שיחות דהרמה של אג'אהן צ'ה ז'

שאלות ותשובות1

שיחת דהרמה מאת אג'אהן צ'ה2

תרגום מאנגלית והערות (אם לא נכתב אחרת) פניננדו בהיקהו

שאלה: אני משתדל מאוד בתרגול שלי אבל נראה שאני לא מגיע לשום מקום.

תשובה: זה חשוב מאוד. אל תנסה להגיע לשום מקום בתרגול. הרצון להיות חופשי או להיות מואר הוא הרצון שמונע את החופש שלך. אתה יכול לנסות ככל שתרצה, לתרגל בלהט לילה ויום, אבל אם זה עדיין בתודעה עם התשוקה להשיג, לעולם לא תמצא שלווה. האנרגיה מהתשוקה הזו תהיה סיבה לספק וחוסר שקט. לא משנה כמה זמן או כמה קשה תתאמן, תבונה לא תצמח מתשוקה. אז פשוט הנח לזה. התבונן בתודעה ובגוף בתשומת-לב אבל אל תנסה להשיג כלום. אל תיאחז אפילו בתרגול להארה.

ש: מה לגבי שינה? כמה אני צריך לישון?

ת: אל תשאל אותי, אני לא יכול להגיד לך. ממוצע טוב עבור כמה מהאנשים הוא ארבע שעות בלילה. מה שחשוב, בכל אופן, הוא שתצפו ותכירו את עצמכם. אם תנסו להתמודד עם מעט מדי שינה, הגוף ירגיש לא בנוח ויהיה קשה לשמור על תשומת-לב. יותר מדי שינה מובילה לתודעה קהה או חסרת מנוחה. מצאו את האיזון הטבעי לעצמכם. שימו לב היטב לגוף ולתודעה ועקבו אחר צרכי השינה עד שתמצאו את האופטימום. אם אתם מתעוררים ואז מתהפכים לתנומה, זהו זיהום תודעה. בססו תשומת-לב ברגע שעיניכם נפקחות.

ש: מה לגבי אכילה? כמה עליי לאכול?

ת: אכילה דומה לשינה. עליכם להכיר את עצמכם. יש לצרוך אוכל כדי לספק את צרכי הגוף. התייחסו לאוכל שלכם כתרופה. האם אתם אוכלים כל כך הרבה שאתם רק מרגישים ישנוניים אחרי הארוחה והאם אתם משמינים מיום ליום? עצרו! בחנו את גופכם ותודעתכם. אין צורך לצום. במקום זאת, עִרְכוּ ניסיונות בכמות המזון שאתם צורכים. מִצְאוּ את האיזון הטבעי לגוף שלכם. שימו את כל האוכל שלכם יחד בקערה שלכם בהתאם לתרגול הסגפני3. אז תוכלו לשפוט בקלות את הכמות שאתם צורכים. שימו לב לעצמכם היטב בזמן שאתם אוכלים. דעו את עצמכם. מהות התרגול שלנו היא בדיוק זו. אין שום דבר מיוחד שעליכם לעשות. רק התבוננו. בחנו את עצמכם. התבוננו בתודעה. אז תדעו מהו האיזון הטבעי לתרגול שלכם.

ש: האם התודעה של אסייתים ומערביים שונה?

ת: בעיקרון אין הבדל. מנהגים ושפה חיצוניים עשויים להיראות שונים, אך לתודעה האנושית יש מאפיינים טבעיים זהים עבור כל האנשים. חמדנות ושנאה זהים בתודעה מזרחית או מערבית. סבל והפסקת הסבל זהים עבור כל האנשים.

ש: האם מומלץ לקרוא הרבה או ללמוד את הכתבים כחלק מהתרגול?

ת: הדהרמה של בודהה אינה נמצאת בספרים. אם אתם רוצים לראות בעצמכם באמת על מה דיבר הבודהה, אינכם צריכים לטרוח עם ספרים. התבוננו בתודעה שלכם. בחנו אותה כדי לראות כיצד רגשות באים והולכים, כיצד מחשבות באות והולכות. אל תהיו קשורים לשום דבר. פשוט היו מודעים לכל מה שיש לראות. זוהי הדרך לאמיתות של בודהה. היו טבעיים. כל מה שאתם עושים בחייכם כאן הוא הזדמנות לתרגל. הכל דהרמה. כשאתם עושים את המטלות שלכם, נסו להיות מודעים. אם אתם מרוקנים מרקקה או מנקים שירותים, אל תרגישו שאתם עושים זאת כטובה עבור מישהו אחר. יש דהרמה בריקון מרקקות. אל תרגישו שאתם מתרגלים רק כשאתם יושבים בשקט, רגליים משוכלות. חלקכם התלוננו שאין מספיק זמן למדיטציה. האם יש מספיק זמן לנשום? זוהי המדיטציה שלכם: תשומת-לב, טבעיות בכל מה שאתם עושים.

ש: מדוע אין לנו ראיונות יומיים עם המורה?

