לונג טה מהה בוא בלונדון - חלק ה'

פרקים מתוך הספר

1" "The Dhamma Teaching of Ãcariya Mahã Boowa in London

תרגום לעברית (בסיוע Grok A.I.) והערות ע"י פניננדו בהיקהו

מפגש בקיימברידג' בוקר יום חמישי, 13 ביוני 1974

ש1 שואלת 1: בעבר תרגלתי מדיטציית זן (סַמָאדְהִי). אמרו לי לספור את נשימותיי מאחד עד עשר, הלוך ושוב. לאחר מכן נתנו לי קואן, המילה "מוּ", שפירושה "ריק". אמרו לי להתרכז באזור הבטן, בדם שבבטן ולהניח לצִ'יטַּה להתפשט אל תוך הבטן. מיד כשעשיתי זאת מעט, חשתי מתח בפנים, בעיניים ובראש, דבר שגרם לי לכאבי ראש. בעת ישיבה במדיטציה היה רעש רב של תיפוף בתופים וצלילי פעמונים. ניסיתי לרפות את הגוף אך לא יכולתי, ועכשיו די לי לחשוב על ישיבה במדיטציה וכבר כואב לי הראש. ברצוני לדעת מדוע זה קרה.

תשובה: לפני שהתחלת לחוש מתח בפנים ובראש, האם הצִ'יטַּה שלך הייתה ממוקדת ברעש או בבטן?

שואלת 1: היא הייתה מקובעת בבטן מפני שהייתי חייבת להתבונן ב"מוּ" ואז לרכז את האנרגיה כדי לרדת אל הבטן.

תשובה: מה שקרה נוגע לתגובה שמתרחשת בגוף הפיזי. אני מבין שהיית נחושה מדי בעשיית התרגול ההוא, עד ששיבשת את הגוף, כאילו ניהלת עימו קרב. עלייך לשאול את המורה שלך, שלימד אותך לעורר מכשול כזה, כיצד עלייך לרפא אותו.

שואלת 1: המורה היה מסייע רק בעת שהותי במנזר. משיצאתי מן המנזר, הוא אינו יוצר קשר עם תלמידיו במכתבים. עכשיו פניתי לתרגול של אָנָאפָּאנַסַטִי.

תשובה: עלייך להתמיד בחקירה כדי לחפש את הסיבות לכך שזה קורה, ולשנות את השיטה (של התרגול) לכל מה שייראה מתאים על פי אותן סיבות כדי לשמור על הצִ'יטַּה בהווה ללא הרף; זו עשויה להיות הדרך לרפא זאת.

ש2 שואל 1: מהי תשומת-לב (סַטִי)?

תשובה: כשאוחזים בדבר כלשהו, עליכם לדעת שאתם אוחזים בו. זוהי תשומת-לב.

ש3 שואל 2: בבית הספר שואלים אותי מוריי מה מלמד הבודהיזם על בריאת העולם.

תשובה: הבודהיזם מלמד את בני האדם לרפא את בעיותיהם, וכך להקטין את הדוּקּהַה שלהם שלב אחר שלב. זאת אומרת להתקדם צעד אחד בכל פעם. כאשר נכנסים לבית, פותחים תחילה את הדלת; אינכם הורסים את כל הבית כדי להיכנס. או שוב, כאשר ילדים מתחילים ללמוד בבית הספר, הם לומדים שלב אחר שלב, כיתה אחר כיתה, כך הם מתקדמים גבוה יותר ויותר בהדרגה. אך אם תנסו ללמד ילדים שזה עתה התחילו בבית הספר דברים שהם גבוהים בהרבה מיכולתם, אין בכך כל תועלת. הידיעה על בריאת העולם חסרת תועלת באותו אופן.

ש4 שואל 2: בקבלת שלושת האוצרות (טִי-רַטַנַה) כמקלט (סַרַנַה), אני מבין די הצורך את האומר: "אני מקבל את הבודהה... את הדהרמה..." אך בקשר ל- סַנְגְהַם סַרַנַם גַצְ'הָאמִי, האם פירושו שאנו צריכים לקבל את הסנגהה כאן כמקלט שלנו? מאחר שבאנגליה עדיין אין סנגהה, מה עלינו לעשות?

