SN 55.08 – Paṭhama Giñjakāvasatha Sutta בְּבֵית הַלְּבֵנִים (1) –
כָּךְ שָׁמַעְתִּי:
פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה בְּנִיָטִיקַה בְּבֵית הַלְּבֵנִים. אָז הָלַךְ הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה לְעֵבֶר מְקוֹמוֹ שֶׁל הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד אָמַר הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה לַנַּעֲלֶה זֹאת:
"הַנָּזִיר סָלְהַה, הַנִּכְבָּד, כָּלָה זְמַנּוֹ. מָה הוּא יַעֲדוֹ? מָה הִיא הֻלַּדְתּוֹ הַבָּאָה? הַנְּזִירָה נַנְדָה, הַנִּכְבָּד, כָּלָה זְמַנָּהּ. מָה הוּא יַעֲדָהּ? מָה הִיא הֻלַּדְתָּהּ הַבָּאָה? הַמְּתַרְגֵּל סוּדַטַּה, הַנִּכְבָּד, כָּלָה זְמַנּוֹ. מָה הוּא יַעֲדוֹ? מָה הִיא הֻלַּדְתּוֹ הַבָּאָה? הַמְּתַרְגֶּלֶת סוּגַ'טָּה, הַנִּכְבָּד, כָּלָה זְמַנָּהּ. מָה הוּא יַעֲדָהּ? מָה הִיא הֻלַּדְתָּהּ הַבָּאָה?"
"הַנָּזִיר סָלְהַה, אָנַנְדַה, שֶׁכָּלָה זְמַנּוֹ, בְּהוֹרְסוֹ אֶת הַמַּתְסִיסִים, לְלֹא מַתְסִיסִים נִכְנָס וְשָׁהָה בְּחַיִּים אֵלּוּ בְּשִׁחְרוּר-הַתּוֹדָעָה, בְּשִׁחְרוּר-הַתְּבוּנָה, בְּהִוָּכְחוֹ בָּהֶם בְּעַצְמוֹ בִּידִיעָה יְשִׁירָה. הַנְּזִירָה נַנְדָה, אָנַנְדַה, שֶׁכָּלָה זְמַנָּהּ, עִם הֲרִיסָתָם הַמְּלֵאָה שֶל חֲמֵשֶׁת הַכְּבָלִים הַפְּחוּתִים הוֹפִיעָה מֵאֵלֶיהָ וְשָׁם תַּשִּׂיג אֶת הַנִירְוָאנַה הַשְּׁלֵמָה מִבְּלִי לָשׁוּב עוֹד לְעוֹלָם זֶה. הַמְּתַרְגֵּל סוּדַטַּה, אָנַנְדַה, שֶׁכָּלָה זְמַנּוֹ, עִם הֲרִיסָתָם הַמְּלֵאָה שֶל שְׁלֹשֶׁת הַכְּבָלִים וּבְהַחְלָשַׁת הַתַּאֲוָה, הַסְּלִידָה וְהָאַשְׁלָיָה, הִנּוֹ חוֹזֵר-פַּעַם, יַחֲזֹר רַק פַּעַם אַחַת לְעוֹלָם זֶה לְסַיֵּם אֶת הַסֵּבֶל. הַמְּתַרְגֶּלֶת סוּגַ'טָּה, אָנַנְדַה, שֶׁכָּלָה זְמַנָּהּ, עִם הֲרִיסָתָם הַמְּלֵאָה שֶל שְׁלֹשֶׁת הַכְּבָלִים הִנָּהּ נִכְנֶסֶת-לַזֶּרֶם, לֹא צְפוּיָה לַאֲבַדּוֹן, בְּטוּחָה, פָּנֶיהָ מוּעָדוֹת לְהֶאָרָה.
"אֵין זֶה מַפְלִיא, אָנַנְדַה, שֶׁיְּצוּר אֱנוֹשׁ כָּלָה זְמַנּוֹ. אִם בְּכָל פַּעַם שֶׁיִּכְלֶה זְמַנּוֹ, בְּבֹאֲךָ אֵלַי תַּחְקֹר בְּעִנְיָן זֶה, זֶה יִגְרֹם רֹגֶז לַטַטְהָגַטַה. לָכֵן, אָנַנְדַה, אֲלַמֵּד אוֹתְךָ אֶת הַצָּגַת הַדְּבָרִים שֶׁל הַדְהַרְמָה שֶׁשְּׁמָהּ 'רְאִי הַדְהַרְמָה', אֲשֶׁר בִּרְצוֹנוֹ יוּכַל תַּלְמִיד הַנַּעֲלִים הַנֵּחָן בָּהּ לְהַכְרִיז בְּעַצְמוֹ עַל עַצְמוֹ: 'אֲנִי הוּא מִי שֶׁהָרַס אֶת הַתֹּפֶת, שֶׁהָרַס רֶחֶם-חַיָּה, שֶׁהָרַס אֶת מַמְלֶכֶת הָרְפָאִים, שֶׁהָרַס מַצְּבֵי מַחְסוֹר, יְעָדִים רָעִים וַאֲבַדּוֹן. נִכְנַס לְזֶרֶם אֲנִי, לֹא צָפוּי לַאֲבַדּוֹן, בָּטוּחַ, פָּנַי מוּעָדוֹת לְהֶאָרָה.
