אַנְגוּטָרָה נִיקָאיָה

גוש מלח

AN 3.100 · Loṇakapalla Sutta · 1,086 מילים

הורדת התרגום · Word


AN 3.100 – Loṇakapalla Sutta גּוּשׁ מֶלַח

"לוּ הָיָה, נְזִירִים, נֶאֱמָר כָּךְ: 'מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, מַמָּשׁ כָּךְ הוּא חוֹוֶה אוֹתוֹ'; כַּאֲשֶׁר כָּךְ הַדָּבָר, נְזִירִים – חַיֵּי-הַקְּדֻשָּׁה אֵינָם קַיָּמִים, אֵין מָקוֹם לְהַבְחִין בְּסִיּוּמוֹ הַגָּמוּר שֶׁל הַסֵּבֶל. וְלוּ הָיָה, נְזִירִים, נֶאֱמָר כָּךְ: 'מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁהִיא תְּחוּשַׁת הַמַּעֲשֶׂה1 שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה, מַמָּשׁ כָּךְ הִיא חֲוָיַת תּוֹצְאָתוֹ2'; כַּאֲשֶׁר כָּךְ הַדָּבָר, נְזִירִים – חַיֵּי-הַקְּדֻשָּׁה קַיָּמִים, יֵשׁ מָקוֹם לְהַבְחִין בְּסִיּוּמוֹ הַגָּמוּר שֶׁל הַסֵּבֶל.

"יֵשׁ, נְזִירִים, אָדָם אֶחָד שֶׁאֲפִלּוּ מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ שֶׁעָשָׂה מוֹלִיךְ אוֹתוֹ לַתֹּפֶת. יֵשׁ גַּם אָדָם אֶחָד הָעוֹשֶׂה אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ שֶׁיָּבִיא לִתְחוּשָׁה בְּחַיִּים אֵלּוּ3, וְלָרֹב אַף אֵינוֹ נִרְאֶה.

"אֵיךְ הוּא, נְזִירִים, אוֹתוֹ אָדָם שֶׁאֲפִלּוּ מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ שֶׁעָשָׂה מוֹלִיךְ אוֹתוֹ לַתֹּפֶת? כָּךְ, נְזִירִים, אָדָם אֶחָד אֵינוֹ מְפֻתָּח בְּגוּפוֹ4, אֵינוֹ מְפֻתָּח בְּמוּסָרִיּוּתוֹ, אֵינוֹ מְפֻתָּח בְּתוֹדַעֲתוֹ5, אֵינוֹ מְפֻתָּח בִּתְבוּנָתוֹ. הוּא מֻגְבָּל, קְטַן-רוּחַ6, חַי בְּסֵּבֶל זָנִיחַ7. כָּזֶה הוּא, נְזִירִים, הָאָדָם הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ, וְהוּא מוֹלִיךְ אוֹתוֹ לַתֹּפֶת.

"אֵיךְ הוּא, נְזִירִים, אוֹתוֹ אָדָם הָעוֹשֶׂה אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ שֶׁיָּבִיא לִתְחוּשָׁה בְּחַיִּים אֵלּוּ, וְלָרֹב אַף אֵינוֹ נִרְאֶה? כָּךְ, נְזִירִים, אָדָם אֶחָד הִנּוֹ מְפֻתָּח בְּגוּפוֹ, מְפֻתָּח בְּמוּסָרִיּוּתוֹ, מְפֻתָּח בְּתוֹדַעֲתוֹ, מְפֻתָּח בִּתְבוּנָתוֹ. הוּא אֵינוֹ מֻגְבָּל, גְּדוֹל-רוּחַ, חַי בְּאֹפֶן פָּתוּחַ8. כָּזֶה הוּא, נְזִירִים, הָאָדָם הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ, וְהוּא מֻרְגָּשׁ בְּחַיִּים אֵלּוּ וְלָרֹב אַף אֵינוֹ נִרְאֶה.

