוּת הַמֻּתְנֵית - לַחַץ ahita
מרכיב של- סֵבֶל, ההיפך מ-רְוָחָה
מ
- מַאֲמָץ נָכוֹן sammāvāyāmo
אחד מחלקי הַדֶּרֶךְ כְּפוּלַת הַשְּׁמוֹנֶה - מַגָּע (1) phassa
מגע של איבר חוש באובייקט שלו - מַגָּע (2) phoṭṭhabba
דבר הניתן למישוש, מושא של איבר החוש גוּף. אחד מ-שֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים החיצוניים. ראו: חֲמֵשֶׁת חוּטֵי תְּשׁוּקַת הַחוּשִׁים - מְדֻמְיָן papañca
תפיסות ורעיונות השוטפים את האדם בעקבות מגע חושי - מוּסָר sīla
קווים מנחים וכללים להגבלת התנהגות מתוך כַּוָּנָה נְכוֹנָה. ראו: פָּטִימוֹקּהַ; מִקְבַּץ-הַמּוּסָר; שְׁמוֹנַת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל; חֲמֵשֶׁת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל - מוֹעִיל (מֵיטִיב) kusala
דבר המקדם לשחרור מסבל. ההיפך מ-מַזִּיק - מָזוֹן āhāra
שם כללי ל-אַרְבַּעַת הַמְּזוֹנוֹת שהיצורים החיים תלויים בהם לקיומם. בהשאלה: כל מה שתומך בתהליך ומקיים אותו; תנאי לתהליך - מָזוֹן חָמְרִי kabaliṅkāra āhāra
אחד מ-אַרְבַּעַת הַמְּזוֹנוֹת מוזכר בדרך כלל כ"גס או עדין" - מַזִּיק (מַשְׁחִית) akusala
דבר המרחיק משחרור מסבל. ההיפך מ-מוֹעִיל. ראו: שָׁרְשֵׁי הַמַּזִּיק - מִחְיָה נְכוֹנָה sammājīvo
מעשה ודיבור כאשר הם נעשים תחת לחץ חברתי/כלכלי. אחד מחלקי הַדֶּרֶךְ כְּפוּלַת הַשְּׁמוֹנֶה - מְיֻמָּן kusalā
בעל יכולת פעולה מועילה. ההיפך מ-בלתי מיומן - מֶלֶךְ שְׁמֵימִי deva
כינוי למלך בפי אנשיו. ראו: אֵל - מַעֲשֶׂה (פְּעֻלָּה) kamma
פעולה מכוונת הגוררת תוצאה טובה או רעה בהתאם לפעולה. מחולקת לעיתים ל- פְּעֻלָּה גּוּפָנִית, פְּעֻלַּת דִּבּוּר, פְּעֻלַּת מַחְשָׁבָה. ראו: קָארְמָה - מַעֲשֶׂה נָכוֹן sammākammanto
ברמת בעלי הבתים: חֲמֵשֶׁת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל. אחד מחלקי הַדֶּרֶךְ כְּפוּלַת הַשְּׁמוֹנֶה - מַעֲשֶׂה רַע pāpakamma
מעשה הגורר תוצאה רעה - מִקְבַּץ khandha
אוסף בלתי סדור של דברים בעלי מכנה משותף - מִקְבַּץ הַמּוּסָר sīlakkhandha
- מִקְבַּץ הַסֵּבֶל dukkhakkhandha
אוסף כל התהליכים המוליכים ליצירת סֵבֶל - מִקְבַּץ הָרִכּוּז samādhikkhandha
חלק הריכוז בדֶּרֶךְ כְּפוּלַת הַשְּׁמוֹנֶה: מַאֲמָץ נָכוֹן, תְּשׂוּמַת-לֵב נְכוֹנָה, רִכּוּז נָכוֹן - מִקְבַּץ הַתְּבוּנָה samādhikkhandha
חלק התבונה בדֶּרֶךְ כְּפוּלַת הַשְּׁמוֹנֶה: הַשְׁקָפָה נְכוֹנָה, כַּוָּנָה נְכוֹנָה - מִקְבָּץ הַתַּעְתּוּעַ avijjākkhandha
