מַגְ'הִימָה נִיקָאיָה

ג'יוקה

MN 55 · Jivaka Sutta · 1,355 מילים

הורדת התרגום · Word


MN 55Jīvaka Sutta גִ'יוַקַה

כָּךְ שָׁמַעְתִּי:

פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה לְיַד רָגַ'גַהַ, בְּמַטַּע הַמַּנְגּוֹ שֶׁל גִ'יוַקַה קוֹמָרַבּהָצַּ'ה. אָז הָלַךְ גִ'יוַקַה קוֹמָרַבּהָצַּ'ה לְעֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד אָמַר גִ'יוַקַה קוֹמָרַבּהָצַּ'ה לַנַּעֲלֶה זֹאת:

"שָׁמַעְתִּי כָּךְ, הַנִּכְבָּד: 'הוֹרְגִים בַּעֲלֵי-חַיִּים בִּשְׁבִיל הַפָּרוּשׂ גוֹטַמַה, וְהַפָּרוּשׁ גוֹטַמַה נֶהֱנֶה בְּיוֹדְעִין מִבָּשָׂר שֶׁיּוּעַד לוֹ1.' אֵלּוּ שֶׁכָּךְ אָמְרוּ, הַנִּכְבָּד: 'הוֹרְגִים בַּעֲלֵי-חַיִּים בִּשְׁבִיל הַפָּרוּשׂ גוֹטַמַה, וְהַפָּרוּשׁ גוֹטַמַה נֶהֱנֶה בְּיוֹדְעִין מִבָּשָׂר שֶׁיּוּעַד לוֹ', אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁהֵם אוֹמְרִים אֶת דִּבְרֵי הַנַּעֲלֶה, וְאֵינָם מַשְׁמִיצִים אֶת הַנַּעֲלֶה בִּדְבָרִים שֶׁלֹּא כַּהֲוָיָתָם2? הַאִם הֵם מַסְבִּירִים לְפִי הַדְהַרְמָה וּפִרְטֵי-הַדְהַרְמָה כָּךְ שֶׁאֵין מָקוֹם בְּצֶדֶק לְדָבָר וַחֲצִי-דָּבָר שֶׁל גְּנַאי בַּאֲשֶׁר לִדְבָרִים אֵלּוּ?"

"אֵלּוּ' גִ'יוַקַה, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ: 'הוֹרְגִים בַּעֲלֵי-חַיִּים בִּשְׁבִיל הַפָּרוּשׂ גוֹטַמַה, וְהַפָּרוּשׁ גוֹטַמַה נֶהֱנֶה בְּיוֹדְעִין מִבָּשָׂר שֶׁיּוּעַד לוֹ', אֵינָם אוֹמְרִים אֶת דְּבָרָי, הֵם מַשְׁמִיצִים בִּדְבָרִים שֶׁלֹּא כַּהֲוָיָתָם. שָׁלוֹשׁ הֵן, גִ'יוַקַה, הַנְּסִבּוֹת3 שֶׁבָּהֶן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵין לֶאֱכֹל בָּשָׂר: בַּנִּרְאֶה, בְּנִשְׁמָע, בַּנֶחְשָׁד4. בְּשָׁלוֹשׁ נְסִבּוֹת אֵלּוּ, גִ'יוַקַה, אֵין לֶאֱכֹל בָּשָׂר, אֲנִי אוֹמֵר. שָׁלוֹשׁ הֵן, גִ'יוַקַה, הַנְּסִבּוֹת שֶׁבָּהֶן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁנִּתָּן לֶאֱכֹל בָּשָׂר: בְּשֶׁאֵינוֹ-נִרְאֶה, בְּשֶׁאֵינוֹ-נִשְׁמָע, בְּשֶׁאֵינוֹ-נֶחֱשַׁד5. בְּשָׁלוֹשׁ נְסִבּוֹת אֵלּוּ, גִ'יוַקַה, נִתָּן לֶאֱכֹל בָּשָׂר, אֲנִי אוֹמֵר.

"כָּךְ, גִ'יוַקַה, נָזִיר חַי בְּהִסְתַּמֵּךְ6 עַל כְּפָר אוֹ עֲיֶרֶת-שוּק כָּלְשֶׁהִי. הוּא חַי בְּמַלְּאוֹ רוּחַ7 אַחַת בְּכַוָּנָה הַמְּלֻוָּה בִּידִידוּתִיּוּת, כָּךְ רוּחַ-שְׁנִיָּה, כָּךְ רוּחַ-שְׁלִישִׁית, כָּךְ רוּחַ-רְבִיעִית. כָּךְ מַעְלָה וּמַטָּה, מֵעֵבֵר וְסָבִיב, הוּא חַי בְּמַלְּאוֹ כָּל כִּוּוּן, כָּל מָקוֹם בָּעוֹלָם בְּכַוָּנָה הַמְּלֻוָּה בִּידִידוּתִיּוּת, שׁוֹפַעַת, נִרְחֶבֶת, בִּלְתִּי מֻגְבֶּלֶת, לְלֹא עוֹיְנוּת וּלְלֹא פּוֹגְעָנוּת. אָז בָּא אֵלָיו בַּעַל-בַּיִת אוֹ בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל-בַּיִת לְהַזְמִין אוֹתוֹ לַאֲרוּחָה לְמָחֳרָת. אִם רוֹצֶה הַנָּזִיר, גִ'יוַקַה, הוּא מַסְכִּים. בַּחֲלוֹף הַלַּיְלָה, בַּבֹּקֶר8, הוּא מֵטִיב אֶת גְּלִימָתוֹ וּבְקַחְתּוֹ אֶת קַעֲרָתוֹ וּגְלִימָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה הוֹלֵךְ אֶל מְעוֹנוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת אוֹ בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת. בְּבוֹאוֹ הוּא יוֹשֵׁב עַל הַמּוֹשָׁב הֶעָרוּךְ לוֹ. אָז מַצִּיעַ לוֹ בַּעַל-הַבַּיִת אוֹ בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת מְזוֹן-תְּרוּמָה מְצֻיָּן. הוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁב: 'טוֹב הַדָּבָר שֶׁבַּעַל-הַבַּיִת אוֹ בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת מַצִּיעַ לִי מְזוֹן-תְּרוּמָה מְצֻיָּן. הוֹ, לוּ יַצִּיעַ לִי בַּעַל-הַבַּיִת אוֹ בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת מְזוֹן-תְּרוּמָה מְצֻיָּן כְּזֶה גַּם בֶּעָתִיד!' – כָּךְ הוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁב.12

"כָּךְ, בַּהֲבִינוֹ אֶת הַמְּתִיקוּת9, הַסַּכָּנָה וְהַמִּפְלָט, הוּא נֶהֱנֶה מִמָּזוֹן-הַתְּרוּמָה מִבְּלִי לִהְיוֹת נִקְשָׁר וּמֻקְסָם, כְּשֶׁהוּא חַף-מֵעָווֹן10. מָה דַּעְתְּךָ, גִ'יוַקַה, הַאִם בְּאוֹתוֹ זְמַן מִתְכַּוֵּן הַנָּזִיר לִפְגִיעָה בְּעַצְמוֹ, לִפְגִיעָה בַּאֲחֵרִים אוֹ לִפְגִיעָה בִּשְׁנֵיהֶם?"

"אָכֵן לֹא, הַנִּכְבָּד".

"הַאִם אֵין נָזִיר זֶה, גִ'יוַקַה, אוֹכֵל בְּאוֹתוֹ זְמַן אֶת הָאֹכֶל כְּשֶׁהוּא חַף-מֵעָווֹן?"

"כֵּן, הַנִּכְבָּד. כָּךְ שָׁמַעְתִּי, הַנִּכְבָּד: 'יְדִידוּתִיּוּת הִיא מִשְׁכַּן-הָאֵלִים'. עֵדוּת-הָרְאִיָּה שֶׁלִּי הִיא הַנַּעֲלֶה, הַנִּכְבָּד. יְדִידוּתִיּוּת הִיא מִשְׁכַּן-הַנַּעֲלֶה, הַנִּכְבָּד."

"גִ'יוַקַה, כָּל תַּאֲוָה, כָּל סְלִידָה, כָּל אַשְׁלָיָה, הָעֲשׂוּיוֹת לְהַעֲלוֹת פּוֹגְעָנוּת וְרֹגֶז, הָעֲשׂוּיוֹת לְהַעֲלוֹת דְּחִיָּה, הָעֲשׂוּיוֹת לְהַעֲלוֹת הִתְנַגְּדוּת, תַּאֲוָה זוֹ, סְלִידָה זוֹ, אַשְׁלָיָה זוֹ, נִנְטְשׁוּ עַל יְדֵי הַטַטהָגַטַה, נִגְדְּעוּ בְּשָׁרְשָׁם, נִגְדְּמוּ כְּדֶקֶל, תְּנָאֵי-הִתְפַּתְּחוּתָם בֶּעָתִיד הֻשְׁמְדוּ. אִם לְזֶה הִתְיַחֲסוּ דְּבָרֶיךָ, גִ'יוַקַה, אַתִּיר לְךָ זֹאת."

"אָכֵן לְזֶה, הַנִּכְבָּד, הִתְיַחֲסוּ דְּבָרַי."

"כָּךְ, גִ'יוַקַה, נָזִיר חַי בְּהִסְתַּמֵּךְ עַל כְּפָר אוֹ עֲיֶרֶת-שוּק כָּלְשֶׁהִי. הוּא חַי בְּמַלְּאוֹ רוּחַ אַחַת בְּכַוָּנָה הַמְּלֻוָּה בְּחֶמְלָה11, כָּךְ רוּחַ-שְׁנִיָּה, כָּךְ רוּחַ-שְׁלִישִׁית, כָּךְ רוּחַ-רְבִיעִית. כָּךְ מַעְלָה וּמַטָּה, מֵעֵבֵר וְסָבִיב, הוּא חַי בְּמַלְּאוֹ כָּל כִּוּוּן, כָּל מָקוֹם בָּעוֹלָם בְּכַוָּנָה הַמְּלֻוָּה בְּחֶמְלָה, שׁוֹפַעַת, נִרְחֶבֶת, בִּלְתִּי מֻגְבֶּלֶת, לְלֹא עוֹיְנוּת וּלְלֹא פּוֹגְעָנוּת. אָז בָּא אֵלָיו בַּעַל-בַּיִת אוֹ בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל-בַּיִת לְהַזְמִין אוֹתוֹ לַאֲרוּחָה לְמָחֳרָת. אִם רוֹצֶה הַנָּזִיר, גִ'יוַקַה, הוּא מַסְכִּים. בַּחֲלוֹף הַלַּיְלָה, בַּבֹּקֶר, הוּא מֵטִיב אֶת גְּלִימָתוֹ וּבְקַחְתּוֹ אֶת קַעֲרָתוֹ וּגְלִימָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה הוֹלֵךְ אֶל מְעוֹנוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת אוֹ בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת. בְּבוֹאוֹ הוּא יוֹשֵׁב עַל הַמּוֹשָׁב הֶעָרוּךְ לוֹ. אָז מַצִּיעַ לוֹ בַּעַל-הַבַּיִת אוֹ בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת מְזוֹן-תְּרוּמָה מְצֻיָּן. הוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁב: 'טוֹב הַדָּבָר שֶׁבַּעַל-הַבַּיִת אוֹ בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת מַצִּיעַ לִי מְזוֹן-תְּרוּמָה מְצֻיָּן. הוֹ, לוּ יַצִּיעַ לִי בַּעַל-הַבַּיִת אוֹ בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת מְזוֹן-תְּרוּמָה מְצֻיָּן כְּזֶה גַּם בֶּעָתִיד!' – כָּךְ הוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁב.

"כָּךְ, בַּהֲבִינוֹ אֶת הַמְּתִיקוּת, הַסַּכָּנָה וְהַמִּפְלָט, הוּא נֶהֱנֶה מִמָּזוֹן-הַתְּרוּמָה מִבְּלִי לִהְיוֹת נִקְשָׁר וּמֻקְסָם, כְּשֶׁהוּא חַף-מֵעָווֹן. מָה דַּעְתְּךָ, גִ'יוַקַה, הַאִם בְּאוֹתוֹ זְמַן מִתְכַּוֵּן הַנָּזִיר לִפְגִיעָה בְּעַצְמוֹ, לִפְגִיעָה בַּאֲחֵרִים אוֹ לִפְגִיעָה בִּשְׁנֵיהֶם?"