"[א] מַמָּשׁ, נְזִירִים, כְּאִלּוּ הָיָה אָדָם מַשְׁלִיךְ גּוּשׁ מֶלַח9 לִכְלִי מַיִם קָטָן. מָה דַּעְתְּכֶם, נְזִירִים, הַאִם הָיְתָה צַפַּחַת-הַמַּיִם הַקְּטַנָּה10 מֻמְלַחַת בְּגוּשׁ הַמֶּלַח וּבִלְתִּי נִתֶּנֶת לִשְׁתִיָּה?"

"כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד. וּמַדּוּעַ זֹאת? מְעַטִּים הֵם מֵימֶיהָ שֶׁל צַפַּחַת-הַמַּיִם, לָכֵן הָיוּ מֻמְלָחִים וּבִלְתִּי נִתָּנִים לִשְׁתִיָּה."

"מַמָּשׁ, נְזִירִים, כְּאִלּוּ הָיָה אָדָם מַשְׁלִיךְ גּוּשׁ מֶלַח לִנְהַר הַגַּנְגֶס. מָה דַּעְתְּכֶם, נְזִירִים, הַאִם הָיָה נְהַר הַגַּנְגֶס מֻמְלָח בְּגוּשׁ הַמֶּלַח וּבִלְתִּי נִתָּן לִשְׁתִיָּה?"

"אָכֵן לֹא, הַנִּכְבָּד. וּמַדּוּעַ זֹאת? גָּדוֹל הוּא מִצְבּוֹר מֵימָיו שֶׁל נְהַר הַגַּנְגֶס, לָכֵן לֹא הָיוּ מֻמְלָחִים וְלֹא בִּלְתִּי נִתָּנִים לִשְׁתִיָּה."

"מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים, יֵשׁ אָדָם אֶחָד שֶׁאֲפִלּוּ מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ שֶׁעָשָׂה מוֹלִיךְ אוֹתוֹ לַתֹּפֶת. יֵשׁ גַּם אָדָם אֶחָד הָעוֹשֶׂה אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ שֶׁיָּבִיא לִתְחוּשָׁה בְּחַיִּים אֵלּוּ, וְלָרֹב אַף אֵינוֹ נִרְאֶה.

"אֵיךְ הוּא, נְזִירִים, אוֹתוֹ אָדָם שֶׁאֲפִלּוּ מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ שֶׁעָשָׂה מוֹלִיךְ אוֹתוֹ לַתֹּפֶת? כָּךְ, נְזִירִים, אָדָם אֶחָד אֵינוֹ מְפֻתָּח בְּגוּפוֹ, אֵינוֹ מְפֻתָּח בְּמוּסָרִיּוּתוֹ, אֵינוֹ מְפֻתָּח בְּתוֹדַעֲתוֹ, אֵינוֹ מְפֻתָּח בִּתְבוּנָתוֹ. הוּא מֻגְבָּל, קְטַן-רוּחַ, חַי בְּסֵּבֶל זָנִיחַ. כָּזֶה הוּא, נְזִירִים, הָאָדָם הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ, וְהוּא מוֹלִיךְ אוֹתוֹ לַתֹּפֶת.

"אֵיךְ הוּא, נְזִירִים, אוֹתוֹ אָדָם הָעוֹשֶׂה אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ שֶׁיָּבִיא לִתְחוּשָׁה בְּחַיִּים אֵלּוּ, וְלָרֹב אַף אֵינוֹ נִרְאֶה? כָּךְ, נְזִירִים, אָדָם אֶחָד הִנּוֹ מְפֻתָּח בְּגוּפוֹ, מְפֻתָּח בְּמוּסָרִיּוּתוֹ, מְפֻתָּח בְּתוֹדַעֲתוֹ, מְפֻתָּח בִּתְבוּנָתוֹ. הוּא אֵינוֹ מֻגְבָּל, גְּדוֹל-רוּחַ, חַי בְּאֹפֶן פָּתוּחַ. כָּזֶה הוּא, נְזִירִים, הָאָדָם הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ, וְהוּא מֻרְגָּשׁ בְּחַיִּים אֵלּוּ וְלָרֹב אַף אֵינוֹ נִרְאֶה.

"[ב] כָּךְ, נְזִירִים, יֵש אֶחָד הַנִּכְנָס לְמַאֲסָר עַל חֲצִי קַהָאפַּנַה11, הַנִּכְנָס לְמַאֲסָר עַל קַהָאפַּנַה, הַנִּכְנָס לְמַאֲסָר עַל מֵאָה קַהָאפַּנַה. כָּךְ, נְזִירִים, יֵש אֶחָד שֶׁאֵינוֹ נִכְנַס לְמַאֲסָר עַל חֲצִי קַהָאפַּנַה, שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס לְמַאֲסָר עַל קַהָאפַּנַה, שֶׁאֵינוֹ נִכְנַס לְמַאֲסָר עַל מֵאָה קַהָאפַּנַה.

"אֵיךְ הוּא, נְזִירִים, זֶה הַנִּכְנָס לְמַאֲסָר עַל חֲצִי קַהָאפַּנַה, הַנִּכְנָס לְמַאֲסָר עַל קַהָאפַּנַה, הַנִּכְנָס לְמַאֲסָר עַל מֵאָה קַהָאפַּנַה? אֵיךְ הוּא, נְזִירִים, זֶה שֶׁאֵינוֹ נִכְנַס לְמַאֲסָר עַל חֲצִי קַהָאפַּנַה, שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס לְמַאֲסָר עַל קַהָאפַּנַה, שֶׁאֵינוֹ נִכְנַס לְמַאֲסָר עַל מֵאָה קַהָאפַּנַה?

"כָּךְ, נְזִירִים, אֶחָד הִנּוֹ קַבְּצָן, דַּל-רְכוּשׁ, דַּל-נְכָסִים. כָּזֶה הוּא, נְזִירִים, הַנִּכְנָס לְמַאֲסָר עַל חֲצִי קַהָאפַּנַה, הַנִּכְנָס לְמַאֲסָר עַל קַהָאפַּנַה, הַנִּכְנָס לְמַאֲסָר עַל מֵאָה קַהָאפַּנַה. כָּךְ, נְזִירִים, אֶחָד הִנּוֹ עָשִׁיר, רַב-הוֹן, רַב-נְכָסִים. כָּזֶה הוּא, נְזִירִים, שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס לְמַאֲסָר עַל חֲצִי קַהָאפַּנַה, שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס לְמַאֲסָר עַל קַהָאפַּנַה, שֶׁאֵינוֹ נִכְנַס לְמַאֲסָר עַל מֵאָה קַהָאפַּנַה.

מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים, יֵשׁ אָדָם אֶחָד שֶׁאֲפִלּוּ מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ שֶׁעָשָׂה מוֹלִיךְ אוֹתוֹ לַתֹּפֶת. יֵשׁ גַּם אָדָם אֶחָד הָעוֹשֶׂה אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ שֶׁיָּבִיא לִתְחוּשָׁה בְּחַיִּים אֵלּוּ, וְלָרֹב אַף אֵינוֹ נִרְאֶה.

"אֵיךְ הוּא, נְזִירִים, אוֹתוֹ אָדָם שֶׁאֲפִלּוּ מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ שֶׁעָשָׂה מוֹלִיךְ אוֹתוֹ לַתֹּפֶת? כָּךְ, נְזִירִים, אָדָם אֶחָד אֵינוֹ מְפֻתָּח בְּגוּפוֹ, אֵינוֹ מְפֻתָּח בְּמוּסָרִיּוּתוֹ, אֵינוֹ מְפֻתָּח בְּתוֹדַעֲתוֹ, אֵינוֹ מְפֻתָּח בִּתְבוּנָתוֹ. הוּא מֻגְבָּל, קְטַן-רוּחַ, חַי בְּסֵּבֶל זָנִיחַ. כָּזֶה הוּא, נְזִירִים, הָאָדָם הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ, וְהוּא מוֹלִיךְ אוֹתוֹ לַתֹּפֶת.