ת: אם יש לכם שאלות, אתם מוזמנים לבוא ולשאול אותן בכל עת. אבל אנחנו לא צריכים ראיונות יומיים כאן. אם אענה על כל שאלה קטנה שלכם, לעולם לא תבינו את תהליך הספק בתודעה שלכם. חיוני שתלמדו לבחון את עצמכם, לראיין את עצמכם. הקשיבו היטב להרצאה כל כמה ימים, ואז השתמשו בהוראה זו כדי להשוות לתרגול שלכם. האם זה עדיין אותו דבר? האם זה שונה? מדוע יש לכם ספקות? מי זה שמפקפק? רק באמצעות בחינה עצמית ניתן להבין.

ש: לפעמים אני מודאג לגבי המשמעת4 של הנזירים. אם אני הורג חרקים בטעות, האם זה רע?

ת: משמעת ומוסר חיוניים לתרגול שלנו, אך אסור לכם להיאחז בכללים באופן עיוור. בהריגת בעלי חיים או בהפרת כללים אחרים, הדבר החשוב הוא כוונה. דעו את תודעתכם. אינכם צריכים להיות מודאגים יתר על המידה מהמשמעת של הנזירים. אם משתמשים בה כראוי, היא תומכת בתרגול, אך ישנם נזירים שמודאגים כל כך מהכללים הקטנוניים שהם לא יכולים לישון טוב. משמעת אינה צריכה להינשא כנטל. הבסיס לתרגול שלנו כאן הוא משמעת; משמעת טובה, בנוסף לכללים ולפרקטיקות הסגפניים. תשומת-לב וזהירות אפילו לגבי הכללים התומכים הרבים כמו גם 227 הכללים הבסיסיים, יש בהם תועלת רבה. זה הופך את החיים לפשוטים מאוד. אין צורך לתהות כיצד לפעול, כך שתוכלו להימנע מחשיבה ובמקום זאת להיות פשוט בתשומת-לב. המשמעת מאפשרת לנו לחיות יחד בהרמוניה; הקהילה מתנהלת בצורה חלקה. כלפי חוץ כולם נראים ומתנהגים אותו דבר. משמעת ומוסר הם אבני דרך לריכוז ותבונה נוספים. באמצעות שימוש נכון במשמעת הנזירים ובעקרונות הסגפניים, אנו נאלצים לחיות בפשטות, להגביל את רכושנו. אז הנה לנו התרגול המלא של הבודהה: להימנע מרע ולעשות טוב, לחיות בפשטות תוך שמירה על צרכים בסיסיים, לטהר את התודעה. כלומר, להיות ערניים לתודעה ולגוף שלנו בכל התנוחות: ישיבה, עמידה, הליכה או שכיבה, להכיר את עצמך.

ש: מה אני יכול לעשות בנוגע לספקות? יש ימים שאני מוטרד בספקות לגבי התרגול או ההתקדמות שלי, או המורה.

ת: ספקות הם טבעיים. כולם מתחילים בספקות. אפשר ללמוד מהם הרבה. מה שחשוב הוא שלא תזדהה עם הספקות שלך: כלומר, אל תיתפס בהם. זה יסובב את תודעתך במעגלים אינסופיים. במקום זאת, התבונן בכל התהליך של הספק, של התהייה. ראה מי זה המטיל ספק. ראה כיצד ספקות באים והולכים. אז לא תהיה עוד קורבן לספקות שלך. תצא מהם ותודעתך תהיה שקטה. תוכל לראות כיצד כל הדברים באים והולכים. פשוט הנח לכל מה שאתה קשור אליו. הנח לספקות שלך ופשוט התבונן. כך מסיימים את הספק.

ש: מה לגבי שיטות תרגול אחרות? בימים אלה נראה שיש כל כך הרבה מורים ומערכות מדיטציה רבות ושונות שזה מבלבל.

ת: זה כמו להיכנס לעיר. אפשר לגשת מהצפון, מהדרום-מזרח, מכבישים רבים. לעתים קרובות המערכות הללו פשוט שונות כלפי חוץ. בין אם אתם הולכים בדרך זו או אחרת, מהר או לאט, אם אתם מודעים, הכל אותו דבר. יש נקודה מהותית אחת שכל תרגול טוב חייב להגיע אליה בסופו של דבר – לא להיאחז. בסופו של דבר, יש לשחרר את כל מערכות המדיטציה. גם אי אפשר להיאחז במורה. אם מערכת מובילה לויתור, לאי-היאחזות, אז זהו תרגול נכון. ייתכן שתרצו לנסוע, לבקר מורים אחרים ולנסות מערכות אחרות. חלקכם כבר עשו זאת. זוהי רצון טבעי. תגלו שאלף שאלות שנשאלות וידע של מערכות רבות לא יביאו אתכם לאמת. בסופו של דבר תשתעממו. תראו שרק על ידי עצירה ובחינה של התודעה שלכם תוכלו לגלות על מה דיבר הבודהה. אין צורך לחפש מחוץ לעצמכם. בסופו של דבר עליכם לחזור ולהתמודד עם טבעכם האמיתי. כאן תוכלו להבין את הדהרמה.

