AN 6.85 – Sītibhāva Sutta קְרִירוּת –
"שִׁשָּׁה הֵם, נְזִירִים, הַדְּבָרִים שֶׁנָּזִיר הַנֵּחָן בָּהֶם אֵינוֹ מְסֻגָּל לְהִוָּכַח בַּקְּרִירוּת שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה1. אֵלּוּ שִׁשָּׁה?
[א] "כָּךְ, נְזִירִים, נָזִיר, בִּזְמַן שֶׁעָלָיו לִבְלֹם אֶת הַתּוֹדָעָה2, בְּאוֹתוֹ זְמַן אֵינוֹ בּוֹלֵם אֶת הַתּוֹדָעָה.
[ב] "בִּזְמַן שֶׁעָלָיו לְחַזֵּק אֶת הַתּוֹדָעָה3, בְּאוֹתוֹ זְמַן אֵינוֹ מְחַזֵּק אֶת הַתּוֹדָעָה.
[ג] "בִּזְמַן שֶׁעָלָיו לְשַׂמֵּחַ אֶת הַתּוֹדָעָה4, בְּאוֹתוֹ זְמַן אֵינוֹ מְשַׂמֵּחַ אֶת הַתּוֹדָעָה.
[ד] "בִּזְמַן שֶׁעָלָיו לְהַשְׁגִּיחַ בַּתּוֹדָעָה5, בְּאוֹתוֹ זְמַן אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בַּתּוֹדָעָה.
[ה] "הוּא נוֹטֶה לְשִׁפְלוּת6.
[ו] "הוּא נֶהֱנֶה בָּעַצְמִיּוּת7.
"אֵלּוּ הֵם, נְזִירִים שֵׁשֶׁת הַדְּבָרִים שֶׁנָּזִיר הַנֵּחָן בָּהֶם אֵינוֹ מְסֻגָּל לְהִוָּכַח בַּקְּרִירוּת שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה.
"שִׁשָּׁה הֵם, נְזִירִים, הַדְּבָרִים שֶׁנָּזִיר הַנֵּחָן בָּהֶם מְסֻגָּל לְהִוָּכַח בַּקְּרִירוּת שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. אֵלּוּ שִׁשָּׁה?
[א'] "כָּךְ, נְזִירִים, נָזִיר, בִּזְמַן שֶׁעָלָיו לִבְלֹם אֶת הַתּוֹדָעָה, בְּאוֹתוֹ זְמַן הוּא בּוֹלֵם אֶת הַתּוֹדָעָה.
[ב'] "בִּזְמַן שֶׁעָלָיו לְחַזֵּק אֶת הַתּוֹדָעָה, בְּאוֹתוֹ זְמַן הוּא מְחַזֵּק אֶת הַתּוֹדָעָה.
[ג'] "בִּזְמַן שֶׁעָלָיו לְשַׂמֵּחַ אֶת הַתּוֹדָעָה, בְּאוֹתוֹ זְמַן הוּא מְשַׂמֵּחַ אֶת הַתּוֹדָעָה.
[ד'] "בִּזְמַן שֶׁעָלָיו לְהַשְׁגִּיחַ בַּתּוֹדָעָה, בְּאוֹתוֹ זְמַן הוּא מַשְׁגִּיחַ בַּתּוֹדָעָה.
[ה'] "הוּא נוֹטֶה לַמְּצֻיָּן.
[ו'] "הוּא נֶהֱנֶה בְּנִירְוָאנַה.
"אֵלּוּ הֵם, נְזִירִים שֵׁשֶׁת הַדְּבָרִים שֶׁנָּזִיר הַנֵּחָן בָּהֶם מְסֻגָּל לְהִוָּכַח בַּקְּרִירוּת שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה."