בְּהַדִּיַה הַגַּמָּד

SN 21.06 – Lakuṇḍakabhaddiya Sutta –בְּהַדִּיַה הַגַּמָּד

1לְיַד סָוַטְּהִי.

אָז הָלַךְ הַנִּכְבָּד בְּהַדִּיַה הַגַּמָּד לְעֵבֶר הַנַּעֲלֶה.

רָאָה הַנַּעֲלֶה אֶת הַנִּכְבָּד בְּהַדִּיַה הַגַּמָּד בְּבוֹאוֹ מִמֶּרְחָק. בִּרְאוֹתוֹ קָרָא לִנְזִירִים: "הַאִם רוֹאִים אַתֶּם, נְזִירִים, אֶת הַנָּזִיר הַבָּא – הַמְּכֹעָר, רַע-הַמַּרְאֶה, הַגּוּץ, הַמְּבֻזֶּה בֵּין הַנְּזִירִים2?"

"כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד."

"הַנָּזִיר הַזֶּה, נְזִירִים, רַב-כֹּחַ רוּחָנִי, רַב גְּדֻלָּה, וְאֵין זֶה קַל לִמְצֹא הֶשֵּׂג שֶׁנָּזִיר זֶה לֹא הִשִּׂיג כְּבָר בֶּעָבָר. וְאוֹתָהּ תַּכְלִית שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה שֶׁל חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כַּיָּאוּת עוֹזְבִים לְמַעֲנָהּ בְּנֵי-מִשְׁפָּחָה אֶת בֵּיתָם לְחַיֵּי חַסְרֵי-הַבַּיִת, בְּיוֹדְעוֹ יְשִׁירוֹת וּבְהִוָּכְחוֹ בְּעַצְמוֹ הוּא נִכְנַס וְשׁוֹהֶה בָּהּ."

כָּךְ אָמַר הַנַּעֲלֶה. בְּאֱמוֹר זֹאת הַהוֹלֵךְ לְמֵישָרִים, הַמּוֹרֶה, לִמֵּד עוֹד:

"אֲוָזִים, אֲנָפוֹת, טַוָּסִים,

פִּילִים וְאַיָּלִים נְקֻדִּים;

הַכֹּל יְרֵאִים מִן הָאַרְיֵה

אֵין הַמַּשְׁוֶה גּוּפוֹ אֵלָיו.

מַמָּשׁ כָּךְ בֵּין אֲנָשִׁים

הַקָּטָן בַּעַל הַתְּבוּנָה;

דַּוְקָא הוּא שָׁם הַגָּדוֹל

לֹא הַטִּפֵּשׁ בַּעַל הַגּוּף."