ש: פעמים רבות נראה שנזירים רבים כאן לא מתרגלים. הם נראים מרושלים או חסרי תשומת-לב. זה מפריע לי.

ת: לא ראוי לצפות באנשים אחרים. זה לא יעזור לתרגול שלך. אם אתה מוטרד, התבונן במטרד שבתודעתך. אם המשמעת של אחרים גרועה או שהם לא נזירים טובים, אין זה תפקידך לשפוט. לא תגלה תבונה על ידי צפייה באחרים. משמעת הנזירים היא כלי לשימוש למדיטציה שלך. היא לא נשק לשימוש כדי לבקר או למצוא פגמים. אף אחד לא יכול לעשות את התרגול שלך בשבילך, וגם אתה לא יכול לתרגל בשביל אף אחד אחר. פשוט היו מודעים למעשים שלכם. זוהי הדרך לתרגל.

ש: נזהרתי מאוד לתרגל ריסון חושים. אני תמיד שומר על עיניים מורדות ומודע לכל פעולה קטנה שאני עושה. כשאני אוכל, למשל, אני לוקח הרבה זמן ומנסה לראות כל נגיעה: לעיסה, טעימה, בליעה וכו'. אני עושה כל צעד בצורה מודעת ובזהירות רבה. האם אני מתרגל כראוי?

ת: ריסון חושים הוא תרגול נכון. עלינו להיות מודעים לכך לאורך כל היום. אבל אל תגזימו! לכו, אִכְלוּ וּפַעֲלוּ באופן טבעי. ואז פתחו תשומת-לב טבעית למה שקורה בתוככם. אל תאלצו את המדיטציה שלכם ואל תלחצו את עצמכם לדפוסים מביכים. זוהי צורה נוספת של השתוקקות. היו סבלניים. סבלנות וסיבולת הן הכרחיות. אם תפעלו באופן טבעי ותהיו בתשומת-לב, גם התבונה תבוא באופן טבעי.

ש: האם יש צורך לשבת למשך פרקי זמן ארוכים מאוד?

ת: לא, ישיבה במשך שעות רצופות אינה הכרחית. יש אנשים שחושבים שככל שאתה יכול לשבת יותר זמן, כך אתה חייב להיות חכם יותר. ראיתי תרנגולות יושבות על הקינים שלהן ימים שלמים! תבונה נובעת מלהיות בתשומת-לב בכל התנוחות. התרגול שלך צריך להתחיל עם ההתעוררות בבוקר. הוא צריך להימשך עד שאתה נרדם. אל תדאג כמה זמן אתה יכול לשבת. מה שחשוב הוא רק שתשמור על ערנות בין אם אתה עובד, יושב או הולך לשירותים.

לכל אדם יש את הקצב הטבעי שלו. חלק מכם ימותו בגיל חמישים, חלק בגיל שישים וחמש, וחלק בגיל תשעים. כך, גם לא כל התרגולים שלכם יהיו זהים. אל תחשוב או תדאג לגבי זה. נסה להיות בתשומת-לב ולהניח לדברים לעשות את מסלולם הטבעי. אז התודעה שלך תהפוך שקטה יותר ויותר בכל סביבה. היא תהפוך לדוממת כמו בריכת יער צלולה. אז כל מיני בעלי חיים נפלאים ונדירות יבואו לבריכה לשתות. תראה בבירור את טבעם של כל הדברים (saṅkhārā) בעולם. תראה דברים נפלאים ומשונים רבים באים והולכים. אבל תהיה דוממים. בעיות יתעלו ומיד תראה דרכן5. זהו האושר של הבודהה.

ש: עדיין יש לי הרבה מחשבות. המחשבות שלי נודדות הרבה למרות שאני מנסה להיות בתשומת-לב.

ת: אל תדאג בקשר לזה. נסה לשמור את התודעה שלך בהווה. כל מה שעולה בתודעה, פשוט התבונן בו. הנח לו ללכת. אל תרצה אפילו להיפטר ממחשבות. אז התודעה תגיע למצבה הטבעי. אין הבחנה בין טוב לרע, חם לקר, מהיר ולאט. אין אני ואין אתם, אין עצמי בכלל. רק מה שיש. כשאתם הולכים לאסוף מזון תרומה, אין צורך לעשות שום דבר מיוחד. פשוט לכו וראו מה נמצא. אין צורך להיאחז בבידוד או הסתגרות. היכן שאתם נמצאים, דעו את עצמכם על ידי כך שתהיו טבעיים ותתבוננו. אם ספקות עולים, התבוננו בהם באים והולכים. זה פשוט מאוד. אל תחזיקו בכלום.

זה כאילו אתם הולכים בכביש. מעת לעת, תיתקלו במכשולים. כשאתם נתקלים בזיהומים, פשוט ראו אותם ופשוט התגברו עליהם על ידי הנחתם. אל תחשבו על המכשולים שכבר עברתם. אל תדאגו לגבי אלה שעדיין לא ראיתם. היצמדו להווה. אל תדאגו לגבי אורך הדרך או לגבי היעד. הכל משתנה. לא משנה מה אתם עוברים, אל תיאחזו בו. בסופו של דבר התודעה תגיע לאיזון הטבעי שלה שבו התרגול הוא אוטומטי. כל הדברים יבואו וילכו מעצמם.

