Ud1.6 – Mahākassapa Sutta – מַהָה קַסַּפַּה
כָּךְ שָׁמַעְתִּי:
פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה לְיַד רָגַ'גַהַ בַּאֲתַר הַאֲכָלַת הַסְּנָאִים שֶׁבְּמַטַּע הַבַּמְבּוּק. וּבְאוֹתוֹ זְמַן הָיָה הַנִּכְבָּד מַהָה קַסַּפַּה גָּר בִּמְעָרַת הַפִּלְפֵּל-הָאָרֹךְ1, פָּגוּעַ, חוֹלֶה, מַחֲלָתוֹ חֲזָקָה. אָז, בִּזְמַן מְאֻחָר יוֹתֵר, קָם הַנִּכְבָּד מַהָה קַסַּפַּה מִפְּגָעָיו אֵלּוּ. אָז בְּקוּם הַנִּכְבָּד מַהָה קַסַּפַּה מִפְּגָעָיו אֵלּוּ, חָשַׁב כָּךְ: "מָה אִם אֶכָּנֵס לְרָגַ'גַהַ לֶאֱסֹף תְּרוּמוֹת מָזוֹן?"
וּבְאוֹתוֹ זְמַן הָיוּ חָמֵשׁ מֵאוֹת אֱלֹהוּיוֹת שֶׁהָיוּ לְהוּטוֹת לָתֵת מְזוֹן תְּרוּמָה לַנִּכְבָּד מַהָה קַסַּפַּה. אָז, בִּדְחוֹתוֹ אֶת אוֹתָן חָמֵשׁ מֵאוֹת אֱלֹהוּיוֹת, בַּבֹּקֶר, הֵיטִיב אֶת גְּלִימָתוֹ, וּבְלָקְחוֹ אֶת קַעֲרָתוֹ וּגְלִימָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה נִכְנַס לְרָגַ'גַהַ לִרְחוֹבוֹת הַקַּבְּצָנִים, לִרְחוֹבוֹת הָעֲלוּבִים, לִרְחוֹבוֹת הָאוֹרְגִים, לֶאֱסֹף תְּרוּמוֹת מָזוֹן. רָאָה הַנַּעֲלֶה אֶת הַנִּכְבָּד מַהָה קַסַּפַּה בְּלֶכְתּוֹ לֶאֱסֹף תְּרוּמוֹת מָזוֹן בְּרָגַ'גַהַ בִּרְחוֹבוֹת הַקַּבְּצָנִים, בִּרְחוֹבוֹת הָעֲלוּבִים, בִּרְחוֹבוֹת הָאוֹרְגִים. אָז, בִּרְאוֹת הַנַּעֲלֶה אֶת מַשְׁמָעוּת הַדָּבָר, הָגָה בּוֹ-בַּמָּקוֹם הָגוּת זוֹ:
"לֹא תּוֹמֵךְ בְּאִישׁ, בִּלְתִּי יָדוּעַ
מְאֻמָּן, נִצָּב אֵיתָן בְּלִבַּת הַדְּבָרִים;
שֶׁמַּתְסִיסָיו הֻכְחֲדוּ וּסְלִידָתוֹ נִדְחֲתָה,
לוֹ אֲנִי קוֹרֵא בְּרַהְמִין."