סַמְיוּטָה נִיקָאיָה

(2) רִתּוּק הָרְצוּעָה

SN 22.100 · Dutiya Gaddulabaddha Sutta · 798 מילים

הורדת התרגום · Word


SN 22.100 Dutiya Gaddulabaddha Sutta רִתּוּק הָרְצוּעָה (2)

לְיַד סָוַטְּהִי:

"רֵאשִׁית הַהֶמְשֵׁכִיּוּת1, נְזִירִים, אֵינָהּ נִתְפֶּשֶׂת2. הַקָּצֶה הַקָּדוּם שֶׁל יְצוּרֵי חַיִּים הָעוֹבְרִים וּמַמְשִׁיכִים, מֻכְשָׁלִים בְּתַעְתּוּעַ וּכְבוּלִים בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת, אֵינוֹ מֻבְחָן.

[א] "מַמָּשׁ, נְזִירִים, כְּפִי שֶׁכֶּלֶב מְרֻתָּק בִּרְצוּעָה קָרוֹב לְמוֹט אוֹ לְעַמּוּד3. אִם הוּא הוֹלֵךְ, הוֹלֵךְ קָרוֹב לַמּוֹט אוֹ לָעַמּוּד; גַּם אִם עוֹמֵד, הוּא עוֹמֵד קָרוֹב לַמּוֹט אוֹ לָעַמּוּד; גַּם אִם יוֹשֵׁב, הוּא יוֹשֵׁב קָרוֹב לַמּוֹט אוֹ לָעַמּוּד; גַּם אִם שׁוֹכֵב, הוּא שׁוֹכֵב קָרוֹב לַמּוֹט אוֹ לָעַמּוּד. מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים, אִישׁ-הֶהָמוֹן שֶׁלֹּא לֻמַּד מַחֲשִׁיב אֶת הַגּוּף כָּךְ: 'זֶה שֶׁלִּי, זֶהוּ אֲנִי, זֶהוּ עַצְמִי', מַחֲשִׁיב אֶת הַתְּחוּשָׁה כָּךְ: 'זֶה שֶׁלִּי, זֶהוּ אֲנִי, זֶהוּ עַצְמִי', מַחֲשִׁיב אֶת הַתְּפִיסָה כָּךְ: 'זֶה שֶׁלִּי, זֶהוּ אֲנִי, זֶהוּ עַצְמִי', מַחֲשִׁיב אֶת הַמֻּשָּׂגִים כָּךְ: 'זֶה שֶׁלִּי, זֶהוּ אֲנִי, זֶהוּ עַצְמִי', מַחֲשִׁיב אֶת הַתּוֹדָעָה כָּךְ: 'זֶה שֶׁלִּי, זֶהוּ אֲנִי, זֶהוּ עַצְמִי'. אִם הוּא הוֹלֵךְ, הוֹלֵךְ קָרוֹב לַחֲמֵשֶׁת מִקְבְּצֵי הַהֵאָחֲזוּת הָאֵלֶּה; גַּם אִם עוֹמֵד, הוּא עוֹמֵד קָרוֹב לַחֲמֵשֶׁת מִקְבְּצֵי הַהֵאָחֲזוּת הָאֵלֶּה; גַּם אִם יוֹשֵׁב, הוּא יוֹשֵׁב קָרוֹב לַחֲמֵשֶׁת מִקְבְּצֵי הַהֵאָחֲזוּת הָאֵלֶּה; גַּם אִם שׁוֹכֵב, הוּא שׁוֹכֵב קָרוֹב לַחֲמֵשֶׁת מִקְבְּצֵי הַהֵאָחֲזוּת הָאֵלֶּה.

"לָכֵן, נְזִירִים, עֲלֵיכֶם לְהִתְבּוֹנֵן בְּהַתְמָדָה בְּתוֹדַעְתְּכֶם: 'זֶה זְמַן רַב זֻהֲמָה תּוֹדָעָה זוֹ בְּתַאֲוָה, בִּסְלִידָה וּבְאַשְׁלָיָה'. בְּזִהוּמֵי הַתּוֹדָעָה, נְזִירִים, מִזְדַּהֲמִים יְצוּרֵי-חַיִּים, בְּטָהֳרַת הַתּוֹדָעָה נִטְהָרִים יְצוּרֵי-חַיִּים.

[ב] "הַאִם רְאִיתֶם, נְזִירִים, תְּמוּנָה4-נָעָה5?"

"כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד."

"תְּמוּנָה-נָעָה מְגֻוֶּנֶת זוֹ, נְזִירִים, נוֹצְרָה בַּתּוֹדָעָה. הַתּוֹדָעָה, נְזִירִים, מְגֻוֶּנֶת אַף יוֹתֵר מִן הַתְּמוּנָה-הַנָּעָה.

