שיחות דהרמה של אג'אהן צ'ה ח'

ישיבת ערב

שיחת דהרמה מאת אג'אהן צ'ה1

תרגום מאנגלית והערות (אם לא נכתב אחרת) פניננדו בהיקהו

הייתי רוצה לשאול אתכם על התרגול שלכם2. כולכם תרגלתם כאן מדיטציה, אבל האם אתם בטוחים לגבי התרגול? שאלו את עצמכם, האם אתם בטוחים לגבי התרגול? בימים אלה ישנם כל מיני מורי מדיטציה, נזירים ומורים מן השורה, ואני חושש שזה יגרום לכם להיות מלאי ספקות וחוסר ודאות לגבי מה שאתם עושים. זו הסיבה שאני שואל. בכל הנוגע לתרגול בודהיסטי, אין באמת דבר גדול או נעלה יותר מתורותיו של הבודהה שאיתן תרגלתם כאן. אם יש לכם הבנה ברורה שלהן, זה יגרום לשלווה איתנה ובלתי מעורערת בליבכם ובתודעתכם.

הפיכת התודעה לשלווה ידועה כתרגול מדיטציה, או תרגול samādhi3. התודעה היא משהו שהוא משתנה ביותר ולא אמין. בהתבוננות בתרגול שלכם עד כה, האם ראיתם זאת כבר?

יש ימים בהם אתם מתרגלים מדיטציית ישיבה ובתוך זמן קצר התודעה רגועה, בימים אחרים אתם יושבים ומה שלא תעשו - אין רגיעה, התודעה נאבקת כל הזמן לברוח, עד שבסופו של דבר היא מצליחה. יש ימים שזה הולך טוב, יש ימים שזה נורא. כך התודעה מציגה את התנאים השונים האלה כדי שתוכלו לראות. עליכם להבין ששמונת הגורמים של הדרך כפולת השמונה4 מתמזגים ב-sīla5, samādhi ו-paññā6.

הם לא מתאחדים בשום מקום אחר. משמעות הדבר היא שכאשר אתם מאחדים את גורמי התרגול שלכם, חייבת להיות sīla, חייבת להיות samādhi וחייבת להיות paññā, נוכחוֹת יחד בתודעה7. משמעות הדבר היא שבתרגול מדיטציה כאן ועכשיו, אתם יוצרים את הסיבות להופעת הדרך בצורה ישירה מאוד.

במדיטציית ישיבה מלמדים אתכם לעצום את עיניכם כדי שלא תבזבזו את זמנכם בהתבוננות בדברים שונים. הסיבה לכך היא שהבודהה לימד שעליכם להכיר את התודעה שלכם. התבוננו בתודעה. אם תעצמו את עיניכם, תשומת הלב שלכם תופנה באופן טבעי פנימה אל התודעה – מקורם של סוגים רבים ושונים של ידע. זוהי דרך לאמן את התודעה להעלות samādhi.

לאחר שתשבו בעיניים עצומות, בססו מודעוּת באמצעות הנשימה – הפכו את המודעוּת לנשימה לחשובה יותר מכל דבר אחר. משמעות הדבר היא שאתם מביאים את המודעוּת לעקוב אחר הנשימה, ועל ידי דבקות בה, תדעו את המקום שהוא מוקד ה-sati,8 מוקד הידיעה ומוקד המודעוּת של התודעה. בכל פעם שגורמים אלה של הנתיב פועלים יחד, תוכלו לצפות ולראות את הנשימה, התחושות, התודעה וה-ārammaṇa9 שלכם, כפי שהם ברגע הנוכחי. בסופו של דבר10, תדעו את המקום שהוא גם מוקד ה-samādhi וגם נקודת האיחוד של גורמי הנתיב. בעת פיתוח samādhi, כוונו את תשומת הלב לנשימה ודמיינו שאתם יושבים לבד, ללא אנשים אחרים וללא שום דבר אחר בסביבה שיפריע לכם. פַּתְּחוּ תפיסה זו בתודעה, שִׁמְרוּ עליה עד שהתודעה מניחה לחלוטין לעולם שבחוץ וכל מה שנותר הוא פשוט הידיעה של הנשימה הנכנסת והיוצאת. התודעה חייבת להניח בצד את העולם החיצוני. אל תאפשרו לעצמכם להתחיל לחשוב על האדם הזה שיושב כאן, או על האדם ההוא שיושב שם.

