SN 56.48 – Dutiya Chiggaḷayuga Sutta – חוֹר הָעוֹל (2)
"מַמָּשׁ כְּאִילוּ, נְזִירִים, הָיְתָה כָּל הָאָרֶץ הַגְּדוֹלָה יָם אֶחָד, וְאָדָם הָיָה מַשְׁלִיךְ עוֹל שֶׁל חֹר אֶחָד לַיָּם הַגָּדוֹל. רוּחַ מִזְרָחִית הָיְתָה דּוֹחֶפֶת אוֹתוֹ מַעֲרָבָה, רוּחַ מַעֲרָבִית הָיְתָה דּוֹחֶפֶת אוֹתוֹ מִזְרָחָה. רוּחַ צְפוֹנִית הָיְתָה דּוֹחֶפֶת אוֹתוֹ דָּרוֹמָה, רוּחַ דְּרוֹמִית הָיְתָה דּוֹחֶפֶת אוֹתוֹ צָפוֹנָה. שָׁם הָיָה צָב עִוֵּר עֵינוֹ הָאַחַת1 מַגִּיחַ מִן הַמַּיִם פַּעַם אַחַת בַּחֲלוֹף כָּל מֵאָה שָׁנָה. מָה דַּעְתְּכֶם, נְזִירִים, צָב עִוֵּר עֵינוֹ הָאַחַת, לוּ הֵגִּיחַ מִן הַמַּיִם פַּעַם אַחַת בַּחֲלוֹף כָּל מֵאָה שָׁנָה, הָיָה מַכְנִיס אֶת צַוָּארוֹ בְּכָזֶה עֹל שֶׁל חֹר אֶחָד?"
"אֵין לְשַׁעֵר, הַנִּכְבָּד, שֶׁצָּב עִוֵּר עֵינוֹ הָאַחַת לוּ הֵגִּיחַ מִן הַמַּיִם פַּעַם אַחַת בַּחֲלוֹף כָּל מֵאָה שָׁנָה הָיָה מַכְנִיס אֶת צַוָּארוֹ בְּכָזֶה עֹל שֶׁל חֹר אֶחָד."
"מַמָּשׁ כָּךְ אֵין לְשַׁעֵר, נְזִירִים, הַשָּׂגַת חַיֵּי אָדָם. מַמָּשׁ-כָּךְ אֵין לְשַׁעֵר, נְזִירִים, שֶׁטַטְהָגַטַה מוֹפִיעַ בָּעוֹלָם, אַרַהַנְט2, מִתְעוֹרֵר בִּשְׁלֵמוּת מֵעַצְמוֹ. מַמָּשׁ כָּךְ אֵין לְשַׁעֵר, נְזִירִים, שֶׁדְהַרְמָה-וִינַיַה3 מֻסְבֶּרֶת-הֵיטֵב עַל יְדֵי הַטַטְהָגַטַה מִשְׁתַּעֲשַׁעַת4 בָּעוֹלָם.
"וְעַכְשָׁו, נְזִירִים, חַיֵּי אָדָם הֻשְּׂגוּ, וְטַטְהָגַטַה הוֹפִיעַ בָּעוֹלָם, אַרַהַנְט, מִתְעוֹרֵר בִּשְׁלֵמוּת מֵעַצְמוֹ, וְדְהַרְמָה-וִינַיַה מֻסְבֶּרֶת-הֵיטֵב עַל יְדֵי הַטַטְהָגַטַה מִשְׁתַּעֲשַׁעַת בָּעוֹלָם.
"עַל כֵּן, נְזִירִים, יֵשׁ לִשְׁקֹד5 עַל 'זֶה הַסֵּבֶל,' יֵשׁ לִשְׁקֹד עַל 'זוֹ עֲלִיַּת הַסֵּבֶל,' יֵשׁ לִשְׁקֹד עַל 'זוֹ חֲדִילַת הַסֵּבֶל,' יֵשׁ לִשְׁקֹד עַל 'זֶה הַנָּתִיב הַמּוֹלִיךְ לַחֲדִילַת הַסֵּבֶל.' "