"אָכֵן לֹא, הַנִּכְבָּד".

"הַאִם אֵין נָזִיר זֶה, גִ'יוַקַה, אוֹכֵל בְּאוֹתוֹ זְמַן אֶת הָאֹכֶל כְּשֶׁהוּא חַף-מֵעָווֹן?"

"כֵּן, הַנִּכְבָּד. כָּךְ שָׁמַעְתִּי, הַנִּכְבָּד: 'חֶמְלָה הִיא מִשְׁכַּן-הָאֵלִים'. עֵדוּת-הָרְאִיָּה שֶׁלִּי הִיא הַנַּעֲלֶה, הַנִּכְבָּד. חֶמְלָה הִיא מִשְׁכַּן-הַנַּעֲלֶה, הַנִּכְבָּד."

"גִ'יוַקַה, כָּל תַּאֲוָה, כָּל סְלִידָה, כָּל אַשְׁלָיָה, הָעֲשׂוּיוֹת לְהַעֲלוֹת פּוֹגְעָנוּת וְרֹגֶז, הָעֲשׂוּיוֹת לְהַעֲלוֹת דְּחִיָּה, הָעֲשׂוּיוֹת לְהַעֲלוֹת הִתְנַגְּדוּת, תַּאֲוָה זוֹ, סְלִידָה זוֹ, אַשְׁלָיָה זוֹ, נִנְטְשׁוּ עַל יְדֵי הַטַטהָגַטַה, נִגְדְּעוּ בְּשָׁרְשָׁם, נִגְדְּמוּ כְּדֶקֶל, תְּנָאֵי-הִתְפַּתְּחוּתָם בֶּעָתִיד הֻשְׁמְדוּ. אִם לְזֶה הִתְיַחֲסוּ דְּבָרֶיךָ, גִ'יוַקַה, אַתִּיר לְךָ זֹאת."

"אָכֵן לְזֶה, הַנִּכְבָּד, הִתְיַחֲסוּ דְּבָרַי."

"כָּךְ, גִ'יוַקַה, נָזִיר חַי בְּהִסְתַּמֵּךְ עַל כְּפָר אוֹ עֲיֶרֶת-שוּק כָּלְשֶׁהִי. הוּא חַי בְּמַלְּאוֹ רוּחַ אַחַת בְּכַוָּנָה הַמְּלֻוָּה בְּשִׂמְחָה-בְּהַצְלָחָה, כָּךְ רוּחַ-שְׁנִיָּה, כָּךְ רוּחַ-שְׁלִישִׁית, כָּךְ רוּחַ-רְבִיעִית. כָּךְ מַעְלָה וּמַטָּה, מֵעֵבֵר וְסָבִיב, הוּא חַי בְּמַלְּאוֹ כָּל כִּוּוּן, כָּל מָקוֹם בָּעוֹלָם בְּכַוָּנָה הַמְּלֻוָּה בְּשִׂמְחָה-בְּהַצְלָחָה, שׁוֹפַעַת, נִרְחֶבֶת, בִּלְתִּי מֻגְבֶּלֶת, לְלֹא עוֹיְנוּת וּלְלֹא פּוֹגְעָנוּת. אָז בָּא אֵלָיו בַּעַל-בַּיִת אוֹ בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל-בַּיִת לְהַזְמִין אוֹתוֹ לַאֲרוּחָה לְמָחֳרָת. אִם רוֹצֶה הַנָּזִיר, גִ'יוַקַה, הוּא מַסְכִּים. בַּחֲלוֹף הַלַּיְלָה, בַּבֹּקֶר, הוּא מֵטִיב אֶת גְּלִימָתוֹ וּבְקַחְתּוֹ אֶת קַעֲרָתוֹ וּגְלִימָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה הוֹלֵךְ אֶל מְעוֹנוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת אוֹ בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת. בְּבוֹאוֹ הוּא יוֹשֵׁב עַל הַמּוֹשָׁב הֶעָרוּךְ לוֹ. אָז מַצִּיעַ לוֹ בַּעַל-הַבַּיִת אוֹ בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת מְזוֹן-תְּרוּמָה מְצֻיָּן. הוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁב: 'טוֹב הַדָּבָר שֶׁבְּעַל-הַבַּיִת אוֹ בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת מַצִּיעַ לִי מְזוֹן-תְּרוּמָה מְצֻיָּן. הוֹ, לוּ יַצִּיעַ לִי בַּעַל-הַבַּיִת אוֹ בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת מְזוֹן-תְּרוּמָה מְצֻיָּן כְּזֶה גַּם בֶּעָתִיד!' – כָּךְ הוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁב.

