SN 42.06 – Asibandhakaputta Sutta – אַסִיבַּנְדְהַקַפּוּטַּה
פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה לְיַד נָלַנְדָה, בְּמַטַּע הַמַּנְגּוֹ שֶׁל פָּוָרִיקַה. אָז הָלַךְ אַסִיבַּנְדְהַקַפּוּטַּה רֹאשׁ הָעִיר אֶל עֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד אָמַר אַסִיבַּנְדְהַקַפּוּטַּה רֹאשׁ הָעִיר לַנַּעֲלֶה זֹאת:
"הַבְּרַהְמִינִים בְּנֵי אַרְצוֹת הַמַּעֲרָב, הַנִּכְבָּד, נוֹשְׂאֵי כְּלֵי מַיִם, עוֹשֵׂי מַחְרוֹזוֹת צִמְחֵי-מַיִם, הַטּוֹבְלִים בְּמַיִם, מְשָׁרְתֵי הָאֵשׁ; יְדוּעִים כִּמְשַׁלְּחִים אֶת הַמֵּתִים שֶׁכָּלָה זְמַנָּם, כִּמְיַדְּעִים אוֹתָם וּכְמַכְנִיסִים אוֹתָם הַשָּׁמַיְמָה. וְאִלּוּ הַנַּעֲלֶה, הַנִּכְבָּד, הָאַרַהַנְט הַמִּתְעוֹרֵר בִּשְׁלֵמוּת מֵעַצְמוֹ, מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם, עִם הִתְפָּרְקוּת הַגּוּף לְאַחַר מִיתָה, מוֹפִיעַ-מֵחָדָשׁ בְּיַעַד טוֹב, בְּעוֹלָם שְׁמֵימִי1."
"וּבְכֵן, רֹאשׁ הָעִיר, אֶחְקֹר אוֹתְךָ בְּעִנְיָן זֶה. כְּפִי אֹרֶךְ-רוּחֲךָ כָּךְ תָּגִיב. מָה דַּעְתְּךָ, רֹאשׁ הָעִיר: יֵשׁ, רֹאשׁ הָעִיר, וְאָדָם הִנּוֹ הוֹרֵג חַי, לוֹקֵחַ מָה שֶׁלֹּא נִתָּן, עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה מִינִי שָׁגוּי, דּוֹבֵר שֶׁקֶר, מְדַבֵּר דִּבּוּר מְסַכְסֵךְ, מְדַבֵּר דִּבּוּר גַּס, הִנּוֹ פַּטְפְּטָן, הִנּוֹ חַמְדָן, הִנּוֹ בַּעַל תּוֹדָעָה פּוֹגְעָנִית, הִנּוֹ בַּעַל הַשְׁקָפָה שְׁגוּיָה. שָׁם קְהַל אֲנָשִׁים גָּדוֹל, בְּהִתְכַּנְּסָם וּבְהֵאָסְפָם הָיוּ מַפְצִירִים, הָיוּ מְפָאֲרִים, הָיוּ סוֹבְבִים בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם2: 'לוּ אָדָם זֶה, עִם הִתְפָּרְקוּת הַגּוּף לְאַחַר מִיתָה יוֹפִיעַ בְּיַעַד טוֹב, בְּעוֹלָם שְׁמֵימִי!" מָה דַּעְתְּךָ, רֹאשׁ הָעִיר: הַאִם אוֹתוֹ אָדָם, בִּגְלַל שֶׁקְּהַל אֲנָשִׁים גָּדוֹל מַפְצִירִים, אוֹ מְפָאֲרִים, אוֹ סוֹבְבִים בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, עִם הִתְפָּרְקוּת הַגּוּף לְאַחַר מִיתָה יוֹפִיעַ בְּיַעַד טוֹב, בְּעוֹלָם שְׁמֵימִי?"
"אָכֵן לֹא, הַנִּכְבָּד."
"מַמָּשׁ, רֹאשׁ הָעִיר, כְּאִלּוּ הָיָה אָדָם מַשְׁלִיךְ אֶבֶן גַּסָּה וּגְדוֹלָה לְתוֹךְ אֲגַם מַיִם עָמֹק. שָׁם קְהַל אֲנָשִׁים גָּדוֹל, בְּהִתְכַּנְּסָם וּבְהֵאָסְפָם הָיוּ מַפְצִירִים, הָיוּ מְפָאֲרִים, הָיוּ סוֹבְבִים בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם: 'הַגִּיחִי, אֶבֶן גַּסָּה יְקָרָה! צוּפִי, אֶבֶן גַּסָּה יְקָרָה! עַלִּי לְמַעְלָה, אֶבֶן גַּסָּה יְקָרָה!' מָה דַּעְתְּךָ, רֹאשׁ הָעִיר: הַאִם הָאֶבֶן הַגַּסָּה, בִּגְלַל שֶׁקְּהַל אֲנָשִׁים גָּדוֹל מַפְצִירִים, אוֹ מְפָאֲרִים, אוֹ סוֹבְבִים בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, הָיְתָה מְגִיחָה, אוֹ הָיְתָה צָפָה, אוֹ הָיְתָה עוֹלָה לְמַעְלָה?"
