SN 42.02 – Tālapuṭa Sutta – טָלַפּוּטַה
פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה לְיַד רָגַ'גַהַ בַּאֲתַר הַאֲכָלַת הַסְּנָאִים שֶׁבְּמַטַּע הַבַּמְבּוּק. אָז הָלַךְ אֶל הַנַּעֲלֶה טָלַפּוּטַה1 מַנְהִיג2 הַשַּׂחְקָנִים. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד אָמַר טָלַפּוּטַה מַנְהִיג הַשַּׂחְקָנִים לַנַּעֲלֶה זֹאת:
"שָׁמַעְתִּי, הַנִּכְבָּד, מִמּוֹרֵי-הַמּוֹרִים הַשַּׂחְקָנִים בֶּעָבָר, דְּבָרִים נִכְבָּדִים אֵלּוּ: 'אוֹתוֹ שַׂחְקָן אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַזִּירָה אוֹ בְּתוֹךְ הַחֲגִיגָה מְבַדֵּחַ וּמְהַנֶּה אֶת הַקָּהָל בִּדְבַר אֱמֶת אוֹ בְּכָזָב, עִם הִתְפָּרְקוּת הַגּוּף לְאַחַר מִיתָה יוֹפִיעַ-מֵחָדָשׁ בְּחֶבְרַת הָאֵלִים הַמְּצַחְקְקִים.' מָה אוֹמֵר הַנַּעֲלֶה עַל זֹאת?"
"דַּי, הַמַּנְהִיג. הַנַּח לָזֶה. אַל תִּשְׁאַל אוֹתִי זֹאת."
פַּעַם שְׁנִיָּה אָמַר טָלַפּוּטַה מַנְהִיג הַשַּׂחְקָנִים לַנַּעֲלֶה זֹאת:
"שָׁמַעְתִּי, הַנִּכְבָּד, מִמּוֹרֵי-הַמּוֹרִים הַשַּׂחְקָנִים בֶּעָבָר, דְּבָרִים נִכְבָּדִים אֵלּוּ: 'אוֹתוֹ שַׂחְקָן אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַזִּירָה אוֹ בְּתוֹךְ הַחֲגִיגָה מְבַדֵּחַ וּמְהַנֶּה אֶת הַקָּהָל בִּדְבַר אֱמֶת אוֹ בְּכָזָב, עִם הִתְפָּרְקוּת הַגּוּף לְאַחַר מִיתָה יוֹפִיעַ-מֵחָדָשׁ בְּחֶבְרַת הָאֵלִים הַמְּצַחְקְקִים.' מָה אוֹמֵר הַנַּעֲלֶה עַל זֹאת?"
"דַּי, הַמַּנְהִיג. הַנַּח לָזֶה. אַל תִּשְׁאַל אוֹתִי זֹאת."
פַּעַם שְׁלִישִׁית אָמַר טָלַפּוּטַה מַנְהִיג הַשַּׂחְקָנִים לַנַּעֲלֶה זֹאת:
"שָׁמַעְתִּי, הַנִּכְבָּד, מִמּוֹרֵי-הַמּוֹרִים הַשַּׂחְקָנִים בֶּעָבָר, דְּבָרִים נִכְבָּדִים אֵלּוּ: 'אוֹתוֹ שַׂחְקָן אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַזִּירָה אוֹ בְּתוֹךְ הַחֲגִיגָה מְבַדֵּחַ וּמְהַנֶּה אֶת הַקָּהָל בִּדְבַר אֱמֶת אוֹ בְּכָזָב, עִם הִתְפָּרְקוּת הַגּוּף לְאַחַר מִיתָה יוֹפִיעַ-מֵחָדָשׁ בְּחֶבְרַת הָאֵלִים הַמְּצַחְקְקִים.' מָה אוֹמֵר הַנַּעֲלֶה עַל זֹאת?"