אל תתנו מקום למחשבות שיגרמו לבלבול או תסיסה בתודעה – עדיף לזרוק אותן החוצה ולסיים איתן. אין כאן אף אחד אחר, אתם יושבים לגמרי לבד. פתחו תפיסה זו עד שכל התפיסות, המחשבות והזיכרונות האחרים בנוגע לאנשים ודברים אחרים שוככים, ואתם כבר לא מפקפקים או תוהים לגבי האנשים או הדברים האחרים סביבכם. אז תוכלו למקד את תשומת ליבכם אך ורק בשאיפות ובנשיפות. נִשְׁמוּ כרגיל. אפשרו לשאיפות ולנשיפות להימשך באופן טבעי, מבלי לאלץ אותן להיות ארוכות או קצרות יותר, חזקות או חלשות מהרגיל. אפשרו לנשימה להימשך במצב של נורמליות ואיזון, ואז שבו וצפו בה נכנסת ויוצאת מהגוף.

מרגע שהתודעה הניחה לאובייקטי-התודעה החיצוניים, פירוש הדבר שלא תרגישו עוד הפרעה מרעש התנועה או רעשים אחרים. לא תרגישו מוטרדים משום דבר מבחוץ. בין אם מדובר בצורות, צלילים או כל דבר אחר, הם לא יהוו מקור להפרעה, כי התודעה לא תשים לב אליהם – היא תהיה מרוכזת בנשימה.

אם התודעה נסערת מדברים שונים ואתם לא יכולים להתרכז, נסו לקחת נשימה עמוקה במיוחד עד שהריאות תהיינה מלאות לגמרי, ולאחר מכן שחררו את כל האוויר עד שכלום לא יישאר בפנים. עשו זאת מספר פעמים, לאחר מכן בססו מחדש את תשומת הלב והמשיכו לפתח ריכוז. לאחר חיזוק תשומת הלב, זה נורמלי שלמשך תקופה התודעה תהיה רגועה, ואז תשתנה ותסער שוב. כאשר זה קורה, יצבו את התודעה, קחו נשימה עמוקה נוספת ולאחר מכן הוציאו את כל האוויר מהריאות. מלאו את הריאות עד אפס מקום לרגע ולאחר מכן חזרו לתשומת הלב לנשימה. קבעו את ה-sati בנשימות ובנשיפות, והמשיכו לשמור על מודעוּת בדרך זו.

התרגול נוטה להיות כזה, כך שיהיה צורך בישיבות רבות ומאמץ רב לפני שתהיו מיומנים. מרגע שתהיו כאלה, התודעה תניח לעולם החיצוני ותישאר בלתי-מופרעת. אובייקטי-תודעה מבחוץ לא יוכלו לחדור פנימה ולהפריע לתודעה עצמה. מרגע שהם לא יוכלו לחדור פנימה, תראו את התודעה. תראו את התודעה כאובייקט אחד של מודעוּת, את הנשימה כאובייקט אחר ואת אובייקטי-התודעה כאובייקט אחר. כולם יהיו נוכחים בשדה המודעוּת, ממורכזים בקצה האף. מרגע שה-sati יהיה מבוסס היטב עם השאיפות והנשיפות, תוכלו להמשיך לתרגל בנחת. ככל שהתודעה נרגעת, הנשימה, שהייתה במקור גסה, הופכת בהתאם קלה ומעודנת יותר. גם אובייקט התודעה הופך עדין ומעודן יותר ויותר. הגוף מרגיש קל יותר והתודעה עצמה מרגישה בהדרגה קלה יותר ומשוחררת. התודעה משחררת מאובייקטי-תודעה חיצוניים ואתם ממשיכים להתבונן פנימית.

