הַמּוֹעֵצָה

SN 3.07 – Aḍḍakaraṇa Sutta הַמּוֹעֵצָה –

לְיַד סָוַטְּהִי:

כְּשֶׁיָּשַׁב הַמֶּלֶךְ פַּסֶנַדִי מִקוֹסַלַה לְצַד אֶחָד, אָמַר לַנַּעֲלֶה זֹאת:

"כָּךְ, הַנִּכְבָּד, בְּשִׁבְתִּי בַּמּוֹעֵצָה1 אֲנִי רוֹאֶה לוֹחֲמִים רַבֵּי-הַשְׁפָּעָה, בְּרַהְמִינִים רַבֵּי-הַשְׁפָּעָה, בַּעֲלֵי-בָּתִּים רַבֵּי-הַשְׁפָּעָה; עֲשִׁירִים, רַבֵּי-הוֹן, רַבֵּי נְכָסִים, עִם שֶׁפַע זָהָב וְכֶסֶף, עִם שֶׁפַע נְכָסִים וְאֶמְצְעֵי מִחְיָה; עִם הַתְּשׁוּקָה כְּגוֹרֵם, עִם הַתְּשׁוּקָה כְּמָקוֹר, עִם הַתְּשׁוּקָה כְּתְחִלָּה אוֹמְרִים שֶׁקֶר בְּמֻבְחָן2. שָׁם, הַנִּכְבָּד, חָשַׁבְתִּי זֹאת: 'דַּי לִי לַעֲסֹק בְּהִתְיַעֲצוּת, הָבָה יִהְיֶה חֲבִיבִי3 יָדוּעַ בְּהִתְיַעֲצוּת'.4"

"כָּךְ הַדָּבָר, מָהָרָגָ'ה, כָּךְ הַדָּבָר, מָהָרָגָ'ה! אֲפִלּוּ לוֹחֲמִים רַבֵּי-הַשְׁפָּעָה, בְּרַהְמִינִים רַבֵּי-הַשְׁפָּעָה, בַּעֲלֵי-בָּתִּים רַבֵּי-הַשְׁפָּעָה; עֲשִׁירִים, רַבֵּי-הוֹן, רַבֵּי נְכָסִים, עִם שֶׁפַע זָהָב וְכֶסֶף, עִם שֶׁפַע נְכָסִים וְאֶמְצְעֵי מִחְיָה; עִם הַתְּשׁוּקָה כְּגוֹרֵם, עִם הַתְּשׁוּקָה כְּמָקוֹר, עִם הַתְּשׁוּקָה כְּתְחִלָּה אוֹמְרִים שֶׁקֶר בְּמֻבְחָן. זֶה יִהְיֶה לְלַחֲצָם וּלְסִבְלָם לְאֹרֶךְ יָמִים."

כָּךְ אָמַר הַנַּעֲלֶה. בְּאֱמוֹר זֹאת הַהוֹלֵךְ לְמֵישָרִים, הַמּוֹרֶה, לִמֵּד עוֹד:

הַנִּצְמָדִים בִּתְשׁוּקָתָם לִרְכוּשׁ,

חַמְדָנִים, מֻקְסָמִים מִתְּשׁוּקוֹת;

אֵינָם עֵרִים לַחֲרִיגָתָם,

כְּדָגִים חִישׁ-מַהֵר אֶל הָרֶשֶׁת;

אַחֲרִיתָם מָרָה הִיא,

כִּי אָכֵן רַע יִהְיֶה גְּמוּלָם.