סַמְיוּטָה נִיקָאיָה

כְּפִיס

SN 20.7 · Āṇi Sutta · 152 מילים

הורדת התרגום · Word


SN 20.07Āṇi Sutta כָּפִיס

לְיַד סָוַטְּהִי.

"הָיָה בֶּעָבָר, נְזִירִים, לְאַנְשֵׁי דַסַרַהַה1 תֹּף וּשְׁמוֹ אָנַקַה2. כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת הָאָנַקַה, הֵנִיחוּ בּוֹ אַנְשֵׁי דַסַרַהַה כָּפִיס. עִם הַזְּמַן, נְזִירִים, מִסְגֶּרֶת עוֹר תֹּף הָאָנַקַה הָעַתִּיקָה נֶעֶלְמָה. רַק צְרוֹר כְּפִיסִים נוֹתְרוּ.

"מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים, יִהְיוּ נְזִירִים בְּמַהֲלַךְ הֶעָתִיד אֲשֶׁר בְּהֵאָמֵר הַדְּרָשׁוֹת שֶׁאָמַר הַנַּעֲלֶה, הָעֲמֻקּוֹת, עֲמֻקּוֹת הַמַּשְׁמָעוּת, הַקְּשׁוּרוֹת לְרֵיקוּת – לֹא יִרְצוּ לִשְׁמֹעַ, לֹא יַטּוּ אֹזֶן, לֹא יִתְּנוּ לִבָּם לָדַעַת וְלֹא יִהְיוּ בְּדֵעָה שֶׁיֵּשׁ לִלְמֹד וְיֵשׁ לְהַגִּיעַ לִשְׁלִיטָה בִּדְבָרִים אֵלֶּה. אֲבָל בְּהֵאָמֵר דְּרָשׁוֹת מַעֲשֵׂה-מְשׁוֹרֵר, יְפוֹת-מִלִּים וִיפוֹת-בִּטּוּיִים, חִיצוֹנִיּוֹת, דִּבְרֵי תַּלְמִידִים3 – הֵם יִרְצוּ לִשְׁמֹעַ, יַטּוּ אֹזֶן, יִתְּנוּ לִבָּם לָדַעַת וְיִהְיוּ בְּדֵעָה שֶׁיֵּשׁ לִלְמֹד וְיֵשׁ לְהַגִּיעַ לִשְׁלִיטָה4 בִּדְבָרִים אֵלֶּה. כָּךְ הִיא, נְזִירִים, הִתְהַוּוּתָהּ שֶׁל הֵעָלְמוּת הַדְּרָשׁוֹת שֶׁאָמַר הַנַּעֲלֶה, הָעֲמֻקּוֹת, עֲמֻקּוֹת הַמַּשְׁמָעוּת, הַקְּשׁוּרוֹת לְרֵיקוּת.

"לָכֵן, נְזִירִים, כָּךְ עֲלֵיכֶם לְתַרְגֵּל: 'בְּהֵאָמֵר הַדְּרָשׁוֹת שֶׁאָמַר הַנַּעֲלֶה, הָעֲמֻקּוֹת, עֲמֻקּוֹת הַמַּשְׁמָעוּת, הַקְּשׁוּרוֹת לְרֵיקוּת – נִרְצֶה לִשְׁמֹעַ, נַטֶּה אֹזֶן, נִתֵּן לִבֵּנוּ לָדַעַת וְנִהְיֶה בְּדֵעָה שֶׁיֵּשׁ לִלְמֹד וְיֵשׁ לְהַגִּיעַ לִשְׁלִיטָה בִּדְבָרִים אֵלֶּה.' כָּךְ, נְזִירִים, תְּתַרְגְּלוּ."


הערות · 4

  1. 1Dasārahā קבוצת לוחמים הידועה רק ממקור זה, בקשר לתוף הגדול שהיה ברשותם.
  2. 2לפי תרגומיהם של טהניסארו בהיקהו ובהיקהו בודהי הנסמכים כנראה על הפרשנות המסורתית, זהו שמו הפרטי של התוף, ומשמעו "המזמין"/"הקורא", וזאת מפני שקולו של התוף המסויים הזה נשמע, בהיותו תקין, מרחק 12 יוג'נות (כ120 ק"מ) ולכן שימש לקריאה לאסיפה או לחגיגה. נראה לי יותר הפירוש האחר, שהמילה מציינת את סוג התוף: תוף דוד גדול שמכים בו מצדו האחד בלבד. כך נראה לי מפני שהמילה Ānaka ידועה גם בסנסקריט בהקשרים הינדואיים ככלי נגינה אלוהי, ללא קשר לסיפור שלפנינו.
  3. 3כאן באה לידי ביטוי ההשקפה שדברי התלמידים בהכרח "מדללים" את דברי המורה ואינם מוסיפים עליהם. השוו לאמרת חז"ל: "דברי הרב ודברי התלמיד, דברי מי שומעין?" (תלמוד בבלי, קידושין מ"ב:)
  4. 4לדעת בעל-פה.

לכל הסוטרות