"אֵיךְ הוּא, נְזִירִים, אוֹתוֹ אָדָם הָעוֹשֶׂה אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ שֶׁיָּבִיא לִתְחוּשָׁה בְּחַיִּים אֵלּוּ, וְלָרֹב אַף אֵינוֹ נִרְאֶה? כָּךְ, נְזִירִים, אָדָם אֶחָד הִנּוֹ מְפֻתָּח בְּגוּפוֹ, מְפֻתָּח בְּמוּסָרִיּוּתוֹ, מְפֻתָּח בְּתוֹדַעֲתוֹ, מְפֻתָּח בִּתְבוּנָתוֹ. הוּא אֵינוֹ מֻגְבָּל, גְּדוֹל-רוּחַ, חַי בְּאֹפֶן פָּתוּחַ. כָּזֶה הוּא, נְזִירִים, הָאָדָם הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ, וְהוּא מֻרְגָּשׁ בְּחַיִּים אֵלּוּ וְלָרֹב אַף אֵינוֹ נִרְאֶה.

"[ג] מַמָּשׁ, נְזִירִים, כְּפִי שֶׁנּוֹקֵד12 אוֹ שׁוֹחֵט צֹאן13 בְּתָפְסוֹ גַּנָּבֵי צֹאן אֲחָדִים יָכוֹל לְהַכּוֹת אוֹ לֶאֱסֹר אוֹ לְהַפְקִיעַ אֶת רְכוּשָׁם אוֹ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כַּמַּתְאִים, וְגַנָּבֵי צֹאן אֲחָדִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכּוֹת אוֹ לֶאֱסֹר אוֹ לְהַפְקִיעַ אֶת רְכוּשָׁם אוֹ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כַּמַּתְאִים.

"אֵיךְ הוּא, נְזִירִים, זֶה שֶׁנּוֹקֵד אוֹ שׁוֹחֵט צֹאן בְּתָפְסוֹ גַּנָּב צֹאן יָכוֹל לְהַכּוֹת אוֹ לֶאֱסֹר אוֹ לְהַפְקִיעַ אֶת רְכוּשׁוֹ אוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּמַּתְאִים? כָּךְ, נְזִירִים, אֶחָד הִנּוֹ קַבְּצָן, דַּל-רְכוּשׁ, דַּל-נְכָסִים. כָּזֶה הוּא, נְזִירִים, זֶה שֶׁהַנּוֹקֵד אוֹ שׁוֹחֵט הַצֹּאן יָכוֹל לְהַכּוֹת אוֹ לֶאֱסֹר אוֹ לְהַפְקִיעַ אֶת רְכוּשׁוֹ אוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּמַּתְאִים.

"אֵיךְ הוּא, נְזִירִים, זֶה שֶׁנּוֹקֵד אוֹ שׁוֹחֵט צֹאן בְּתָפְסוֹ גַּנָּב צֹאן אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכּוֹת אוֹ לֶאֱסֹר אוֹ לְהַפְקִיעַ אֶת רְכוּשׁוֹ אוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּמַּתְאִים? כָּךְ, נְזִירִים, אֶחָד הִנּוֹ עָשִׁיר, רַב-הוֹן, רַב-נְכָסִים, מֶלֶךְ אוֹ רֹאש-שַׂרֵי-הַמֶּלֶךְ. כָּזֶה הוּא, נְזִירִים, זֶה שֶׁהַנּוֹקֵד אוֹ שׁוֹחֵט הַצֹּאן אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכּוֹת אוֹ לֶאֱסֹר אוֹ לְהַפְקִיעַ אֶת רְכוּשׁוֹ אוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּמַּתְאִים. לֹא-נוֹתַר-לוֹ אֶלָּא לְבַקֵּשׁ בְּמֶחֱוַת-כָּבוֹד14: 'תֵּן לִי, אָדוֹן, אֶת הָאַיִל אוֹ אֶת מְחִיר הָאַיִל.'

"מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים, יֵשׁ אָדָם אֶחָד שֶׁאֲפִלּוּ מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ שֶׁעָשָׂה מוֹלִיךְ אוֹתוֹ לַתֹּפֶת. יֵשׁ גַּם אָדָם אֶחָד הָעוֹשֶׂה אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ שֶׁיָּבִיא לִתְחוּשָׁה בְּחַיִּים אֵלּוּ, וְלָרֹב אַף אֵינוֹ נִרְאֶה.

"אֵיךְ הוּא, נְזִירִים, אוֹתוֹ אָדָם שֶׁאֲפִלּוּ מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ שֶׁעָשָׂה מוֹלִיךְ אוֹתוֹ לַתֹּפֶת? כָּךְ, נְזִירִים, אָדָם אֶחָד אֵינוֹ מְפֻתָּח בְּגוּפוֹ, אֵינוֹ מְפֻתָּח בְּמוּסָרִיּוּתוֹ, אֵינוֹ מְפֻתָּח בְּתוֹדַעֲתוֹ, אֵינוֹ מְפֻתָּח בִּתְבוּנָתוֹ. הוּא מֻגְבָּל, קְטַן-רוּחַ, חַי בְּסֵּבֶל זָנִיחַ. כָּזֶה הוּא, נְזִירִים, הָאָדָם הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ, וְהוּא מוֹלִיךְ אוֹתוֹ לַתֹּפֶת.

"אֵיךְ הוּא, נְזִירִים, אוֹתוֹ אָדָם הָעוֹשֶׂה אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ שֶׁיָּבִיא לִתְחוּשָׁה בְּחַיִּים אֵלּוּ, וְלָרֹב אַף אֵינוֹ נִרְאֶה? כָּךְ, נְזִירִים, אָדָם אֶחָד הִנּוֹ מְפֻתָּח בְּגוּפוֹ, מְפֻתָּח בְּמוּסָרִיּוּתוֹ, מְפֻתָּח בְּתוֹדַעֲתוֹ, מְפֻתָּח בִּתְבוּנָתוֹ. הוּא אֵינוֹ מֻגְבָּל, גְּדוֹל-רוּחַ, חַי בְּאֹפֶן פָּתוּחַ. כָּזֶה הוּא, נְזִירִים, הָאָדָם הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ, וְהוּא מֻרְגָּשׁ בְּחַיִּים אֵלּוּ וְלָרֹב אַף אֵינוֹ נִרְאֶה.

"לוּ הָיָה, נְזִירִים, נֶאֱמָר כָּךְ: 'מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, מַמָּשׁ כָּךְ הוּא חוֹוֶה אוֹתוֹ'; כַּאֲשֶׁר כָּךְ הַדָּבָר, נְזִירִים – חַיֵּי-הַקְּדֻשָּׁה אֵינָם קַיָּמִים, אֵין מָקוֹם לְהַבְחִין בְּסִיּוּמוֹ הַגָּמוּר שֶׁל הַסֵּבֶל. וְלוּ הָיָה, נְזִירִים, נֶאֱמָר כָּךְ: 'מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁהִיא תְּחוּשַׁת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה, מַמָּשׁ כָּךְ הִיא חֲוָיַת תּוֹצְאָתוֹ'; כַּאֲשֶׁר כָּךְ הַדָּבָר, נְזִירִים – חַיֵּי-הַקְּדֻשָּׁה קַיָּמִים, יֵשׁ מָקוֹם לְהַבְחִין בְּסִיּוּמוֹ הַגָּמוּר שֶׁל הַסֵּבֶל.

