AN 3.132 – Lekha Sutta – חֲרִיתָה
"יֶשְׁנָם, נְזִירִים, שְׁלוֹשָׁה סוּגֵי אָדָם הַנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם. אֵלּוּ שְׁלוֹשָׁה? אָדָם הַנִּמְשָׁל לַחֲרִיתָה בְּאֶבֶן, אָדָם הַנִּמְשָׁל לַחֲרִיתָה בָּאֲדָמָה, אָדָם הַנִּמְשָׁל לַחֲרִיתָה בְּמַיִם.
[א] "וְכֵיצַד, נְזִירִים, הוּא אָדָם הַנִּמְשָׁל לַחֲרִיתָה בְּאֶבֶן? כָּךְ הוּא, נְזִירִים, אָדָם אֶחָד הַמִּתְרַעֵם תְּכוּפוֹת, וְהָרֹגֶז נֶחְבָּא בּוֹ לְאֹרֶךְ יָמִים. מַמָּשׁ, נְזִירִים, כְּפִי שֶׁחֲרִיתָה בָּאֶבֶן לֹא בִּמְהֵרָה תֵּעָלֵם בָּרוּחַ אוֹ בְּמַיִם וְתִשָּׁאֵר זְמַן רַב, מַמָּשׁ כָּךְ הוּא, נְזִירִים אָדָם אֶחָד הַמִּתְרַעֵם תְּכוּפוֹת, וְהָרֹגֶז נֶחְבָּא בּוֹ לְאֹרֶךְ יָמִים. זֶהוּ הַנִּקְרָא, נְזִירִים, אָדָם הַנִּמְשָׁל לַחֲרִיתָה בְּאֶבֶן.
[ב] "וְכֵיצַד, נְזִירִים, הוּא אָדָם הַנִּמְשָׁל לַחֲרִיתָה בָּאֲדָמָה? כָּךְ הוּא, נְזִירִים, אָדָם אֶחָד הַמִּתְרַעֵם תְּכוּפוֹת, וְהָרֹגֶז אֵינוֹ נֶחְבָּא בּוֹ לְאֹרֶךְ יָמִים. מַמָּשׁ, נְזִירִים, כְּפִי שֶׁחֲרִיתָה בָּאֲדָמָה בִּמְהֵרָה תֵּעָלֵם בָּרוּחַ אוֹ בְּמַיִם וְלֹא תִּשָּׁאֵר זְמַן רַב, מַמָּשׁ כָּךְ הוּא, נְזִירִים אָדָם אֶחָד הַמִּתְרַעֵם תְּכוּפוֹת, וְהָרֹגֶז אֵינוֹ נֶחְבָּא בּוֹ לְאֹרֶךְ יָמִים. זֶהוּ הַנִּקְרָא, נְזִירִים, אָדָם הַנִּמְשָׁל לַחֲרִיתָה בָּאֲדָמָה.
[ג] "וְכֵיצַד, נְזִירִים, הוּא אָדָם הַנִּמְשָׁל לַחֲרִיתָה בְּמַיִם? כָּךְ הוּא, נְזִירִים, אָדָם אֶחָד שֶׁאַף כְּשֶׁמְּדַבְּרִים אֵלָיו בְּנֻקְשׁוּת, אַף כְּשֶׁמְּדַבְּרִים אֵלָיו בְּגַסּוּת, אַף כְּשֶׁמְּדַבְּרִים אֵלָיו בְּאֹפֶן לֹא נָעִים, עֲדַיִן הוּא מִתְחַשֵּׁב, עֲדַיִן חַבְרוּתִי, עֲדַיִן מְנֻמָּס. מַמָּשׁ, נְזִירִים, כְּפִי שֶׁחֲרִיתָה בְּמַיִם חִישׁ מַהֵר תִּמָּחֶה וְלֹא תִּשָּׁאֵר זְמַן רַב, מַמָּשׁ כָּךְ הוּא, נְזִירִים אָדָם אֶחָד שֶׁאַף כְּשֶׁמְּדַבְּרִים אֵלָיו בְּנֻקְשׁוּת, אַף כְּשֶׁמְּדַבְּרִים אֵלָיו בְּגַסּוּת, אַף כְּשֶׁמְּדַבְּרִים אֵלָיו בְּאֹפֶן לֹא נָעִים, עֲדַיִן הוּא מִתְחַשֵּׁב, עֲדַיִן חַבְרוּתִי, עֲדַיִן מְנֻמָּס. זֶהוּ הַנִּקְרָא, נְזִירִים, אָדָם הַנִּמְשָׁל לַחֲרִיתָה בְּמַיִם.
"אֵלּוּ הֵם, נְזִירִים, שְׁלוֹשָׁה סוּגֵי אָדָם הַנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם."