אַנְגוּטָרָה נִיקָאיָה

תּוֹבַנַת יְכוֹלוֹתָיו שֶׁל אָדָם

AN 6.62 · Purisindriyañāṇa Sutta · 1,653 מילים

הורדת התרגום · Word


AN 6.62Purisindriyañāṇa Sutta תּוֹבַנַת יְכוֹלוֹתָיו שֶׁל אָדָם

כָּךְ שָׁמַעְתִּי:

פַּעַם אַחַת הָלַךְ הַנַּעֲלֶה וְנָסַע בְּקוֹסַלַה יַחַד עִם סַנְגהַת נְזִירִים גְּדוֹלָה וְעָצַר בַּעֲיָרַת שׁוּק שֶׁל בְּנֵי קוֹסַלַה וּשְׁמָהּ דַנְדַקַפַּקַה. אָז נָטָה הַנַּעֲלֶה מִן הַדֶּרֶךְ אֶל מַרְגְּלוֹת עֵץ כָּלְשֶׁהוּ וְיָשַׁב עַל הַמּוֹשָׁב הֶעָרוּךְ, וְאוֹתָם נְזִירִים נִכְנְסוּ לְדַנְדַקַפַּקַה לְבַקֵּשׁ מְקוֹם לִינָה.

אָז, הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה יַחַד עִם נְזִירִים רַבִּים, הָלְכוּ לְעֵבֶר נָהָר אַצִ'ירַוַטִי לִרְחֹץ אֶת אֶבְרֵיהֶם. בְּרַחֲצָם אֶת אֵיבְרֵיהֶם בְּנָהָר אַצִ'ירַוַטִי, בְּצֵאתוֹ עָמַד בִּגְלִימָה אַחַת מְיַבֵּשׁ אֶת אֲבָרָיו. אָז הָלַךְ נָזִיר אֶחָד אֶל הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה. בְּבוֹאוֹ אָמַר לְנִכְבָּד אָנַנְדַה זֹאת: "הַאִם, הֶחָבֵר אָנַנְדַה, בְּבוֹחֲנוֹ הֵיטֵב אֶת תּוֹדַעְתּוֹ שֶׁל דֶוַדָטַה הוֹדִיעַ הַנַּעֲלֶה: 'בְּלֵדָה רָעָה יִוָּלֵד דֶוַדָטַה, בַּתֹּפֶת; עִדָּן יִשְׁהֶה שָׁם, חֲסַר-תַּקָּנָה הוּא', אוֹ רַק הִצִּיג דְּבָרִים בְּאֹפֶן זֶה?1"

"כָּךְ מַמָּשׁ, חָבֵר, כְּפִי שֶׁהַנַּעֲלֶה הוֹדִיעַ זֹאת2."

אָז הָלַךְ הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה לְעֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד אָמַר הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה לַנַּעֲלֶה זֹאת:

"אֲנִי, הַנִּכְבָּד, יַחַד עִם נְזִירִים רַבִּים, הָלַכְנוּ לְעֵבֶר נָהָר אַצִ'ירַוַטִי לִרְחֹץ אֶת אֲבָרֵינוּ. בְּרַחֲצֵנוּ אֶת אֲבָרֵינוּ בְּנָהָר אַצִ'ירַוַטִי, בְּצֵאתִי עָמַדְתִּי בִּגְלִימָה אַחַת מְיַבֵּשׁ אֶת אֲבָרַי. אָז הָלַךְ לְעֶבְרִי נָזִיר אֶחָד. בְּבוֹאוֹ אָמַר לִי זֹאת: 'הַאִם, הֶחָבֵר אָנַנְדַה, בְּבוֹחֲנוֹ הֵיטֵב אֶת תּוֹדַעְתּוֹ שֶׁל דֶוַדָטַה הוֹדִיעַ הַנַּעֲלֶה: "בְּלֵדָה רָעָה יִוָּלֵד דֶוַדָטַה, בַּתֹּפֶת; עִדָּן יִשְׁהֶה שָׁם, חֲסַר-תַּקָּנָה הוּא", אוֹ רַק הִצִּיג דְּבָרִים בְּאֹפֶן זֶה?' כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, הַנִּכְבָּד, אָמַרְתִּי לְנָזִיר זֶה: 'כָּךְ מַמָּשׁ, חָבֵר, כְּפִי שֶׁהַנַּעֲלֶה הוֹדִיעַ זֹאת.'