תשובה: בּוּדְּהַם סַרַנַם גַצְ'הָאמִי פירושו לקבל את כל הבודהות כמקלט שלכם. דְהַמַּם סַרַנַם גַצְ'הָאמִי פירושו לקבל את הדהרמה שלימד כל בודהה כמקלט שלכם. סַנְגְהַם סַרַנַם גַצְ'הָאמִי פירושו לקבל את סָאוַקַה סנגהה של כל בודהה כמקלט שלכם. סָאוַקַה סנגהה פירושו אלה שהם: סוּפַּטִיפַּנּוֹ – שתרגלו היטב; אוּג'וּפַּטִיפַּנּוֹ – שתרגלו כראוי בהתאם לוינאיה שקבע כל בודהה, בלי להתחמק מכללי הוינאיה; נְיָאיַפַּטִיפַּנּוֹ – שתרגלו למטרת ידיעה ברורה וראייה אמיתית, וששחררו הכול עם סָמִיצִ'יפַּטִיפַּנּוֹ – לאחר שתרגלו דהרמה בדרכים הולמות לדהרמה, ולאחר שתרגלו כראוי את אלה שהם חובתו של בהיקְהוּ. הַנַּעֲלֶה אמר לנו לקבל אלה כמקלט שלנו. הסנגהה כיום שמתרגלת בדרך שתוארה לעיל ניתנת לקבלה כמקלט, מפני שכל סנגהה שמתרגלת כראוי נכנסת למעגל של סָאוַקַה סנגהה. הַנַּעֲלֶה אמר שנוכל לדעת אם סנגהה אמיתית, שנוכל לקבלה כמקלט, קיימת או לא על-ידי ראייה אם היא מתרגלת כראוי לפי האמות מידה הנזכרות לעיל.

ש5 שואל 2: באנגליה קשה מאוד למצוא את הסנגהה.

תשובה: אם מקבלים את הסנגהה כזו שיש לה את המאפיינים שהוזכרו לעיל, הרי שקשה למצוא אותה בכל ארץ!

ש6 שואל 2: מדוע עלינו לדבר בפאלי כאשר ניתנים כללי התרגול?

תשובה: כאשר לימד הבודהה הַנַּעֲלֶה את הבודהיזם הוא השתמש בשפת הפאלי, ויש לה משמעות בהתאם. אך אם אתם חשים שאתם מבינים את המשמעות המהותית, תוכלו להשתמש בכל שפה כדי לבטא אותה. אם נסכים ש'שפת הלב' היא החשובה מפני שהיא משותפת לכולם, ואם נשקול שהפאלי מבטאת את שפת הלב, הרי שכאשר אנו אומרים מילה בפאלי, אחרים שיש להם שפות אם שונות יכולים להבין אותה בהתאם לשפתם ומנהגיהם. זה טוב, לא כן?

ש7 שואל 3: חוקי הקַמָּה וחוקי המדע מתנגדים זה לזה, לא כן?

תשובה: מה אומרים חוקי המדע? אדבר תחילה על קַמָּה. קַמָּה היא מה שבני אדם חושבים, אומרים או עושים, שהוא טוב או רע או בין השניים – לא טוב ולא רע. לאחר שעשו, התוצאה תבוא בעקבותיה – התוצאה טובה, רעה או בין השניים בהתאמה.

שואל 3: המדע אינו עוסק בטוב או רע או בעתיד.

תשובה: האם יכול המדע לרפא תאווה? כאשר אנו רעבים, אנו פשוט אוכלים ונעשים שבעים. דרך הבודהיזם מכוונת לרפא את הדוּקּהַה של התאווה, היא מכוונת לרפא כל דבר שגורם סבל, מן הרמות הנמוכות ביותר ועד העדינות ביותר.

ש8 שואלת 1: עכשיו אני רוצה ללמוד כיצד לעשות סַמָאדְהִי. אני רוצה להכיר את עצמי בדרך חדשה, אך ישנו המכשול שהזכרתי קודם. כיצד אוכל לרפא אותו?

