סָבוּךְ

SN 7.06 – Jaṭā Sutta – סָבוּךְ

לְיַד סָוַטְּהִי.

אָז הָלַךְ בְּהָרַדְוָגַ'ה הַסָּבוּךְ1 אֶל עֵבֶר מְקוֹמוֹ שֶׁל הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה הֶחֱלִיפוּ דִּבְרֵי יְדִידוּת. בְּהַחֲלִיפָם דִּבְרֵי יְדִידוּת וְנִימוּס יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד, נַשָּׂא בְּהָרַדְוָגַ'ה הַסָּבוּךְ אֶל הַנַּעֲלֶה דִּבְרֵי שִׁיר אֵלּוּ:

~*~

"2סְבַךְ מִבַּיִת, סְבַךְ מִחוּץ,

אֲנָשִׁים סְבוּכִים בִּסְבַךְ;

שָׁם אֶשְׁאָלְךָ, גוֹטַמַה,

מִי יַתִּיר אֶת זֶה הַסְּבַךְ?"

"3גִּבּוֹר נָטוּעַ בְּמוּסָר, נָבוֹן

שֶׁתּוֹדָעָה וְגַם תְּבוּנָה פִּתֵּחַ;

נָזִיר מָסוּר וְשָׁקוּל,

הוּא יַתִּיר אֶת זֶה הַסְּבַךְ.

"אֵלוּ אֲשֶׁר תַּאֲוָה וּסְלִידָה

וְגַם תַּעְתּוּעַ אֶצְלָם נֶעֶזְבוּ;

אַרַהַנְטִים שֶׁמַּתְסִיסֵיהֶם נֶהֶרְסוּ,

לָהֶם כָּל סְבַךְ הֻתַּר.

"בְּאֵלּוּ אֲשֶׁר תְּכוּנוֹת-הַחֹמֶר

בָּהֶם פָּסְקוּ לְלֹא שְׁאֵרִית;

עִם הִתְנַגְּדוּת וּתְפִיסַת הַחֹמֶר,

שָׁם מְקוֹם גְּדִיעַת הַסְּבַךְ.4"

~*~

כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, אָמַר בְּהָרַדְוָגַ'ה הַסָּבוּךְ לַנַּעֲלֶה זֹאת: "יוֹצֵא-מִן-הַכְּלָל, גוֹטַמַה הַיָּקָר, יוֹצֵא-מִן-הַכְּלָל, גוֹטַמַה הַיָּקָר! מַמָּשׁ כְּאִלּוּ גוֹטַמַה הַיָּקָר יִשֵּׁר אֶת הֶהָפוּךְ אוֹ גִּלָּה אֶת הַנִּסְתָּר אוֹ הֶרְאָה אֶת הַדֶּרֶךְ לַשּׁוֹגֶה אוֹ נָשָׂא מְנוֹרַת שֶׁמֶן לַחֲשֵׁכָה: 'בַּעֲלֵי-עֵינַיִם יִרְאוּ מַרְאוֹת.' מַמָּשׁ כָּךְ הִבְהִיר גוֹטַמַה הַיָּקָר אֶת הַדְהַרְמָה בְּהֶסְבֵּרִים רַבִּים. אֶל הַנַּעֲלֶה גוֹטַמַה, אֶל הַדְהַרְמָה וְאֶל סַנְגְּהַת הַנְּזִירִים אֲנִי הוֹלֵךְ לְמִּפְלָט. אֲקַבֵּל נָא, הַנִּכְבָּד, בְּקִרְבַת גוֹטַמַה הַיָּקָר אֶת הָעֲזִיבָה, אֲקַבֵּל נָא אֶת הַקַּבָּלָה הַגְּבוֹהָה."

קִבֵּל בְּהָרַדְוָגַ'ה הַסָּבוּךְ אֶת הָעֲזִיבָה בְּקִרְבַת הַנַּעֲלֶה, קִבֵּל אֶת הַקַּבָּלָה הַגְּבוֹהָה. אַחַר הַקַּבָּלָה הַגְּבוֹהָה חַי הַנִּכְבָּד בְּהָרַדְוָגַ'ה לְבַדּוֹ, מְבֻדָּד, חָרוּץ, מָסוּר וּמַתְמִיד בְּמַאֲמַץ. וּבִזְמַן לֹא אָרֹךְ נִכְנַס וְשָׁהָה בְּחַיִּים אֵלֶּה בַּתַּכְלִית שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה שֶׁל חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כַּיָּאוּת עוֹזְבִים לְמַעֲנָהּ בְּנֵי-מִשְׁפָּחָה אֶת בֵּיתָם לְחַיֵּי חַסְרֵי-הַבַּיִת. הוּא יָדַע יְשִׁירוֹת: "הַהִוָּלְדוּת נֶהֶרְסָה, חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה נֶחֱווּ, מָה שֶׁהָיָה לַעֲשׂוֹת נַעֲשָׂה, אֵין עוֹד מֵעֵבֶר לְחַיִּים אֵלּוּ." וְהַנִּכְבָּד בְּהָרַדְוָגַ'ה הָיָה לְאֶחָד הָאַרַהַנְטִים.