"זֶה, אָנַנְדַה, הִנּוֹ אוֹ נָזִיר חָדָשׁ, שֶׁזֶּה מִקָּרוֹב עָזַב-בַּיִת, אוֹ זָקֵן כְּסִיל וַחֲסַר נִסָּיוֹן. כֵּיצַד זֶה מָה שֶׁהוֹדַעְתִּי בְּאֹפֶן חַד-מַשְׁמָעִי מֻצָּג כִּמְסֻפָּק? אֵינֶנִּי רוֹאֶה, אָנַנְדַה, אַף אִישׁ אַחֵר אֲשֶׁר עָלָיו הוֹדַעְתִּי בְּבוֹחֲנִי הֵיטֵב אֶת תּוֹדַעְתּוֹ כְּפִי שֶׁעָשִׂיתִי עִם דֶוַדָטַה. כָּל עוֹד, אָנַנְדַה, רָאִיתִי בְּדֶוַדָטַה נֶקֶב שֶׁל תְּכוּנָה בְּהִירָה אֲפִלּוּ כְּמִדַּת קְצֵה-קָצֶיהָ שֶׁל שְׂעָרָה, לֹא הִכְרַזְתִּי עַל דֶוַדָטַה 'בְּלֵדָה רָעָה יִוָּלֵד דֶוַדָטַה, בַּתֹּפֶת; עִדָּן יִשְׁהֶה שָׁם, חֲסַר-תַּקָּנָה הוּא.' אֲבָל, אָנַנְדַה, מִשֶּׁלֹּא רָאִיתִי בְּדֶוַדָטַה נֶקֶב שֶׁל תְּכוּנָה בְּהִירָה אֲפִלּוּ כְּמִדַּת קְצֵה-קָצֶיהָ שֶׁל שְׂעָרָה, הוֹדַעְתִּי עַל דֶוַדָטַה: 'בְּלֵדָה רָעָה יִוָּלֵד דֶוַדָטַה, בַּתֹּפֶת; עִדָּן יִשְׁהֶה שָׁם, חֲסַר-תַּקָּנָה הוּא.'

"מַמָּשׁ כְּאִלּוּ, אָנַנְדַה, הָיָה בּוֹר גְּלָלִים מָלֵא בִּגְלָלִים עַד שְׂפָתוֹ. שָׁם הָיָה אָדָם שָׁקוּעַ עַד רֹאשׁוֹ. אָדָם כָּל שֶׁהוּא הָיָה בָּא שָׁמָּה, שׁוֹחֵר טוֹבָתוֹ, שׁוֹחֵר רַוְחָתוֹ, שׁוֹחֵר בִּטְחוֹנוֹ, רוֹצֶה לְהַעֲלוֹתוֹ מִבּוֹר הַגְּלָלִים. הוּא הָיָה הוֹלֵךְ סָבִיב-סָבִיב לְבוֹר הַגְּלָלִים, אַךְ לֹא הָיָה רוֹאֶה אֲפִלּוּ נֶקֶב כְּמִדַּת קְצֵה-קָצֶיהָ שֶׁל שְׂעָרָהּ שֶׁאֵינוֹ מָרוּחַ בִּגְלָלִים, לְהַעֲלוֹת אוֹתוֹ בְּעֶזְרָתוֹ. מַמָּשׁ כָּךְ, אָנַנְדַה, מִשֶּׁלֹּא רָאִיתִי בְּדֶוַדָטַה נֶקֶב שֶׁל תְּכוּנָה בְּהִירָה אֲפִלּוּ כְּמִדַּת קְצֵה-קָצֶיהָ שֶׁל שְׂעָרָה, הוֹדַעְתִּי עַל דֶוַדָטַה: 'בְּלֵדָה רָעָה יִוָּלֵד דֶוַדָטַה, בַּתֹּפֶת; עִדָּן יִשְׁהֶה שָׁם, חֲסַר-תַּקָּנָה הוּא.'

"אִם, אָנַנְדַה, הָיִיתָ מַקְשִׁיב לְתוֹבְנוֹת הַטַטְהָגַטַה עַל יְכוֹלוֹתָיו שֶׁל אָדָם, הָיִיתִי מְפָרֵט."

"זֶהוּ הַזְּמַן, הַנַּעֲלֶה, זֶהוּ הַזְּמַן, הַהוֹלֵךְ-לַמֵּישָׁרִים, בּוֹ יְפָרֵט הַנַּעֲלֶה אֶת הַתּוֹבָנוֹת עַל יְכוֹלוֹתָיו שֶׁל אָדָם. בְּשָׁמְעָם אֶת הַנַּעֲלֶה הַנְּזִירִים יִזְכְּרוּ זֹאת."