תשובה: אני משתתף בצערך, אך קשה לומר לך כיצד לרפא אותו מפני שדרך התרגול שונה מן הדרך שבה אנו עושים דברים בדרך כלל. אם מורה מלמד בדרך מסוימת ואת עוקבת ומתרגלת בהתאם, כיצד תוכלי להיות בטוחה שדרך הוראתו היא הדרך הנכונה? עלייך לחפש את העקרונות הבסיסיים שיכולים להבטיח לך שהיעד בסוף הנתיב זהה לזה שלימד הבודהה. עיקרון בסיסי שאני יכול לתת לך, המשותף לכל הדרכים, הוא: "אל תניחי לצִ'יטַּה לצאת החוצה." כאשר הצִ'יטַּה מתמקדת בחוץ, היא נמשכת אל הדברים שהיא חווה בחוץ, לכן עלייך לאמן את עצמך להחזיר את הצִ'יטַּה להתמקד פנימה ולעשות זאת פעם אחר פעם. דברים שנראים כחיצוניים עלולים למעשה לבוא מן התודעה שלך עצמך. אם הם דברים מושכים, את נוטה לאהוב אותם. אם הם דברים מגעילים, ומה שחשוב יותר, דברים מפחידים, תפחדי. לכן כדי להיזהר מפחד, עלייך לשמור על הצִ'יטַּה ולשמור אותה בפנים כדי לעורר רוגע ושלוות לב בפנים.

ש9 שואלת 1: כיום החברה משתנה ועולמנו אינו אלא בלבול והידרדרות. כיצד לדעתך ניתן לשנות זאת לטובה?

תשובה: זה שהעולם והחברה משתנים הוא טבעי. החברה מורכבת מבני האדם שבה. בני האדם בכל חברה חייבים לחקור ולגלות מה טוב ומה רע לחברתם, וכיצד יש לתקן זאת כדי שתהיה ישרה וראויה. מישהו מחוץ לאותה חברה אין לו די ידע והבנה כדי לחשוב כיצד יש לשנותה.

* * *

מפגש חמישי יום חמישי, 13 ביוני 19

שיחה על דְהַמַּה

אנו מתעניינים בבודהיזם מפני שאנו מעוניינים ללמוד על עצמנו, על אלה הקשורים אלינו ועל סביבתנו. הבודהיזם מלמד אותנו כיצד עלינו לנהוג כלפי עצמנו וכלפי אותם אנשים ודברים. באשר לסָאסַנַה (דת הבודהיזם), היא נייטרלית, מפני שהבודהה הַנַּעֲלֶה העניק את הסָאסַנַה ללא משוא פנים לכל בני האדם, כולל אותנו כאן. אם איננו מגלים עניין בבודהיזם, הוא נשאר פשוט "עושר שאינו נתבע". אך הסָאסַנַה יכולה להפוך לעושרם של בני אדם בכל רמה ומדרגה בהתאם לעניין שהם מגלים בה. אם בני אדם מקבלים את התרגול ואת המשמעת ומשתמשים בהם כמזון ללב בדרך התואמת את תורת הַנַּעֲלֶה, התוצאות יהיו מרשימות. הלב יהפוך רגוע יותר וקר יותר בהדרגה בכל רמה של התפתחות.

לפיכך אי אפשר להפריד את הסָאסַנַה מאיתנו, כי היא הנתיב שעלינו ללכת בו כדי למצוא את עצמנו. עבורנו הנתיב הוא הדבר ההכרחי, והוא חייב להוליך אותנו בכיוון הנכון אם ברצוננו להצליח. לכן עלינו להיזהר ללמוד את הנתיב כדי לראות לאן הוא מוביל, כי אם נלך בדרך הלא נכונה נבזבז זמן רב.

דרך הבודהיזם היא דרך הרוגע. היא נִיָאיָנִיקַה דְהַמַּה – "מוליכה הלאה" את אלה שמתרגלים כדי שיוכלו להשתחרר מדוּקּהַה בהתאם לרמת בסיס הדְהַמַּה (בְּהוּמִי) ובסיס הצִ'יטַּה שלהם. כאשר בני אדם החיים במצב של בלבול ואי-שביעות רצון, ואינם יודעים כיצד להיפטר מאלה שאינם משביעי רצון, קיבלו את הסָאסַנַה כמדריכה שלהם, חשיבתם והתנהגותם נעשות נכונות ומכובדות. לכן הסָאסַנַה הכרחית לאלה שרוצים במה שישר ומכובד.

