בַּת

SN 3.16 – Mallikā Sutta בַּת –

1לְיַד סָוַטְּהִי.

אָז הָלַךְ הַמֶּלֶךְ פַּסֶנַדִי מִקוֹסַלַה לְעֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. אָז הָלַךְ אָדָם כָּלְשֶׁהוּ אֶל עֵבֶר הַמֶּלֶךְ פַּסֶנַדִי מִקוֹסַלַה. בְּבוֹאוֹ הוֹדִיעַ בְּאָזְנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ פַּסֶנַדִי מִקוֹסַלַה: "הַמַּלְכָּה מַלִּיקָה, מֶלֶךְ שְׁמֵימִי, יָלְדָה בַּת." כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, נָפְלָה רוּחוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ פַּסֶנַדִי מִקוֹסַלַה.2

אָז, בִּרְאוֹת הַנַּעֲלֶה אֶת הַמֶּלֶךְ פַּסֶנַדִי מִקוֹסַלַה נוֹפֵל בְּרוּחוֹ, בּוֹ-בַּמָּקוֹם נָשָׂא דִּבְרֵי שִׁיר אֵלּוּ:

"גַּם אִשָּׁה תִּהְיֶה אֵי-פַּעַם

טוֹבָה מֵאִישׁ, מוֹשֵׁל עֶלְיוֹן;

רַבַּת חָכְמָה וּמוּסָרִית,

מוֹקִירַת חֲמוֹתָהּ וּמְמַלֵּאת חוֹבָתָהּ.

הַבֵּן אֲשֶׁר אוֹתוֹ תֵּלֵד

גִּבּוֹר יִהְיֶה, אֲדוֹן הָאָרֶץ;

בְּנָהּ שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה טוֹבָה

גַּם מַמְלָכָה אוּלַי יַנְחֶה."