SN 35.228 – Paṭhama Samudda Sutta הַיָּם (1) –
" 'הַיָּם, הַיָּם', נְזִירִים, אוֹמֵר אִישׁ-הֶהָמוֹן שֶׁלֹּא לֻמַּד. אַךְ אֵין זֶה הַיָּם בְּמִשְׁמַעַת הַנַּעֲלִים. זֶה הוּא, נְזִירִים, מִקְוֵה מַיִם גָּדוֹל, זֶרֶם מַיִם גָּדוֹל1.
"הָעַיִן, נְזִירִים, הִיא לָאָדָם יָם, שֶׁשִּׁטְפּוֹ עָשׂוּי מַרְאוֹת. זֶה הַגּוֹבֵר עַל הַשֶּׁטֶף הֶעָשׂוּי מַרְאוֹת הוּא הַנִּקְרָא, נְזִירִים, מִי שֶׁצָּלַח אֶת יַם-הָעַיִן, עַל גַּלָּיו, עַל מְעַרְבּוֹלוֹתָיו, עַל אֲחִיזוֹתָיו וְעַל נִימְפוֹת הַמַּיִם שֶׁבּוֹ2. בְּצָלְחוֹ לַצַּד הָאַחֵר הַבְּרַהְמִין נִצָּב עַל הַיַּבָּשָׁה.
"הָאֹזֶן, נְזִירִים, הִיא לָאָדָם יָם, שֶׁשִּׁטְפּוֹ עָשׂוּי קוֹלוֹת. זֶה הַגּוֹבֵר עַל הַשֶּׁטֶף הֶעָשׂוּי קוֹלוֹת הוּא הַנִּקְרָא, נְזִירִים, מִי שֶׁצָּלַח אֶת יַם-הָאֹזֶן, עַל גַּלָּיו, עַל מְעַרְבּוֹלוֹתָיו, עַל אֲחִיזוֹתָיו וְעַל נִימְפוֹת הַמַּיִם שֶׁבּוֹ. בְּצָלְחוֹ לַצַּד הָאַחֵר הַבְּרַהְמִין נִצָּב עַל הַיַּבָּשָׁה.
"הָאַף, נְזִירִים, הוּא לָאָדָם יָם, שֶׁשִּׁטְפּוֹ עָשׂוּי רֵיחוֹת. זֶה הַגּוֹבֵר עַל הַשֶּׁטֶף הֶעָשׂוּי רֵיחוֹת הוּא הַנִּקְרָא, נְזִירִים, מִי שֶׁצָּלַח אֶת יַם-הָאַף, עַל גַּלָּיו, עַל מְעַרְבּוֹלוֹתָיו, עַל אֲחִיזוֹתָיו וְעַל נִימְפוֹת הַמַּיִם שֶׁבּוֹ. בְּצָלְחוֹ לַצַּד הָאַחֵר הַבְּרַהְמִין נִצָּב עַל הַיַּבָּשָׁה.
"הַלָּשׁוֹן, נְזִירִים, הִיא לָאָדָם יָם, שֶׁשִּׁטְפּוֹ עָשׂוּי טְעָמִים. זֶה הַגּוֹבֵר עַל הַשֶּׁטֶף הֶעָשׂוּי טְעָמִים הוּא הַנִּקְרָא, נְזִירִים, מִי שֶׁצָּלַח אֶת יַם-הַלָּשׁוֹן, עַל גַּלָּיו, עַל מְעַרְבּוֹלוֹתָיו, עַל אֲחִיזוֹתָיו וְעַל נִימְפוֹת הַמַּיִם שֶׁבּוֹ. בְּצָלְחוֹ לַצַּד הָאַחֵר הַבְּרַהְמִין נִצָּב עַל הַיַּבָּשָׁה.
"הַגּוּף, נְזִירִים, הוּא לָאָדָם יָם, שֶׁשִּׁטְפּוֹ עָשׂוּי מַגָּעִים. זֶה הַגּוֹבֵר עַל הַשֶּׁטֶף הֶעָשׂוּי מַגָּעִים הוּא הַנִּקְרָא, נְזִירִים, מִי שֶׁצָּלַח אֶת יַם-הַגּוּף, עַל גַּלָּיו, עַל מְעַרְבּוֹלוֹתָיו, עַל אֲחִיזוֹתָיו וְעַל נִימְפוֹת הַמַּיִם שֶׁבּוֹ. בְּצָלְחוֹ לַצַּד הָאַחֵר הַבְּרַהְמִין נִצָּב עַל הַיַּבָּשָׁה.
"פֶּתַח-הַמּוּדָעוּת, נְזִירִים, הוּא לָאָדָם יָם, שֶׁשִּׁטְפּוֹ עָשׂוּי דְּבָרִים. זֶה הַגּוֹבֵר עַל הַשֶּׁטֶף הֶעָשׂוּי דְּבָרִים הוּא הַנִּקְרָא, נְזִירִים, מִי שֶׁצָּלַח אֶת יַם-פֶּתַח הַמּוּדָעוּת, עַל גַּלָּיו, עַל מְעַרְבּוֹלוֹתָיו, עַל אֲחִיזוֹתָיו וְעַל נִימְפוֹת הַמַּיִם שֶׁבּוֹ. בְּצָלְחוֹ לַצַּד הָאַחֵר הַבְּרַהְמִין נִצָּב עַל הַיַּבָּשָׁה."
כָּךְ אָמַר הַנַּעֲלֶה. בְּאֱמוֹר זֹאת הַהוֹלֵךְ לְמֵישָרִים, הַמּוֹרֶה, לִמֵּד עוֹד:
"זֶה אֲשֶׁר אֶת הַיָּם, עַל אֲחִיזוֹתָיו וְעַל נִימְפוֹת הַמַּיִם,
עַל גַּלָּיו, מְעַרְבּוֹלוֹתָיו, פְּחָדָיו וּמַעֲבָרָיו הַקָּשִׁים צָלַח;
מַשִּׂיג יֶדַע הָאֱמֶת, אֲשֶׁר שָׁהָה בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה,
הוּא הַנִּקְרָא 'שֶׁעָבַר אֶת מַשִּׂיג קְצֵה הָעוֹלָם'."