הבעיות הנוגעות לנו ולסָאסַנַה הן בעיותינו שלנו. במילים אחרות, נגזר עלינו להיוולד, לפגוש בדוּקּהַה ובקושי, ולמות. בעייתנו היא: לאחר שנולדנו, כיצד עלינו לנהוג כדי להיות מאושרים ונקיים מצרות, בלי לצבור דוּקּהַה וצרות לעצמנו – או ליצור צרות לאחרים ולחברה בכלל?

המוות הוא דבר שאיש אינו רוצה בו. זאת מפני הפחד שניהרס כליל במותנו, או שנחווה דוּקּהַה וקושי לאחר מותנו. אך אילו ידענו שלאחר המוות נחווה נוחות ואושר, כל אחד היה רוצה למות עכשיו, מפני שיש דברים שאנו מקווים להשיג שיש להם ערך רב יותר ממה שקיים כאן בחיים אלה. אך אם בני אדם עדיין אינם בטוחים אם לאחר המוות יבואו להרס, או לאושר ולשביעות רצון, הם אינם רוצים למות.

עקרונות הדְהַמַּה עומדים ביציבות מכוח עצמם. הם ודאיים וניתנים לקבלה מתוך אמון. דברי הבודהה הַנַּעֲלֶה נכונים ומדויקים מפני שהם באים מטוהר ליבו. הבודהה הַנַּעֲלֶה ידע בעצמו כל היבט של הדְהַמַּה לפני שנתן אותה כתורה לאחרים. הוא תרגל והשיג את פירותיה לשביעות רצונו, והוא לימד בלב טהור מלא חמלה לכל היצורים. לכן הדְהַמַּה היא דְהַמַּה שנותנת תקווה לאלה שמתרגלים אותה במלואה. כאשר נתרגל אותה בכל הלב, התקווה תתברר לנו. אלה שמתרגלים דְהַמַּה כראוי בליבם, בעקבות עקרונות הדְהַמַּה, יכולים בוודאות לראות את התוצאות הראויות מופיעות בעצמם.

משתבינו את עקרונות הדְהַמַּה שהכנסנו לתרגול, הידיעה הקודמת שלנו, שהייתה לא אחידה ולא עקבית, מושלכת כולה – או כך נראה ללב. אז, כל עוד אתם חיים, לעולם לא תפחדו או תהיו עצורים, מפני שאתם יודעים כיצד תרגלתם וכיצד זה נתן תוצאות שלב אחר שלב. כאשר חיים אלה מסתיימים, היכן תיוולדו מחדש והאם תקבלו סוּקהַה או דוּקּהַה כבר ברור לכם ללא מקום לספק. לכן, זה שמתרגל בעקבות דרכו של הבודהה הַנַּעֲלֶה יכול לנתק כל פחד וספק, כך שנשארת רק האמת השלמה וחיים מלאי אושר ונוחות ללא כל צרה.

לפיכך, עליכם ללמוד על בעיותיכם שלכם כדי להביאן לסיומן. אז הסָאסַנַה תסייע לעורר תקווה בעתידכם.

שאלות ותשובות

ש1 שואל 1: ברצוני לדעת על תרגול הדְהַמַּה כדי שכאשר אתבגר לא אתרגש ואתרגז.

ת : כאשר אנו מתבוננים בדברים לאורך הדרך שאנו הולכים בה, אנו יכולים להעריך אם אנו הולכים בדרך הנכונה או הלא נכונה. משהחלטנו לאיזה יעד אנו מכוונים, עלינו תחילה ללמוד את הדרך להגיע לשם ואז ללכת בדרך ההיא. כאשר אנו הולכים בדרך הנכונה, אין בעיות. הבודהיזם מלמד אותנו להימנע מדברים מסוכנים. הוא מלמד שהצִ'יטַּה צריכה להיות בעלת בסיס (יסוד) משלה כדי שלא תתנדנד או תפחד, תהיה בספק לגבי המוות וכיצד יתנהלו הדברים לאחר המוות. היא גם לא תתעניין בחשיבה על משהו חיצוני לה – מה שיהיה כמו "לתפוס בצללים".