"אָכֵן לֹא, הַנִּכְבָּד."
"מַמָּשׁ כָּךְ, רֹאשׁ הָעִיר, אָדָם זֶה שֶׁהִנּוֹ הוֹרֵג חַי, לוֹקֵחַ מָה שֶׁלֹּא נִתָּן, עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה מִינִי שָׁגוּי, דּוֹבֵר שֶׁקֶר, מְדַבֵּר דִּבּוּר מְסַכְסֵךְ, מְדַבֵּר דִּבּוּר גַּס, הִנּוֹ פַּטְפְּטָן, הִנּוֹ חַמְדָן, הִנּוֹ בַּעַל תּוֹדָעָה פּוֹגְעָנִית, הִנּוֹ בַּעַל הַשְׁקָפָה שְׁגוּיָה; גַּם אִם קְהַל אֲנָשִׁים גָּדוֹל, בְּהִתְכַּנְּסָם וּבְהֵאָסְפָם הָיוּ מַפְצִירִים, הָיוּ מְפָאֲרִים, הָיוּ סוֹבְבִים בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם: 'לוּ אָדָם זֶה, עִם הִתְפָּרְקוּת הַגּוּף לְאַחַר מִיתָה יוֹפִיעַ בְּיַעַד טוֹב, בְּעוֹלָם שְׁמֵימִי!" אָדָם זֶה, עִם הִתְפָּרְקוּת הַגּוּף לְאַחַר מִיתָה הָיָה מוֹפִיעַ בְּמַצְּבֵי מַחְסוֹר, בִּיעָדִים רָעִים, בַּאֲבַדּוֹן, בַּתֹּפֶת.
"מָה דַּעְתְּךָ, רֹאשׁ הָעִיר: יֵשׁ, רֹאשׁ הָעִיר, וְאָדָם נִמְנָע מֵהֲרִיגַת חַי, נִמְנָע מִלְּקִיחַת מָה שֶׁלֹּא נִתָּן, נִמְנָע מִמַעֲשֵׂה מִינִי שָׁגוּי, נִמְנָע מִדְּבַר-שֶׁקֶר, נִמְנָע מִדִבּוּר מְסַכְסֵךְ, נִמְנָע מִדִבּוּר גַּס, נִמְנָע מִפִּטְפּוּט. הוּא אֵינוֹ חַמְדָן, אֵינוֹ בַּעַל תּוֹדָעָה פּוֹגְעָנִית, הִנּוֹ בַּעַל הַשְׁקָפָה נְכוֹנָה. שָׁם קְהַל אֲנָשִׁים גָּדוֹל, בְּהִתְכַּנְּסָם וּבְהֵאָסְפָם הָיוּ מַפְצִירִים, הָיוּ מְפָאֲרִים, הָיוּ סוֹבְבִים בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם: 'לוּ אָדָם זֶה, עִם הִתְפָּרְקוּת הַגּוּף לְאַחַר מִיתָה יוֹפִיעַ בְּמַצְּבֵי מַחְסוֹר, בִּיעָדִים רָעִים, בַּאֲבַדּוֹן, בַּתֹּפֶת!' מָה דַּעְתְּךָ, רֹאשׁ הָעִיר: הַאִם אוֹתוֹ אָדָם, בִּגְלַל שֶׁקְּהַל אֲנָשִׁים גָּדוֹל מַפְצִירִים, אוֹ מְפָאֲרִים, אוֹ סוֹבְבִים בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, עִם הִתְפָּרְקוּת הַגּוּף לְאַחַר מִיתָה יוֹפִיעַ בְּמַצְּבֵי מַחְסוֹר, בִּיעָדִים רָעִים, בַּאֲבַדּוֹן, בַּתֹּפֶת?"
"אָכֵן לֹא, הַנִּכְבָּד."