"כַּנִּרְאֶה, הַמַּנְהִיג, דְּבָרַי אֵינָם מִתְקַבְּלִים בְּאָמְרִי: 'דַּי, הַמַּנְהִיג. הַנַּח לָזֶה. אַל תִּשְׁאַל אוֹתִי זֹאת.' בְּכָל זֹאת אֶעֱנֶה: יְצוּרִים חַיִּים שֶׁמִּקֹּדֶם לֹא הָיוּ מְשֻׁכְּכֵי תַּאֲוָה, שֶׁהָיוּ קְשׁוּרִים בְּקִשְׁרֵי תַּאֲוָה, מִתְיַחֲסִים לַדְּבָרִים3 אֲשֶׁר הַשַּׂחְקָן מְשַׁלְהֵב בָּהֶם בְּתוֹךְ הַזִּירָה, בְּתוֹךְ הַחֲגִיגָה, וּמַגְבִּירִים אֶת שִׁכְרוֹנָם. יְצוּרִים חַיִּים שֶׁמִּקֹּדֶם לֹא הָיוּ מְשֻׁכְּכֵי סְלִידָה, שֶׁהָיוּ קְשׁוּרִים בְּקִשְׁרֵי סְלִידָה, מִתְיַחֲסִים לַדְּבָרִים אֲשֶׁר הַשַּׂחְקָן מְשַׁלְהֵב בָּהֶם בְּתוֹךְ הַזִּירָה, בְּתוֹךְ הַחֲגִיגָה, וּמַגְבִּירִים אֶת שִׁכְרוֹנָם. יְצוּרִים חַיִּים שֶׁמִּקֹּדֶם לֹא הָיוּ מְשֻׁכְּכֵי אַשְׁלָיָה, שֶׁהָיוּ קְשׁוּרִים בְּקִשְׁרֵי אַשְׁלָיָה, מִתְיַחֲסִים לַדְּבָרִים אֲשֶׁר הַשַּׂחְקָן מְשַׁלְהֵב בָּהֶם בְּתוֹךְ הַזִּירָה, בְּתוֹךְ הַחֲגִיגָה, וּמַגְבִּירִים אֶת שִׁכְרוֹנָם.
"זֶה שֶׁהִנּוֹ בְּעַצְמוֹ שִׁכּוֹר וּמְבֻסָּם, בְּשַׁכְּרוֹ וּבַבָּסְמוֹ אֲחֵרִים – עִם הִתְפָּרְקוּת הַגּוּף לְאַחַר מִיתָה יוֹפִיעַ-מֵחָדָשׁ בְּמָה שֶׁנִּקְרָא תֹּפֶת הַמְּצַחְקְקִים. אֲבָל אִם הוּא בַּעַל הַשְׁקָפָה כָּזוֹ: 'אוֹתוֹ שַׂחְקָן אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַזִּירָה אוֹ בְּתוֹךְ הַחֲגִיגָה מְבַדֵּחַ וּמְהַנֶּה אֶת הַקָּהָל בִּדְבַר אֱמֶת אוֹ בְּכָזָב, עִם הִתְפָּרְקוּת הַגּוּף לְאַחַר מִיתָה יוֹפִיעַ-מֵחָדָשׁ בְּחֶבְרַת הָאֵלִים הַמְּצַחְקְקִים', זוֹ הִיא הַשְׁקָפָה שְׁגוּיָה. לְכָל אָדָם4 שֶׁהוּא בַּעַל הַשְׁקָפָה שְׁגוּיָה, הַמַּנְהִיג, יֵשׁ אֶחָד מִשְּׁנֵי יְעָדִים, אֲנִי אוֹמֵר: בַּתֹּפֶת אוֹ בְּרֶחֶם-חַיָּה."
כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, זָעַק טָלַפּוּטַה מַנְהִיג הַשַּׂחְקָנִים וְהִזִּיל דְּמָעוֹת.