כל התהליכים בהם זִהוּמֵי הַתּוֹדָעָה משפיעים עליה. ראו: תַּעְתּוּעַ - מַרְאוֹת rūpā
מושאי איבר החוש עין. אחד מ-שֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים החיצוניים. ראו: חֲמֵשֶׁת חוּטֵי תְּשׁוּקַת הַחוּשִׁים - מֶרֶץ vīriya
דחף ויכולת לבצע את הרצוי - מֻשְּׂגֵי הַגּוּף kāyasaṅkhārā
תהליכים גופניים כגון השאיפה והנשיפה - מֻשְּׂגֵי הַדִּבּוּר vacīsaṅkhārā
תהליכי הדיבור כגון המחשבה המכוונת והבוחנת - מֻשְּׂגֵי הַתּוֹדָעָה cittasaṅkhārā
תהליכי התודעה כגון התפיסה והתחושה - מֻשָּׂגִים saṅkhārā
כל דבר שהינו מורכב/ניתן לפירוק או להסבר - מְשֻׁחְרָר בְּאֶמְצָעוּת אֵמוּן saddhāvimutto
דרגה בתרגול במסלול ל-מְשֻׁחְרָר בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים, שבה המתרגל, בעזרת ה-תְּבוּנָה הרס אחדים מן ה-מַּתְסִיסִים, ואמונו בבודהה התבסס, השתרש והתייצב - מְשֻׁחְרָר בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים Ubhatobhāgavimutto
אדם שהגיע לשחרור בהרס ה-מַּתְסִיסִים, בדגש על כך שהגיע להארה לאחר שתרגל את מִשְׁכְּנוֹת הַחֹפֶשׁ הַשְּׁלֵוִים שֶׁמֵּעֵבֶר לַגּוּפָנִיּוּת - מַשִּׂיג הַשְׁקָפָה diṭṭhippatto
דרגה בתרגול במסלול ל-מְשֻׁחְרָר בְּאֶמְצָעוּת הַתְּבוּנָה, שבה המתרגל, בעזרת ה-תְּבוּנָה הרס אחדים מן ה-מַּתְסִיסִים, ובעזרת התבונה זיהה והתוודע לדהרמות מסוימות - (בְּ)מִשְׁמַעַת הַנַּעֲלִים ariyassa vinayo
עולם המושגים של תלמידי הדהרמה - מִשְׁתַּלֵּם sekkha
תלמיד מתקדם, שואף לשלמות. מי שהגיע לפחות למדרגת נִכְנַס לַזֶּרֶם ועדיין לא להארה. מי שכבר פיתח חלקית את ארבעת בִּסּוּסֵי תְּשׂוּמַת-הַלֵּב - מְתִיקוּת assāda
דבר מושך ומפתה, מאפיין את חֲמֵשֶׁת חוּטֵי תְּשׁוּקַת הַחוּשִׁים - מַתְסִיס הַדַּעְתָנוּת diṭṭhāsava
מתסיס העמידה על דעתך. מוזכר לעיתים יחד עם שלושת המתסיסים האחרים - מַתְסִיס הַחוּשָׁנִיּוּת kāmāsava
התשוקה לתענוגות החושים, שמשהו יהיה או לא יהיה שלי - מַתְסִיס הַשְּׁאַפְתָּנוּת bhavasava
התשוקה להיות או לא להיות משהו - מַתְסִיס הַתַּעְתּוּעַ avijjāsava
התַּעְתּוּעַ שמשהו קיים באופן שאינו במציאות, ובפרט – באופן בלתי משתנה - מַתְסִיסִים āsava
סוג של זִהוּמֵי הַתּוֹדָעָה. כוללים את: מַתְסִיס הַחוּשָׁנִיּוּת, מַתְסִיס הַשְּׁאַפְתָּנוּת, מַתְסִיס הַתַּעְתּוּעַ. לעיתים מופיע גם מַתְסִיס הַדַּעְתָנוּת - מְתַרְגֵּל upāsaka
אדם השומר את חֲמֵשֶׁת/ שְׁמוֹנַת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל, "לובש לבן", התומך בנזירים ולומד מהם - מְתַרְגֵֶּלֶת upāsikā
אשה השומרת את חֲמֵשֶׁת/ שְׁמוֹנַת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל, "לובשת לבן", התומכת בנזירים ולומדת מהם
נ
- נְדִיבוּת cāga
תכונה שהבודהה מציע ליושבי-בית לטפח לכדי השג. ראו: נְתִינָה - נוֹדֵד paribbājaka
פרוש נודד שאינו מזוהה עם כת ידועה - נוֹקְשׁוּת וְקֵהוּת thīnamiddhā
אחד מ-חֲמֵשֶׁת הַמִּכְשׁוֹלִים - נֶזֶק apuññā
תוצאה שלילית הנצברת לעושה מעשה רע. ההיפך מ-זְכוּת - נְטִיָּה חֲבוּיָה לְהַשְׁקָפָה וּלְיֻהֲרָה 'עַצְמִי' asmīti diṭṭhimānānusaya
אחת ה-נְּטִיּוֹת הַחֲבוּיוֹת בַּתּוֹדָעָה - נְטִיָּה חֲבוּיָה לְיֻהֲרָה mānānusaya
אחת ה-נְּטִיּוֹת הַחֲבוּיוֹת בַּתּוֹדָעָה - נְּטִיּוֹת הַחֲבוּיוֹת בַּתּוֹדָעָה
זיהומי תודעה שהאדם אינו מודע להם והם עולים במפתיע, מבחינתו. קיימת קבוצה של שבע נטיות כאלה: 1.נְטִיָּה חֲבוּיָה לְ-תַאֲוַת תְּשׁוּקָה; 2.לְ-הִתְנַגְּדוּת; 3.לְ-דַּעְתָנוּת; 4.לְ-הִסּוּס; 5.ל-יֻהֲרָה; 6.לְ- תַּאֲוַת הִתְהַוּוּת; 7.לְ-תַּעְתּוּעַ;. וגם נטיות המופיעות בנפרד כוריאציות של הנ"ל: לְ-הַשְׁקָפוֹת עַצְמִיּוּת; לְ-הַשְׁקָפָה וּלְיֻהֲרָה 'עַצְמִי' ; לְ-דוֹגְמָטִיּוּת וְטִקְסִיּוּת; לְ-תַּאֲוָה; - נִירְוָאנַה nibbāna
מילולית: קירור, כיבוי. השחרור הבלתי-הפיך מכל סבל שהוא, מטרת כל סוגי התרגול שמלמד הבודהה. פסגתן של הרבה שאיפות חיוביות כגון אֹשֶׁר, שלווה, תבונה, הרמוניה עם העולם ועוד - נִכְנַס לַזֶּרֶם sotāpanna
מתרגל שהגיע לשלב הראשון לקראת הארה, שלא יוולד עוד בלידה גרועה מאדם ויוולד לא יותר משבע פעמים עד שיגיע ל-נִירְוָאנַה - נָעִים manāpa
מילה המתארת מַגָּע או אובייקט חושי באופן חיובי, להבדיל מ-אֹשֶׁר, שהיא מילה העשוייה לתאר באופן חיובי תְּחוּשָׁה. ההיפך מ-לֹא נָעִים - נְתִינָה dāna
בפרט נתינה לא עסקית: תִּקְרֹבֶת, תרומה, מתנה, כיבוד. ראו: נְדִיבוּת - נְתִינַת הַדַּעַת (מַתַּן הַדַּעַת) manasikāra
הפניית תְּשׂוּמַת-לֵב. ראו: אִי מַתַּן הַדַּעַת; נְתִינַת הַדַּעַת הַשִּׁטְחִית; נְתִינַת הַדַּעַת לְעֹמֶק הַדָּבָר - נְתִינַת הַדַּעַת הַשִּׁטְחִית ayoniso manasikāra
הפניית תְּשׂוּמַת-לֵב לטפל וללא-ראוי - נְתִינַת הַדַּעַת לְעֹמֶק הַדָּבָר yoniso manasikāra
הפניית תְּשׂוּמַת-לֵב לעיקר
ס
- סִבָּה paccaya
סיבה הכרחית לתופעה/תהליך - סֵבֶל dukkha
תופעה מגוונת הכוללת כל אי-נחת ביצור חי. ההיפך מ-אֹשֶׁר. ראו: מִקְבַּץ-הַסֵּבֶל ; זִקְנָה וּמָוֶת; - סִימָן nimitta
תכונה נילווית של אובייקט הנתפס בחושים, תופעת-לואי בלתי נחוצה. ראו: שִׁחְרוּר הַתּוֹדָעָה נֶעְדַּר הַסִּימָן - סִימַן הָרִכּוּז samādhinimitta
אובייקט המדיטציה - סְלִידָה dosa
הרצון שלא יהיה לי או בקרבתי משהו מסוים (אדם, חפץ, מצב וכו'). אחד משלושת שָׁרְשֵׁי הַמַּזִּיק - סַנְגְהַה saṁgha
קהילה. בסוטרות, סנגהה סתם היא קהילת נזירי הבודהה - סָפֵק kaṅkhā
חוסר בטחון באשר לנכונות פרט מסויים. ראו: הִסּוּס
ע
- עֲבֵרָה āpatti
עבירה על כלל מוגדר - עֵד הַגּוּף kāyasakkhi
דרגה בתרגול במסלול ל-מְשֻׁחְרָר בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים, שבה המתרגל תירגל את מִשְׁכְּנוֹת הַחֹפֶשׁ הַשְּׁלֵוִים שֶׁמֵּעֵבֶר לַגּוּפָנִיּוּת, ובעזרת ה-תְּבוּנָה הרס אחדים מן ה-מַּתְסִיסִים - עָווֹן (1) sāvajja
מעשה הראוי לגנאי ועונש. ההיפך מ-חַף מֵעָווֹן - עָווֹן (2) vītikkama
מעשה הראוי לגנאי ועונש - עֲזִיבָה pabbajja
עזיבת בית, יציאה לחיי פְּרִישׁוּת. שלב ההתלמדות לנזירוּת. ראו: הַקַּבָּלָה הַגְּבוֹהָה - עֲלִיָּתָהּ שֶׁל תּוֹדָעָה cittuppāda
תחילתו של תהליך הפרשנות מיד לאחר המגע החושי - עֲמִידוּת aniñjita
מצב של אי-נסיגה, חוסר תנועה, יציבות למרות לחצים - עֶצֶב domanassa
התייחסות הנגזרת מ-סֵבֶל. ההיפך מ-שִּׂמְחָה - עַצְמִיּוּת sakkāya
ניתן להקביל מושג זה למושג המודרני "אֶגוֹ". ראו: הַשְׁקָפַת הָעַצְמִיּוּת - עֲשֶׂרֶת נוֹשְׂאֵי הַשִּׂיחָה הָרְאוּיִים dasa kathāvatthūni
עשרה נושאים מרכזיים בתרגול הדהרמה לנזירים: הִסְתַּפְּקוּת בְּמוּעָט, שְׂבִיעוּת-רָצוֹן, הִתְבּוֹדְדוּת/ הִתְבַּדְּלוּת, נִתּוּק-מַגָּע, הַגְבָּרַת הַמֶּרֶץ, מוּסָר, רִכּוּז, תְּבוּנָה, שִׁחְרוּר, רְאִיַּת תּוֹבֶנֶת הַשִּׁחְרוּר
פ
- פּוֹגְעָנוּת byāpāda
התייחסות הנגזרת מ-סְלִידָה. ההיפך מ-יְדִידוּתִיּוּת וההיפך מ-אִי פּוֹגְעָנוּת. סוג של זִהוּם הַתּוֹדָעָה - פּוֹגְעָנוּת וּסְלִידָה byāpādapadosā
אחד מ-חֲמֵשֶׁת הַמִּכְשׁוֹלִים (וריאציה) - פַּוַורַנַה pavāraṇā
מילולית: "הזמנה". טקס סיום שלושת חודשי עונת הגשמים שבהם נמנעים הנזירים מלנדוד. בטקס מזמין כל נזיר את שאר הנזירים ששהו איתו למתוח עליו ביקורת - פָּטִימוֹקּהַ pātimokkha
קוד ה-מּוּסָר הבסיסי של הנזירים הכולל 227 כללים לנזירים ו311 לנזירות - פָּרוּשׁ/ פְּרוּשִׁים samaṇā
אנשים החיים בפרישות מינית ו/או אחרת, בשונה מהציבור הרחב. נזירים במובן הרחב של המילה. ראו: נוֹדֵד - פְּרִישׁוּת (1) nekkhamma
כל ויתור על צריכת דברים רגילים ועל התנהגויות רגילות לציבור, לצורך פיתוח התודעה. ההפך מ-תְּשׁוּקָה. ראו: חַיֵּי-הַקְּדֻשָּׁה; כַּוָּנָה נְכוֹנָה - פְּרִישׁוּת (2) sāmañña
מילולית: "איזון, הרמוניה". מידת הפרישות, דרך החיים של הפרושים - פִּתּוּחַ bhāvanā
הגדלה כמותית ו/או איכותית של יְכֹלֶת מסויימת, בעיקר בהקשר של יכולת תרגול - פִּתּוּחַ הַיְּכוֹלוֹת indriyabhāvanā
ראו: רִסּוּן הַיְּכוֹלוֹת - פֶּתַח הַמּוּדָעוּת mana
איבר פיזי שבו פועל החוש הפונה פנימה (אל תהליכי התודעה הלא-מודעים) ובו מתרכז פלט תודעות החושים האחרים. אחד מ-שֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים הפנימיים . ראו: דְּבָרִים
ק
ר
- רְאִיַּת הַתּוֹבָנָה ñāṇadassana
רכישת תּוֹבָנָה חדשה - רְאִיַּת תּוֹבֶנֶת הַשִּׁחְרוּר vimuttiñāṇadassana
התובנה "זה השתחרר", העולה עם השיחרור - רֹגֶז (1) vihesā
התייחסות ליצור חי המניעה לפעולת פגיעה. ההיפך מ-חֶמְלָה - רֹגֶז (2) kodha
רגש דחיה כלפי יצור חי, המניע לפעולת פגיעה - רְגִיעָה (1) passaddhi
ההיפך מ-אי שקט ודאגה - רְגִיעָה (2) sampasādana
חלק בתהליכי תרגול ה-גָ'הנַה השניה - רְוָחָה hita
מילה נרדפת ל-אֹשֶׁר במובנו היומיומי. ההיפך מ-לַחַץ - רֵיקוּת suññatā
אחד מסוגי התרגול שמלמד הבודהה, מתאפיין במחשבה שהדברים כשלעצמם ריקים ממשמעות, ואת המשמעות, שתמיד מתייחסת ל"עצמי", מייצרים תהליכי התודעה שלפיכך יכולים גם לרוקן את התודעה. ראו: שִׁחְרוּר הַתּוֹדָעָה בְּרֵיקוּת - רִכּוּז samādhi
מצב תודעה שבו תשומת הלב מופנית לדבר אחד בלבד - רִכּוּז נָכוֹן sammāsamādhi
אחד מחלקי הַדֶּרֶךְ כְּפוּלַת הַשְּׁמוֹנֶה. ברמת הנזיר: תרגול גָ'הנַה - רְכוּשָׁנוּת mamankāra
הנטייה לשייך לעצמי, ליצור "שלי" - רִסּוּן saṁvara
הגבלת פעולה אפשרית מתוך כַּוָּנָה נְכוֹנָה. ראו: רִסּוּן הַיְּכוֹלוֹת - רִסּוּן הַיְּכוֹלוֹת indriyasaṁvara
תרגול הגבלת תהליכי הפרשנות של מגעי שֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים. זהה ל"השגחה על שערי היכולות". ראו: פִּתּוּחַ הַיְּכוֹלוֹת - רַע pāpa
גורם נזק - רְצוֹן-הַתּוֹדָעָה manosañcetana
