סַמְיוּטָה נִיקָאיָה

סִימָנֵי הָאֵין-אֲנִי

SN 22.59 · Anattalakkhaṇa Sutta · 726 מילים

הורדת התרגום · Word


SN 22.59Anattalakkhaṇa Sutta סִימָנֵי הָאֵין-אֲנִי

כָּךְ שָׁמַעְתִּי:

פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה לְיַד בַּרַנַסִי, בְּחֻרְשַׁת הַצְּבָאִים שֶׁבְּאִיסִיפַּטַנַה. שָׁם קָרָא הַנַּעֲלֶה לִנְזִירֵי קְבוּצַת-הַחֲמִשָּׁה1: "נְזִירִים!"

"אָדוֹן נִכְבָּד!" עָנוּ הַנְּזִירִים לַנַּעֲלֶה בְּהַסְכָּמָה. הַנַּעֲלֶה אָמַר זֹאת:

"הַגּוּף, נְזִירִים, אֵינוֹ אֲנִי. לוּ, נְזִירִים, הָיָה הַגּוּף אֲנִי, לֹא הָיָה מוֹבִיל לְפֶגַע וְנִתָּן הָיָה לְקַבֵּל בְּיַחַס לַגּוּף: 'כָּךְ יִהְיֶה גּוּפִי, כָּךְ לֹא יִהְיֶה גּוּפִי2.' וּמִפְּנֵי, נְזִירִים, שֶׁהַגּוּף אֵינוֹ אֲנִי, לָכֵן הוּא מוֹבִיל לְפֶגַע וְלֹא נִתָּן לְקַבֵּל בְּיַחַס לַגּוּף: 'כָּךְ יִהְיֶה גּוּפִי, כָּךְ לֹא יִהְיֶה גּוּפִי'.

"הַתְּחוּשָׁה, נְזִירִים, אֵינָהּ אֲנִי. לוּ, נְזִירִים, הָיְתָה הַתְּחוּשָׁה אֲנִי, לֹא הָיְתָה מוֹבִילָה לְפֶגַע וְנִתָּן הָיָה לְקַבֵּל בְּיַחַס לַתְּחוּשָׁה: 'כָּךְ תִּהְיֶה תְּחוּשָׁתִי, כָּךְ לֹא תִּהְיֶה תְּחוּשָׁתִי'. וּמִפְּנֵי, נְזִירִים, שֶׁהַתְּחוּשָׁה אֵינָהּ אֲנִי, לָכֵן הִיא מוֹבִילָה לְפֶגַע וְלֹא נִתָּן לְקַבֵּל בְּיַחַס לַתְּחוּשָׁה: 'כָּךְ תִּהְיֶה תְּחוּשָׁתִי, כָּךְ לֹא תִּהְיֶה תְּחוּשָׁתִי '.

"הַתְּפִיסָה, נְזִירִים, אֵינָהּ אֲנִי. לוּ, נְזִירִים, הָיְתָה הַתְּפִיסָה אֲנִי, לֹא הָיְתָה מוֹבִילָה לְפֶגַע וְנִתָּן הָיָה לְקַבֵּל בְּיַחַס לַתְּפִיסָה: 'כָּךְ תִּהְיֶה תְּפִיסָתִי, כָּךְ לֹא תִּהְיֶה תְּפִיסָתִי'. וּמִפְּנֵי, נְזִירִים, שֶׁהַתְּפִיסָה אֵינָהּ אֲנִי, לָכֵן הִיא מוֹבִילָה לְפֶגַע וְלֹא נִתָּן לְקַבֵּל בְּיַחַס לַתְּפִיסָה: 'כָּךְ תִּהְיֶה תְּפִיסָתִי, כָּךְ לֹא תִּהְיֶה תְּפִיסָתִי '.