"לָכֵן, נְזִירִים, עֲלֵיכֶם לְהִתְבּוֹנֵן בְּהַתְמָדָה בְּתוֹדַעְתְּכֶם: 'זֶה זְמַן רַב זֻהֲמָה תּוֹדָעָה זוֹ בְּתַאֲוָה, בִּסְלִידָה וּבְאַשְׁלָיָה'. בְּזִהוּמֵי הַתּוֹדָעָה, נְזִירִים, מִזְדַּהֲמִים יְצוּרֵי-חַיִּים, בְּטָהֳרַת הַתּוֹדָעָה נִטְהָרִים יְצוּרֵי-חַיִּים.

[ג] "אֵינֶנִּי רוֹאֶה, נְזִירִים, אַף חֲטִיבָה אַחַת שֶׁל יְצוּרֵי-חַיִּים כֹּה מְגֻוֶּנֶת, כְּלוֹמַר: כְּמַמְלֶכֶת הַחַיּוֹת. אַךְ גַּם מַמְלֶכֶת חַיּוֹת מְגֻוֶּנֶת זוֹ, נְזִירִים, נוֹצְרָה בַּתּוֹדָעָה6. הַתּוֹדָעָה, נְזִירִים, מְגֻוֶּנֶת אַף יוֹתֵר מִמַּמְלֶכֶת הַחַיּוֹת.

"לָכֵן, נְזִירִים, עֲלֵיכֶם לְהִתְבּוֹנֵן בְּהַתְמָדָה בְּתוֹדַעְתְּכֶם: 'זֶה זְמַן רַב זֻהֲמָה תּוֹדָעָה זוֹ בְּתַאֲוָה, בִּסְלִידָה וּבְאַשְׁלָיָה'. בְּזִהוּמֵי הַתּוֹדָעָה, נְזִירִים, מִזְדַּהֲמִים יְצוּרֵי-חַיִּים, בְּטָהֳרַת הַתּוֹדָעָה נִטְהָרִים יְצוּרֵי-חַיִּים.

[ד] "מַמָּשׁ, נְזִירִים, כְּאִלּוּ צַבָּע בַּדִּים אוֹ צַיָּר, הָיָה יוֹצֵר7 בְּלַכָּה אוֹ בְּצֶבַע כֻּרְכּוּם אוֹ בְּצֶבַע כָּחֹל אוֹ בְּצֶבַע אֲדַמְדַּם, עַל גַּבֵּי לוּחַ מֻחְלָק אוֹ קִיר אוֹ יְרִיעַת-בַּד, דְּמוּת אִשָּׁה אוֹ דְּמוּת אִישׁ עַל כָּל אֶבְרֵיהֶם. מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים, אִישׁ-הֶהָמוֹן שֶׁלֹּא לֻמַּד, בְּיוֹצְרוֹ – יוֹצֵר רַק גּוּף, בְּיוֹצְרוֹ – יוֹצֵר רַק תְּחוּשָׁה, בְּיוֹצְרוֹ – יוֹצֵר רַק תְּפִיסָה, בְּיוֹצְרוֹ – יוֹצֵר רַק מֻשָּׂגִים, בְּיוֹצְרוֹ – יוֹצֵר רַק תּוֹדָעָה8.

9"מָה דַּעְתְּכֶם, נְזִירִים: הַגּוּף קָבוּעַ אוֹ אֵינוֹ-קָבוּעַ?"

"אֵינוֹ קָבוּעַ, הַנִּכְבָּד".

"מָה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, סֵבֶל הוּא אוֹ אֹשֶׁר?"

"סֵבֶל, הַנִּכְבָּד."

"מָה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, הוּא סֵבֶל וְטִבְעוֹ קִלְקוּל, הַאִם רָאוּי לַחֲשֹׁב עָלָיו כָּךְ: 'זֶה שֶׁלִּי, זֶהוּ אֲנִי, זֶהוּ עַצְמִי'?"

"אָכֵן לֹא, הַנִּכְבָּד."

"מָה דַּעְתְּכֶם, נְזִירִים: הַתְּחוּשָׁה קְבוּעָה אוֹ אֵינָהּ-קְבוּעָה?"

"אֵינָהּ קְבוּעָה, הַנִּכְבָּד".

"מָה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, סֵבֶל הוּא אוֹ אֹשֶׁר?"

"סֵבֶל, הַנִּכְבָּד."

"מָה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, הוּא סֵבֶל וְטִבְעוֹ קִלְקוּל, הַאִם רָאוּי לַחֲשֹׁב עָלָיו כָּךְ: 'זֶה שֶׁלִּי, זֶהוּ אֲנִי, זֶהוּ עַצְמִי'?"

