AN 7.71 – Bhāvanā Sutta – פִּתּוּחַ
1"כַּאֲשֶׁר, נְזִירִים, נָזִיר שׁוֹהֶה כְּשֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל פִּתּוּחַ, לַמְרוֹת שֶׁיַּעֲלֶה תִּקְוָה: 'הוֹ, לוּ אָכֵן, בְּאִי-הֵאָחֲזוּת תִּשְׁתַּחְרֵר תּוֹדַעְתִּי מִן הַמַּתְסִיסִים!' לֹא תִּשְׁתַּחְרֵר תּוֹדַעְתּוֹ מִן הַמַּתְסִיסִים בְּאִי-הֵאָחֲזוּת. וּמַדּוּעַ זֹאת? כִּי הוּא הַנִּקְרָא 'שֶׁאֵינוֹ מְפַתֵּחַ'. שֶׁאֵינוֹ מְפַתֵּחַ מָה? [א] אֶת אַרְבַּעַת בִּסּוּסֵי תְּשׂוּמַת-הַלֵּב, [ב] אֶת אַרְבַּע הַתְמָדוֹת-הַמַּאֲמָץ הַנְּכוֹנוֹת, [ג] אֶת אַרְבַּעַת דַּרְכֵי הַכֹּחַ הָרוּחָנִי, [ד] אֶת חֲמֵשֶׁת הַיְּכוֹלוֹת, [ה] אֶת חֲמֵשֶׁת הַכּוֹחוֹת, [ו] אֶת שִׁבְעַת מַרְכִּיבֵי הַהִתְעוֹרְרוּת, [ז] אֶת הַדֶּרֶךְ הַנַּעֲלָה כְּפוּלַת הַשְּׁמוֹנֶה.
"מַמָּשׁ, נְזִירִים, כְּאִלּוּ הָיְתָה תַּרְנְגֹלֶת עִם שְׁמוֹנֶה, עֶשֶׂר אוֹ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה בֵּיצִים. שָׁם לֹא הָיְתָה הַתַּרְנְגֹלֶת דּוֹגֶרֶת עֲלֵיהֶם נְכוֹנָה, לֹא הָיְתָה מְחַמֶּמֶת אוֹתָם נְכוֹנָה, לֹא הָיְתָה מְטַפֶּלֶת בָּהֶם נְכוֹנָה. לַמְרוֹת שֶׁהָיְתָה מַעְלָה תִּקְוָה: 'הוֹ, לוּ אָכֵן, בְּחֻדֵּי צִפָּרְנֵי רַגְלֵיהֶם אוֹ בְּמַקּוֹרָם, יַבְקִיעוּ אֶפְרוֹחַי בְּבִטָּחוֹן אֶת קְלִפַּת הַבֵּיצָה!' לֹא הָיוּ אֶפְרוֹחֶיהָ, בְּחֻדֵּי צִפָּרְנֵי רַגְלֵיהֶם אוֹ בְּמַקּוֹרָם, מְסֻגָּלִים לְהַבְקִיעַ בְּבִטָּחוֹן אֶת קְלִפַּת הַבֵּיצָה. וּמַדּוּעַ זֹאת? תַּרְנְגֹלֶת זוֹ, נְזִירִים, לֹא דָּגְרָה עֲלֵיהֶם נְכוֹנָה, לֹא חִמְּמָה אוֹתָם נְכוֹנָה, לֹא טִפְּלָה בָּהֶם נְכוֹנָה.
"מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים, כַּאֲשֶׁר נָזִיר שׁוֹהֶה כְּשֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל פִּתּוּחַ, לַמְרוֹת שֶׁיַּעֲלֶה תִּקְוָה: 'הוֹ, לוּ אָכֵן, בְּאִי-הֵאָחֲזוּת תִּשְׁתַּחְרֵר תּוֹדַעְתִּי מִן הַמַּתְסִיסִים!' לֹא תִּשְׁתַּחְרֵר תּוֹדַעְתּוֹ מִן הַמַּתְסִיסִים בְּאִי-הֵאָחֲזוּת. וּמַדּוּעַ זֹאת? כִּי הוּא הַנִּקְרָא 'שֶׁאֵינוֹ מְפַתֵּחַ'. שֶׁאֵינוֹ מְפַתֵּחַ מָה? אֶת אַרְבַּעַת בִּסּוּסֵי תְּשׂוּמַת-הַלֵּב, אֶת אַרְבַּע הַתְמָדוֹת-הַמַּאֲמָץ הַנְּכוֹנוֹת, אֶת אַרְבַּעַת דַּרְכֵי הַכֹּחַ הָרוּחָנִי, אֶת חֲמֵשֶׁת הַיְּכוֹלוֹת, אֶת חֲמֵשֶׁת הַכּוֹחוֹת, אֶת שִׁבְעַת מַרְכִּיבֵי הַהִתְעוֹרְרוּת, אֶת הַדֶּרֶךְ הַנַּעֲלָה כְּפוּלַת הַשְּׁמוֹנֶה.
"כַּאֲשֶׁר, נְזִירִים, נָזִיר הַחַי בְּהַקְפִּידוֹ עַל פִּתּוּחַ, לַמְרוֹת שֶׁלֹּא יַעֲלֶה תִּקְוָה: 'הוֹ, לוּ אָכֵן, בְּאִי-הֵאָחֲזוּת תִּשְׁתַּחְרֵר תּוֹדַעְתִּי מִן הַמַּתְסִיסִים!' תּוֹדַעְתּוֹ תִּשְׁתַּחְרֵר מִן הַמַּתְסִיסִים בְּאִי-הֵאָחֲזוּת. וּמַדּוּעַ זֹאת? כִּי הוּא הַנִּקְרָא 'הַמְּפַתֵּחַ'. הַמְּפַתֵּחַ מָה? אֶת אַרְבַּעַת בִּסּוּסֵי תְּשׂוּמַת-הַלֵּב, אֶת אַרְבַּע הַתְמָדוֹת-הַמַּאֲמָץ הַנְּכוֹנוֹת, אֶת אַרְבַּעַת דַּרְכֵי הַכֹּחַ הָרוּחָנִי, אֶת חֲמֵשֶׁת הַיְּכוֹלוֹת, אֶת חֲמֵשֶׁת הַכּוֹחוֹת, אֶת שִׁבְעַת מַרְכִּיבֵי הַהִתְעוֹרְרוּת, אֶת הַדֶּרֶךְ הַנַּעֲלָה כְּפוּלַת הַשְּׁמוֹנֶה.
"מַמָּשׁ כְּאִלּוּ, נְזִירִים, הָיְתָה תַּרְנְגֹלֶת עִם שְׁמוֹנֶה, עֶשֶׂר אוֹ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה בֵּיצִים. שָׁם הָיְתָה הַתַּרְנְגֹלֶת דּוֹגֶרֶת עֲלֵיהֶם נְכוֹנָה, הָיְתָה מְחַמֶּמֶת אוֹתָם נְכוֹנָה, הָיְתָה מְטַפֶּלֶת בָּהֶם נְכוֹנָה. לַמְרוֹת שֶׁלֹא הָיְתָה מַעְלָה תִּקְוָה: 'הוֹ, לוּ אָכֵן, בְּחֻדֵּי צִפָּרְנֵי רַגְלֵיהֶם אוֹ בְּמַקּוֹרָם, יַבְקִיעוּ אֶפְרוֹחַי בְּבִטָּחוֹן אֶת קְלִפַּת הַבֵּיצָה!' הָיוּ אֶפְרוֹחֶיהָ, בְּחֻדֵּי צִפָּרְנֵי רַגְלֵיהֶם אוֹ בְּמַקּוֹרָם, מְסֻגָּלִים לְהַבְקִיעַ בְּבִטָּחוֹן אֶת קְלִפַּת הַבֵּיצָה. וּמַדּוּעַ זֹאת? תַּרְנְגֹלֶת זוֹ, נְזִירִים, דָּגְרָה עֲלֵיהֶם נְכוֹנָה, חִמְּמָה אוֹתָם נְכוֹנָה, טִפְּלָה בָּהֶם נְכוֹנָה.
"מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים, כַּאֲשֶׁר נָזִיר הַחַי בְּהַקְפִּידוֹ עַל פִּתּוּחַ, לַמְרוֹת שֶׁלֹּא יַעֲלֶה תִּקְוָה: 'הוֹ, לוּ אָכֵן, בְּאִי-הֵאָחֲזוּת תִּשְׁתַּחְרֵר תּוֹדַעְתִּי מִן הַמַּתְסִיסִים!' תּוֹדַעְתּוֹ תִּשְׁתַּחְרֵר מִן הַמַּתְסִיסִים בְּאִי-הֵאָחֲזוּת. וּמַדּוּעַ זֹאת? כִּי הוּא הַנִּקְרָא 'הַמְּפַתֵּחַ'. הַמְּפַתֵּחַ מָה? אֶת אַרְבַּעַת בִּסּוּסֵי תְּשׂוּמַת-הַלֵּב, אֶת אַרְבַּע הַתְמָדוֹת-הַמַּאֲמָץ הַנְּכוֹנוֹת, אֶת אַרְבַּעַת דַּרְכֵי הַכֹּחַ הָרוּחָנִי, אֶת חֲמֵשֶׁת הַיְּכוֹלוֹת, אֶת חֲמֵשֶׁת הַכּוֹחוֹת, אֶת שִׁבְעַת מַרְכִּיבֵי הַהִתְעוֹרְרוּת, אֶת הַדֶּרֶךְ הַנַּעֲלָה כְּפוּלַת הַשְּׁמוֹנֶה.
"מַמָּשׁ כְּאִלּוּ, נְזִירִים, בַּנַּאי אוֹ שׁוּלְיַת הַבַּנַּאי, בִּרְאֹתוֹ בְּקַת הַמַּעֲצָד אֶת עִקְבוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו וַאֲגוּדָלוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לָדַעַת כָּךְ: 'כְּדֵי-כָּךְ הִתְבַּלְּתָה קַת הַמַּעֲצָד הַיּוֹם, כְּדֵי-כָּךְ הִתְבַּלְּתָה קַת הַמַּעֲצָד אֶתְמוֹל, כְּדֵי-כָּךְ הִתְבַּלְּתָה קַת הַמַּעֲצָד קֹדֶם'; אֶלָּא בְּהִתְבַּלּוּתָהּ הוּא יוֹדֵעַ 'הִיא הִתְבַּלְּתָה'. מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים, נָזִיר חַי בְּהַקְפִּידוֹ עַל פִּתּוּחַ, לַמְרוֹת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָדַעַת 'כְּדֵי-כָּךְ נֶהֶרְסוּ מַתְסִיסַי הַיּוֹם, כְּדֵי-כָּךְ נֶהֶרְסוּ מַתְסִיסַי אֶתְמוֹל, כְּדֵי-כָּךְ נֶהֶרְסוּ מַתְסִיסַי קֹדֶם'; אֶלָּא בְּהֵהָרְסָם הוּא יוֹדֵעַ 'הֵם נֶהֶרְסוּ'2.
"מַמָּשׁ כְּאִלּוּ, נְזִירִים, סְפִינָה יוֹרֶדֶת-יָם, מְחֻבֶּרֶת בְּחֶבְלֵי-גִּבְעוֹלִים שֶׁאֻכְּלוּ בַּמַּיִם שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, הָיְתָה מֻעֲלֵית לַיַּבָּשָׁה בָּעוֹנָה הַקָּרָה3. רוּחַ וְחֹם הָיוּ פּוֹגְעִים בַּחֲבָלִים, וּבַגֶּשֶׁם הַנִּתָּךְ מִן הָעֲנָנִים הֵם הָיוּ מִתְכַּלִּים וְנִרְקָבִים לְלֹא קֹשִׁי. מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים, כַּאֲשֶׁר נָזִיר שׁוֹהֶה כְּשֶׁהוּא מַקְפִּיד עַל פִּתּוּחַ, לְלֹא קֹשִׁי כְּבָלָיו מִתְרוֹפְפִים וְנִרְקָבִים."