אחד מ-אַרְבַּעַת הַמְּזוֹנוֹת. פלט תודעות אחרות כמזון התודעה
ש
- שִׁבְעַת מַרְכִּיבֵי הַהִתְעוֹרְרוּת satta bojjhaṅga
משבע דרכי התרגול המרכזיות שמלמד הבודהה. כוללת: תְּשׂוּמַת לֵב, בְּחִינַת-תּוֹפָעוֹת, מֶרֶץ, חֶדְוָה, רְגִיעָה, רִכּוּז, שִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ - שִׁוְיוֹן-נֶפֶשׁ upekkhā
התייחסות שלווה למציאות כל עוד אין דבר מועיל שאפשר לעשותו - שׁוֹכֵן-יַעַר āraññiko
נזיר יער, מי שקיבל על עצמו (לתקופה) שלא להיענות להצעה למגורים מסודרים. נזירי היער קיבלו על עצמם בדרך כלל גם החלטות אחרות שאותן אישר הבודהה, כגון להמנע מהזמנות לארוחה, מהצעת גלימות ועוד - שִׁחְרוּר vimutti
שיחרור התודעה מן המתסיסים. יכול להיות חלקי, מלא, זמני, קבוע. ראו הצירופים להלן - שִׁחְרוּר בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים Ubhatobhāgavimutti
הארה מלאה דרך תרגול ריכוז עמוק, דרך שלב הנקרא "עֵד הַגּוּף". ראו: מְשֻׁחְרָר בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים - (הַ)שִּׁחְרוּר הַזְּמַנִּי vimutti Sāmāyika
שיחרור בזמן הריכוז בתרגול ה-גָ'הנַה - שִׁחְרוּר הַתּוֹדָעָה cetovimutti
כאשר הביטוי הזה בא יחד עם שִׁחְרוּר הַתְּבוּנָה, הוא מציין, להבנתי, את ה"שִׁחְרוּר בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים ", - שִׁחְרוּר הַתּוֹדָעָה בְּאֵינוּת ākiñcaññā cetovimutti
תרגול ל-בְּסִיס הָאֵינוּת - שִׁחְרוּר הַתּוֹדָעָה בְּרֵיקוּת suññatā cetovimutti
תרגול המתואר ב"דְּרָשָׁה הַקְּטַנָּה עַל הָרֵיקוּת" MN121 - שִׁחְרוּר הַתּוֹדָעָה הַנִּרְחָב cetovimutti mahaggata
תרגול הנזכר ומוסבר רק בסוטרה "אַנוּרוּדְּהַ" - שִׁחְרוּר הַתּוֹדָעָה נֶעְדַּר הַסִּימָן animitta cetovimutti
התרגול מתואר ב"סִּדְרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת" - שִׁחְרוּר הַתּוֹדָעָה נֶעְדֶּרֶת הַסֵּבֶל וְהָאֹשֶׁר adukkhamasukha cetovimutti
כינוי ל- גָ'הנַה הרביעית - שִׁחְרוּר נָכוֹן sammāvimutti
החלק העשירי של הַדֶּרֶךְ כְּפוּלַת הַשְּׁמוֹנֶה העולה עם השלמת הדרך. ראו: תּוֹבָנָה נְכוֹנָה - שַׁלְוַת-הַתּוֹדָעָה הַפְּנִימִית ajjhattaṁ cetosamatha
יכולת עצמאית להגיע ל-גָ'הנַה. ראו: תִּרְגּוּל שַׁלְוָה - שְׁמוֹנֶה תּוֹפְעוֹת-הָעוֹלָם aṭṭha lokadhamma
הדברים המניעים את התודעה האנושית: רֶוַח וְהֶפְסֵד, תְּהִלָּה וְקָלוֹן, גְּנַאי וְשֶׁבַח, אֹשֶׁר וְסֵבֶל - שְׁמוֹנַת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל aṭṭhasila
המוסר ברמת המתרגלים/ות לובשי הלבן ב-אוּפּוֹסַטַה. ראו: כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל - שִּׂמְחָה somanassa
התייחסות הנגזרת מ-אֹשֶׁר. ההיפך מ-עֶצֶב - שִׂמְחָה בְּהַצְלָחָה muditā
למילה בפאלי הרבה צורות דיקדוקיות שונות. התייחסות ליצור חי מתוך הכרה בתועלת שבמעשיו. ההיפך מ-דְּחִיָּה - שֶׁמֵּעֵבֶר-לַהִשְׁתַּלְּמוּת asekkha
שסיים את התרגול, כינוי נרדף ל-אַרַהַנְט. ראו: מִשְׁתַּלֵּם - שִּׁפּוּטִיּוּת anurodhavirodha
מילולית: העדפה-התנגדות. נקיטת עמדה רגשית אוטומטית כלפי מושאי החושים - שָׁרְשֵׁי הַמַּזִּיק akusalamūlā
חלוקת זִהוּמֵי הַתּוֹדָעָה לשלוש קבוצות עיקריות (במספר וריאציות) - שֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים saḷāyatana
בסיסי החושים הפנימיים: עין, אוזן, אף, לשון, גוּף, פֶּתַח הַמּוּדָעוּת. בסיסי החושים החיצוניים: מַרְאוֹת, צלילים, ריחות, טעמים, מַגָּע, דְּבָרִים - שֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַמַּגָּע phassāyatana
המקומות בהם איברי החוש נפגשים עם האובייקטים שלהם
ת
- תַּאֲוָה rāga
הרצון שיהיה לי או בקרבתי משהו מסוים. (אדם, חפץ, מצב וכו'). ראו: הִתְאַוּוּת - תַּאֲוָה וְחֵשֶׁק chandarāga
משיכה פנימית, ביטוי נרדף להיאחזות בחמשת המקבצים - תַּאֲוַת הָעֹנֶג nandirāga
משיכה להתענגויות פה-ושם - תַּאֲוַת תְּשׁוּקָה kāmarāga
- תְּבוּנָה paññā
מצב תודעה בקרבה יחסית להבנת המציאות כשהיא לעצמה, כפי שהיא מבוטאת בארבע האמיתות הנעלות. ההפך מ-תַּעְתּוּעַ - תּוֹבָנָה ñāṇa
הפנמת מרכיב חדש המצטרף לַתְּבוּנָה. ראו: תִּרְגּוּל תוֹבָנָה - תּוֹבָנָה נְכוֹנָה sammāñāṇa
החלק התשיעי של הַדֶּרֶךְ כְּפוּלַת הַשְּׁמוֹנֶה העולה עם השלמת הדרך. ראו: שִׁחְרוּר נָכוֹן - תּוֹבָנַת יַצִּיבוּת הַדְהַרְמָה dhammaṭṭhitiñāṇa
התובנה המאפיינת את הדרך לכל אורכה, שהבנת העולם כפועל בחוקיות שתיאר הבודהה מקדמת את השחרור מסבל. החוקיות מתבטאת בשלושת מאפייני המציאות, במודל חמשת המקבצים וששת החושים ובמודל ההתהוות המותנית - תּוֹדָעָה (1) citta
אופן הפעולה של יצור חי, כמושג אישי - תּוֹדָעָה (2) viññāṇa
אופן הפעולה של היצור החי, כמושג תיאורטי. ראו: עֲלִיָּתָהּ שֶׁל תּוֹדָעָה - תּוֹפָעָה dhamma
פרט במציאות. ראו: דְּבָרִים - תּוֹצָאָה vipāka
תוצאה של מעשה מכוון, על פי חוק ה-קָארְמָה - תּוֹרָה sāsana