ש: האם אי פעם הסתכלת על סוטרת המזבח של הפטריארך השישי, הוּי נֶנְג6?

ת: תבונתו של הוּי נֶנְג חדה מאוד. זוהי תורה עמוקה מאוד, לא קלה למתחילים להבנה7. אבל אם תתרגלו עם המשמעת שלנו ועם סבלנות, אם תתרגלו אי-היאחזות, בסופו של דבר תבינו. פעם היה לי תלמיד ששהה בבקתה עם גג עשב. ירד גשם לעתים קרובות באותה עונת גשמים ויום אחד רוח חזקה העיפה חצי מהגג. הוא לא טרח לתקן זאת, הוא פשוט נתן לגשם לרדת. חלפו כמה ימים ושאלתי אותו על הבקתה שלו. הוא אמר שהוא מתרגל אי-היאחזות. זוהי אי-היאחזות ללא תבונה. זה בערך כמו שוויון-הנפש של תאו-מים8. אם תחיו חיים טובים ותחיו בפשטות, אם תהיו סבלניים ולא אנוכיים, תבינו את תבונתו של הוי ננג.

ש: אמרת ש- samatha ו- vipassanā, או ריכוז ותובנה, זה אותו הדבר. האם תוכל להסביר זאת עוד?

ת: זה די פשוט9. ריכוז (samatha) ותבונה (vipassanā) פועלים יחד. ראשית התודעה דוממת על ידי החזקה באובייקט מדיטציה. היא שקטה רק כשאתה יושב בעיניים עצומות. זוהי samatha ובסופו של דבר בסיס ה-samādhi הזה הוא הגורם להתעוררות התבונה או ה- vipassanā. לאחר מכן התודעה דוממת בין אם אתה יושב בעיניים עצומות או מסתובב בעיר סואנת. זה ככה. פעם היית ילד. עכשיו אתה מבוגר. האם הילד והמבוגר הוא אותו אדם? אתה יכול לומר שהם כאלה, או אם מסתכלים על זה בצורה אחרת, אתה יכול לומר שהם שונים. בדרך זו ניתן גם להתייחס ל- samatha ו- vipassanā כנפרדים. או שזה כמו אוכל וצואה. אוכל וצואה יכולים להיקרא אותו הדבר, והם יכולים להיקרא שונים. אל תאמינו למה שאני אומר, תרגלו ותראו בעצמכם. אין צורך בשום דבר מיוחד. אם תבחנו כיצד ריכוז ותבונה מתעוררים, תדעו את האמת בעצמכם. בימים אלה אנשים רבים נאחזים במילים. הם קוראים לתרגול שלהם vipassanā. samatha מזלזלים. או שהם קוראים לתרגול שלהם samatha. חיוני לעשות samatha לפני vipassanā, הם אומרים. כל זה טיפשי. אל תטרחו לחשוב על זה בצורה הזו. פשוט תרגלו ותראו בעצמכם.

ש: האם הכרחי להיות מסוגלים להיכנס לריכוז עמוק10 בתרגול שלנו?

ת: לא, ריכוז עמוק אינו הכרחי11. עליך ליצור שמץ של שלווה ומיקוד מחשבתי. לאחר מכן אתה משתמש בזה כדי לבחון את עצמך. אין צורך בשום דבר מיוחד. אם ריכוז עמוק נכנס לתרגול שלך, גם זה בסדר. רק אל תחזיק בזה. יש אנשים שנתקעים בריכוז עמוק. זה יכול להיות כיף גדול לשחק איתו. עליך להכיר את הגבולות הנכונים. אם אתה נבון, תדע את השימושים והמגבלות של ריכוז עמוק, בדיוק כפי שאתה מכיר את המגבלות של ילדים לעומת גברים בוגרים.

ש: מדוע אנו פועלים לפי הכללים הסגפניים כמו לאכול רק מהקערות שלנו?

ת: הכללים הסגפניים נועדו לעזור לנו לצמצם זיהומים. על ידי ביצוע אחד מהם, כמו לאכול מהקערות שלנו, נוכל להיות מודעים יותר למזון שלנו כתרופה. אם אין לנו זיהומים, אז לא משנה איך אנחנו אוכלים. אבל כאן אנו משתמשים בצורה כדי להפוך את התרגול שלנו לפשוט. הבודהה לא יצר את המצוות הסגפניות כהכרחיות עבור כל הנזירים, אך הוא התיר אותן לאלו שרצו לתרגל בקפדנות. הן מוסיפות למשמעת החיצונית שלנו ובכך עוזרות להגביר את נחישותנו וכוחנו המנטאלי. יש לשמור כללים אלה לעצמכם. אל תסתכלו כיצד אחרים מתרגלים. שימו לב לתודעתכם וראו מה מועיל לכם. הכלל שעלינו לקחת כל בקתת מדיטציה המוקצית לנו הוא משמעת מועילה דומה. הוא מונע מנזירים להיות קשורים למקום מגוריהם. אם הם הולכים וחוזרים, עליהם למצוא מקום מגורים חדש. זהו התרגול שלנו – לא להיאחז בשום דבר.

