SN 22.53 – Upaya Sutta –הִצָּמְדוּת
לְיַד סָוַטְּהִי.
"הַנִּצְמָד, נְזִירִים, אֵינוֹ מִשְׁתַּחְרֵר, הַלֹּא-נִצְמָד מִשְׁתַּחְרֵר.
"בְּהִתְיַצְּבָה, נְזִירִים, תּוֹדָעָה עֲשׂוּיָה לִהְיוֹת נִצֶּבֶת נִצְמֶדֶת לְגוּף, מֻשְׁתֶּתֶת עַל גּוּף, מְבֻסֶּסֶת עַל גּוּף; מֻרְטֶבֶת בְּעֹנֶג יִתְרַחֲשׁוּ בָּהּ צְמִיחָה הִתְפַּתְּחוּת וְשִׂגְשׂוּג.
"בְּהִתְיַצְּבָה, נְזִירִים, תּוֹדָעָה עֲשׂוּיָה לִהְיוֹת נִצֶּבֶת נִצְמֶדֶת לִתְחוּשָׁה, מֻשְׁתֶּתֶת עַל תְּחוּשָׁה, מְבֻסֶּסֶת עַל תְּחוּשָׁה; מֻרְטֶבֶת בְּעֹנֶג יִתְרַחֲשׁוּ בָּהּ צְמִיחָה הִתְפַּתְּחוּת וְשִׂגְשׂוּג.
"בְּהִתְיַצְּבָה, נְזִירִים, תּוֹדָעָה עֲשׂוּיָה לִהְיוֹת נִצֶּבֶת נִצְמֶדֶת לִתְפִיסָה, מֻשְׁתֶּתֶת עַל תְּפִיסָה, מְבֻסֶּסֶת עַל תְּפִיסָה; מֻרְטֶבֶת בְּעֹנֶג יִתְרַחֲשׁוּ בָּהּ צְמִיחָה הִתְפַּתְּחוּת וְשִׂגְשׂוּג.
"בְּהִתְיַצְּבָה, נְזִירִים, תּוֹדָעָה עֲשׂוּיָה לִהְיוֹת נִצֶּבֶת נִצְמֶדֶת לַמֻּשָּׂגִים, מֻשְׁתֶּתֶת עַל מֻשָּׂגִים, מְבֻסֶּסֶת עַל מֻשָּׂגִים; מֻרְטֶבֶת בְּעֹנֶג יִתְרַחֲשׁוּ בָּהּ צְמִיחָה הִתְפַּתְּחוּת וְשִׂגְשׂוּג.
"לוּ הָיָה, נְזִירִים, נֶאֱמַר כָּךְ: 'לְלֹא גּוּף, לְלֹא תְּחוּשָׁה, לְלֹא תְּפִיסָה, לְלֹא מֻשָּׂגִים, אֲתָאֵר אֶת בֹּאָהּ אוֹ אֶת לֶכְתָּהּ אוֹ אֶת פְּטִירָתָהּ אוֹ אֶת הוֹפָעָתָהּ-מֵחָדָשׁ אוֹ אֶת צְמִיחָתָהּ אוֹ אֶת הִתְפַּתְּחוּתָהּ אוֹ אֶת שִׂגְשׂוּגָהּ שֶׁל תּוֹדָעָה.' – זֶה לֹא יִתָּכֵן.
"אִם, נְזִירִים, נָזִיר נוֹטֵשׁ אֶת הַתַּאֲוָה לִיסוֹד הַגּוּף, בִּנְטִישַׁת הַתַּאֲוָה הַתַּשְׁתִּית נִגְדַּעַת, הַבָּסִיס לְתּוֹדָעָה אֵינוֹ מִתְקַיֵּם. אִם, נְזִירִים, נָזִיר נוֹטֵשׁ אֶת הַתַּאֲוָה לִיסוֹד הַתְּחוּשָׁה, בִּנְטִישַׁת הַתַּאֲוָה הַתַּשְׁתִּית נִגְדַּעַת, הַבָּסִיס לְתּוֹדָעָה אֵינוֹ מִתְקַיֵּם. אִם, נְזִירִים, נָזִיר נוֹטֵשׁ אֶת הַתַּאֲוָה לִיסוֹד הַתְּפִיסָה, בִּנְטִישַׁת הַתַּאֲוָה הַתַּשְׁתִּית נִגְדַּעַת, הַבָּסִיס לְתּוֹדָעָה אֵינוֹ מִתְקַיֵּם. אִם, נְזִירִים, נָזִיר נוֹטֵשׁ אֶת הַתַּאֲוָה לִיסוֹד הַמֻּשָּׂגִים, בִּנְטִישַׁת הַתַּאֲוָה הַתַּשְׁתִּית נִגְדַּעַת, הַבָּסִיס לְתּוֹדָעָה אֵינוֹ מִתְקַיֵּם. אִם, נְזִירִים, נָזִיר נוֹטֵשׁ אֶת הַתַּאֲוָה לִיסוֹד הַתּוֹדָעָה, בִּנְטִישַׁת הַתַּאֲוָה הַתַּשְׁתִּית נִגְדַּעַת, הַבָּסִיס לְתּוֹדָעָה אֵינוֹ מִתְקַיֵּם. לְלֹא בָּסִיס – הַתּוֹדָעָה חַסְרַת הַהִתְפַּתְּחוּת, חַסְרַת הַהִוָּצְרוּת, מִשְׁתַּחְרֶרֶת.
"בְּהִשְׁתַּחְרְרָה הִיא מִתְיַצֶּבֶת. בְּהִתְיַצְּבָהּ הִיא שְׂבֵעַת-רָצוֹן. בֶּהֱיוֹתָהּ שְׂבֵעַת-רָצוֹן הִיא אֵינָהּ נִרְגֶּשֶׁת. בֶּהֱיוֹתוֹ בִּלְתִּי נִרְגָּשׁ הוּא מַגִּיעַ אִישִׁית לְנִירְוָאנַה הַשְּׁלֵמָה. הוּא יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'הַהִוָּלְדוּת נֶהֶרְסָה, חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה נֶחֱווּ, מָה שֶׁהָיָה לַעֲשׂוֹת נַעֲשָׂה, אֵין עוֹד מֵעֵבֶר לְחַיִּים אֵלּוּ.' "