מַלִּיקָה

SN 3.08 – Mallikā Sutta – מַלִּיקָה

לְיַד סַוַטְּהִי.1

פַּעַם אַחַת הָיָה הַמֶּלֶךְ פַּסֶנַדִי מִקוֹסַלַה יַחַד עִם הַמַּלְכָּה מַלִּיקָה בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הָאַרְמוֹן. אָז אָמַר הַמֶּלֶךְ פַּסֶנַדִי מִקוֹסַלַה לַמַּלְכָּה מַלִּיקָה זאת:

"הַאִם יֵשׁ, מַלִּיקָה, מִישֶׁהוּ יָקָר לָךְ מֵעַצְמֵךְ?"

"אֵין, מַהָרָגַ'ה, מִישֶׁהוּ יָקָר לִי מֵעַצְמִי. וּלְךָ, מַהָרָגַ'ה, יֵשׁ מִישֶׁהוּ יָקָר מֵעַצְמְךָ?"

"גַּם לִי, מַלִּיקָה, אֵין מִישֶׁהוּ יָקָר מֵעַצְמִי."

אָז יָרַד הַמֶּלֶךְ פַּסֶנַדִי מִקוֹסַלַה מִן הָאַרְמוֹן וְהָלַךְ אֶל עֵבֶר מְקוֹמוֹ שֶׁל הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד אָמַר הַמֶּלֶךְ פַּסֶנַדִי מִקוֹסַלַה לַנַּעֲלֶה זֹאת:

"כְּשֶׁהָיִיתִי, הַנִּכְבָּד, יַחַד עִם הַמַּלְכָּה מַלִּיקָה בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הָאַרְמוֹן, אָמַרְתִּי לְמַלְכָּה מַלִּיקָה זֹאת: 'הַאִם יֵשׁ, מַלִּיקָה, מִישֶׁהוּ יָקָר לָךְ מֵעַצְמֵךְ?' כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, הַנִּכְבָּד, אָמְרָה לִי הַמַּלְכָּה מַלִּיקָה זֹאת: 'אֵין, מַהָרָגַ'ה, מִישֶׁהוּ יָקָר לִי מֵעַצְמִי. וּלְךָ, מַהָרָגַ'ה, יֵשׁ מִישֶׁהוּ יָקָר מֵעַצְמְךָ?' כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, הַנִּכְבָּד, אָמַרְתִּי לַמַּלְכָּה מַלִּיקָה זֹאת: 'גַּם לִי, מַלִּיקָה, אֵין מִישֶׁהוּ יָקָר מֵעַצְמִי'."

אָז, בִּרְאוֹת הַנַּעֲלֶה אֶת מַשְׁמָעוּת הַדָּבָר, נָשָׂא בּוֹ-בַּמָּקוֹם דִּבְרֵי שִׁיר אֵלֶּה:

"בְּהַקִּיפוֹ בְּתוֹדַעְתּוֹ כָּל רוּחוֹת שָׁמַיִם,

לֹא יַגִּיעַ אָדָם לְמִישֶׁהוּ יָקָר מִמֶּנּוּ;

כְּמוֹתוֹ, כָּל אַחֵר לְעַצְמוֹ הוּא יָקָר,

לָכֵן – אוֹהֵב-עַצְמוֹ בְּאַחֵר אַל יִפְגַּע.2"