"וּמָה הִיא, אָנַנְדַה, הַצָּגַת הַדְּבָרִים שֶׁל הַדְהַרְמָה שֶׁשְּׁמָהּ 'רְאִי הַדְהַרְמָה', אֲשֶׁר בִּרְצוֹנוֹ יוּכַל תַּלְמִיד הַנַּעֲלִים הַנֵּחָן בָּהּ לְהַכְרִיז בְּעַצְמוֹ עַל עַצְמוֹ: 'אֲנִי הוּא מִי שֶׁהָרַס אֶת הַתֹּפֶת, שֶׁהָרַס רֶחֶם-חַיָּה, שֶׁהָרַס אֶת מַמְלֶכֶת הָרְפָאִים, שֶׁהָרַס מַצְּבֵי מַחְסוֹר, יְעָדִים רָעִים וַאֲבַדּוֹן. נִכְנַס לְזֶרֶם אֲנִי, לֹא צָפוּי לַאֲבַדּוֹן, בָּטוּחַ, פָּנַי מוּעָדוֹת לְהֶאָרָה'?
[א] "כָּךְ, אָנַנְדַה, תַּלְמִיד הַנַּעֲלִים נֵחָן בְּבִטָּחוֹן גָּמוּר בַּבּוּדְּהַה: 'אָכֵן הַנַּעֲלֶה הִנּוֹ אַרַהַנְט, מִתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ, מְחוֹנָן בְּיֶדַע אֱמֶת וּבְהִתְנַהֲגוּת, הוֹלֵךְ לְמֵישָרִים, יוֹדֵעַ הָעוֹלָם, שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ כְּמוֹבִיל אֲנָשִׁים בְּנֵי אִלּוּף, מוֹרֶה לְאֵלִים וּבְנֵי אָדָם, נֵעוֹר, נַעֲלֶה.'
[ב] "הוּא נֵחָן בְּבִטָּחוֹן גָּמוּר בַּדְהַרְמָה: ''הַדְהַרְמָה הַמֻצְהֶרֶת הֵיטֵב עַל-יְדֵי הַנַּעֲלֶה הִנָּהּ גְּלוּיָה1, אַל-זְמַנִּית2, מַזְמִינָה בְּחִינָה3, מְקָרֶבֶת4, נִתֶּנֶת לִידִיעָה אִישִׁית עַל-יְדֵי נְבוֹנִים.'
[ג] "הוּא נֵחָן בְּבִטָּחוֹן גָּמוּר בַּסַנְגהַה: 'סַנְגהַת תַּלְמִידֵי הַנַּעֲלֶה מְתַרְגְּלִים הֵיטֵב5, סַנְגהַת תַּלְמִידֵי הַנַּעֲלֶה מְתַרְגְּלִים הַיְשֵׁר6, סַנְגהַת תַּלְמִידֵי הַנַּעֲלֶה מְתַרְגְּלִים בְּשִׁיטָתִיּוּת7, סַנְגהַת תַּלְמִידֵי הַנַּעֲלֶה מְתַרְגְּלִים בְּאֹפֶן נָכוֹן8; כְּלוֹמַר: אַרְבַּעַת זוּגוֹת-הָאָדָם, שְׁמוֹנַת בְּנֵי הָאָדָם9. אֵלּוּ הֵם סַנְגהַת תַּלְמִידֵי הַנַּעֲלֶה: רְאוּיִים לְמַתָּנוֹת, רְאוּיִים לְאֵרוּחַ, רְאוּיִים לְתִקְרֹבֶת, רְאוּיִים לְמֶחְווֹת-כָּבוֹד, מָקוֹם שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ בִּצְמִיחַת הַזְּכוּת בָּעוֹלָם.'
[ד] "הוּא נֵחָן בַּמּוּסָר הָאָהוּב עַל אַנְשֵׁי-הַמַּעֲלָה: בִּלְתִּי שָׁבוּר, בִּלְתִּי מְחֹרָר, לֹא מְנֻמָּר, לֹא מֻכְתָּם, מְשַׁחְרֵר, נִרְאֶה לִנְבוֹנִים, שֶׁלֹּא נֶאֱחָזִים בּוֹ, הַמּוֹלִיךְ לְרִכּוּז.
"זוֹ הִיא, אָנַנְדַה, הַצָּגַת הַדְּבָרִים שֶׁל הַדְהַרְמָה שֶׁשְּׁמָהּ 'רְאִי הַדְהַרְמָה', אֲשֶׁר בִּרְצוֹנוֹ יוּכַל תַּלְמִיד הַנַּעֲלִים הַנֵּחָן בָּהּ10 לְהַכְרִיז עַל עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ: 'אֲנִי הוּא מִי שֶׁהָרַס אֶת הַתֹּפֶת, שֶׁהָרַס רֶחֶם-חַיָּה, שֶׁהָרַס אֶת מַמְלֶכֶת הָרְפָאִים, שֶׁהָרַס מַצְּבֵי מַחְסוֹר, יְעָדִים רָעִים וַאֲבַדּוֹן. נִכְנַס לְזֶרֶם אֲנִי, לֹא צָפוּי לַאֲבַדּוֹן, בָּטוּחַ, פָּנַי מוּעָדוֹת לְהֶאָרָה'."