"אִם כָּךְ, אָנַנְדַה, הַאֲזֵן וְתֵן דַּעַתְךָ הֵיטֵב, אֲנִי אֲדַבֵּר."

"כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד" עָנָה הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה לַנַּעֲלֶה בְּהַסְכָּמָה. הַנַּעֲלֶה אָמַר זֹאת:

[א] "יֵשׁ, אָנַנְדַה, וּבְהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי תּוֹדַעַת אָדָם אֶחָד, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'נִמְצָאִים בְּתוֹדַעַת אָדָם זֶה דְּבָרִים מוֹעִילִים וּדְבָרִים מַזִּיקִים'. בְּהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי אֶת תּוֹדַעְתּוֹ בִּזְמַן מְאֻחָר יוֹתֵר, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'הַדְּבָרִים הַמּוֹעִילִים בְּאָדָם זֶה נֶעֶלְמוּ, הַדְּבָרִים הַמַּזִּיקִים נוֹכְחִים וְקַיָּמִים, וְיֶשְׁנוֹ שֹׁרֶשׁ הַמּוֹעִיל שֶׁלֹּא הֻכְרַת. מֵאוֹתוֹ שֹׁרֶשׁ הַמּוֹעִיל, הַמּוֹעִיל יוֹפִיעַ. לָכֵן אָדָם זֶה אֵין טִבְעוֹ לִפְחוֹת בֶּעָתִיד'. מַמָּשׁ כְּאִלּוּ, אָנַנְדַה, זְרָעִים לֹא שְׁבוּרִים וְלֹא רְקוּבִים, שֶׁלֹּא נִפְגְּעוּ בָּרוּחַ וּבַחֹם הַשֶּׁמֶשׁ, טְרִיִּים וּמְטֻפָּלִים הֵיטֵב, הָיוּ נִזְרָעִים עַל הַקַּרְקַע בְּחֶלְקָהּ פֹּרִיָּה וּמוּכָנָה הֵיטֵב. הַאִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ, אָנַנְדַה: 'זְרָעִים אֵלּוּ יַפְגִּינוּ צְמִיחָה הִתְפַּתְּחוּת וְשִׂגְשׂוּג'?"

"כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד."

"מַמָּשׁ כָּךְ, אָנַנְדַה, יֵשׁ וּבְהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי תּוֹדַעַת אָדָם אֶחָד, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'נִמְצָאִים בְּתוֹדַעַת אָדָם זֶה דְּבָרִים מוֹעִילִים וּדְבָרִים מַזִּיקִים'. בְּהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי אֶת תּוֹדַעְתּוֹ בִּזְמַן מְאֻחָר יוֹתֵר, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'הַדְּבָרִים הַמּוֹעִילִים בְּאָדָם זֶה נֶעֶלְמוּ, הַדְּבָרִים הַמַּזִּיקִים נוֹכְחִים וְקַיָּמִים, וְיֶשְׁנוֹ שֹׁרֶשׁ הַמּוֹעִיל שֶׁלֹּא הֻכְרַת. מֵאוֹתוֹ שֹׁרֶשׁ הַמּוֹעִיל, הַמּוֹעִיל יוֹפִיעַ. לָכֵן אָדָם זֶה אֵין טִבְעוֹ לִפְחוֹת בֶּעָתִיד'. כָּךְ, אָנַנְדַה, בְּהַקִּיפוֹ אוֹתָהּ בְּתוֹדַעְתּוֹ, יוֹדֵעַ הַטַטְהָגַטַה תּוֹדַעַת כָּל אָדָם. כָּךְ גַּם, אָנַנְדַה, בְּהַקִּיפוֹ בְּתוֹדַעְתּוֹ אֶת תּוֹדַעְתּוֹ, יוֹדֵעַ הַטַטְהָגַטַה אֶת יְכוֹלוֹתָיו שֶׁל אָדָם. כָּךְ גַּם, אָנַנְדַה, בְּהַקִּיפוֹ בְּתוֹדַעְתּוֹ אֶת תּוֹדַעְתּוֹ יוֹדֵעַ הַטַטְהָגַטַה אֶת הִתְהַוּוּת הַדְּבָרִים בֶּעָתִיד.

