AN 5.37 – Bhojana Sutta – מָזוֹן
"כַּאֲשֶׁר הַנּוֹתֵן, נְזִירִים, תּוֹרֵם מָזוֹן, חֲמִשָּׁה תְּנָאִים1 הוּא נוֹתֵן לַמְּקַבְּלִים. אֵלּוּ חֲמִשָּׁה?
"הוּא נוֹתֵן שָׁנִים2, נוֹתֵן יְפִי-מַרְאֶה, נוֹתֵן אֹשֶׁר, נוֹתֵן כּוֹחַ, נוֹתֵן מַעֲנֶה מָהִיר3. כְּשֶׁנָּתַן שָׁנִים, יִזְכֶּה בְּשָׁנִים, שְׁמֵימִיּוֹת אוֹ אֱנוֹשִׁיּוֹת. כְּשֶׁנָּתַן יֹפִי, יִזְכֶּה בְּיֹפִי, שְׁמֵימִי אוֹ אֱנוֹשִׁי. כְּשֶׁנָּתַן אֹשֶׁר, יִזְכֶּה בְּאֹשֶׁר, שְׁמֵימִי אוֹ אֱנוֹשִׁי. כְּשֶׁנָּתַן כּוֹחַ, יִזְכֶּה בְּכוֹחַ, שְׁמֵימִי אוֹ אֱנוֹשִׁי. כְּשֶׁנָּתַן מַעֲנֶה מָהִיר, יִזְכֶּה בְּמַעֲנֶה מָהִיר, שְׁמֵימִי אוֹ אֱנוֹשִׁי4.
"כַּאֲשֶׁר הַנּוֹתֵן, נְזִירִים, תּוֹרֵם מָזוֹן, חֲמִשָּׁה תְּנָאִים אֵלֶּה הוּא נוֹתֵן לַמְּקַבְּלִים."
* “Āyudo balado dhīro
vaṇṇado paṭibhāṇado
Sukhassa dātā medhāvī
sukhaṃ so adhigacchati.
Āyuṃ datvā balaṃ vaṇṇaṃ
sukhañca paṭibhāṇakaṃ
Dighāyu yasavā hoti
yattha yatthu papajjatī”ti.
"הֶחָכָם נוֹתֵן שָׁנִים, נוֹתֵן כֹּחַ
נוֹתֵן יֹפִי, נוֹתֵן מַעֲנֶה מָהִיר.
אֶת הָאֹשֶׁר נוֹתֵן, הַפִּקֵּחַ,
גַּם אֵלָיו הָאֹשֶׁר בָּא.
כְּשֶׁנָּתַן שָׁנִים, כֹּחַ, יְפִי-מַרְאֶה
וְגַם אֹשֶׁר, מַעֲנֶה מָהִיר,
יַאֲרִיךְ יָמִים בְּשֵׁם-טוֹב
בְּכָל מָקוֹם בּוֹ יוֹפִיעַ".
* שיר זה בפאלי, בשינוי קל, הנו אחד הקטעים המושמעים לעיתים תכופות על-ידי הנזירים כברכת תודה בעקבות נתינת מזון.