מוֹלִיַה פּהַגּוּנַה

SN 12.12 – Moḷiyaphagguna sutta – מוֹלִיַה פּהַגּוּנַה

לְיַד סָוַטְּהִי.

"אַרְבָּעָה הֵם, נְזִירִים, הַמְּזוֹנוֹת לְהַתְמָדָתָם שֶׁל הַיֵּשׁוּיוֹת וְשֶׁל הַיְּצוּרִים-הַחַיִּים1 אוֹ לְעֶזְרָתָם שֶׁל הַמִּתְהַוִּים. אֵלּוּ אַרְבָּעָה? מָזוֹן חָמְרִי2, גַּס אוֹ עָדִין, מַגָּע3 – הַשֵּׁנִי, רְצוֹן-הַתּוֹדָעָה4 – הַשְּׁלִישִׁי, תּוֹדָעָה5 – הָרְבִיעִי. אֵלּוּ הֵם, נְזִירִים, אַרְבַּעַת הַמְּזוֹנוֹת לְהַתְמָדָתָם שֶׁל הַיֵּשׁוּיוֹת וְשֶׁל הַיְּצוּרִים-הַחַיִּים אוֹ לְעֶזְרָתָם שֶׁל הַמִּתְהַוִּים."

[א] כַּאֲשֶׁר כָּךְ נֶאֱמַר, אָמַר הַנִּכְבָּד מוֹלִיַה פּהַגּוּנַה לַנַּעֲלֶה זֹאת: "מִי הוּא, הַנִּכְבָּד, הַנִּזּוֹן מִמָּזוֹן הַתּוֹדָעָה6?"

"אֵין זוֹ שְׁאֵלָה תְּקֵפָה7", אָמַר הַנַּעֲלֶה. "אֵינֶנִּי אוֹמֵר 'נִזּוֹן'. לוּ הָיִיתִי אוֹמֵר 'נִזּוֹן', הַשְּׁאֵלָה 'מִי הוּא, הַנִּכְבָּד, הַנִּזּוֹן מִמָּזוֹן הַתּוֹדָעָה' הָיְתָה תְּקֵפָה, אֲבָל אֵינֶנִּי אוֹמֵר כָּךְ. כַּאֲשֶׁר אֵין זוֹ אֲמִירָתִי, לוּ הָיִיתִי נִשְׁאַל: 'לְמָה הוּא, הַנִּכְבָּד, מָּזוֹן הַתּוֹדָעָה' הָיְתָה זוֹ שְׁאֵלָה תְּקֵפָה. שָׁם יֵשׁ לַעֲנוֹת בְּאֹפֶן תָּקֵף: 'מָּזוֹן הַתּוֹדָעָה הוּא סִבָּה לִיצִירַת הִתְהַוּוּת מֵחָדָשׁ'."

[ב] "מִי הוּא, הַנִּכְבָּד, הַנּוֹגֵעַ?"

"אֵין זוֹ שְׁאֵלָה תְּקֵפָה", אָמַר הַנַּעֲלֶה. "אֵינֶנִּי אוֹמֵר 'נוֹגֵעַ'. לוּ הָיִיתִי אוֹמֵר 'נוֹגֵעַ', הַשְּׁאֵלָה 'מִי הוּא, הַנִּכְבָּד, הַנּוֹגֵעַ' הָיְתָה תְּקֵפָה, אֲבָל אֵינֶנִּי אוֹמֵר כָּךְ. כַּאֲשֶׁר אֵין זוֹ אֲמִירָתִי, לוּ הָיִיתִי נִשְׁאַל: 'מָה הִיא, הַנִּכְבָּד, סִבָּה לַמַּגָּע?' הָיְתָה זוֹ שְׁאֵלָה תְּקֵפָה. שָׁם יֵשׁ לַעֲנוֹת בְּאֹפֶן תָּקֵף: 'שֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים הֵם סִבָּה לַמַּגָּע, הַמַּגָּע הוּא סִבָּה לַתְּחוּשָׁה'."

[ג] "מִי הוּא, הַנִּכְבָּד, הֶחָשׁ?"

"אֵין זוֹ שְׁאֵלָה תְּקֵפָה", אָמַר הַנַּעֲלֶה. "אֵינֶנִּי אוֹמֵר 'חָשׁ'. לוּ הָיִיתִי אוֹמֵר 'חָשׁ', הַשְּׁאֵלָה 'מִי הוּא, הַנִּכְבָּד, הֶחָשׁ' הָיְתָה תְּקֵפָה, אֲבָל אֵינֶנִּי אוֹמֵר כָּךְ. כַּאֲשֶׁר אֵין זוֹ אֲמִירָתִי, לוּ הָיִיתִי נִשְׁאַל: 'מָה הִיא, הַנִּכְבָּד, סִבָּה לַתְּחוּשָׁה?' הָיְתָה זוֹ שְׁאֵלָה תְּקֵפָה. שָׁם יֵשׁ לַעֲנוֹת בְּאֹפֶן תָּקֵף: 'הַמַּגָּע הוּא סִבָּה לַתְּחוּשָׁה, הַתְּחוּשָׁה הִיא סִבָּה לַהִשְׁתּוֹקְקוּת'."