מכאן ואילך, המודעוּת שלכם תופנה הרחק מהעולם החיצוני ותופנה פנימה כדי להתמקד בתודעה. לאחר שהתודעה תיאסף ותתרכז, שמרו על המודעוּת בנקודה שבה התודעה מתמקדת. כשאתם נושמים, תראו את הנשימה בבירור כשהיא נכנסת ויוצאת, ה-sati תהיה חדה והמודעות לאובייקטים של התודעה ולפעילות המנטלית תהיה ברורה יותר. בנקודה זו תראו את המאפיינים של sīla, samādhi ו-paññā ואת האופן שבו הם מתמזגים יחד. זה ידוע כאיחוד גורמי הנתיב. ברגע שאיחוד זה מתרחש, התודעה שלכם תהיה חופשית מכל צורה של סער ובלבול. היא תהפוך לחד-נקודתית וזה מה שמכונה samādhi.

כאשר אתם ממקדים את תשומת הלב במקום אחד בלבד, במקרה זה הנשימה, אתם משיגים בהירות ומודעות בגלל הנוכחות הבלתי פוסקת של ה-sati. ככל שתמשיכו לראות את הנשימה בבירור, ה-sati תתחזק והתודעה תהפוך רגישה יותר בדרכים רבות ושונות. תראו את התודעה במרכז המקום הזה (הנשימה), חד-נקודתית עם מודעוּת ממוקדת פנימה, במקום לפנות אל העולם שבחוץ. העולם החיצוני נעלם בהדרגה ממודעותכם והתודעה כבר לא מבצעת שום עבודה בחוץ. זה כאילו נכנסתם ל"בית" שלכם, שם כל יכולות החושים שלכם התאחדו ליצירת יחידה קומפקטית אחת. אתם רגועים והתודעה חופשית מכל האובייקטים החיצוניים. המודעוּת נשארת עם הנשימה ועם הזמן היא תחדור עמוק יותר ויותר פנימה, ותתעדן בהדרגה.

בסופו של דבר, המודעוּת לנשימה הופכת כל כך מעודנת שתחושת הנשימה כאילו נעלמת. אפשר לומר או שהמודעות לתחושת הנשימה נעלמה, או שהנשימה עצמה נעלמה. ואז עולה סוג חדש של מודעוּת – מודעוּת לכך שהנשימה נעלמה. במילים אחרות, המודעוּת לנשימה הופכת כל כך מעודנת שקשה להגדיר אותה.

אז ייתכן שאתם פשוט יושבים שם ואין נשימה. באמת, הנשימה עדיין שם, אבל היא התעדנה כל כך שהיא כאילו נעלמה. למה? מכיוון שהתודעה נמצאת בשיא העידון שלה, עם סוג מיוחד של ידיעה. כל שנותר הוא הידיעה. למרות שהנשימה נעלמה, התודעה עדיין מרוכזת בידיעה שהנשימה אינה שם. כשאתם ממשיכים, מה עליכם לקחת כמושא המדיטציה? קחו את הידיעה הזו עצמה כמושא המדיטציה – במילים אחרות הידיעה שאין נשימה – ותשמרו על כך. אפשר לומר שסוג מסוים של ידע התבסס בתודעה.

בשלב זה, ייתכן שחלק מהאנשים יעלו ספקות, משום שכאן יכולות לעלות nimittā11. אלה יכולות להיות מסוגים רבים, כולל צורות וצלילים כאחד. כאן יכולים להתעורר כל מיני דברים בלתי צפויים במהלך התרגול. אם nimittā אכן מתעוררת (לחלק מהאנשים יש כאלה, לחלק לא), עליכם להבין אותם בהתאם לאמת. אל תפקפקו ואל תאפשרו לעצמכם להיבהל.

