סַמְיוּטָה נִיקָאיָה

שְׁאֵלַת הָעוֹלָם

SN 35.82 · Lokapañhā Sutta · 221 מילים

הורדת התרגום · Word


SN 35.82Lokapañhā Sutta שְׁאֵלַת הָעוֹלָם

אָז הָלַךְ נָזִיר כָּלְשֶׁהוּ לְעֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד אָמַר הַנָּזִיר לַנַּעֲלֶה זֹאת: " 'עוֹלָם, עוֹלָם', כָּךְ, הַנִּכְבָּד, נֶאֱמַר. בְּאֵיזֶה מוּבָן, הַנִּכְבָּד, נֶאֱמַר 'עוֹלָם'?"

"הוּא 'נֶעֱלַם', הַנָּזִיר, לָכֵן הוּא נִקְרָא 'עוֹלָם'1. וּמָה נֶעֱלַם? הָעַיִן, הַנָּזִיר, נֶעֱלֶמֶת; הַמַּרְאוֹת נֶעֱלָמִים; תּוֹדַעַת הָעַיִן נֶעֱלֶמֶת; מַגַּע הָעַיִן נֶעֱלַם; גַּם כָּל הָעוֹלֶה כְּמֻתְנֶה בְּמַגָּע הָעַיִן, כִּתְחוּשַׁת אֹשֶׁר אוֹ סֵבֶל אוֹ לֹא-סֵבֶל וְלֹא-אֹשֶׁר, גַּם הוּא נֶעֱלָם. הָאֹזֶן, הַנָּזִיר, נֶעֱלֶמֶת; הַקּוֹלוֹת נֶעֱלָמִים; תּוֹדַעַת הָאֹזֶן נֶעֱלֶמֶת; מַגַּע הָאֹזֶן נֶעֱלַם; גַּם כָּל הָעוֹלֶה כְּמֻתְנֶה בְּמַגָּע הָאֹזֶן, כִּתְחוּשַׁת אֹשֶׁר אוֹ סֵבֶל אוֹ לֹא-סֵבֶל וְלֹא-אֹשֶׁר, גַּם הוּא נֶעֱלָם. הָאַף, הַנָּזִיר, נֶעֱלַם; הָרֵיחוֹת נֶעֱלָמִים; תּוֹדַעַת הָאַף נֶעֱלֶמֶת; מַגַּע הָאַף נֶעֱלַם; גַּם כָּל הָעוֹלֶה כְּמֻתְנֶה בְּמַגָּע הָאַף, כִּתְחוּשַׁת אֹשֶׁר אוֹ סֵבֶל אוֹ לֹא-סֵבֶל וְלֹא-אֹשֶׁר, גַּם הוּא נֶעֱלָם. הַלָּשׁוֹן, הַנָּזִיר, נֶעֱלֶמֶת; הַטְּעָמִים נֶעֱלָמִים; תּוֹדַעַת הַלָּשׁוֹן נֶעֱלֶמֶת; מַגַּע הַלָּשׁוֹן נֶעֱלַם; גַּם כָּל הָעוֹלֶה כְּמֻתְנֶה בְּמַגָּע הַלָּשׁוֹן, כִּתְחוּשַׁת אֹשֶׁר אוֹ סֵבֶל אוֹ לֹא-סֵבֶל וְלֹא-אֹשֶׁר, גַּם הוּא נֶעֱלָם. הַגּוּף, הַנָּזִיר, נֶעֱלַם; הַמַּגָּעִים נֶעֱלָמִים; תּוֹדַעַת הַגּוּף נֶעֱלֶמֶת; מַגַּע הַגּוּף נֶעֱלַם; גַּם כָּל הָעוֹלֶה כְּמֻתְנֶה בְּמַגָּע הַגּוּף, כִּתְחוּשַׁת אֹשֶׁר אוֹ סֵבֶל אוֹ לֹא-סֵבֶל וְלֹא-אֹשֶׁר, גַּם הוּא נֶעֱלָם. פֶּתַח הַמּוּדָעוּת, הַנָּזִיר, נֶעֱלַם; הַדְּבָרִים נֶעֱלָמִים; תּוֹדַעַת פֶּתַח הַמּוּדָעוּת נֶעֱלֶמֶת; מַגַּע פֶּתַח הַמּוּדָעוּת נֶעֱלַם; גַּם כָּל הָעוֹלֶה כְּמֻתְנֶה בְּמַגָּע פֶּתַח הַמּוּדָעוּת, כִּתְחוּשַׁת אֹשֶׁר אוֹ סֵבֶל אוֹ לֹא-סֵבֶל וְלֹא-אֹשֶׁר, גַּם הוּא נֶעֱלָם.

"הוּא 'נֶעֱלַם', הַנָּזִיר, לָכֵן הוּא נִקְרָא 'עוֹלָם'."


הערות · 1

  1. 1לָכֵן הוּא נִקְרָא 'עוֹלָם' במקור: Lujjatī’ti kho, bhikkhu, tasmā lokoti vuccati כאשר זוהי אטימולוגיה עממית, או משחק מילים על Loka (עולם) ו-Lujja, שפירושה "נמחק/ מתפרק/ נשחק" ואין לה משמעות מיוחדת מלבד המצלול. עלה בדעתי שבעברית אפשר להשתמש באותו אופן ממש במילה "נעלם".

לכל הסוטרות