"אָכֵן לֹא, הַנִּכְבָּד."

"מָה דַּעְתְּכֶם, נְזִירִים: הַתְּפִיסָה קְבוּעָה אוֹ אֵינָהּ-קְבוּעָה?"

"אֵינָהּ קְבוּעָה, הַנִּכְבָּד".

"מָה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, סֵבֶל הוּא אוֹ אֹשֶׁר?"

"סֵבֶל, הַנִּכְבָּד."

"מָה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, הוּא סֵבֶל וְטִבְעוֹ קִלְקוּל, הַאִם רָאוּי לַחֲשֹׁב עָלָיו כָּךְ: 'זֶה שֶׁלִּי, זֶהוּ אֲנִי, זֶהוּ עַצְמִי'?"

"אָכֵן לֹא, הַנִּכְבָּד."

"מָה דַּעְתְּכֶם, נְזִירִים: הַמֻּשָּׂגִים קְבוּעִים אוֹ אֵינָם-קְבוּעִים?"

"אֵינָם קְבוּעִים, הַנִּכְבָּד".

"מָה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, סֵבֶל הוּא אוֹ אֹשֶׁר?"

"סֵבֶל, הַנִּכְבָּד."

"מָה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, הוּא סֵבֶל וְטִבְעוֹ קִלְקוּל, הַאִם רָאוּי לַחֲשֹׁב עָלָיו כָּךְ: 'זֶה שֶׁלִּי, זֶהוּ אֲנִי, זֶהוּ עַצְמִי'?"

"אָכֵן לֹא, הַנִּכְבָּד."

"מָה דַּעְתְּכֶם, נְזִירִים: הַתּוֹדָעָה קְבוּעָה אוֹ אֵינָהּ-קְבוּעָה?"

"אֵינָהּ קְבוּעָה, הַנִּכְבָּד".

"מָה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, סֵבֶל הוּא אוֹ אֹשֶׁר?"

"סֵבֶל, הַנִּכְבָּד."

"מָה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, הוּא סֵבֶל וְטִבְעוֹ קִלְקוּל, הַאִם רָאוּי לַחֲשֹׁב עָלָיו כָּךְ: 'זֶה שֶׁלִּי, זֶהוּ אֲנִי, זֶהוּ עַצְמִי'?"

"אָכֵן לֹא, הַנִּכְבָּד."

"עַל-כֵּן, נְזִירִים, כָּל מָה שֶׁהוּא גּוּף, בֶּעָבָר, בֶּעָתִיד, בַּהוֹוֶה; פְּנִימִי אוֹ חִיצוֹנִי; גַּס אוֹ עָדִין; נָחוּת אוֹ מְצֻיָּן; בֵּין אִם רָחוֹק אוֹ קָרוֹב, יֵשׁ לִרְאוֹתוֹ בִּתְבוּנָה נְכוֹנָה לַאֲשׁוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּךְ: 'זֶה אֵינוֹ שֶׁלִּי, זֶה אֵינֶנּוּ אֲנִי, זֶה אֵינֶנּוּ עַצְמִי'. כָּל מָה שֶׁהִיא תְּחוּשָׁה בֶּעָבָר, בֶּעָתִיד, בַּהוֹוֶה; פְּנִימִית אוֹ חִיצוֹנִית; גַּסָּה אוֹ עֲדִינָה; נְחוּתָה אוֹ מְצֻיֶּנֶת; בֵּין אִם רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה, יֵשׁ לִרְאוֹתָהּ בִּתְבוּנָה נְכוֹנָה לַאֲשׁוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּךְ: 'זוֹ אֵינָהּ שֶׁלִּי, זוֹ אֵינֶנָּה אֲנִי, זוֹ אֵינֶנָּה עַצְמִי'. כָּל מָה שֶׁהִיא תְּפִיסָה, בֶּעָבָר, בֶּעָתִיד, בַּהוֹוֶה; פְּנִימִית אוֹ חִיצוֹנִית; גַּסָּה אוֹ עֲדִינָה; נְחוּתָה אוֹ מְצֻיֶּנֶת; בֵּין אִם רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה, יֵשׁ לִרְאוֹתָהּ בִּתְבוּנָה נְכוֹנָה לַאֲשׁוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּךְ: 'זוֹ אֵינָהּ שֶׁלִּי, זוֹ אֵינֶנָּה אֲנִי, זוֹ אֵינֶנָּה עַצְמִי'. כָּל מָה שֶׁהוּא מֻשָּׂג, בֶּעָבָר, בֶּעָתִיד, בַּהוֹוֶה; פְּנִימִי אוֹ חִיצוֹנִי; גַּס אוֹ עָדִין; נָחוּת אוֹ מְצֻיָּן; בֵּין אִם רָחוֹק אוֹ קָרוֹב, יֵשׁ לִרְאוֹתוֹ בִּתְבוּנָה נְכוֹנָה לַאֲשׁוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּךְ: 'זֶה אֵינוֹ שֶׁלִּי, זֶה אֵינֶנּוּ אֲנִי, זֶה אֵינֶנּוּ עַצְמִי'. כָּל מָה שֶׁהִיא תּוֹדָעָה, בֶּעָבָר, בֶּעָתִיד, בַּהוֹוֶה; פְּנִימִית אוֹ חִיצוֹנִית; גַּסָּה אוֹ עֲדִינָה; נְחוּתָה אוֹ מְצֻיֶּנֶת; בֵּין אִם רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה, יֵשׁ לִרְאוֹתָהּ בִּתְבוּנָה נְכוֹנָה לַאֲשׁוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּךְ: 'זוֹ אֵינָהּ שֶׁלִּי, זוֹ אֵינֶנָּה אֲנִי, זוֹ אֵינֶנָּה עַצְמִי'.