ש: אם חשוב לשים הכל יחד בקערות שלנו, מדוע אתה, כמורה, לא עושה זאת בעצמך? האם אינך מרגיש שחשוב שהמורה ייתן דוגמה?

ת: כן, זה נכון, מורה צריך לתת דוגמה לתלמידיו. לא אכפת לי שתבקרו אותי. תשאלו כל מה שאתם רוצים. אבל חשוב שלא תיאחזו במורה. אם הייתי מושלם לחלוטין בצורה החיצונית, זה היה נורא. כולכם הייתם קשורים אליי יותר מדי. אפילו הבודהה היה לפעמים אומר לתלמידיו לעשות דבר אחד ואז עשה דבר אחר בעצמו. הספקות שלך במורה שלך יכולים לעזור לך. עליך לשים לב לתגובות שלך. האם אתה חושב שזה אפשרי שאני שומר קצת אוכל מחוץ לקערה שלי בצלחות כדי להאכיל את יושבי הבית שעובדים ברחבי המנזר?12 התבונה היא בידך להתבונן ולפתח. קח מהמורה את מה שטוב. היה מודע לתרגול שלך. אם אני נח בזמן שכולכם חייבים לשבת, האם זה גורם לך לכעוס? אם אני קורא לצבע כחול אדום או אומר שגבר הוא אישה, אל תלכו אחריי בעיוורון. אחד המורים שלי אכל מהר מאוד. הוא השמיע קולות בזמן שאכל. ובכל זאת הוא אמר לנו לאכול לאט ובתשומת לב. נהגתי לצפות בו ולהתעצבן מאוד. סבלתי, אבל הוא לא! התבוננתי בחיצוניות. מאוחר יותר למדתי. יש אנשים שנוהגים מהר מאוד אבל בזהירות. אחרים נוהגים לאט ועוברים תאונות רבות. אל תיצמדו לחוקים, לצורה החיצונית. אם אתה צופה באחרים לכל היותר עשרה אחוז מהזמן וצופה בעצמך תשעים אחוז, זהו התרגול הנכון. בהתחלה נהגתי לצפות במורה שלי אג'אן טונגרט והיו לי ספקות רבים. אנשים אפילו חשבו שהוא משוגע. הוא היה עושה דברים מוזרים או מדבר בחריפות רבה עם תלמידיו. מבחוץ הוא היה כועס, אבל בפנים לא היה כלום. אף אחד שם. הוא היה יוצא דופן. הוא נשאר צלול ובתשומת-לב עד לרגע מותו.

להסתכל אל מחוץ לעצמי זה להשוות, להבדיל. לא תמצאו אושר בדרך זו. וגם לא תמצאו שלווה אם תבלו את זמנכם בחיפוש אחר האיש המושלם או המורה המושלם. הבודהה לימד אותנו להסתכל על הדהרמה, האמת, לא להסתכל על אנשים אחרים.

ש: כיצד נוכל להתגבר על תאווה בתרגול שלנו? לפעמים אני מרגיש כאילו אני עבד לתשוקה המינית שלי.

ת: יש לאזן את התאווה על ידי התבוננות בגועל. היקשרות לצורה גופנית היא קיצוני אחד ויש לזכור את ההפך. בחנו את הגוף כגופה וראו את תהליך הריקבון או חשבו על חלקי הגוף כמו הריאות, הטחול, השומן, הצואה וכן הלאה. זכרו את אלה ודמיינו את ההיבט המגעיל הזה של הגוף כאשר התאווה מתעוררת. זה ישחרר אתכם מתשוקה.

ש: מה לגבי כעס? מה עליי לעשות כשאני מרגיש כעס מתעורר?

ת: עליך להשתמש ב-התחשבות-אוהבת13. כאשר מצבי תודעה של כעס מתעוררים במדיטציה, לאזן אותם על ידי פיתוח רגשות של התחשבות-אוהבת. אם מישהו עושה משהו רע או מתעצבן, אל תכעס בעצמך. אם כן, אתה בור יותר ממנו. היה נבון. זכור את החמלה, כי אותו אדם סובל. מלא את דעתך בהתחשבות-אוהבת כאילו היה אח יקר. התרכז בתחושת ההתחשבות-אוהבת כנושא מדיטציה. הפץ אותה לכל היצורים בעולם. רק באמצעות התחשבות-אוהבת מתגברים על שנאה.

לפעמים אתה עשוי לראות נזירים אחרים מתנהגים רע. אתה עשוי להתעצבן. זה סבל שלא לצורך. זה עדיין לא הדהרמה שלנו. אתה עשוי לחשוב כך: 'הוא לא קפדן כמוני. הם לא מודטים רציניים כמונו. הנזירים האלה אינם נזירים טובים'. זוהי זיהום-תודעה גדול מצידך. אל תעשה השוואות. אל תפלה. שחרר את דעותיך, שים לב לדעות שלך ושים לב לעצמך. זוהי הדהרמה שלנו. אי אפשר לגרום לכולם להתנהג כרצונך או להיות כמוך. משאלה זו רק תגרום לך לסבול. זוהי טעות נפוצה של מתרגלי מדיטציה, אבל צפייה באנשים אחרים לא תפתח תבונה. פשוט בחן את עצמך, את הרגשות שלך. כך תבין.

