SN 3.20 – Dutiyaaputtaka Sutta – חֲשׂוּךְ בָּנִים (2)
אָז, בְּעֶצֶם הַיּוֹם, הָלַךְ הַמֶּלֶךְ פַּסֶנַדִי מִקוֹסַלַה לְעֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ, בְּשִׁבְתּוֹ לְצַד אֶחָד אָמַר הַנַּעֲלֶה לַמֶּלֶךְ פַּסֶנַדִי מִקוֹסַלַה זֹאת: "וּבְכֵן, מֵאַיִן תָּבוֹא, הַמַהָרָגַ'ה, בְּעֶצֶם הַיּוֹם?"
"כָּאן, הַנִּכְבָּד, בְּסָוַטְּהִי, גְּבִיר בַּעַל בַּיִת כַּלָּה זְמַנּוֹ. מִשָּׁם אֲנִי בָּא, בְּקַחְתִּי אֶת רְכוּשׁוֹ שֶׁל חֲשׂוּךְ הַבָּנִים לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ1. הָיוּ שָׁם, הַנִּכְבָּד, עֲשָׂרָה מִילְיוֹן2 מַטְבְּעוֹת זָהָב, וּמָה יֵאָמֵר עַל מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף. אַךְ כָּזוֹ הָיְתָה הֲנָאָתוֹ שֶׁל הַגְּבִיר בַּעַל הַבַּיִת מִמָּזוֹן: אֹרֶז אָדֹם אָכַל, וְדַיְסָה כְּתוֹסֶפֶת. כָּזוֹ הָיְתָה הֲנָאָתוֹ שֶׁל הַגְּבִיר בַּעַל הַבַּיִת מִמַּלְבּוּשׁ: בַּד קַנַּבּוֹס לָבַשׁ, מְחֻבָּר מִשְּׁלוֹשָׁה חֲלָקִים. כָּזוֹ הָיְתָה הֲנָאָתוֹ שֶׁל הַגְּבִיר בַּעַל הַבַּיִת מֵרֶכֶב: בְּמֶרְכָּבָה מְרֻפֶּטֶת נָסַע, הַנּוֹשֵׂאת סוֹכֵךְ-עָלִים.3"
"אָכֵן כָּךְ הַדָּבָר, מַהָרָגַ'ה, אָכֵן כָּךְ הַדָּבָר, מַהָרָגַ'ה! הָיָה בֶּעָבָר, מַהָרָגַ'ה, שֶׁגְּבִיר בַּעַל בַּיִת הִצִּיעַ מְזוֹן תְּרוּמָה לַבּוּדְּהַה-לְעַצְמוֹ טַגַרַסִיקְהִי. בְּאָמְרוֹ: 'תְּנוּ לַפָּרוּשׁ מְזוֹן-תְּרוּמָה' קָם מִמּוֹשָׁבוֹ וְעָזַב אֶת הַמָּקוֹם. אַחֲרֵי הַנְּתִינָה הִתְחָרֵט, בַּמַּחְשָׁבָה: 'טוֹב בְּהַרְבֵּה הָיָה לוּ הָיוּ הָעֲבָדִים אוֹ הַפּוֹעֲלִים אוֹכְלִים אֶת מְזוֹן הַתְּרוּמָה'. הוּא קִפֵּחַ אֶת חַיֵּי בְּנוֹ הַיָּחִיד שֶׁל אָחִיו לְמַעַן רְכוּשׁוֹ.