"מַמָּשׁ, רֹאשׁ הָעִיר, כְּאִלּוּ אָדָם בְּהַטְבִּיעוֹ כַּד גְּהִי אוֹ כַּד שֶׁמֶן בָּאֲגַם מַיִם עָמֹק הָיָה שׁוֹבֵר אוֹתוֹ. שָׁם כָּל שִׁבְרֵי הָאֶבֶן אוֹ שִׁבְרֵי הַחֶרֶס הָיוּ צוֹלְלִים, וְאִלּוּ הַגְהִי אוֹ הַשֶּׁמֶן הָיָה צָף. שָׁם קְהַל אֲנָשִׁים גָּדוֹל, בְּהִתְכַּנְּסָם וּבְהֵאָסְפָם הָיוּ מַפְצִירִים, הָיוּ מְפָאֲרִים, הָיוּ סוֹבְבִים בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם: 'טְבַע, גְּהִי אוֹ שֶׁמֶן יָקָר! שְׁקַע, גְּהִי אוֹ שֶׁמֶן יָקָר! רֵד לְמַטָּה, גְּהִי אוֹ שֶׁמֶן יָקָר!' מָה דַּעְתְּךָ, רֹאשׁ הָעִיר: הַאִם הַגְהִי אוֹ הַשֶּׁמֶן, בִּגְלַל שֶׁקְּהַל אֲנָשִׁים גָּדוֹל מַפְצִירִים, אוֹ מְפָאֲרִים, אוֹ סוֹבְבִים בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, הָיָה טוֹבֵעַ, אוֹ הָיָה שׁוֹקֵעַ, אוֹ הָיָה יוֹרֵד לְמַטָּה?"
"אָכֵן לֹא, הַנִּכְבָּד."
"מַמָּשׁ כָּךְ, רֹאשׁ הָעִיר, אָדָם זֶה הַנִּמְנָע מֵהֲרִיגַת חַי, נִמְנָע מִלְּקִיחַת מָה שֶׁלֹּא נִתָּן, נִמְנָע מִמַעֲשֵׂה מִינִי שָׁגוּי, נִמְנָע מִדְּבַר-שֶׁקֶר, נִמְנָע מִדִבּוּר מְסַכְסֵךְ, נִמְנָע מִדִבּוּר גַּס, נִמְנָע מִפִּטְפּוּט. הוּא אֵינוֹ חַמְדָן, אֵינוֹ בַּעַל תּוֹדָעָה פּוֹגְעָנִית, הִנּוֹ בַּעַל הַשְׁקָפָה נְכוֹנָה; גַּם אִם קְהַל אֲנָשִׁים גָּדוֹל, בְּהִתְכַּנְּסָם וּבְהֵאָסְפָם הָיוּ מַפְצִירִים, הָיוּ מְפָאֲרִים, הָיוּ סוֹבְבִים בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם: 'לוּ אָדָם זֶה, עִם הִתְפָּרְקוּת הַגּוּף לְאַחַר מִיתָה יוֹפִיעַ בְּמַצְּבֵי מַחְסוֹר, בִּיעָדִים רָעִים, בַּאֲבַדּוֹן, בַּתֹּפֶת!' אָדָם זֶה, עִם הִתְפָּרְקוּת הַגּוּף לְאַחַר מִיתָה הָיָה מוֹפִיעַ בְּיַעַד טוֹב, בְּעוֹלָם שְׁמֵימִי."
כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, אָמַר אַסִיבַּנְדְהַקַפּוּטַּה רֹאשׁ הָעִיר לַנַּעֲלֶה זֹאת: יוֹצֵא-מִן-הַכְּלָל, הַנִּכְבָּד! יוֹצֵא-מִן-הַכְּלָל, הַנִּכְבָּד! מַמָּשׁ כְּאִלּוּ הַנִּכְבָּד יִשֵּׁר אֶת הֶהָפוּךְ אוֹ גִּלָּה אֶת הַנִּסְתָּר אוֹ הֶרְאָה אֶת הַדֶּרֶךְ לַשּׁוֹגֶה אוֹ נָשָׂא מְנוֹרַת שֶׁמֶן לַחֲשֵׁכָה: 'בַּעֲלֵי-עֵינַיִם יִרְאוּ מַרְאוֹת.' מַמָּשׁ כָּךְ הִבְהִיר הַנִּכְבָּד אֶת הַדְהַרְמָה בְּהֶסְבֵּרִים רַבִּים. בָּזֹאת, הַנִּכְבָּד, אֶל הַנַּעֲלֶה, אֶל הַדְהַרְמָה וְאֶל סַנְגהַת הַנְּזִירִים אֲנִי הוֹלֵךְ לְמִּפְלָט. יִזְכֹּר אוֹתִי הַנִּכְבָּד כִּמְתַרְגֵּל שֶׁהָלַךְ לְמִפְלָט מִיּוֹם זֶה וָהָלְאָה עַד אַחֲרִית חַיָּיו."