דת, כלל הוראותיו של המורה בדגש על המבדיל בינם לבין מה שאינו התורה. ראו: דְהַרְמָה-וִינַיַה - תּוֹרוֹת אוֹדוֹת הָעַצְמִי Attavāda
תורות של מורים אחרים המבוססות על הַשְׁקָפוֹת עַצְמִיּוּת - תְּחוּשָׁה vedanā
תהליך תודעה: הצמדת תווית רגשית על הציר סֵבֶל – לֹא סֵבֶל וְלֹא אֹשֶׁר – אֹשֶׁר, לכל קלט חושים - תְּכוּנוֹת הַחֹמֶר nāmarūpa
עיצוב החומר באופן המשקף תהליכי תודעה ומאפשר תהליכי תודעה. התפקוד והמשמעות הגלומים בעיצוב זה. אחת מחוליות הַ-הִתְהַוּוּת הַמֻּתְנֵית - תַּלְמִיד-הַנַּעֲלִים /תַּלְמִידַת-הַנַּעֲלִים ariyasāvaka
מי שלומד ומתרגל את הדהרמה - תַּעְתּוּעַ avijjā
מצב תודעה הרחוק ומרחיק מהבנת המציאות. ידיעה שגוייה, שורש כל זִהוּמֵי הַתּוֹדָעָה. העשירי מן ה-כְּבָלִים; ההיפך מ-יֶדַע אֱמֶת. ראו: מַתְסִיס הַתַּעְתּוּעַ; מִקְבָּץ-הַתַּעְתּוּעַ; - תְּפִיסָה saññā
תהליך תודעה: זיהוי הקלט החושי על בסיס הזיכרון - תֹּפֶת niraya
סביבת הקיום הגרועה ביותר שהחיים בה הם סֵבֶל מתמשך - תִּרְגּוּל הַמּוּסָר הַגָּבוֹהַּ adhisīlasikkhā
תרגול מִקְבַּץ הַמּוּסָר ברמת הנזירים. ראו: פָּטִימוֹקּהַ - תִּרְגּוּל הַתְּבוּנָה הַגְּבוֹהָה adhipaññāsikkhā
תרגול מִקְבַּץ הַתְּבוּנָה ברמת הנזירים - תִּרְגּוּל הַתּוֹדָעָה הַגְּבוֹהָה adhicittasikkhā
תרגול מִקְבַּץ הָרִכּוּז ברמת הנזירים. ראו: גָ'הנַה - תִּרְגּוּל שַׁלְוָה samatha
תרגול הריכוז ששלווה היא אחת מתוצאותיו. ראו: שַׁלְוַת-הַתּוֹדָעָה הַפְּנִימִית - תִּרְגּוּל תוֹבָנָה vipassanā
שם כללי לתרגולי ההתבוננות המביאים ל-תוֹבָנָה - תְּשׂוּמַת-לֵב (מוּדָעוּת) sati
ידיעה המאפשרת התייחסות בו-זמנית. באופן רחב יותר: כל המיומנויות הכרוכות בהפעלת תְּשׂוּמַת-לֵב. ראו: אַבְחָנָה; נְתִינַת הַדַּעַת - תְּשׂוּמַת-לֵב לַשְּׁאִיפָה וְלַנְּשִׁיפָה ānāpānasati
מדרכי התרגול שמלמד הבודהה - תְּשׂוּמַת-לֵב נְכוֹנָה sammāsati
אחד מחלקי הַדֶּרֶךְ כְּפוּלַת הַשְּׁמוֹנֶה. ברמת הנזירים: אַרְבַּעַת בִּסּוּסֵי תְּשׂוּמַת-הַלֵּב - תְּשׁוּקָה / תְּשׁוּקַת חוּשִׁים kāma
זִהוּם הַתּוֹדָעָה. נגזרת של תַּאֲוָה. ההפך מ-פְּרִישׁוּת (2). ראו: חֵשֶׁק הַתְּשׁוּקָה ; מַתְסִיס הַחוּשָׁנִיּוּת; חֲמֵשֶׁת חוּטֵי תְּשׁוּקַת הַחוּשִׁים - תַּשְׁתִּית/ תַּשְׁתִּיּוֹת upadhi
ברמת הנזיר: אותם אובייקטים שקשה ליושבי-בית לנטוש אותם. ברמת סוף התרגול: חיבור ה-מַתְסִיסִים ל-תּוֹדָעָה