[ב] "וְיֵשׁ, אָנַנְדַה, וּבְהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי תּוֹדַעַת אָדָם אֶחָד, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'נִמְצָאִים בְּתוֹדַעַת אָדָם זֶה דְּבָרִים מוֹעִילִים וּדְבָרִים מַזִּיקִים'. בְּהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי אֶת תּוֹדַעְתּוֹ בִּזְמַן מְאֻחָר יוֹתֵר, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'הַדְּבָרִים הַמַּזִּיקִים בְּאָדָם זֶה נֶעֶלְמוּ, הַדְּבָרִים הַמּוֹעִילִים נוֹכְחִים וְקַיָּמִים. וְיֶשְׁנוֹ שֹׁרֶשׁ הַמַּזִּיק שֶׁלֹּא הֻכְרַת. מֵאוֹתוֹ שֹׁרֶשׁ הַמַּזִּיק, הַמַּזִּיק יוֹפִיעַ. לָכֵן אָדָם זֶה טִבְעוֹ לִפְחוֹת בֶּעָתִיד'. מַמָּשׁ כְּאִלּוּ, אָנַנְדַה, זְרָעִים לֹא שְׁבוּרִים וְלֹא רְקוּבִים, טְרִיִּים וּמְטֻפָּלִים הֵיטֵב, הָיוּ מְפֻזָּרִים עַל סֶלַע עָבֶה3. הַאִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ, אָנַנְדַה: 'זְרָעִים אֵלּוּ יַפְגִּינוּ צְמִיחָה הִתְפַּתְּחוּת וְשִׂגְשׂוּג'?"

"כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד."

"מַמָּשׁ כָּךְ, אָנַנְדַה, יֵשׁ וּבְהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי תּוֹדַעַת אָדָם אֶחָד, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'נִמְצָאִים בְּתוֹדַעַת אָדָם זֶה דְּבָרִים מוֹעִילִים וּדְבָרִים מַזִּיקִים'. בְּהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי אֶת תּוֹדַעְתּוֹ בִּזְמַן מְאֻחָר יוֹתֵר, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'הַדְּבָרִים הַמַּזִּיקִים בְּאָדָם זֶה נֶעֶלְמוּ, הַדְּבָרִים הַמּוֹעִילִים נוֹכְחִים וְקַיָּמִים. וְיֶשְׁנוֹ שֹׁרֶשׁ הַמַּזִּיק שֶׁלֹּא הֻכְרַת. מֵאוֹתוֹ שֹׁרֶשׁ הַמַּזִּיק, הַמַּזִּיק יוֹפִיעַ. לָכֵן אָדָם זֶה טִבְעוֹ לִפְחוֹת בֶּעָתִיד'. כָּךְ, אָנַנְדַה, בְּהַקִּיפוֹ אוֹתָהּ בְּתוֹדַעְתּוֹ, יוֹדֵעַ הַטַטְהָגַטַה תּוֹדַעַת כָּל אָדָם. כָּךְ גַּם, אָנַנְדַה, בְּהַקִּיפוֹ בְּתוֹדַעְתּוֹ אֶת תּוֹדַעְתּוֹ, יוֹדֵעַ הַטַטְהָגַטַה אֶת יְכוֹלוֹתָיו שֶׁל אָדָם. כָּךְ גַּם, אָנַנְדַה, בְּהַקִּיפוֹ בְּתוֹדַעְתּוֹ אֶת תּוֹדַעְתּוֹ יוֹדֵעַ הַטַטְהָגַטַה אֶת הִתְהַוּוּת הַדְּבָרִים בֶּעָתִיד.

[ג] "וְיֵשׁ, אָנַנְדַה, וּבְהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי תּוֹדַעַת אָדָם אֶחָד, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'נִמְצָאִים בְּתוֹדַעַת אָדָם זֶה דְּבָרִים מוֹעִילִים וּדְבָרִים מַזִּיקִים'. בְּהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי אֶת תּוֹדַעְתּוֹ בִּזְמַן מְאֻחָר יוֹתֵר, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'אֵין בְּאָדָם זֶה נֶקֶב שֶׁל תְּכוּנָה בְּהִירָה אֲפִלּוּ כְּמִדַּת קְצֵה-קָצֶיהָ שֶׁל שְׂעָרָה; אָדָם זֶה נֵחַן בִּתְכוּנוֹת כֵּהוֹת וּמַזִּיקוֹת בִּלְבַד. עִם הִתְפָּרְקוּת הַגּוּף לְאַחַר מִיתָה יוֹפִיעַ-מֵחָדָשׁ בְּמַצְּבֵי מַחְסוֹר, בִּיעָדִים גְּרוּעִים, בַּאֲבַדּוֹן, בַּתֹּפֶת.' מַמָּשׁ כְּאִלּוּ, אָנַנְדַה, זְרָעִים שְׁבוּרִים וּרְקוּבִים, שֶׁנִּפְגְּעוּ בָּרוּחַ וּבְחֹם הַשֶּׁמֶשׁ, הָיוּ נִזְרָעִים עַל הַקַּרְקַע בְּחֶלְקָהּ פֹּרִיָּה וּמוּכָנָה הֵיטֵב. הַאִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ, אָנַנְדַה: 'זְרָעִים אֵלּוּ לֹא יַפְגִּינוּ צְמִיחָה הִתְפַּתְּחוּת וְשִׂגְשׂוּג'?"

"כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד."

"מַמָּשׁ כָּךְ, אָנַנְדַה, יֵשׁ וּבְהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי תּוֹדַעַת אָדָם אֶחָד, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'נִמְצָאִים בְּתוֹדַעַת אָדָם זֶה דְּבָרִים מוֹעִילִים וּדְבָרִים מַזִּיקִים'. בְּהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי אֶת תּוֹדַעְתּוֹ בִּזְמַן מְאֻחָר יוֹתֵר, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'אֵין בְּאָדָם זֶה נֶקֶב שֶׁל תְּכוּנָה בְּהִירָה אֲפִלּוּ כְּמִדַּת קְצֵה-קָצֶיהָ שֶׁל שְׂעָרָה; אָדָם זֶה נֵחַן בִּתְכוּנוֹת כֵּהוֹת וּמַזִּיקוֹת בִּלְבַד. עִם הִתְפָּרְקוּת הַגּוּף לְאַחַר מִיתָה יוֹפִיעַ-מֵחָדָשׁ בְּמַצְּבֵי מַחְסוֹר, בִּיעָדִים גְּרוּעִים, בַּאֲבַדּוֹן, בַּתֹּפֶת.' כָּךְ, אָנַנְדַה, בְּהַקִּיפוֹ אוֹתָהּ בְּתוֹדַעְתּוֹ, יוֹדֵעַ הַטַטְהָגַטַה תּוֹדַעַת כָּל אָדָם. כָּךְ גַּם, אָנַנְדַה, בְּהַקִּיפוֹ בְּתוֹדַעְתּוֹ אֶת תּוֹדַעְתּוֹ, יוֹדֵעַ הַטַטְהָגַטַה אֶת יְכוֹלוֹתָיו שֶׁל אָדָם. כָּךְ גַּם, אָנַנְדַה, בְּהַקִּיפוֹ בְּתוֹדַעְתּוֹ אֶת תּוֹדַעְתּוֹ יוֹדֵעַ הַטַטְהָגַטַה אֶת הִתְהַוּוּת הַדְּבָרִים בֶּעָתִיד."

כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, אָמַר אָנַנְדַה לַנַּעֲלֶה זֹאת: "הַאִם יִתָּכֵן, הַנִּכְבָּד, לְהַגְדִּיר שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים נוֹסָפִים בְּמַקְבִּיל לִשְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלּוּ?"

[ד] "יִתָּכֵן, אַנְנְדָה" אָמַר הַנַּעֲלֶה. "יֵשׁ, אָנַנְדַה, וּבְהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי תּוֹדַעַת אָדָם אֶחָד, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'נִמְצָאִים בְּתוֹדַעַת אָדָם זֶה דְּבָרִים מוֹעִילִים וּדְבָרִים מַזִּיקִים'. בְּהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי אֶת תּוֹדַעְתּוֹ בִּזְמַן מְאֻחָר יוֹתֵר, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'הַדְּבָרִים הַמּוֹעִילִים בְּאָדָם זֶה נֶעֶלְמוּ, הַדְּבָרִים הַמַּזִּיקִים נוֹכְחִים וְקַיָּמִים, וְיֶשְׁנוֹ שֹׁרֶשׁ הַמּוֹעִיל שֶׁלֹּא הֻכְרַת. אַף הוּא עוֹמֵד לְהֵעָקֵר כָּל כֻּלּוֹ. לָכֵן אָדָם זֶה טִבְעוֹ לִפְחוֹת בֶּעָתִיד'. מַמָּשׁ כְּאִלּוּ, אָנַנְדַה, הָיוּ גֶּחָלִים בּוֹעֲרוֹת, עוֹלוֹת בְּלֶהָבוֹת, יוֹקְדוֹת, מוּנָחוֹת עַל סֶלַע עָבֶה. הַאִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ, אָנַנְדַה: 'גֶּחָלִים אֵלּוּ לֹא יַפְגִּינוּ צְמִיחָה הִתְפַּתְּחוּת וְשִׂגְשׂוּג'?"

"כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד."

