AN 4.95 – Chavālāta Sutta –גַּחַל מִשְׂרָפָה
"יֶשְׁנָם, נְזִירִים, אַרְבָּעָה סוּגֵי אָדָם הַנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם. אֵלּוּ אַרְבָּעָה?
"[א] הַמְּתַרְגֵּל שֶׁלֹּא לְרַוְחַת עַצְמוֹ וְלֹא לְרַוְחַת אֲחֵרִים; [ב] הַמְּתַרְגֵּל לְרַוְחַת אֲחֵרִים וְלֹא לְרַוְחַת עַצְמוֹ. [ג] הַמְּתַרְגֵּל לְרַוְחַת עַצְמוֹ וְלֹא לְרַוְחַת אֲחֵרִים; [ד] הַמְּתַרְגֵּל לְרַוְחַת עַצְמוֹ וּלְרַוְחַת אֲחֵרִים.
[א] "מַמָּשׁ, נְזִירִים, כְּפִי שֶׁגַּחַל מִשְׂרָפָה, הַבּוֹעֵר מִשְּׁנֵי צִדָּיו וּבְאֶמְצָעוֹ שֶׁפֶךְ-גְּלָלִים, לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ כְּדֶלֶק, לֹא בַּכְּפָר וְלֹא בַּיַּעַר, מַמָּשׁ לָזֶה, נְזִירִים נִמְשָׁל אָדָם זֶה, אֲנִי אוֹמֵר, אוֹתוֹ אָדָם הַמְּתַרְגֵּל שֶׁלֹּא לְרַוְחַת עַצְמוֹ וְלֹא לְרַוְחַת אֲחֵרִים.
[ב] "שָׁם, נְזִירִים, אוֹתוֹ אָדָם הַמְּתַרְגֵּל לְרַוְחַת אֲחֵרִים וְלֹא לְרַוְחַת עַצְמוֹ, מִבֵּין שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֵלּוּ הוּא הָאָדָם הַבּוֹלֵט יוֹתֵר וְהַמְּצֻיָּן יוֹתֵר.
[ג] "שָׁם, נְזִירִים, אוֹתוֹ אָדָם הַמְּתַרְגֵּל לְרַוְחַת עַצְמוֹ וְלֹא לְרַוְחַת אֲחֵרִים, מִבֵּין שְׁלֹשֶׁת אֲנָשִׁים אֵלּוּ הוּא הָאָדָם הַבּוֹלֵט יוֹתֵר וְהַמְּצֻיָּן יוֹתֵר1.
[ד] "שָׁם, נְזִירִים, אוֹתוֹ אָדָם הַמְּתַרְגֵּל לְרַוְחַת עַצְמוֹ וּלְרַוְחַת אֲחֵרִים, מִבֵּין אַרְבַּעַת אֲנָשִׁים אֵלּוּ הוּא הָרָם, הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, הַיִּצּוּגִי2, הַגָּדוֹל וְהַמְּפֹאָר. מַמָּשׁ, נְזִירִים, כְּפִי שֶׁמֵּהַפָּרָה יוֹצֵא חָלָב, מִן הֶחָלָב שַׁמֶּנֶת, מִן הַשַּׁמֶּנֶת חֶמְאָה, מִן הַחֶמְאָה גְּהִי, מִן הַגְהִי קִפּוּי-הַגְהִי3, וְקִפּוּי-הַגְהִי נִרְאֶה כָּרָם מִכֻּלָּם; מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים אוֹתוֹ אָדָם הַמְּתַרְגֵּל לְרַוְחַת עַצְמוֹ וּלְרַוְחַת אֲחֵרִים, מִבֵּין אַרְבַּעַת אֲנָשִׁים אֵלּוּ הוּא הָרָם, הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, הַיִּצּוּגִי, הַגָּדוֹל וְהַמְּפֹאָר.4
"אֵלּוּ הֵם, נְזִירִים, אַרְבַּעַת סוּגֵי הָאָדָם הַנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם."