SN 5.10 – Vajirā Sutta – וַגִ'ירָה
לְיַד סָוַטְּהִי.
אָז, בַּבֹּקֶר, הֵיטִיבָה הַנְּזִירָה וַגִ'ירָה אֶת גְּלִימָתָהּ, וּבְקַחֲתָהּ אֶת קַעֲרָתָהּ וּגְלִימָתָהּ הָעֶלְיוֹנָה נִכְנְסָה לְסָוַטְּהִי לֶאֱסֹף תְּרוּמוֹת מָזוֹן. בְּלֶכְתָּהּ לְסָוַטְּהִי לֶאֱסֹף תְּרוּמוֹת מָזוֹן, לְאַחַר הָאֲרוּחָה בְּשׁוּבָה מֵאִסּוּף מְזוֹן-הַתְּרוּמָה, הָלְכָה אֶל עֵבֶר מַטַּע הָעִוֵּר1 לְמִשְׁכָּן יוֹמָהּ. בְּחוֹדְרָהּ לְמַטַּע הָעִוֵּר, יָשְׁבָה לְמַרְגְּלוֹת עֵץ כָּלְשֶׁהוּ לְמִשְׁכָּן יוֹמָהּ.
אָז, מָארַה הַמְּרֻשָּׁע, בִּרְצוֹתוֹ לְהַעֲלוֹת בַּנְּזִירָה וַגִ'ירָה פַּחַד, קְפִיאָה וְסִמּוּר-שְׂעַר-הַגּוּף, בִּרְצוֹתוֹ לְסַלֵּק אֶת רִכּוּזָהּ, הָלַךְ לְעֵבֶר הַנְּזִירָה וַגִ'ירָה. בְּבוֹאוֹ נָשָׂא אֶל הַנְּזִירָה וַגִ'ירָה דִּבְרֵי שִׁיר:
"מִיהוּ יוֹצְרוֹ שֶׁל חַי זֶה,
הֵיכָן הוּא, עוֹשֵׂה הַחַי?
הֵיכָן יְצוּר חַי זֶה הוֹפִיעַ,
הֵיכָן הַיְּצוּר הַחַי חָדֵל?2 "
אָז חָשְׁבָה הַנְּזִירָה וַגִ'ירָה זֹאת: "מִי הוּא שֶׁאָמַר אֶת דִּבְרֵי-הַשִּׁיר, אָדָם, אוֹ שֶׁאֵינוֹ-אָדָם?" אָז חָשְׁבָה הַנְּזִירָה וַגִ'ירָה זֹאת: "מָארַה הַמְּרֻשָּׁע, בִּרְצוֹתוֹ לְהַעֲלוֹת בִּי פַּחַד, קְפִיאָה וְסִמּוּר-שְׂעַר-הַגּוּף, בִּרְצוֹתוֹ לְסַלֵּק אֶת רִכּוּזִי, הוּא שֶׁאָמַר אֶת דִּבְרֵי-הַשִּׁיר."
אָז, בִּרְאוֹת הַנְּזִירָה וַגִ'ירָה "זֶהוּ מָארַה הַמְּרֻשָּׁע", עָנְתָה לְמָארַה הַמְּרֻשָּׁע בְּדִבְרֵי שִׁיר:
"מָה הַ'חַי' שֶׁאַתָּה מַנִּיחַ,
מָארַה, זֶה מַהֲלַךְ הַשְׁקָפָתְךָ?
זוֹהִי עֲרֵמַת מֻשָּׂגִים טְהוֹרָה,
לֹא נִתָּן לִמְצֹא בָּהּ שׁוּם חַי.
כְּפִי שֶׁעִם אֹסֶף חֲלָקִים
יֶשְׁנוֹ הַקּוֹל 'מֶרְכָּבָה';
כָּךְ בִּהְיוֹת הַמִּקְבָּצִים
יֶשְׁנוֹ הַמֻּסְכָּם 'הַחַי'.
רַק הַסֵּבֶל הוּא הַמִּתְהַוֶּה
הַסֵּבֶל – שֶׁעוֹמֵד וְנָסוֹג;
מִלְּבַד הַסֵּבֶל אֵין מִתְהַוֶּה
מִלְּבַד הַסֵּבֶל אֵין חָדֵל."
אָז, מָארַה הַמְּרֻשָּׁע, בְּחָשְׁבוֹ: "מַכִּירה אוֹתִי הַנְּזִירָה וַגִ'ירָה", סוֹבֵל וְנִדְכֶּה, נֶעֱלַם בַּמָּקוֹם.