בשלב זה, עליכם להפוך את התודעה לבלתי מעורערת בריכוז שלה ולהיות מודעים במיוחד. יש אנשים שנבהלים כשהם מבחינים שהנשימה נעלמה, משום שהם רגילים שהנשימה שם. כאשר נראה שהנשימה נעלמה, אתם עלולים להיכנס לפאניקה או לפחד שאתם עומדים למות. כאן עליכם לבסס את ההבנה שזו פשוט טבע התרגול להתקדם בדרך זו. במה תצפו כאובייקט המדיטציה כעת? התבוננו בתחושה הזו שאין נשימה ושמרו עליה כאובייקט המודעוּת כשאתם ממשיכים במדיטציה. הבודהה תיאר זאת כצורת ה-samādhi האיתנה והבלתי מעורערת ביותר. יש רק מושא אחד איתן ובלתי מעורער בתודעה. כאשר תרגול ה-samādhi שלכם יגיע לנקודה זו, יתרחשו שינויים וטרנספורמציות יוצאות דופן ומעודנות רבים בתודעה, שתוכלו להיות מודעים להם. תחושת הגוף תהיה קלה ביותר או אפילו תיעלם לחלוטין. ייתכן שתרגישו כאילו אתם מרחפים באוויר ונראים חסרי משקל לחלוטין.12 ייתכן שאתם נמצאים באמצע החלל ולאן שלא תכוונו את חושיכם, הם לא נראים כאילו הם רושמים דבר כלל. למרות שאתם יודעים שהגוף עדיין יושב שם, אתם חווים ריקנות מוחלטת. תחושת ריקנות זו יכולה להיות מוזרה למדי.

כשאתם ממשיכים לתרגל, הבינו שאין מה לדאוג. קבעו את התחושה הזו, של רגיעה וחוסר דאגה, בבטחה בתודעה. ברגע שהתודעה מרוכזת וממוקדת, שום מושא תודעה לא יוכל לחדור אליה או להפריע לה, ותוכלו לשבת כך כמה זמן שתרצו. תוכלו לשמור על ריכוז ללא תחושות של כאב ואי נוחות.

לאחר שפיתחתם samādhi לרמה זו, תוכלו להיכנס אליו או לצאת ממנו כרצונכם. כשאתם עוזבים אותו, זה בנוחות ובנוחות שלכם. אתם נסוגים בנוחותכם, ולא בגלל שאתם מרגישים עצלנים או עייפים. אתם נסוגים מ-samādhi כי זה הזמן המתאים לסגת, ואתם יוצאים ממנו כרצונכם.

זהו samādhi; אתם רגועים ונינוחים. אתם נכנסים ויוצאים ממנו ללא כל בעיות. התודעה והלב נינוחים. אם באמת יש לכם samādhi כזה, פירוש הדבר שישיבה במדיטציה וכניסה ל-samādhi למשך שלושים דקות או שעה בלבד יאפשרו לכם להישאר קרירים ושלווים במשך ימים רבים לאחר מכן. לחוויה של השפעות ה-samādhi כך במשך מספר ימים יש השפעה מטהרת על התודעה – כל מה שאתם חווים יהפוך למושא להתבוננות. כאן באמת מתחיל התרגול. זהו הפרי שעולה ככל שה-samādhi מבשיל.

samādhi מבצע את תפקיד הרגעת התודעה. samādhi מבצע תפקיד אחד, sīla מבצעת תפקיד אחד ו-paññā מבצעת תפקיד אחר. מאפיינים אלה, עליהם אתם ממקדים את תשומת הלב ומפתחים בתרגול, קשורים זה בזה ויוצרים מעגל. כך הם מתבטאים בתודעה. sīla, samādhi ו-paññā נובעים ומתפתחים מאותו מקום. ברגע שהתודעה רגועה, היא תהפוך בהדרגה מרוכזת ומממוקדת יותר הודות לנוכחות ה-paññā וכוחו של ה-samādhi.

ככל שהתודעה הופכת מרוכזת ומעודנת יותר, נוצרת אנרגיה הפועלת לטיהור ה-sīla. טוהר גדול יותר של sīla מקל על פיתוח samādhi חזק ומעודן יותר, וזה בתורו תומך בהתפתחות ה-paññā. הם מסייעים זה לזה בדרך זו. כל היבט של התרגול משמש כגורם תומך עבור האחרים – בסופו של דבר מונחים אלה הופכים לשם נרדף. ככל ששלושת הגורמים הללו ממשיכים להתפתח יחד, הם יוצרים מעגל שלם אחד, ובסופו של דבר מולידים magga. magga היא סינתזה של שלושת הפונקציות הללו של התרגול, הפועלות יחד בצורה חלקה ועקבית. כשאתם מתרגלים, עליכם לשמר את האנרגיה הזו. זוהי האנרגיה שתביא ל-וִיפַּסַנָה13 או paññā.14 לאחר שהגעתם לשלב זה (שבו paññā כבר מתפקדת בתודעה, ללא קשר לשאלה האם התודעה שלווה או לא), paññā תספק אנרגיה עקבית ועצמאית בתרגול. אתם רואים שבכל פעם שהתודעה אינה שלווה, אסור לכם להיאחז, וגם כשהיא שלווה, אסור לכם להיאחז15. לאחר שתשחררו את נטל הדאגות הללו, הלב ירגיש קליל הרבה יותר בהתאם. בין אם אתם חווים אובייקטים נעימים לתודעה או אובייקטים לא נעימים לתודעה, תישארו רגועים. התודעה תישאר שלווה בדרך זו.