"אוֹ מַמָּשׁ כְּאִלּוּ, אָנַנְדַה, לִפְנוֹת עֶרֶב הָיְתָה הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת. הַאִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ, אָנַנְדַה: 'הָאוֹר יֵעָלֵם וְהַחֲשֵׁכָה תִּתְגַּלֶּה'?

"כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד."

"אוֹ מַמָּשׁ כְּאִלּוּ, אָנַנְדַה, הָיָה זְמַן הָאֲרוּחָה, בִּמְלוֹא הַלַּיְלָה4, בַּחֲצִי הַלַּיְלָה5. הַאִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ, אָנַנְדַה: 'הָאוֹר נֶעֱלַם וְהַחֲשֵׁכָה הִתְגַּלְּתָה'?

"כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד."

"מַמָּשׁ כָּךְ, אָנַנְדַה, יֵשׁ וּבְהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי תּוֹדַעַת אָדָם אֶחָד, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'נִמְצָאִים בְּתוֹדַעַת אָדָם זֶה דְּבָרִים מוֹעִילִים וּדְבָרִים מַזִּיקִים'. בְּהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי אֶת תּוֹדַעְתּוֹ בִּזְמַן מְאֻחָר יוֹתֵר, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'הַדְּבָרִים הַמּוֹעִילִים בְּאָדָם זֶה נֶעֶלְמוּ, הַדְּבָרִים הַמַּזִּיקִים נוֹכְחִים וְקַיָּמִים, וְיֶשְׁנוֹ שֹׁרֶשׁ הַמּוֹעִיל שֶׁלֹּא הֻכְרַת. אַף הוּא עוֹמֵד לְהֵעָקֵר כָּל כֻּלּוֹ. לָכֵן אָדָם זֶה טִבְעוֹ לִפְחוֹת בֶּעָתִיד'. כָּךְ, אָנַנְדַה, בְּהַקִּיפוֹ אוֹתָהּ בְּתוֹדַעְתּוֹ, יוֹדֵעַ הַטַטְהָגַטַה תּוֹדַעַת כָּל אָדָם. כָּךְ גַּם, אָנַנְדַה, בְּהַקִּיפוֹ בְּתוֹדַעְתּוֹ אֶת תּוֹדַעְתּוֹ, יוֹדֵעַ הַטַטְהָגַטַה אֶת יְכוֹלוֹתָיו שֶׁל אָדָם. כָּךְ גַּם, אָנַנְדַה, בְּהַקִּיפוֹ בְּתוֹדַעְתּוֹ אֶת תּוֹדַעְתּוֹ יוֹדֵעַ הַטַטְהָגַטַה אֶת הִתְהַוּוּת הַדְּבָרִים בֶּעָתִיד.

[ה] "וְיֵשׁ, אָנַנְדַה, וּבְהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי תּוֹדַעַת אָדָם אֶחָד, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'נִמְצָאִים בְּתוֹדַעַת אָדָם זֶה דְּבָרִים מוֹעִילִים וּדְבָרִים מַזִּיקִים'. בְּהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי אֶת תּוֹדַעְתּוֹ בִּזְמַן מְאֻחָר יוֹתֵר, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'הַדְּבָרִים הַמַּזִּיקִים בְּאָדָם זֶה נֶעֶלְמוּ, הַדְּבָרִים הַמּוֹעִילִים נוֹכְחִים וְקַיָּמִים וְיֶשְׁנוֹ שֹׁרֶשׁ הַמַּזִּיק שֶׁלֹּא הֻכְרַת. אַף הוּא עוֹמֵד לְהֵעָקֵר כָּל כֻּלּוֹ. לָכֵן אָדָם זֶה אֵין טִבְעוֹ לִפְחוֹת בֶּעָתִיד'. מַמָּשׁ כְּאִלּוּ, אָנַנְדַה, הָיוּ גֶּחָלִים בּוֹעֲרוֹת, עוֹלוֹת בְּלֶהָבוֹת, יוֹקְדוֹת, מוּנָחוֹת עַל עֲרֵמַת עֵשֶׂב אוֹ עַל עֲרֵמַת עֲצֵי-בְּעֵרָה. הַאִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ, אָנַנְדַה: 'גֶּחָלִים אֵלּוּ יַפְגִּינוּ צְמִיחָה הִתְפַּתְּחוּת וְשִׂגְשׂוּג'?"

"כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד."

"אוֹ מַמָּשׁ כְּאִלּוּ, אָנַנְדַה, בַּלַּיְלָה בִּשְׁעַת לִפְנוֹת הַבֹּקֶר הָיְתָה הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה. הַאִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ, אָנַנְדַה: 'הַחֲשֵׁכָה תֵּעָלֵם וְהָאוֹר יִתְגַּלֶּה'?

"כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד."

"אוֹ מַמָּשׁ כְּאִלּוּ, אָנַנְדַה, הָיָה זְמַן הָאֲרוּחָה, בִּמְלוֹא הַיּוֹם, בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם. הַאִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ, אָנַנְדַה: 'הַחֲשֵׁכָה נֶעֶלְמָה וְהָאוֹר הִתְגַּלָּה'?

"כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד."

"מַמָּשׁ כָּךְ, אָנַנְדַה, יֵשׁ וּבְהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי תּוֹדַעַת אָדָם אֶחָד, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'נִמְצָאִים בְּתוֹדַעַת אָדָם זֶה דְּבָרִים מוֹעִילִים וּדְבָרִים מַזִּיקִים'. בְּהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי אֶת תּוֹדַעְתּוֹ בִּזְמַן מְאֻחָר יוֹתֵר, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'הַדְּבָרִים הַמַּזִּיקִים בְּאָדָם זֶה נֶעֶלְמוּ, הַדְּבָרִים הַמּוֹעִילִים נוֹכְחִים וְקַיָּמִים וְיֶשְׁנוֹ שֹׁרֶשׁ הַמַּזִּיק שֶׁלֹּא הֻכְרַת. אַף הוּא עוֹמֵד לְהֵעָקֵר כָּל כֻּלּוֹ. לָכֵן אָדָם זֶה אֵין טִבְעוֹ לִפְחוֹת בֶּעָתִיד'. כָּךְ, אָנַנְדַה, בְּהַקִּיפוֹ אוֹתָהּ בְּתוֹדַעְתּוֹ, יוֹדֵעַ הַטַטְהָגַטַה תּוֹדַעַת כָּל אָדָם. כָּךְ גַּם, אָנַנְדַה, בְּהַקִּיפוֹ בְּתוֹדַעְתּוֹ אֶת תּוֹדַעְתּוֹ, יוֹדֵעַ הַטַטְהָגַטַה אֶת יְכוֹלוֹתָיו שֶׁל אָדָם. כָּךְ גַּם, אָנַנְדַה, בְּהַקִּיפוֹ בְּתוֹדַעְתּוֹ אֶת תּוֹדַעְתּוֹ יוֹדֵעַ הַטַטְהָגַטַה אֶת הִתְהַוּוּת הַדְּבָרִים בֶּעָתִיד.

[ו] "וְיֵשׁ, אָנַנְדַה, וּבְהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי תּוֹדַעַת אָדָם אֶחָד, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'נִמְצָאִים בְּתוֹדַעַת אָדָם זֶה דְּבָרִים מוֹעִילִים וּדְבָרִים מַזִּיקִים'. בְּהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי אֶת תּוֹדַעְתּוֹ בִּזְמַן מְאֻחָר יוֹתֵר, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'אֵין בְּאָדָם זֶה נֶקֶב שֶׁל תְּכוּנָה מַזִּיקָה אֲפִלּוּ כְּמִדַּת קְצֵה-קָצֶיהָ שֶׁל שְׂעָרָה; אָדָם זֶה נֵחַן בִּתְכוּנוֹת בְּהִירוֹת וְחַפּוֹת-מֵעָווֹן בִּלְבַד. בְּחַיִּים אֵלֶּה יַגִּיעַ לַנִירְוָאנַה הַשְּׁלֵמָה.' מַמָּשׁ כְּאִלּוּ, אָנַנְדַה, הָיוּ גֶּחָלִים קָרוֹת, כְּבוּיוֹת, מוּנָחוֹת עַל עֲרֵמַת עֵשֶׂב אוֹ עַל עֲרֵמַת עֲצֵי-בְּעֵרָה. הַאִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ, אָנַנְדַה: 'גֶּחָלִים אֵלּוּ לֹא יַפְגִּינוּ צְמִיחָה הִתְפַּתְּחוּת וְשִׂגְשׂוּג'?"

"כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד."