ש: אני מרגיש עייף מאוד. זה מקשה על מדיטציה.

ת: ישנן דרכים רבות להתגבר על עייפות. אם אתה יושב בחושך, עבור למקום מואר. פקח את עיניך. קום ושטוף את הפנים או התקלח. אם אתה עייף, שנה תנוחות. לך הרבה. לך אחורה. הפחד להיתקל בדברים ישאיר אותך ער. אם זה נכשל, עמוד במקום, נקה את התודעה ודמיין שזה אור יום מלא. או שב על קצה צוק גבוה או באר עמוקה. לא תעז לישון! אם שום דבר לא עובד, אז פשוט לך לישון. שכב בזהירות ונסה להיות מודע עד לרגע שאתה נרדם. ואז, כשאתה מתעורר, קום מיד. אל תסתכל על השעון ואל תתהפך. התחיל תשומת-לב מהרגע שאתה מתעורר. אם אתם מוצאים את עצמכם ישנוניים כל יום, נסו לאכול פחות. בחנו את עצמכם. ברגע שחמש כפות נוספות יגרמו לכם לשובע, הפסיקו. לאחר מכן שתו מים עד שתשבעו כראוי. לכו ושבו14. הביטו בנמנום וברעב שלכם. עליכם ללמוד לאזן את האכילה שלכם. ככל שהתרגול שלכם יתקדם, תרגישו באופן טבעי אנרגטיים יותר ותאכלו פחות. אבל עליכם להתאים את עצמכם.

ש: מדוע עלינו לעשות כל כך הרבה השתחוויות כאן?

ת: השתחוות חשובה מאוד. זוהי צורה חיצונית שהיא חלק מהתרגול. יש לבצע צורה זו בצורה נכונה. הביאו את המצח עד הרצפה. שמרו את המרפקים קרוב לברכיים וכפות הידיים על הרצפה במרחק של כעשרה סנטימטרים זו מזו. השתחוו לאט, היו מודעים לגוף שלכם. זוהי תרופה טובה ליהירות שלנו. עלינו להשתחוות לעתים קרובות. כשאתם משתחווים שלוש פעמים, תוכלו לזכור את התכונות של הבודהה, הדהרמה והסנגהה, כלומר, תכונות התודעה של טוהר, זוהר ושלווה. לכן אנו משתמשים בצורה החיצונית כדי לאמן את עצמנו. גוף ותודעה הופכים להרמוניים. אל תעשו את הטעות של להתבונן כיצד אחרים משתחווים. אם מתלמדים צעירים רשלניים או שהנזירים הזקנים נראים אדישים, זה לא תפקידכם לשפוט. אנשים יכולים להיות קשים לאימון. חלקם לומדים מהר אבל אחרים לומדים לאט. לשפוט אחרים רק יגביר את גאוותכם. שימו לב לעצמכם במקום זאת. השתחוו לעתים קרובות, היפטרו מגאוותכם. אלו שבאמת הפכו להרמוניים עם הדהרמה מגיעים הרבה מעבר לצורה החיצונית. כל מה שהם עושים הוא דרך של השתחוות. בהליכה, הם משתחווים; אוכלים, הם משתחווים; עושים את צרכיהם, הם משתחווים. הסיבה לכך היא שהם עברו את האנוכיות.

ש: מהי הבעיה הגדולה ביותר של תלמידיך החדשים?

ת: דעות. השקפות ורעיונות על כל הדברים: על עצמם, על תרגול, על תורתו של הבודהה. לרבים מאלה שמגיעים לכאן יש דרגה גבוהה בקהילה. ישנם סוחרים עשירים או בוגרי מכללות, מורים ופקידי ממשלה. מוחם מלא בדעות על דברים. הם חכמים מדי מכדי להקשיב לאחרים. זה כמו מים בכוס. אם כוס מלאה במים מלוכלכים ועבשים, היא חסרת תועלת. רק לאחר שהמים הישנים נזרקים החוצה, הכוס יכולה להפוך לשימושית. עליכם לרוקן את תודעתכם מדעות, ואז תראו. התרגול שלנו חורג מעבר לתבונה ומעבר לטיפשות. אם אתם חושבים 'אני חכם, אני עשיר, אני חשוב, אני מבין הכל על בודהיזם', אתם מכסים את האמת של anattā או אין-עצמי. כל מה שתראו זה את עצמי, אני, את שלי. אבל בודהיזם הוא להניח לעצמי. הֶעְדֵּר, ריקנות, נירוואנה.

ש: האם זיהומים כמו חמדנות או כעס הם רק אשליה או שהם אמיתיים?