"הַמֻּשָּׂגִים, נְזִירִים, אֵינָם אֲנִי. לוּ, נְזִירִים, הָיוּ הַמֻּשָּׂגִים אֲנִי, לֹא הָיוּ מוֹבִילִים לְפֶגַע וְנִתָּן הָיָה לְקַבֵּל בְּיַחַס לַמֻּשָּׂגִים: 'כָּךְ יִהְיוּ מֻשָּׂגַי, כָּךְ לֹא יִהְיוּ מֻשָּׂגַי'. וּמִפְּנֵי, נְזִירִים, שֶׁהַמֻּשָּׂגִים אֵינָם אֲנִי, לָכֵן הֵם מוֹבִילִים לְפֶגַע וְלֹא נִתָּן לְקַבֵּל בְּיַחַס לַמֻּשָּׂגִים: 'כָּךְ יִהְיוּ מֻשָּׂגַי, כָּךְ לֹא יִהְיוּ מֻשָּׂגַי'.

"הַתּוֹדָעָה, נְזִירִים, אֵינָהּ אֲנִי. לוּ, נְזִירִים, הָיְתָה הַתּוֹדָעָה אֲנִי, לֹא הָיְתָה מוֹבִילָה לְפֶגַע וְנִתָּן הָיָה לְקַבֵּל בְּיַחַס לַתּוֹדָעָה: 'כָּךְ תִּהְיֶה תּוֹדָעָתִי, כָּךְ לֹא תִּהְיֶה תּוֹדָעָתִי'. וּמִפְּנֵי, נְזִירִים, שֶׁהַתּוֹדָעָה אֵינָהּ אֲנִי, לָכֵן הִיא מוֹבִילָה לְפֶגַע וְלֹא נִתָּן לְקַבֵּל בְּיַחַס לַתּוֹדָעָה: 'כָּךְ תִּהְיֶה תּוֹדָעָתִי, כָּךְ לֹא תִּהְיֶה תּוֹדָעָתִי'.

"מָה דַּעְתְּכֶם, נְזִירִים: הַגּוּף קָבוּעַ אוֹ אֵינוֹ-קָבוּעַ?"

"אֵינוֹ קָבוּעַ, הַנִּכְבָּד".

"מָה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, סֵבֶל הוּא אוֹ אֹשֶׁר?"

"סֵבֶל, הַנִּכְבָּד."

"מָה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, הוּא סֵבֶל וְטִבְעוֹ קִלְקוּל, הַאִם רָאוּי לַחֲשֹׁב עָלָיו כָּךְ: 'זֶה שֶׁלִּי, זֶהוּ אֲנִי, זֶהוּ עַצְמִי'?"

"אָכֵן לֹא, הַנִּכְבָּד."

"מָה דַּעְתְּכֶם, נְזִירִים: הַתְּחוּשָׁה קְבוּעָה אוֹ אֵינָהּ-קְבוּעָה?"

"אֵינָהּ קְבוּעָה, הַנִּכְבָּד".

"מָה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, סֵבֶל הוּא אוֹ אֹשֶׁר?"

"סֵבֶל, הַנִּכְבָּד."

"מָה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, הוּא סֵבֶל וְטִבְעוֹ קִלְקוּל, הַאִם רָאוּי לַחֲשֹׁב עָלָיו כָּךְ: 'זֶה שֶׁלִּי, זֶהוּ אֲנִי, זֶהוּ עַצְמִי'?"

"אָכֵן לֹא, הַנִּכְבָּד."

"מָה דַּעְתְּכֶם, נְזִירִים: הַתְּפִיסָה קְבוּעָה אוֹ אֵינָהּ-קְבוּעָה?"

"אֵינָהּ קְבוּעָה, הַנִּכְבָּד".

"מָה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, סֵבֶל הוּא אוֹ אֹשֶׁר?"

"סֵבֶל, הַנִּכְבָּד."

"מָה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, הוּא סֵבֶל וְטִבְעוֹ קִלְקוּל, הַאִם רָאוּי לַחֲשֹׁב עָלָיו כָּךְ: 'זֶה שֶׁלִּי, זֶהוּ אֲנִי, זֶהוּ עַצְמִי'?"

"אָכֵן לֹא, הַנִּכְבָּד."