דבר חשוב נוסף הוא להבין שכאשר תפסיקו לתרגל מדיטציה פורמלית, אם אין תבונה שמתפקדת בתודעה, תוותרו על התרגול לחלוטין ללא כל התבוננות נוספת, פיתוח מודעוּת או מחשבה על העבודה שעדיין צריכה להיעשות. למעשה, כאשר אתם נסוגים מ-samādhi, אתם יודעים בבירור בתודעה שנסוגתם. לאחר שנסוגתם, עליכם להמשיך להתנהג בצורה רגילה. שמרו על מודעוּת ומודעות בכל עת. זה לא שאתם מתרגלים מדיטציה רק ​​בתנוחת ישיבה – samādhi פירושו התודעה שהיא איתנה ובלתי מעורערת. כשאתם מתנהלים בחיי היומיום שלכם, ודאו שהתודעה איתנה ויציבה ושמרו על תחושת יציבות זו כמושא התודעה בכל עת. עליכם לתרגל sati ו- sampajañña16 ברציפות.

לאחר שאתם קמים מתרגול הישיבה הפורמלי והולכים לענייניכם – הליכה, נהיגה במכוניות וכן הלאה – בכל פעם שעיניכם רואות צורה או אוזניכם שומעות צליל, שמרו על מודעוּת. כשאתם חווים אובייקטים של תודעה אשר גורמים לחיבה וסלידה, נסו באופן עקבי לשמור על מודעוּת לעובדה שמצבים מנטליים כאלה הם ארעיים ולא ודאיים. בדרך זו התודעה תישאר רגועה ובמצב של "נורמליות".

כל עוד התודעה רגועה, השתמשו בה כדי להרהר באובייקטים של תודעה. התבוננו בכל הצורה הזו, הגוף הפיזי. אתם יכולים לעשות זאת בכל עת ובכל תנוחה: בין אם אתם עושים תרגול מדיטציה פורמלי, נחים בבית, בעבודה, או בכל מצב שאתם מוצאים את עצמכם.

המשיכו במדיטציה ובהתבוננות בכל עת. עצם היציאה לטיול וראיית עלים יבשים על הקרקע מתחת לעץ יכולה לספק הזדמנות להרהר בארעיות. גם אנחנו וגם העלים זהים: כשאנחנו מזדקנים, אנחנו מצטמקים ומתים. אנשים אחרים כולם כך. זוהי העלאת התודעה לרמת הוויפאסנה, התבוננות באמת של איך הדברים הם, כל הזמן. בין אם אתם הולכים, עומדים, יושבים או שוכבים, ה-sati מתקיימת באופן שווה ועקבי. זהו תרגול מדיטציה נכון – עליכם לעקוב מקרוב אחר התודעה, לבדוק אותה בכל עת.

מתרגלים כאן ועכשיו בשבע בערב, ישבנו ועשינו מדיטציה יחד במשך שעה ועכשיו הפסקנו. ייתכן שהתודעה שלכם הפסיקה לתרגל לחלוטין ולא המשיכה עם ההרהור. זו הדרך הלא נכונה לעשות זאת. כשאנחנו עוצרים, כל מה שצריך להיפסק הוא הפגישה הרשמית ומדיטציית הישיבה. עליכם להמשיך לתרגל ולפתח מודעוּת באופן עקבי, מבלי להרפות. לימדתי לעתים קרובות שאם לא מתרגלים באופן עקבי, זה כמו טיפות מים. זה כמו טיפות מים כי התרגול אינו רציף, ללא הפרעות. sati לא מתקיימת באופן שווה. הנקודה החשובה היא שהתודעה עושה את התרגול ושום דבר אחר. הגוף לא עושה את זה. התודעה עושה את העבודה, התודעה עושה את התרגול. אם תבינו זאת בבירור, תראו שאתם לא בהכרח צריכים לעשות מדיטציית ישיבה פורמלית כדי שהתודעה תדע samādhi. התודעה היא זו שעושה את התרגול. עליכם לחוות ולהבין זאת בעצמכם, בתודעתכם.

ברגע שתראו זאת בעצמכם, תפתחו מודעוּת בתודעה בכל עת ובכל התנוחות. אם תשמרו על sati כזרימה אחידה ובלתי פוסקת, זה כאילו טיפות המים התאחדו ויצרו שטף חלק ורציף של מים זורמים. sati נוכח בתודעה מרגע לרגע ובהתאם תהיה מודעוּת לאובייקטים בתודעה בכל עת. אם התודעה מרוסנת ורגועה עם sati ללא הפרעות, תזהו אובייקטים בתודעה בכל פעם שמצבים תודעתיים מועילים ומזיקים עולים. תזהו את התודעה הרגועה ואת התודעה המבולבלת והסוערת. בכל מקום בו תלכו, תְּתַרְגְּלוּ כך. אם תאמנו את התודעה בדרך זו, המדיטציה שלכם תתפתח במהירות ובהצלחה.

אנא אל תבינו לא נכון. בימים אלה מקובל שאנשים יוצאים לקורסי וִיפַּסַנָה במשך שלושה או שבעה ימים, שבהם הם לא צריכים לדבר או לעשות דבר מלבד מדיטציה. אולי יצאתם לריטריט מדיטציה שקטה במשך שבוע או שבועיים, ולאחר מכן חזרתם לחיי היומיום הרגילים שלכם. ייתכן שעזבתם וחשבתם ש"עשיתם וִיפַּסַנָה", ומכיוון שאתם מרגישים שאתם יודעים על מה מדובר, המשכתם ללכת למסיבות, דיסקוטקים ולהתענג בצורות שונות של תענוגות חושים. כשאתם עושים את זה ככה, מה קורה? בסוף לא יישארו פירות הוִיפַּסַנָה. אם תלכו ותעשו כל מיני דברים מזיקים, שמפריעים ומטרידים את התודעה, כשאתם מבזבזים את מאמציכם הקודמים, אז בשנה הבאה תחזרו שוב ותעשו ריטריט נוסף במשך שבעה ימים או כמה שבועות, ואז תצאו ותמשיכו עם המסיבות, הדיסקוטקים והשתייה, זה לא תרגול אמיתי. זו לא paṭipada17 ולא הדרך להתקדמות.

עליכם להתאמץ לוותר. עליכם להרהר עד שתראו את ההשפעות המזיקות הנובעות מהתנהגות כזו. ראו את הנזק שבשתייה וביציאה לעיר. הרהרו וראו את הנזק הטמון בכל סוגי ההתנהגות המזיקה שאתם מתמכרים אליה18, עד שזה יתברר במלואו. זה יספק לכם את הדחף לקחת צעד אחורה ולשנות את דרככם. אז תמצאו שלווה אמיתית. כדי לחוות שלוות התודעה עליכם לראות בבירור את החסרונות והסכנה בצורות התנהגות כאלה. זהו תרגול בצורה נכונה. אם אתם עושים ריטריט שקט במשך שבעה ימים, שבו אינכם צריכים לדבר או להתערב עם אף אחד, ואז הולכים לשוחח, לרכל ולהתענג יתר על המידה במשך שבעה חודשים נוספים, כיצד תרוויחו תועלת אמיתית או מתמשכת משבעת ימי התרגול הללו?

הייתי מעודד את כל האנשים כאן שמתרגלים לפתח מודעוּת ותבונה, להבין נקודה זו. נסו לתרגל בעקביות. ראו את החסרונות של תרגול לא כנה ולא עקבי, ונסו לקיים מאמץ מסור ומתמשך יותר בתרגול. רק במידה זו19. אז יכולה להיווצר אפשרות ריאלית שתשימו קץ ל- kilesā.20 אבל אורח החיים הזה של אי דיבור ואי משחק במשך שבעה ימים, ואחריו שישה חודשים של עונג חושני מוחלט, ללא כל מודעוּת או ריסון, יוביל רק לבזבוז כל רווח שיושג מהמדיטציה – לא יישאר כלום. זה כמו ללכת לעבודה ליום אחד ולהרוויח עשרים פאונד, אבל אז לצאת ולהוציא שלושים פאונד על אוכל ודברים באותו יום; האם ייחסך כסף? הכל ייעלם. זה בדיוק אותו דבר עם המדיטציה.