ת: שניהם. הזיהומים שאנו מכנים תאווה או חמדנות, או כעס או אשליה, אלה הם רק שמות חיצוניים, חָזוּיוֹת; בדיוק כפי שאנו קוראים לקערה גדולה, קטנה, יפה, או כל דבר אחר. זו אינה מציאות. זהו המושג שאנו יוצרים מתוך השתוקקות. אם אנו רוצים קערה גדולה, אנו קוראים לקערה הזו קטנה. השתוקקות גורמת לנו להבחין. האמת, לעומת זאת, היא פשוט מה שיש. תסתכלו על זה ככה. האם אתה גבר? אתה יכול לומר 'כן'. זוהי חזות הדברים. אבל באמת אתה רק שילוב של יסודות או קבוצה של מקבצים משתנים. אם התודעה חופשית, היא לא שיפוטית. אין גדול וקטן, אין אתה ואני. אין כלום: anattā, אנו אומרים, או אין-עצמי. באמת, בסופו של דבר אין לא attā15 ולא anattā.

ש: האם תוכל להסביר קצת יותר על קארמה?

ת: קארמה היא פעולה. קארמה היא היאחזות. גוף, דיבור ותודעה – כולם יוצרים קארמה כשאנחנו נאחזים. אנחנו יוצרים הרגלים. אלה יכולים לגרום לנו לסבול בעתיד. זהו פרי ההיאחזות שלנו, של הזיהומים שלנו בעבר. כל התקשרות מובילה ליצירת קארמה. נניח שהיית גנב לפני שהפכת לנזיר. גנבת, גרמת לאחרים סבל, גרמת להוריך סבל. עכשיו אתה נזיר, אבל כשאתה זוכר איך גרמת לאחרים סבל, אתה מרגיש רע וסובל גם היום. זכור, לא רק הגוף, אלא גם הדיבור והפעולה המנטלית יכולים ליצור תנאים לתוצאות עתידיות. אם עשית מעשה של התחשבות בעבר וזוכר אותו היום, תהיה מאושר. מצב תודעתי מאושר זה הוא תוצאה של קארמה מהעבר. כל הדברים מותנים על ידי סיבה – הן לטווח ארוך והן, כשבוחנים אותם, מרגע לרגע. אבל אינך צריך לטרוח לחשוב על העבר, או ההווה, או העתיד. פשוט התבונן בגוף ובתודעה. עליך להבין את הקארמה בעצמך. התבונן בתודעתך. תרגלו ותראו בבירור. ודא, עם זאת, שאתה משאיר את הקארמה של אחרים להם. אל תיאחז ואל תסתכל16 באחרים. אם אני נוטל רעל, אני סובל. אין צורך שתשתפו אותו איתי! קחו את הטוב שהמורה שלכם מציע. אז תוכלו להיות שלווים, התודעה שלכם תהפוך לזו של המורה שלכם. אם תבחנו את זה, תראו. גם אם עכשיו אתם לא מבינים, כְּשֶׁתְּתַרְגְּלוּ, זה יתבהר. תדעו בעצמכם. זה נקרא תרגול הדהרמה. כשהיינו צעירים, ההורים שלנו נהגו להעניש אותנו ולכעוס. באמת הם רצו לעזור לנו. אתם חייבים לראות את זה בטווח הארוך. הורים ומורים מבקרים אותנו ואנחנו מתעצבנים. מאוחר יותר נבין למה. אחרי תרגול ארוך תדעו. אלה הפיקחים-מדי עוזבים אחרי זמן קצר. הם אף פעם לא לומדים. אתם חייבים להיפטר מהפיקחות שלכם. אם אתם חושבים שאתם טובים יותר מאחרים, אתם רק תסבלו. כמה חבל. אין צורך להתעצבן. פשוט צפו17.

ש: לפעמים נראה שמאז שהפכתי לנזיר הגדלתי את הקשיים והסבל שלי.

ת: אני יודע שלחלקכם היה רקע של נוחות חומרית וחופש חיצוני. בהשוואה, עכשיו אתם חיים קיום צנוע. לאחר מכן, בתרגול, אני מרבה לגרום לכם לשבת ולחכות שעות ארוכות. האוכל והאקלים שונים מהבית שלכם. אבל כולם חייבים לעבור משהו מזה. זהו הסבל שמוביל לסוף הסבל. כך אתם לומדים. כשאתם כועסים ומרחמים על עצמכם, זוהי הזדמנות מצוינת להבין את התודעה. הבודהה כינה את הזיהומים המורים שלנו.

כל תלמידי הם כמו ילדי. יש לי כלפיהם בתודעתי רק התחשבות אוהבת ורווחתם. אם אני נראה כאילו אני גורם לכם לסבול, זה לטובתכם. אני יודע שחלקכם משכילים ובעלי ידע רב. אנשים עם מעט השכלה וידע עולמי יכולים לתרגל בקלות. אבל זה כאילו לכם, בני המערב, יש בית גדול מאוד לנקות. כשתנקו את הבית, יהיה לכם מרחב מחיה גדול. תוכלו להשתמש במטבח, בספרייה, בסלון. עליכם להיות סבלניים. סבלנות וסיבולת חיוניים לתרגול שלנו. כשהייתי נזיר צעיר לא היה לי קשה כמוכם. ידעתי את השפה ואכלתי את האוכל המקומי שלי. למרות זאת, היו ימים שהתייאשתי. רציתי להסיר את הגלימה או אפילו להתאבד. סבל מסוג זה נובע מהשקפות שגויות. כשאתה רואה את האמת, אתה חופשי מהשקפות ודעות. הכל נהיה שָׁלֵו.

