עוֹד עִם בְּהַדִּיַה הַגַּמָּד

Ud 7.5 – Aparalakuṇḍakabhaddiya Sutta –עוֹד עִם בְּהַדִּיַה הַגַּמָּד

1כָּךְ שָׁמַעְתִּי:

פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה לְיַד סָוַטְּהִי, בְּמִנְזָר אָנָטָהפִּינְדִיקָה שֶׁבְּמַטַּע גֶ'טָה. וּבְאוֹתוֹ זְמַן הָלַךְ הַנִּכְבָּד בְּהַדִּיַה הַגַּמָּד לְעֵבֶר הַנַּעֲלֶה, קָרוֹב מֵאֲחוֹרֵי נְזִירִים רַבִּים.

רָאָה הַנַּעֲלֶה אֶת הַנִּכְבָּד בְּהַדִּיַה הַגַּמָּד בְּבוֹאוֹ מִמֶּרְחָק קָרוֹב מֵאֲחוֹרֵי נְזִירִים רַבִּים, מְכֹעָר, רַע-מַרְאֶה, גּוּץ, הַמְּבֻזֶּה בֵּין הַנְּזִירִים2. בִּרְאוֹתוֹ קָרָא לִנְזִירִים: "הַאִם רוֹאִים אַתֶּם, נְזִירִים, אֶת הַנָּזִיר הַבָּא מִמֶּרְחָק קָרוֹב מֵאֲחוֹרֵי נְזִירִים רַבִּים – הַמְּכֹעָר, רַע-הַמַּרְאֶה, הַגּוּץ, הַמְּבֻזֶּה בֵּין הַנְּזִירִים?"

"כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד."

"הַנָּזִיר הַזֶּה, נְזִירִים, רַב-כֹּחַ רוּחָנִי, רַב גְּדֻלָּה, וְאֵין זֶה קַל לִמְצֹא הֶשֵּׂג שֶׁנָּזִיר זֶה לֹא הִשִּׂיג כְּבָר בֶּעָבָר. וְאוֹתָהּ תַּכְלִית שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה שֶׁל חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כַּיָּאוּת עוֹזְבִים לְמַעֲנָהּ בְּנֵי-מִשְׁפָּחָה אֶת בֵּיתָם לְחַיֵּי חַסְרֵי-הַבַּיִת, בְּיוֹדְעוֹ יְשִׁירוֹת וּבְהִוָּכְחוֹ בְּעַצְמוֹ הוּא נִכְנַס וְשׁוֹהֶה בָּהּ."

אָז, בִּרְאוֹת הַנַּעֲלֶה אֶת מַשְׁמָעוּת הַדָּבָר, הָגָה בּוֹ-בַּמָּקוֹם הָגוּת זוֹ:

"בְּתֹאַם חֲלָקֶיהָ, בְּלֹבֶן חֻפָּתָהּ,

נָעָה הַמֶּרְכָּבָה בַּעֲלַת הַחִשּׁוּר הָאֶחָד;

רְאוּ בְּבוֹאָהּ חָפְשִׁית מִטִּרְדָּה,

זִרְמָהּ נִכְרָת, בִּלְתִּי קְשׁוּרָה."3