זוהי תזכורת לכולכם, אז אבקש את סליחתכם. יש צורך לדבר בצורה זו, כדי שההיבטים של התרגול שהינם שגויים יתבהרו לכם ובהתאם, תוכלו לוותר עליהם. אפשר לומר שהסיבה שבגללה באתם לתרגל היא ללמוד כיצד להימנע מלעשות את הדברים הלא נכונים בעתיד. מה קורה כשאתם עושים את הדברים הלא נכונים? עשיית דברים לא נכונים מובילה אתכם לתסיסה וסבל, כשאין טוּב בתודעה. זו לא הדרך לשלוות הנפש. ככה זה. אם אתם מתרגלים בריטריט, בלי לדבר במשך שבעה ימים, ואז מתפנקים במשך כמה חודשים, לא משנה כמה בקפדנות תרגלתם במשך שבעת הימים האלה, לא תפיקו שום ערך מתמשך מהתרגול הזה. בתרגול כזה, לא באמת תגיעו לשום מקום. מקומות רבים שבהם מלמדים מדיטציה לא באמת מתמודדים עם הבעיה הזו או עוברים אותה. באמת, אתם צריכים לנהל את חיי היומיום שלכם בצורה עקבית רגועה ומרוסנת.

במדיטציה אתם צריכים להפנות את תשומת הלב שלכם כל הזמן לתרגול. זה כמו לשתול עץ. אם אתם שותלים עץ במקום אחד ואחרי שלושה ימים תעקרו אותו ותשתלו אותו במקום אחר, ואז אחרי שלושה ימים נוספים תעקרו אותו ותשתלו אותו במקום אחר, הוא פשוט ימות בלי לייצר כלום. תרגול מדיטציה כזה גם הוא לא יישא פרי. זה משהו שאתם צריכים להבין בעצמכם. הרהרו על זה. נסו את זה בעצמכם כשאתם חוזרים הביתה. קחו שתיל ושתלו אותו במקום אחד, וכל כמה ימים, לכו, תעקרו אותו ותשתלו אותו במקום אחר. הוא פשוט ימות בלי לשאת פרי. זה אותו הדבר לעשות ריטריט מדיטציה במשך שבעה ימים, ואחריו שבעה חודשים של התנהגות בלתי מרוסנת, לאפשר לתודעה להתלכלך, ואז לחזור לעשות ריטריט נוסף לתקופה קצרה, אך ורק לתרגל בלי לדבר ואז לצאת החוצה ולהיות שוב בלתי מרוסנים. כמו עם העץ, המדיטציה פשוט מתה – אף אחד מהפירות הבריאים לא נשמר. העץ לא גדל, המדיטציה לא גדלה. אני אומר שתרגול בדרך זו לא נושא הרבה פרי.

למעשה, אני לא אוהב לתת שיחות כאלה. זה בגלל שאני מרחם עליכם שאני צריך לדבר בצורה ביקורתית. כשאתם עושים את הדברים הלא נכונים, זו חובתי לומר לכם, אבל אני מדבר מתוך חמלה כלפיכם. יש אנשים שעשויים להרגיש לא בנוח ולחשוב שאני רק נוזף בהם. באמת, אני לא סתם נוזף בכם לשם נזיפה, אני עוזר להצביע על איפה אתם טועים, כדי שתדעו. יש אנשים שאולי יחשבו, 'לוּמ-פּוֹ21 סתם נוזף בנו', אבל זה לא ככה. רק פעם בהרבה זמן אני יכול לבוא ולתת שיחה – אם הייתי נותן שיחות כאלה כל יום, באמת הייתם מתעצבנים! אבל האמת היא, שזה לא אתם שמתעצבנים, זה רק הkilesa- שמתעצבנת. בינתיים אני אגיד רק את זה.