"כָּךְ, בַּהֲבִינוֹ אֶת הַמְּתִיקוּת, הַסַּכָּנָה וְהַמִּפְלָט, הוּא נֶהֱנֶה מִמָּזוֹן-הַתְּרוּמָה מִבְּלִי לִהְיוֹת נִקְשָׁר וּמֻקְסָם, כְּשֶׁהוּא חַף-מֵעָווֹן. מָה דַּעְתְּךָ, גִ'יוַקַה, הַאִם בְּאוֹתוֹ זְמַן מִתְכַּוֵּן הַנָּזִיר לִפְגִיעָה בְּעַצְמוֹ, מִתְכַּוֵּן לִפְגִיעָה בַּאֲחֵרִים אוֹ מִתְכַּוֵּן לִפְגִיעָה בִּשְׁנֵיהֶם?"

"אָכֵן לֹא, הַנִּכְבָּד".

"הַאִם אֵין נָזִיר זֶה, גִ'יוַקַה, אוֹכֵל בְּאוֹתוֹ זְמַן אֶת הָאֹכֶל כְּשֶׁהוּא חַף-מֵעָווֹן?"

"כֵּן, הַנִּכְבָּד. כָּךְ שָׁמַעְתִּי, הַנִּכְבָּד: 'שִׂמְחָה-בְּהַצְלָחָה הִיא מִשְׁכַּן-הָאֵלִים'. עֵדוּת-הָרְאִיָּה שֶׁלִּי הִיא הַנַּעֲלֶה, הַנִּכְבָּד. שִׂמְחָה-בְּהַצְלָחָה הִיא מִשְׁכַּן-הַנַּעֲלֶה, הַנִּכְבָּד."

"גִ'יוַקַה, כָּל תַּאֲוָה, כָּל סְלִידָה, כָּל אַשְׁלָיָה, הָעֲשׂוּיוֹת לְהַעֲלוֹת פּוֹגְעָנוּת וְרֹגֶז, הָעֲשׂוּיוֹת לְהַעֲלוֹת דְּחִיָּה, הָעֲשׂוּיוֹת לְהַעֲלוֹת הִתְנַגְּדוּת, תַּאֲוָה זוֹ, סְלִידָה זוֹ, אַשְׁלָיָה זוֹ, נִנְטְשׁוּ עַל יְדֵי הַטַטהָגַטַה, נִגְדְּעוּ בְּשָׁרְשָׁם, נִגְדְּמוּ כְּדֶקֶל, תְּנָאֵי-הִתְפַּתְּחוּתָם בֶּעָתִיד הֻשְׁמְדוּ. אִם לְזֶה הִתְיַחֲסוּ דְּבָרֶיךָ, גִ'יוַקַה, אַתִּיר לְךָ זֹאת."

"אָכֵן לְזֶה, הַנִּכְבָּד, הִתְיַחֲסוּ דְּבָרַי."