"מַמָּשׁ כָּךְ, אָנַנְדַה, יֵשׁ וּבְהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי תּוֹדַעַת אָדָם אֶחָד, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'נִמְצָאִים בְּתוֹדַעַת אָדָם זֶה דְּבָרִים מוֹעִילִים וּדְבָרִים מַזִּיקִים'. בְּהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי אֶת תּוֹדַעְתּוֹ בִּזְמַן מְאֻחָר יוֹתֵר, כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ-בְּבֵרוּר: 'אֵין בְּאָדָם זֶה נֶקֶב שֶׁל תְּכוּנָה מַזִּיקָה אֲפִלּוּ כְּמִדַּת קְצֵה-קָצֶיהָ שֶׁל שְׂעָרָה; אָדָם זֶה נֵחַן בִּתְכוּנוֹת בְּהִירוֹת וְחַפּוֹת-מֵעָווֹן בִּלְבַד. בְּחַיִּים אֵלֶּה יַגִּיעַ לַנִירְוָאנַה הַשְּׁלֵמָה.' כָּךְ, אָנַנְדַה, בְּהַקִּיפוֹ אוֹתָהּ בְּתוֹדַעְתּוֹ, יוֹדֵעַ הַטַטְהָגַטַה תּוֹדַעַת כָּל אָדָם. כָּךְ גַּם, אָנַנְדַה, בְּהַקִּיפוֹ בְּתוֹדַעְתּוֹ אֶת תּוֹדַעְתּוֹ, יוֹדֵעַ הַטַטְהָגַטַה אֶת יְכוֹלוֹתָיו שֶׁל אָדָם. כָּךְ גַּם, אָנַנְדַה, בְּהַקִּיפוֹ בְּתוֹדַעְתּוֹ אֶת תּוֹדַעְתּוֹ יוֹדֵעַ הַטַטְהָגַטַה אֶת הִתְהַוּוּת הַדְּבָרִים בֶּעָתִיד.

"בִּשְׁלָשַׁת הָאֲנָשִׁים הָרִאשׁוֹנָה, אָנַנְדַה, מֵאוֹתָם שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים, אֶחָד אֵין טִבְעוֹ לִפְחוֹת, אֶחָד טִבְעוֹ לִפְחוֹת, אֶחָד בֶּן-מַחְסוֹר, בֶּן-תֹּפֶת. בִּשְׁלָשַׁת הָאֲנָשִׁים הָאַחֲרוֹנָה, אָנַנְדַה, מֵאוֹתָם שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים, אֶחָד טִבְעוֹ לִפְחוֹת, אֶחָד אֵין טִבְעוֹ לִפְחוֹת וְאֶחָד טִבְעוֹ נִירְוָאנַה.6"


הערות · 6

  1. 1השאלה הזו נשאלת במקום ובזמן הלא מתאימים ובאופן המראה חוסר אמון במורה, ועל כך מגיב הבודהה בהמשך. הבודהה יענה גם על שאלה שלא נשאלה בפרוש בעניין זה: כיצד יודע הבודהה (שאומר באופן עקבי כי העתיד עוד לא קרה ולכן אי אפשר לדעת אותו) שדודטה לא יחזור בו מדרכו הרעה, יתרגל בדרך הנכונה ויגיע להארה, כך שלא יוולד בעתיד?
  2. 2אני מבין משפט זה כהבעה של אמון מלא שאין המורה מדבר מבלי שבחן היטב את דבריו. ראו גם: "מִיגַסָלָה" AN06.44
  3. 3שימו לב להבדל בין הצלחתם של הזרעים ה"מְפֻזָּרִים עַל סֶלַע עָבֶה" כאן, כאשר מדובר בזרעי המזיק, ובין הצלחתם של הזרעים ה"נִזְרָעִים עַל הַקַּרְקַע בְּחֶלְקָהּ פֹּרִיָּה וּמוּכָנָה הֵיטֵב" בפסקה לעיל, כאשר מדובר בזרעי המועיל. אני רואה כאן אמירה באשר לקלות בה מצליח המזיק לשרוד לעומת התנאים הנוחים יותר להם זקוק המועיל על מנת לשרוד.
  4. 4Abhida. שלא כפי שתרגמו לאנגלית, מילה זו שפירושה המילולי "לא מחולק" משמשת להבנתי במובן "ללא מחלוקת" לציון יום או לילה בשעה שאינה שעת מעבר, אלא במלוא היום/הלילה.
  5. 5הפרשנות המסורתית מבארת כאן ש-"addharattaṁ " = בחצות הלילה, וזהו זמן הארוחה בארמון המלך. לי נראה שפירוש זה רחוק מן המציאות היומיומית מכדי לשמש כמשל, ובפשטות יש לומר שבסוטרות "בחצי הלילה" פירושו במחצית הראשונה של הלילה, משקיעת החמה ועד חצות, הזמן הרגיל לארוחת ערב של הציבור הרחב.
  6. 6בהכרח יש להבין שבביטוי "טבעו של אדם" אין הכוונה לטבע קבוע אלא לטבעו באותה נקודת זמן. כל טבע עשוי להשתנות.

לכל הסוטרות