"יֵשׁ, נְזִירִים, אָדָם אֶחָד שֶׁאֲפִלּוּ מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ שֶׁעָשָׂה מוֹלִיךְ אוֹתוֹ לַתֹּפֶת. יֵשׁ גַּם אָדָם אֶחָד הָעוֹשֶׂה אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה רַע זָעִיר בְּגָדְלוֹ שֶׁיָּבִיא לִתְחוּשָׁה בְּחַיִּים אֵלּוּ, וְלָרֹב אַף אֵינוֹ נִרְאֶה."


הערות · 14

  1. 1כְּפִי שֶׁהִיא תְּחוּשַׁת הַמַּעֲשֶׂה תחושת סבל משוייכת למעשה רע ותחושת אושר משוייכת למעשה טוב.
  2. 2כָּךְ הִיא חֲוָיַת תּוֹצְאָתוֹ המשפט הראשון מזהה את האדם שעשה עם "הוא", האדם שחווה את התוצאה. המשפט השני, לעומת זאת, מזהה את תחושת המעשה עם חווית התוצאה. השווה לסוטרה "פירושו של ראוי" MN139 [ג].
  3. 3שֶׁיָּבִיא לִתְחוּשָׁה בְּחַיִּים אֵלּוּ התוצאה תתמצה בחיים אלו (ואף זאת באופן כמעט בלתי נראה) ולא תשפיע על החיים הבאים. הביטוי diṭṭhadhammavedanīya שאותו אני מתרגם "שֶׁיָּבִיא לִתְחוּשָׁה בְּחַיִּים אֵלּוּ" מקפל בתוכו גם את הרעיון הבודהיסטי שזרע התחושה, טובה או רעה, שנחווה, טמון כבר במעשה, הטוב או הרע, שנעשה.
  4. 4אֶחָד אֵינוֹ מְפֻתָּח בְּגוּפוֹ Kaya. אפשר לפרש: אינו מפותח במעשי גופו.
  5. 5בְּמוּסָרִיּוּתוֹ, אֵינוֹ מְפֻתָּח בְּתוֹדַעֲתוֹ Citta.
  6. 6בִּתְבוּנָתוֹ. הוּא מֻגְבָּל, קְטַן-רוּחַ Appātumo. כאשר Ātuman היא צורה פואטית לAttman-, הנפש.
  7. 7קְטַן-רוּחַ, חַי בְּסֵּבֶל זָנִיחַ Appadukkhavihārī. בהיקהו בודהי השמיט כאן את תרגום המילה "זניח/זעיר" (Appa) בטענה שהיא לא מתיישבת עם שאר התוכן. להבנתי אין כאן שיבוש אלא הקבלה צלילית עם Appamāṇavihārī בפסקה הבאה. מבחינת תוכן הביטוי –"אדם החי בסבל זניח" הוא אדם המתייחס לטרדות זעירות כסבל מתמשך.
  8. 8גְּדוֹל-רוּחַ, חַי בְּאֹפֶן פָּתוּחַ Appamāṇavihārī. באופן בלתי-מוגבל. להבנתי הכוונה לאדם פעיל מצד אחד וסובלני מצד שני שאינו מתלונן על טרדות קטנות.
  9. 9Loṇakapalla. מילולית: מחבת-מלח. הכוונה ל"עוגת" מלח, תוצר של תהליך ייבוש תמלחת מי ים בגומות.
  10. 10השאלה פותחת ב-Mallaka (כלי קיבול) ומסיימת ב-Kapalla (מחבת, שתרגמתי כאן צפחת – מימיית חרס שטוחה) אולי בהשפעת Loṇakapalla .
  11. 11Kahāpaṇa, מטבע הנחושת הקטן ביותר.
  12. 12Orabbhiko, מגדל צאן.
  13. 13Urabbha, מילולית "אַיִל" אך כאן במשמעות הכללית "צאן".
  14. 14Pañjali.

לכל הסוטרות