ש: פיתחתי מצבי תודעה שלווים מאוד ממדיטציה. מה עליי לעשות עכשיו?

ת: זה טוב. הפוך את התודעה לשלווה, מרוכזת. השתמש בריכוז הזה כדי לבחון את התודעה והגוף. גם כאשר התודעה אינה שלווה, עליך להתבונן. אז תדע שלווה אמיתית. למה? כי תראה ארעיות. אפילו שלווה חייבת להיתפס כארעית. אם אתה מחובר למצבי תודעה שלווים, תסבול כשלא יהיו לך אותם. וותר על הכל, אפילו על שלווה.

ש: האם שמעתי אותך אומר שאתה מפחד מתלמידים חרוצים מאוד?

ת: כן, זה נכון, אני חושש. אני חושש שהם רציניים מדי. הם מנסים יותר מדי, אבל בלי תבונה. הם דוחפים את עצמם לסבל מיותר. חלקכם נחושים להפוך למוארים. אתם חורקים שיניים ונאבקים כל הזמן. זה ניסיון חזק מדי. כולם אותו דבר. הם לא יודעים את טבע הדברים (saṅkhārā)18. כל התצורות, גוף ותודעה, אינן קבועות. פשוט התבוננו ואל תיאחזו. אחרים חושבים שהם יודעים. הם מבקרים, הם צופים, הם שופטים. זה בסדר. השאירו את דעותיהם להם. אפליה זו19 מסוכנת. זה כמו כביש עם עיקול חד מאוד. אם אנחנו חושבים שאחרים גרועים יותר או טובים יותר או זהים לנו, אנחנו סוטים מהעיקול. אם אנחנו מפלים, רק נסבול.

ש: אני עושה מדיטציה כבר שנים רבות. התודעה שלי פתוחה ושלווה כמעט בכל הנסיבות. עכשיו אני רוצה לנסות לחזור אחורה ולתרגל מצבים גבוהים של ריכוז או ספיגת תודעה20.

ת: זה בסדר. זהו תרגיל מנטלי מועיל. אם יש לך תבונה, לא תתקע במצבי תודעה מרוכזים. זה כמו לרצות לשבת לפרקי זמן ארוכים. זה בסדר לאימון, אבל באמת, התרגול נפרד מכל תנוחה. זה עניין של התבוננות ישירה בתודעה. זוהי תבונה. לאחר שבדקת והבנת את התודעה, אז יש לך את התבונה להכיר את מגבלות הריכוז, או של ספרים. אם תרגלת ומבין אי-היצמדות, תוכל לחזור לספרים. הם יהיו כמו קינוח מתוק. הם יכולים לעזור לך ללמד אחרים. או שאתה יכול לחזור ולתרגל ריכוז עמוק. יש לך את התבונה לדעת לא להיאחז בשום דבר.

ש: האם תוכל לסקור כמה מהנקודות העיקריות של הדיון שלנו?

ת: עליך לבחון את עצמך. דע מי אתה. דע את גופך ותודעתך פשוט על ידי צפייה. בישיבה, בשינה, באכילה, דע את גבולותיך. השתמש בתבונה. התרגול אינו לנסות להשיג דבר. פשוט היה מודע למה שישנו. כל המדיטציה שלנו היא התבוננות ישירה בתודעה. תראו סבל, את סיבתו ואת סופו. אבל עליכם להיות סבלניים; הרבה סבלנות וסיבולת. בהדרגה תלמדו. הבודהה לימד את תלמידיו להישאר עם מוריהם לפחות חמש שנים. עליכם ללמוד את ערכי הנתינה, הסבלנות והדבקות.

אל תתרגלו בקפדנות רבה מדי. אל תיסחפו לצורה החיצונית. צפייה באחרים היא תרגול רע. פשוט היו טבעיים וצפו בזה. משמעת-הנזירים שלנו וכללי הנזירות חשובים מאוד. הם יוצרים סביבה פשוטה והרמונית. השתמשו בהם היטב. אבל זכרו, מהות המשמעת של הנזירים היא התבוננות בכוונה, בחינת התודעה. עליכם להיות בעלי תבונה. אל תהיו שיפוטיים. האם הייתם מתעצבנים על עץ קטן ביער על כך שאינו גבוה וישר כמו חלק מהאחרים? זה טיפשי. אל תשפטו אנשים אחרים. יש את כל הסוגים. אין צורך לשאת בנטל הרצון לשנות את כולם.

לכן, היו סבלניים. תרגלו מוסר. חיו בפשטות והיו טבעיים. התבוננו בתודעה. זהו התרגול שלנו. זה יוביל אתכם לחוסר אנוכיות, לשלווה.