אם אתם הולכים למקום ואינכם בטוחים שתמצאו שם הכול נוח, סביר שתכינו את עצמכם ותיקחו כל מיני דברים שאולי תצטרכו כדי שיהיה לכם הכול. אז תוכלו להיות בטוחים שהכול יהיה נוח ושלא יחסר לכם דבר. כאשר אתם בטוחים שתמצאו שם אוכל, ועוד לקחתם אוכל עימכם, אינכם חשים כל חשש. המידה הטובה דומה לאוכל, כי אוכל הוא מזון לגוף והמידה הטובה היא מזון לצִ'יטַּה. תרגול הדְהַמַּה ייצור את המזון לצִ'יטַּה שתישאו עימכם. אז הלב יהיה נינוח כדי שבכל עת שתמותו לא תחוו דוּקּהַה.

אנו יודעים שהגוף זקוק לאוכל, לכן אנו אוכלים כל סוג אוכל שהגוף חסר. הצִ'יטַּה זקוקה למידה טובה ודְהַמַּה. כאשר היא חסרה מזון זה, גורמי הבלבול עולים, גורמים ללב אי-נוחות וטרדה. לכן עלינו לדעת היכן אנו חסרים ואז למהר לתקן זאת כדי שנצבור מידה טובה מעכשיו והלאה.

אתם שבאתם לכאן כדי לחפש את הטוב, שהוא מזון ללב, צריכים לתרגל מדיטציית סַמָאדְהִי. אם תעשו דברים מועילים ללא הרף, הצִ'יטַּה שלכם תהיה בעלת מיומנות, אומץ, טוב וודאות לגבי העתיד. זה כמו מישהו שיוצא למסע וסידר הכול שיהיה נחוץ לשימושו בדרך.

אנו יוצאים למסע, איננו יודעים מאיזה מצב קיום אנו באים, אך אנו בני אדם – פירושו אנו אנשים חיים עכשיו אם גברים או נשים. מאז הלידה חווינו דוּקּהַה וסוּקהַה, עם קושי ובלבול, ולמדנו זאת בהדרגה. למדנו לקחים מאירועי עברנו שלנו ויודעים שיום אחד בעתיד נגזר עלינו למות. לאחר המוות כיצד יהיה? אם נפעל כדי לפתח את הצִ'יטּוֹת שלנו כדי להשיג בהירות מלאה, שאלה זו תוכל לענות לעצמה כדי שתהיה לנו ודאות, נוחות ותחושת ביטחון בעצמנו.

ש2 שואל 2: שיטת התרגול של סַמָאדְהִי – האם אתם מלמדים אותה לכל בני האדם או שיש שיטות שונות?

ת : תורה זו היא שיטה כללית שכל הרוצה יכול להתחיל בה. אך כאשר תורגלה באמת ובתמים, התוצאות שכל אדם משיג יהיו שונות בהתאם לרמת המצב הבסיסי של כל צִ'יטַּה. לאחר מכן, תוצע שיטה המתאימה למזגו (צָ'ארִיטַה) של כל אדם, מפני שיש שיטות רבות לעשות סַמָאדְהִי שמתאימות למזגיהם השונים של בני אדם. כמו טיפולים רפואיים, שחייבים להתאים למחלה כדי לרפאה.

ש3 שואל 3: בתרגול סַמָאדְהִי, האם חשוב שיהיה מורה שייעץ לנו?

ת : כאשר הצִ'יטַּה נעשית עדינה יותר ויותר, אתם זקוקים יותר ויותר למורה שיסביר אם דרך מסוימת נכונה או שגויה. בתרגול סַמָאדְהִי, תגיעו לדעת דברים חדשים שלא ידעתם או ראיתם מעולם, שאם תתמכרו להם יגבירו את התעתוע. לכן מורה נעשה הכרחי יותר ויותר.

ש4 שואלת 1: אתמול דיברתם על אימון לסַמָאדְהִי, באומרכם שעלינו גם להתבונן (לחקור). כיצד עושים התבוננות זו?

ת : התבוננות מנתחת דברים למרכיבים השונים שמרכיבים אותם. לדוגמה, גופכם מורכב מחלקים שונים שמרכיבים אותו, ועליכם להשתמש בתבונה כדי לנתח אותם.

ש5 שואלת 1: מלבד התבוננות בגוף, האם נוכל להתבונן גם בדברים אחרים?

ת : כן, תוכלו – בהתבוננות מבחוץ פנימה, או בהתבוננות מבפנים החוצה – אם הבנתם את מזון הגוף ואת מזון הלב.

ש6 שואל 4: האם שיטות עשיית הסַמָאדְהִי של ישו המשיח והבודהה הַנַּעֲלֶה זהות או שונות, ואיך?

ת : כל דת אמיתית מלמדת בני אדם להיות טובים. אינני מעז לשים את ישו ואת הבודהה הַנַּעֲלֶה בזירה לקיים קרב אגרוף כדי לראות מי האלוף, מפני שהדתות אין להן דבר להתווכח ולריב עליו. אך אנו בני האדם שהם נוצרים ובודהיסטים שונים אוהבים לריב וללחום במילים, מפני שבשל עקשנותנו איננו מתרגלים את דרך אף אחת מן הדתות. תורותיהם של מייסדי כל דת נותנות לנו נתיב נכון ללכת בו, לכן עלינו להתבונן במעלותיהם של המייסדים. זה כאילו אנו הולכים בנתיב ליעד מסוים. תחילה אנו הולכים בנתיב שאנו מכירים עד שאנו מגיעים לנקודה שבה איננו מכירים את הדרך, לכן אנו שואלים מישהו שיודע והוא אומר לנו את הדרך להמשיך הלאה. מיד כשאנו מגיעים שוב לנקודת אי-ודאות, אנו שואלים שוב. אנו ממשיכים כך עד שאנו מגיעים ליעד בסוף הנתיב. זה שמצביע על הדרך הוא נדיב לנו, ועלינו להרהר במתנתו לנו. הבודהה הַנַּעֲלֶה ראה בבירור אל תוך הדְהַמַּה, מפני שהבין בבירור את השיטה שבה אימן את עצמו. לכן מעולם לא הייתה לשווא הפנייה של בודהיסטים אליו. הוא תמיד היה מוכן לסייע לעולם להשתחרר מסכנות שונות בשיטות מלאות מֶטָּה. לסיכום: בשתי הדתות, המייסדים לימדו בני אדם להיות טובים באותה דרך חומלת. הן שונות במדרגות העדינות שלהן בעקבות יכולותיהם של מייסדי כל דת.

ש7 שואל 5: בעשיית החזרה על "בּוּדְּהוֹ", האם עלינו לעשות זאת לבדה או יחד עם הנשימות פנימה והחוצה?

ת : זה תלוי בכל אדם לעשות זאת כרצונו. ניתן לעשות זאת בשלוש דרכים:

פשוט חזרו "בּוּדְּהוֹ, בּוּדְּהוֹ..." וכו', עד שהצִ'יטַּה נשארת דוממת עם בּוּדְּהוֹ.

חזרו "בּוּדְּהוֹ..." בקצב הנשימות פנימה והחוצה.

התבוננו "בּוּד" עם השאיפות ו"דהוֹ" עם הנשיפות. חשוב להסתמך על תשומת-לב כדי לדעת ולפקח על המלאכה שקבעתם לצִ'יטַּה שלכם לעשות, ולהימנע מציפייה לתוצאות שאולי תשיגו מעשיית התרגול. כאשר תשומת-לב והמלאכה הולכות יחד, התוצאה תבוא מעצמה בהתמדה מתרגול המדיטציה.

ש8 שואלת 2: אנא הסבירו על תשומת-לב בחיי היומיום?

ת : תשומת-לב היא היבט של דְהַמַּה שהוא חיוני בכל מקום ובכל מצב. היא מאפשרת לכם להיזכר ולהכיר את עצמכם כל הזמן, בכל מה שאתם עושים ובכל מקום שאתם נמצאים בכל הפעילויות.

עד איזו מידה נוכל לתרגל אותה? הבודהה הַנַּעֲלֶה התכוון שניהיה בעלי עושר רוחני גדול, אך המידה שבה אנו עצמנו יכולים להיות בעליו, תלויה ביכולתו של כל אדם. כאשר תשומת-לב נמצאת עימכם תמיד ועובדת כל הזמן, אז תוכלו לשבת בסַמָאדְהִי בכל דרך שתרצו. אך חשוב שתשומת-לב תשמור את תשומת ליבכם רק על המלאכה שאתם עושים.