[ד] "מִי הוּא, הַנִּכְבָּד, הַמִּשְׁתּוֹקֵק?"

"אֵין זוֹ שְׁאֵלָה תְּקֵפָה", אָמַר הַנַּעֲלֶה. "אֵינֶנִּי אוֹמֵר 'מִשְׁתּוֹקֵק'. לוּ הָיִיתִי אוֹמֵר 'מִשְׁתּוֹקֵק', הַשְּׁאֵלָה 'מִי הוּא, הַנִּכְבָּד, הַמִּשְׁתּוֹקֵק' הָיְתָה תְּקֵפָה, אֲבָל אֵינֶנִּי אוֹמֵר כָּךְ. כַּאֲשֶׁר אֵין זוֹ אֲמִירָתִי, לוּ הָיִיתִי נִשְׁאַל: 'מָה הִיא, הַנִּכְבָּד, סִבָּה לַהִשְׁתּוֹקְקוּת?' הָיְתָה זוֹ שְׁאֵלָה תְּקֵפָה. שָׁם יֵשׁ לַעֲנוֹת בְּאֹפֶן תָּקֵף: 'הַתְּחוּשָׁה הִיא סִבָּה לַהִשְׁתּוֹקְקוּת, הַהִשְׁתּוֹקְקוּת הִיא סִבָּה לַהֵאָחֲזוּת'."

[ה] "מִי הוּא, הַנִּכְבָּד, הַנֶּאֱחָז?"

"אֵין זוֹ שְׁאֵלָה תְּקֵפָה", אָמַר הַנַּעֲלֶה. "אֵינֶנִּי אוֹמֵר 'נֶאֱחָז'. לוּ הָיִיתִי אוֹמֵר 'נֶאֱחָז', הַשְּׁאֵלָה 'מִי הוּא, הַנִּכְבָּד, הַנֶּאֱחָז' הָיְתָה תְּקֵפָה, אֲבָל אֵינֶנִּי אוֹמֵר כָּךְ. כַּאֲשֶׁר אֵין זוֹ אֲמִירָתִי, לוּ הָיִיתִי נִשְׁאַל: 'מָה הִיא, הַנִּכְבָּד, סִבָּה לַהֵאָחֲזוּת?' הָיְתָה זוֹ שְׁאֵלָה תְּקֵפָה. שָׁם יֵשׁ לַעֲנוֹת בְּאֹפֶן תָּקֵף: 'הַהִשְׁתּוֹקְקוּת הִיא סִבָּה לַהֵאָחֲזוּת, הֵאָחֲזוּת הִיא סִבָּה לְהִתְהַוּוּת, הִתְהַוּוּת הִיא סִבָּה לְלֵדָה, לֵדָה הִיא סִבָּה לְזִקְנָה וּמָוֶת, יוֹצֶרֶת צַעַר, קִינָה, כְּאֵב, עֶצֶב וְיֵאוּשׁ. כָּךְ הִיא עֲלִיָּתוֹ שֶׁל מִכְלוֹל מִקְבַּץ-הַסֵּבֶל'.

"עִם הַדְּעִיכָה וְהַחֲדִילָה לְלֹא-שִׁיּוּר שֶׁל שֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים, פּהַגּוּנַה, חָדֵל הַמַּגָּע, עִם חֲדִילַת הַמַּגָּע חָדֵלָה הַתְּחוּשָׁה, עִם חֲדִילַת הַתְּחוּשָׁה חָדֵלָה הַהִשְׁתּוֹקְקוּת, עִם חֲדִילַת הַהִשְׁתּוֹקְקוּת חָדֵלָה הַהֵאָחֲזוּת, עִם חֲדִילַת הַהֵאָחֲזוּת חָדֵלָה הַהִתְהַוּוּת עִם חֲדִילַת הַהִתְהַוּוּת חָדֵלָה הַלֵּדָה, עִם חֲדִילַת הַלֵּדָה חֲדֵלִים הַזִּקְנָה וְהַמָּוֶת, חֲדֵלִים צַעַר, קִינָה, כְּאֵב, עֶצֶב וְיֵאוּשׁ. כָּךְ הִיא חֲדִילָתוֹ שֶׁל מִכְלוֹל מִקְבַּץ-הַסֵּבֶל."