האדם ההגון

אָדָם הָגוּן AN 5.42 – Sappurisa Sutta –

"נְזִירִים, כַּאֲשֶׁר אָדָם הָגוּן נוֹלַד בַּבַּיִת, הַדָּבָר הוּא לְטוֹבָתָם, לְרַוְחָתָם וּלְאָשְׁרָם שֶׁל הָרַבִּים. הַדָּבָר הוּא לְטוֹבָתָם, לְרַוְחָתָם וּלְאָשְׁרָם שֶׁל אִמּוֹ וְאָבִיו, הַדָּבָר הוּא לְטוֹבָתָם, לְרַוְחָתָם וּלְאָשְׁרָם שֶׁל אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, הַדָּבָר הוּא לְטוֹבָתָם, לְרַוְחָתָם וּלְאָשְׁרָם שֶׁל עֲבָדָיו, פּוֹעֲלָיו וּמְשָׁרְתָיו, הַדָּבָר הוּא לְטוֹבָתָם, לְרַוְחָתָם וּלְאָשְׁרָם שֶׁל חֲבֵרָיו וְרֵעָיו, הַדָּבָר הוּא לְטוֹבָתָם, לְרַוְחָתָם וּלְאָשְׁרָם שֶׁל פְּרוּשִׁים וּבְרַהְמִינִים.

מַמָּשׁ, נְזִירִים, כְּפִי שֶׁעָנָן גֶּשֶׁם גָּדוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת כָּל הַיְּבוּלִים מוֹפִיעַ לְטוֹבָתָם, לְרַוְחָתָם וּלְאָשְׁרָם שֶׁל הָרַבִּים, מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים, כַּאֲשֶׁר אָדָם הָגוּן נוֹלַד בַּבַּיִת, הַדָּבָר הוּא לְטוֹבָתָם, לְרַוְחָתָם וּלְאָשְׁרָם שֶׁל הָרַבִּים. הַדָּבָר הוּא לְטוֹבָתָם, לְרַוְחָתָם וּלְאָשְׁרָם שֶׁל אִמּוֹ וְאָבִיו, הַדָּבָר הוּא לְטוֹבָתָם, לְרַוְחָתָם וּלְאָשְׁרָם שֶׁל אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, הַדָּבָר הוּא לְטוֹבָתָם, לְרַוְחָתָם וּלְאָשְׁרָם שֶׁל עֲבָדָיו, פּוֹעֲלָיו וּמְשָׁרְתָיו, הַדָּבָר הוּא לְטוֹבָתָם, לְרַוְחָתָם וּלְאָשְׁרָם שֶׁל חֲבֵרָיו וְרֵעָיו, הַדָּבָר הוּא לְטוֹבָתָם, לְרַוְחָתָם וּלְאָשְׁרָם שֶׁל פְּרוּשִׁים וּבְרַהְמִינִים."

~*~

"הָאֵלִים מְגוֹנְנִים עַל הַנִּשְׁמָר בַּדְהַרְמַה

הַמְּנַהֵל נְכָסָיו לְטוֹבַת הַכְּלָל;

הַתְּהִלָּה אֵינָהּ נוֹטֶשֶׁת אֶת הַמְּלֻמָּד,

אֶת שׁוֹמֵר הַמּוּסָר הַנָּטוּעַ בַּדְהַרְמַה.

הַנִּכְבָּד בַּדְהַרְמַה, הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ מוּסָר

הַבַּיְשָׁן, דוֹבֵר הָאֱמֶת;

כְּמַטְבֵּעַ זָהָב טָהוֹר הוּא

מִי רָאוּי לְהַטִּיל בּוֹ דֹּפִי?

אַף הָאֵלִים עַצְמָם יְשַׁבְּחוּהוּ

מִבְּרַהְמַה עַצְמוֹ יֵצֵא שִׁבְחוֹ.1 "