"כָּךְ, גִ'יוַקַה, נָזִיר חַי בְּהִסְתַּמֵּךְ עַל כְּפָר אוֹ עֲיֶרֶת-שוּק כָּלְשֶׁהִי. הוּא חַי בְּמַלְּאוֹ רוּחַ אַחַת בְּכַוָּנָה הַמְּלֻוָּה בְּשִׁוְיוֹן-נֶפֶשׁ, כָּךְ רוּחַ-שְׁנִיָּה, כָּךְ רוּחַ-שְׁלִישִׁית, כָּךְ רוּחַ-רְבִיעִית. כָּךְ מַעְלָה וּמַטָּה, מֵעֵבֵר וְסָבִיב, הוּא חַי בְּמַלְּאוֹ כָּל כִּוּוּן, כָּל מָקוֹם בָּעוֹלָם בְּכַוָּנָה הַמְּלֻוָּה בְּשִׁוְיוֹן-נֶפֶשׁ, שׁוֹפַעַת, נִרְחֶבֶת, בִּלְתִּי מֻגְבֶּלֶת, לְלֹא עוֹיְנוּת וּלְלֹא פּוֹגְעָנוּת. אָז בָּא אֵלָיו בַּעַל-בַּיִת אוֹ בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל-בַּיִת לְהַזְמִין אוֹתוֹ לַאֲרוּחָה לְמָחֳרָת. אִם רוֹצֶה הַנָּזִיר, גִ'יוַקַה, הוּא מַסְכִּים. בַּחֲלוֹף הַלַּיְלָה, בַּבֹּקֶר, הוּא מֵטִיב אֶת גְּלִימָתוֹ וּבְקַחְתּוֹ אֶת קַעֲרָתוֹ וּגְלִימָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה הוֹלֵךְ אֶל מְעוֹנוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת אוֹ בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת. בְּבוֹאוֹ הוּא יוֹשֵׁב עַל הַמּוֹשָׁב הֶעָרוּךְ לוֹ. אָז מַצִּיעַ לוֹ בַּעַל-הַבַּיִת אוֹ בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת מְזוֹן-תְּרוּמָה מְצֻיָּן. הוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁב: 'טוֹב הַדָּבָר שֶׁבְּעַל-הַבַּיִת אוֹ בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת מַצִּיעַ לִי מְזוֹן-תְּרוּמָה מְצֻיָּן. הוֹ, לוּ יַצִּיעַ לִי בַּעַל-הַבַּיִת אוֹ בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת מְזוֹן-תְּרוּמָה מְצֻיָּן כְּזֶה גַּם בֶּעָתִיד!' – כָּךְ הוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁב.

"כָּךְ, בַּהֲבִינוֹ אֶת הַמְּתִיקוּת, הַסַּכָּנָה וְהַמִּפְלָט, הוּא נֶהֱנֶה מִמָּזוֹן הַתְּרוּמָה מִבְּלִי לִהְיוֹת נִקְשָׁר וּמֻקְסָם, כְּשֶׁהוּא חַף-מֵעָווֹן. מָה דַּעְתְּךָ, גִ'יוַקַה, הַאִם בְּאוֹתוֹ זְמַן מִתְכַּוֵּן הַנָּזִיר לִפְגִיעָה בְּעַצְמוֹ, לִפְגִיעָה בַּאֲחֵרִים אוֹ לִפְגִיעָה בִּשְׁנֵיהֶם?"

"אָכֵן לֹא, הַנִּכְבָּד".

"הַאִם אֵין נָזִיר זֶה, גִ'יוַקַה, אוֹכֵל בְּאוֹתוֹ זְמַן אֶת הָאֹכֶל כְּשֶׁהוּא חַף-מֵעָווֹן?"

"כֵּן, הַנִּכְבָּד. כָּךְ שָׁמַעְתִּי, הַנִּכְבָּד: 'שִׁוְיוֹן-נֶפֶשׁ הוּא מִשְׁכַּן-הָאֵלִים'. עֵדוּת-הָרְאִיָּה שֶׁלִּי הִיא הַנַּעֲלֶה, הַנִּכְבָּד. שִׁוְיוֹן-נֶפֶשׁ הוּא מִשְׁכַּן-הַנַּעֲלֶה, הַנִּכְבָּד."

"גִ'יוַקַה, כָּל תַּאֲוָה, כָּל סְלִידָה, כָּל אַשְׁלָיָה, הָעֲשׂוּיוֹת לְהַעֲלוֹת פּוֹגְעָנוּת וְרֹגֶז, הָעֲשׂוּיוֹת לְהַעֲלוֹת דְּחִיָּה, הָעֲשׂוּיוֹת לְהַעֲלוֹת הִתְנַגְּדוּת, תַּאֲוָה זוֹ, סְלִידָה זוֹ, אַשְׁלָיָה זוֹ, נִנְטְשׁוּ עַל יְדֵי הַטַטהָגַטַה, נִגְדְּעוּ בְּשָׁרְשָׁם, נִגְדְּמוּ כְּדֶקֶל, תְּנָאֵי-הִתְפַּתְּחוּתָם בֶּעָתִיד הֻשְׁמְדוּ. אִם לְזֶה הִתְיַחֲסוּ דְּבָרֶיךָ, גִ'יוַקַה, אַתִּיר לְךָ זֹאת."

"אָכֵן לְזֶה, הַנִּכְבָּד, הִתְיַחֲסוּ דְּבָרַי."

"הַהוֹרֵג בַּעַל-חַיִּים לְמַעַן הַטַטהָגַטַה אוֹ תַּלְמִיד הַטַטהָגַטַה, גִ'יוַקַה, מְחוֹלֵל נְזָקִים בַּחֲמִשָּׁה מוֹעֲדִים13. בְּאָמְרוֹ: 'לֵךְ הָבֵא לִי אֶת בַּעַל-הַחַיִּים הַמְּסֻיָּם הַזֶּה' זֶהוּ הַמּוֹעֵד הָרִאשׁוֹן שֶׁבּוֹ הוּא צוֹבֵר נֶזֶק רַב. כַּאֲשֶׁר בַּעַל-הַחַיִּים מוּבָא בְּקוֹלָר-לְצַוָּארוֹ, חוֹוֶה סֵבֶל וְעֶצֶב, זֶהוּ הַמּוֹעֵד הַשֵּׁנִי שֶׁבּוֹ הוּא צוֹבֵר נֶזֶק רַב. בְּאָמְרוֹ: 'לֵך הָרוֹג אֶת בַּעַל הַחַיִּים הַמְּסֻיָּם הַזֶּה' זֶהוּ הַמּוֹעֵד הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבּוֹ הוּא צוֹבֵר נֶזֶק רַב. כַּאֲשֶׁר בַּעַל-הַחַיִּים נֶהֱרַג, חוֹוֶה סֵבֶל וְעֶצֶב, זֶהוּ הַמּוֹעֵד הָרְבִיעִי שֶׁבּוֹ הוּא צוֹבֵר נֶזֶק רַב. כַּאֲשֶׁר הוּא פּוֹגֵעַ בָּטַּטהָגַטַה אוֹ בְּתַלְמִיד הַטַטהָגַטַה בְּמָה שֶׁאֵינוֹ מֻתָּר14 זֶהוּ הַמּוֹעֵד הַחֲמִישִׁי שֶׁבּוֹ הוּא צוֹבֵר נֶזֶק רַב. הַהוֹרֵג בַּעַל-חַיִּים לְמַעַן הַטַטהָגַטַה אוֹ תַּלְמִיד הַטַטהָגַטַה, גִ'יוַקַה, מְחוֹלֵל נְזָקִים בַּחֲמִשָּׁה מוֹעֲדִים."

כַּאֲשֶׁר נֶאֶמְרוּ הַדְּבָרִים אָמַר גִ'יוַקַה קוֹמָרַבּהָצַּ'ה לַנַּעֲלֶה זֹאת:

"מַפְלִיא, הַנִּכְבָּד! בִּלְתִּי-רָגִיל, הַנִּכְבָּד! אָכֵן אֹכֶל מֻתָּר אוֹכְלִים הַנְּזִירִים, אָכֵן אֹכֶל חַף-מֵעָווֹן אוֹכְלִים הַנְּזִירִים. יוֹצֵא-מִן-הַכְּלָל15, הַנִּכְבָּד!16 יוֹצֵא-מִן-הַכְּלָל, גוֹטַמַה הַיָּקָר! יוֹצֵא-מִן-הַכְּלָל, גוֹטַמַה הַיָּקָר! מַמָּשׁ כְּאִלּוּ גוֹטַמַה הַיָּקָר יִשֵּׁר אֶת הֶהָפוּךְ אוֹ גִּלָּה אֶת הַנִּסְתָּר אוֹ הֶרְאָה אֶת הַדֶּרֶךְ לַשּׁוֹגֶה אוֹ נָשָׂא מְנוֹרַת שֶׁמֶן לַחֲשֵׁכָה: 'בַּעֲלֵי-עֵינַיִם יִרְאוּ מַרְאוֹת.' מַמָּשׁ כָּךְ הִבְהִיר הַמְּכֻבָּד גוֹטַמַה אֶת הַדְהַרְמָה בְּהֶסְבֵּרִים רַבִּים. בָּזֹאת, אֶל הַמְּכֻבָּד גוֹטַמַה, אֶל הַדְהַרְמָה וְאֶל סַנְגְּהַת הַנְּזִירִים אֲנִי הוֹלֵךְ לְמִפְלָט. יִזְכֹּר אוֹתִי הַמְּכֻבָּד גוֹטַמַה כִּמְתַרְגֵּל שֶׁהָלַךְ לְמִפְלָט מִיּוֹם זֶה וָהָלְאָה עַד אַחֲרִית חַיָּיו."


הערות · 16

  1. 1בְּיוֹדְעִין מִבָּשָׂר שֶׁיּוּעַד לוֹ שנשחט במיוחד עבורו, להבדיל מבשר שנשחט למטרה כללית של האכלת אנשים שאינם נזירים ומתוך זה הציעו לו.
  2. 2Abhūtena . באופן שאינו עובדתי.
  3. 3Ṭhāna . מילולית: המקומות.
  4. 4כאשר הנזיר רואה, או שומע או חושד שבעל-החים נהרג כדי לספק לנזיר מזון.
  5. 5כאשר אין ראייה, איש לא אמר ואף לא עלה חשד שבעל-החים נהרג כדי לספק לנזיר מזון, אלא כנראה שמת או נהרג מסיבות אחרות כגון להכין מזון לאנשים שאינם נזירים.
  6. 6גִ'יוַקַה, נָזִיר חַי בְּהִסְתַּמֵּךְ לצורך קבלת ארבעת המצרכים הנחוצים לקיומו: גלימות, מזון, מקום-לינה ותרופות.
  7. 7הוּא חַי בְּמַלְּאוֹ רוּחַ אחת מארבע רוחות השמיים.
  8. 8מַסְכִּים. בַּחֲלוֹף הַלַּיְלָה, בַּבֹּקֶר מילולית: לפני הצהריים.
  9. 9"כָּךְ, בַּהֲבִינוֹ אֶת הַמְּתִיקוּת Assāda. גם: טעם באופן כללי, אך במיוחד לחיוב.
  10. 10נִקְשָׁר וּמֻקְסָם, כְּשֶׁהוּא חַף-מֵעָווֹן Anajjhopanno.
  11. 11Karuṇā.
  12. 12כָּךְ הוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁב. השוו לווריאציה על המשל הזה, בה משתמש הבודהה ב"קוּסִינָרַה" AN03.123.
  13. 13Thānehi. מילולית: "במקומות". בסוטרות משתמשים דרך קבע במונחי מרחב לתיאור זמן.
  14. 14כלומר מגיש להם בשר בעל-חיים שנשחט כדי להאכילם.
  15. 15מילולית המילה Abhikkanta פירושה "יוצא קדימה, בולט".
  16. 16כל הפיסקה מנקודה זו ועד לסוף נראית כלא-שייכת לסוטרה זו משלושה טעמים: א) גִ’יוַקַה היה תלמיד ותיק של הבודהה ורופאו האישי ולא סביר שרק בהזדמנות זו הוא הולך אל הבודהה למפלט . ב) הוא קורא כאן לבודהה בשמו "גוטמה" ומשתמש כאן במילות נימוס "נמוכות" מדי ביחס לנימוס המופלג בו הוא נוהג בבודהה בסוטרה עד כה. ג) בכל מקום בסוטרות הדגשה מובעת בחזרה על אותו ביטוי פעמיים, ובנקודה זו נמצאות הפעמיים האלה מיד אחר ביטוי כמעט זהה. לכן נראה לי שהסיום מנקודה זו אינו אלא נוסחה שהועתקה מסוטרות אחרות, והשווה "סִיוַקַה" SN36.21 שם מדובר בנזיר נודד שהמשלב הלשוני מתאים להכרותו השטחית עם הבודהה.

לכל הסוטרות