"אֵלּוּ הֵם, הַמַּנְהִיג, דְּבָרַי שֶׁלֹּא הִתְקַבְּלוּ בְּאָמְרִי: 'דַּי, הַמַּנְהִיג. הַנַּח לָזֶה. אַל תִּשְׁאַל אוֹתִי זֹאת.' "
"אֵינֶנִּי בּוֹכֶה, הַנִּכְבָּד, עַל שֶׁהַנַּעֲלֶה אָמַר זֹאת עָלַי, אֶלָּא עַל כָּךְ שֶׁיָּמִים אֲרֻכִּים הָיִיתִי מֻכְשָׁל, מְרֻמֶּה וּמְפֻתֶּה עַל-יְדֵי מוֹרֵי-הַמּוֹרִים הַשַּׂחְקָנִים בֶּעָבָר: 'אוֹתוֹ שַׂחְקָן אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַזִּירָה אוֹ בְּתוֹךְ הַחֲגִיגָה מְבַדֵּחַ וּמְהַנֶּה אֶת הַקָּהָל בִּדְבַר אֱמֶת אוֹ בְּכָזָב, עִם הִתְפָּרְקוּת הַגּוּף לְאַחַר מִיתָה יוֹפִיעַ-מֵחָדָשׁ בְּחֶבְרַת הָאֵלִים הַמְּצַחְקְקִים.'
"יוֹצֵא-מִן-הַכְּלָל, הַנִּכְבָּד! יוֹצֵא-מִן-הַכְּלָל, הַנִּכְבָּד! מַמָּשׁ כְּאִלּוּ הַנִּכְבָּד יִשֵּׁר אֶת הֶהָפוּךְ, אוֹ גִּלָּה אֶת הַנִּסְתָּר, אוֹ הֶרְאָה אֶת הַדֶּרֶךְ לַשּׁוֹגֶה, אוֹ נָשָׂא מְנוֹרַת שֶׁמֶן לַחֲשֵׁכָה: 'בַּעֲלֵי-עֵינַיִם יִרְאוּ מַרְאוֹת.' מַמָּשׁ כָּךְ, הַנִּכְבָּד, הִבְהִיר הַנַּעֲלֶה אֶת הַדְהַרְמָה בְּהֶסְבֵּרִים רַבִּים. בָּזֹאת, הַנִּכְבָּד, אֶל הַנַּעֲלֶה, אֶל הַדְהַרְמָה וְאֶל סַנְגְּהַת הַנְּזִירִים אֲנִי הוֹלֵךְ לְמִפְלָט. אֲקַבֵּל נָא, הַנִּכְבָּד, בְּקִרְבַת הַנַּעֲלֶה אֶת הָעֲזִיבָה, אֲקַבֵּל נָא אֶת הַקַּבָּלָה הַגְּבוֹהָה."
אָז קִבֵּל טָלַפּוּטַה מַנְהִיג הַשַּׂחְקָנִים אֶת הָעֲזִיבָה בְּקִרְבַת הַנַּעֲלֶה, קִבֵּל אֶת הַקַּבָּלָה הַגְּבוֹהָה. זְמַן לֹא-רַב אַחַר הַקַּבָּלָה הַגְּבוֹהָה חַי הַנִּכְבָּד טָלַפּוּטַה לְבַדּוֹ, מְבֻדָּד, עֵרָנִי, מָסוּר וּמַתְמִיד בְּמַאֲמַץ. וּבְחַיִּים אֵלֶּה5 הִגִּיעַ אֶל הַתַּכְלִית שֶׁאֵין-לְמַעְלָה מִמֶּנָּה שֶׁל חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כַּיָּאוּת עוֹזְבִים לְמַעֲנָהּ בְּנֵי-מִשְׁפָּחָה אֶת בֵּיתָם לְחַיֵּי חַסְרֵי-הַבַּיִת, בְּהִוָּכְחוֹ בִּידִיעָה יְשִׁירָה: "הַהִוָּלְדוּת נֶהֶרְסָה, חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה נֶחֱווּ, מָה שֶׁהָיָה לַעֲשׂוֹת נַעֲשָׂה, אֵין עוֹד מֵעֵבֶר לְחַיִּים אֵלּוּ." וְהַנִּכְבָּד טָלַפּוּטַה הָיָה לְאֶחָד הָאַרַהַנְטִים.