"בִּרְאוֹתוֹ זֹאת, נְזִירִים, תַּלְמִיד-הַנַּעֲלִים, הַמְּלֻמָּד, אָדִישׁ לַגּוּף, אָדִישׁ לַתְּחוּשָׁה, אָדִישׁ לַתְּפִיסָה, אָדִישׁ לַמֻּשָּׂגִים, אָדִישׁ לַתּוֹדָעָה. בַּאֲדִישׁוּת תַּאֲוָתוֹ שׁוֹקֶטֶת. בְּהַשְׁקָטַת הַתַּאֲוָה תּוֹדַעֲתוֹ מִשְׁתַּחְרֶרֶת כָּלִיל. בַּשִּׁחְרוּר קַיֶּמֶת הַתּוֹבָנָה: 'זֶה הִשְׁתַּחְרֵר'. הוּא יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר: 'הַהִוָּלְדוּת נֶהֶרְסָה, חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה נֶחֱווּ, מָה שֶׁהָיָה לַעֲשׂוֹת נַעֲשָׂה, אֵין עוֹד מֵעֵבֶר לְחַיִּים אֵלּוּ'."


הערות · 9

  1. 1ה"המשכיות" היא סמסארה (Saṁsāra) , המשכיות הלידה-מחדש. המשכיות זו היתה מושג מקובל במחשבה ההודית לפני הבודהה, אך היו שראו אותה כזו שיש לה התחלה וסוף, או התחלה ללא סוף, ואילו הבודהה אומר שאי אפשר לראות את התחלת הסמסארה ולא את סופה, אך יש נקודת יציאה ממנה – נירוואנה.
  2. 2המילה הפותחת את דברי הבודהה כאן (Anamataggoyaṁ) מופיעה רק במשפט זה, ותורגמה על פי ההקשר. טהניסארו בהיקהו תרגם "from an inconceivable beginning" ובהיקהו בודהי תרגם is without discoverable beginning"". להבנתי הבודהה אומר שראשית הסמסארה (והחיים בכלל) היא מסוג הדברים שאינם ניתנים לידיעה, כמגבלה מהותית של היצורים החיים.
  3. 3ראו משל אחר על כלב המרותק למוט ב"חָמֵשׁ וְשָׁלוֹשׁ" MN102.
  4. 4הבודהה משתמש כאן במילה Citta במובן "תמונה" וזאת כדי ליצור במשפט הבא משחק מילים מורכב משלוש משמעויות של המילה, כולל Citta במובן "תודעה", השגור הרבה יותר בסוטרות ו- Citta במובן "מגוון" .
  5. 5ה"תמונה הנעה" כאן היא כנראה סוג של אומנות בידור, מחזה של שקפים צבעוניים או צלליות של דמויות נעות, שכמותם קיימים עד היום בדרום אסיה.
  6. 6המגוון הגדול של החיות נובע ממגוון הקארמה שהביאה ללידתם, ומגוון הקארמה נובע ממגוון התודעה שיצרה קארמה.
  7. 7במקור abhinimmineyya. "היה גורם להופעת – ". המילה מציינת גרימת הופעה פלאית, ובהשאלה גם מעשה יצירה ויזואלי.
  8. 8כלומר הוא מייצר את חמשת המקבצים, שהם הקארמה הממשיכה את התהוותו מרגע לרגע ומלידה ללידה.
  9. 9מכאן ואילך חוזר הבודהה על שיעורו הקבוע, וראו "סִימָנֵי הָאֵין-אֲנִי" SN22.59.

לכל הסוטרות