AN 7.36 – Paṭhama Mitta Sutta – (1) חָבֵר
"שֶׁבַע הֵן, נְזִירִים, הַתְּכוּנוֹת בָּהֶן נֵחַן חָבֵר שֶׁעִמּוֹ יֵשׁ לְהִתְיַדֵּד. אֵלּוּ שֶׁבַע?
"[א] נוֹתֵן אֶת הַקָּשֶׁה-לִתְתּוֹ. [ב] עוֹשֶׂה אֶת הַקָּשֶׁה-לַעֲשׂוֹתוֹ. [ג] סוֹבְלָנִי לְמָה שֶׁקָּשֶׁה לְשֵׂאתוֹ. [ד] מְגַלֶּה אֶת סוֹדוֹתָיו. [ה] נוֹצֵר אֶת סוֹדוֹתֶיךָ. [ו] אֵינוֹ מִסְתַּלֵּק בְּעֵת-צָרָה. [ז] אֵינוֹ מְזַלְזֵל בְּעֵת-כִּשָּׁלוֹן.
"אֵלוּ הֵן, נְזִירִים שֶׁבַע הַתְּכוּנוֹת בָּהֶן נֵחַן חָבֵר שֶׁעִמּוֹ יֵשׁ לְהִתְיַדֵּד."
"הֶחָבֵר נוֹתֵן אֶת הַקָּשֶׁה לְתִתּוֹ, וְאַף עֹשֶׂה מַה שֶׁקָּשֶׁה לַעֲשׂוֹתוֹ;
וַאֲפִלּוּ דִּבְרֵי נְאָצָה הַפּוֹגְעִים בִּכְבוֹדוֹ הוּא נוֹשֵׂא.
אֶת סוֹדוֹתָיו מְגַלֶּה, סוֹדוֹתֶיךָ נֹצֵר;
בַּצָּרָה אֵינוֹ מִסְתַּלֵּק, בְּכִשְׁלוֹנְךָ אֵינוֹ מְזַלְזֵל.
אָדָם שֶׁנִּמְצָאִים בּוֹ מַצָּבִים אֵלֶּה
כֹּל הַמְּבַקֵּשׁ חָבֵר יִבְחַר בְּאִישׁ כְּמוֹתוֹ."