"מָה דַּעְתְּכֶם, נְזִירִים: הַמֻּשָּׂגִים קְבוּעִים אוֹ אֵינָם-קְבוּעִים?"

"אֵינָם קְבוּעִים, הַנִּכְבָּד".

"מָה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, סֵבֶל הוּא אוֹ אֹשֶׁר?"

"סֵבֶל, הַנִּכְבָּד."

"מָה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, הוּא סֵבֶל וְטִבְעוֹ קִלְקוּל, הַאִם רָאוּי לַחֲשֹׁב עָלָיו כָּךְ: 'זֶה שֶׁלִּי, זֶהוּ אֲנִי, זֶהוּ עַצְמִי'?"

"אָכֵן לֹא, הַנִּכְבָּד."

"מָה דַּעְתְּכֶם, נְזִירִים: הַתּוֹדָעָה קְבוּעָה אוֹ אֵינָהּ-קְבוּעָה?"

"אֵינָהּ קְבוּעָה, הַנִּכְבָּד".

"מָה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, סֵבֶל הוּא אוֹ אֹשֶׁר?"

"סֵבֶל, הַנִּכְבָּד."

"מָה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, הוּא סֵבֶל וְטִבְעוֹ קִלְקוּל, הַאִם רָאוּי לַחֲשֹׁב עָלָיו כָּךְ: 'זֶה שֶׁלִּי, זֶהוּ אֲנִי, זֶהוּ עַצְמִי'?"

"אָכֵן לֹא, הַנִּכְבָּד."

"עַל-כֵּן, נְזִירִים, כָּל מָה שֶׁהוּא גּוּף, בֶּעָבָר, בֶּעָתִיד, בַּהוֹוֶה; פְּנִימִי אוֹ חִיצוֹנִי; גַּס אוֹ עָדִין; נָחוּת אוֹ מְצֻיָּן; בֵּין אִם רָחוֹק אוֹ קָרוֹב, יֵשׁ לִרְאוֹתוֹ בִּתְבוּנָה נְכוֹנָה3 לַאֲשׁוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּךְ: 'זֶה אֵינוֹ שֶׁלִּי, זֶה אֵינֶנּוּ אֲנִי, זֶה אֵינֶנּוּ עַצְמִי'. כָּל מָה שֶׁהִיא תְּחוּשָׁה בֶּעָבָר, בֶּעָתִיד, בַּהוֹוֶה; פְּנִימִית אוֹ חִיצוֹנִית; גַּסָּה אוֹ עֲדִינָה; נְחוּתָה אוֹ מְצֻיֶּנֶת; בֵּין אִם רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה, יֵשׁ לִרְאוֹתָהּ בִּתְבוּנָה נְכוֹנָה לַאֲשׁוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּךְ: 'זוֹ אֵינָהּ שֶׁלִּי, זוֹ אֵינֶנָּה אֲנִי, זוֹ אֵינֶנָּה עַצְמִי'. כָּל מָה שֶׁהִיא תְּפִיסָה, בֶּעָבָר, בֶּעָתִיד, בַּהוֹוֶה; פְּנִימִית אוֹ חִיצוֹנִית; גַּסָּה אוֹ עֲדִינָה; נְחוּתָה אוֹ מְצֻיֶּנֶת; בֵּין אִם רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה, יֵשׁ לִרְאוֹתָהּ בִּתְבוּנָה נְכוֹנָה לַאֲשׁוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּךְ: 'זוֹ אֵינָהּ שֶׁלִּי, זוֹ אֵינֶנָּה אֲנִי, זוֹ אֵינֶנָּה עַצְמִי'. כָּל מָה שֶׁהוּא מֻשָּׂג, בֶּעָבָר, בֶּעָתִיד, בַּהוֹוֶה; פְּנִימִי אוֹ חִיצוֹנִי; גַּס אוֹ עָדִין; נָחוּת אוֹ מְצֻיָּן; בֵּין אִם רָחוֹק אוֹ קָרוֹב, יֵשׁ לִרְאוֹתוֹ בִּתְבוּנָה נְכוֹנָה לַאֲשׁוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּךְ: 'זֶה אֵינוֹ שֶׁלִּי, זֶה אֵינֶנּוּ אֲנִי, זֶה אֵינֶנּוּ עַצְמִי'. כָּל מָה שֶׁהִיא תּוֹדָעָה, בֶּעָבָר, בֶּעָתִיד, בַּהוֹוֶה; פְּנִימִית אוֹ חִיצוֹנִית; גַּסָּה אוֹ עֲדִינָה; נְחוּתָה אוֹ מְצֻיֶּנֶת; בֵּין אִם רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה, יֵשׁ לִרְאוֹתָהּ בִּתְבוּנָה נְכוֹנָה לַאֲשׁוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּךְ: 'זוֹ אֵינָהּ שֶׁלִּי, זוֹ אֵינֶנָּה אֲנִי, זוֹ אֵינֶנָּה עַצְמִי'.

"בִּרְאוֹתוֹ זֹאת, נְזִירִים, תַּלְמִיד-הַנַּעֲלִים, הַמְּלֻמָּד, אָדִישׁ4 לַגּוּף, אָדִישׁ לַתְּחוּשָׁה, אָדִישׁ לַתְּפִיסָה, אָדִישׁ לַמֻּשָּׂגִים, אָדִישׁ לַתּוֹדָעָה. בַּאֲדִישׁוּת תַּאֲוָתוֹ שׁוֹקֶטֶת. בְּהַשְׁקָטַת הַתַּאֲוָה תּוֹדַעֲתוֹ מִשְׁתַּחְרֶרֶת כָּלִיל. בַּשִּׁחְרוּר קַיֶּמֶת הַתּוֹבָנָה: 'זֶה הִשְׁתַּחְרֵר'. הוּא יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר: 'הַהִוָּלְדוּת נֶהֶרְסָה, חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה נֶחֱווּ, מָה שֶׁהָיָה לַעֲשׂוֹת נַעֲשָׂה, אֵין עוֹד מֵעֵבֶר לְחַיִּים אֵלּוּ'."

כָּךְ אָמַר הַנַּעֲלֶה. בְּהִתְרוֹמְמוּת-הָרוּחַ הִתְעַנְּגוּ הַנְּזִירִים בְּדִבְרֵי הַנַּעֲלֶה. וּבְעֵת שֶׁהַהֶסְבֵּרִים הַלָּלוּ נֶאֶמְרוּ, תּוֹדְעוֹתֵיהֶם שֶׁל נְזִירֵי קְבוּצַת-הַחֲמִשָּׁה הִשְׁתַּחְרְרוּ מִן הַמַּתְסִיסִים בְּאֶמְצָעוּת אִי-הֵאָחֲזוּת.


הערות · 4

  1. 1קבוצת חמשת הנזירים שליוו את הבודהה כשחיפש דרך משלו להארה, ופרשו ממנו כשהפסיק את דרך הסגפנות והם חשבו שהוא חוזר לחיי נסיך. ראו: "הַחִפּוּשׂ הַנַּעֲלֶה" MN026. הסוטרה כאן נחשבת לשנייה שנאמרה על ידי הבודהה, אחרי "הֲנָעַת גַּלְגַּל הַדְהַרְמָה" SN56.11 שנאמרה לאותם נזירים.
  2. 2לו היה הגוף מנהל את עצמו עצמאית ובלעדית, לא היה מאפשר לעצמו לחלות או להיות פגוע והיה משתנה כרצונו. וכך גם בארבעת המקבצים האחרים, שלא ניתן למצוא בהם אחד או חלק ממנו המנהל את עצמו עצמאית ובלעדית.
  3. 3Sammappaññāya. תבונה נכונה היא תבונה בשיתוף כל חלקי הדרך כפולת השמונה.
  4. 4Nibbindati – מילולית: כבוי. גם: עייף.

לכל הסוטרות