"בִּגְלַל, מַהָרָגַ'ה, שֶׁהַגְּבִיר בַּעַל הַבַּיִת הִצִּיעַ מְזוֹן תְּרוּמָה לַבּוּדְּהַה-לְעַצְמוֹ טַגַרַסִיקְהִי, כְּתוֹצָאָה שֶׁל קָארְמָה זוֹ, הוֹפִיעַ מֵחָדָשׁ שֶׁבַע פְּעָמִים בִּיעָדִים טוֹבִים, בְּעוֹלָמוֹת שְׁמֵימִיִּים. וּכְתוֹצָאָה שִׁיּוּרִית4 שֶׁל אוֹתָהּ קָארְמָה עַצְמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים כִּהֵן כִּגְבִיר בְּסָוַטְּהִי זוֹ עַצְמָהּ. אַךְ בִּגְלַל, מַהָרָגַ'ה, שֶׁהַגְּבִיר בַּעַל הַבַּיִת הִתְחָרֵט אַחֲרֵי הַנְּתִינָה, בַּמַּחְשָׁבָה: 'טוֹב בְּהַרְבֵּה הָיָה לוּ הָיוּ הָעֲבָדִים אוֹ הַפּוֹעֲלִים אוֹכְלִים אֶת מְזוֹן הַתְּרוּמָה', כְּתוֹצָאָה שֶׁל קָארְמָה זוֹ לֹא נָטְתָה תּוֹדַעְתּוֹ לַהֲנָאָה מִמָּזוֹן מְפֹאָר, לֹא נָטְתָה תּוֹדַעְתּוֹ לַהֲנָאָה מִמַּלְבּוּשׁ מְפֹאָר, לֹא נָטְתָה תּוֹדַעְתּוֹ לַהֲנָאָה מֵרֶכֶב מְפֹאָר, לֹא נָטְתָה תּוֹדַעְתּוֹ לַהֲנָאָה מֵחֲמֵשֶׁת חוּטֵי תְּשׁוּקַת הַחוּשִׁים הַמְּפֹאָרִים5. וּבִגְלַל, מַהָרָגַ'ה, שֶׁהַגְּבִיר בַּעַל הַבַּיִת קִפֵּחַ אֶת חַיֵּי בְּנוֹ הַיָּחִיד שֶׁל אָחִיו לְמַעַן רְכוּשׁוֹ, כְּתוֹצָאָה שֶׁל קָארְמָה זוֹ הִתְבַּשֵּׁל בַּתֹּפֶת שָׁנִים רַבּוֹת, מֵאוֹת שָׁנִים רַבּוֹת, אַלְפֵי שָׁנִים רַבּוֹת, מֵאוֹת אַלְפֵי שָׁנִים רַבּוֹת. כְּתוֹצָאָה שִׁיּוּרִית6 שֶׁל אוֹתָהּ קָארְמָה עַצְמָהּ, בַּשְּׁבִיעִית הֻכְנַס עַכְשָׁו רְכוּשׁוֹ שֶׁל חֲשׂוּךְ הַבָּנִים לְאוֹצַר הַמֶּלֶךְ. וּבִגְלַל, מַהָרָגַ'ה, שֶׁזְּכוּתוֹ הַקּוֹדֶמֶת שֶׁל הַגְּבִיר בַּעַל הַבַּיִת אָזְלָה, וּזְכוּת חֲדָשָׁה לֹא נִצְבְּרָה, הַיּוֹם, מַהָרָגַ'ה, הַגְּבִיר בַּעַל הַבַּיִת מִתְבַּשֵּׁל בְּתֹפֶת רוֹרוּבַה הַגְּדוֹלָה7."
"כָּךְ, הַנִּכְבָּד? הַגְּבִיר בַּעַל הַבַּיִת הוֹפִיעַ מֵחָדָשׁ בְּתֹפֶת רוֹרוּבַה הַגְּדוֹלָה?"
"כָּךְ, מַהָרָגַ'ה. הַגְּבִיר בַּעַל הַבַּיִת הוֹפִיעַ מֵחָדָשׁ בְּתֹפֶת רוֹרוּבַה הַגְּדוֹלָה."
כָּךְ אָמַר הַנַּעֲלֶה. בְּאֱמוֹר זֹאת הַהוֹלֵךְ לְמֵישָרִים, הַמּוֹרֶה, לִמֵּד עוֹד:
"תְּבוּאָה, עֹשֶׁר, כֶּסֶף וְזָהָב
אוֹ כָּל מַלְקוֹחַ אֲשֶׁר יִהְיֶה;
עֲבָדִים, פּוֹעֲלִים וּשְׁלִיחִים
וְהַנִּתְמָכִים בְּךָ לְמִחְיָה8;
יֵשׁ לָלֶכֶת מִבְּלִי לְקַחְתָּם
אֶת כֻּלָּם לְהַנִּיחַ בְּטֶרֶם תֵּלֵךְ.
וְאֶת אֵלּוּ שֶׁבְּגוּף נַעֲשׂוּ
אוֹ בְּדִבּוּר, אוֹ בְּמַחֲשָׁבָה;
אֵלּוּ אָכֵן שֶׁלְּךָ הֵם
אֶת אֵלּוּ בְּלֶכְתְּךָ תִּקַּח;
אֵלּוּ יִלָּווּ אֵלֶיךָ
כַּצֵּל לֹא יִפָּרְדוּ.
לָכֵן יֵשׁ לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב
לְקַבְּעוֹ לַחַיִּים הַבָּאִים;
הַזְּכוּיוֹת בָּעוֹלָם הַבָּא
תְּמִיכָה הֵן לַיְּצוּרִים הַחַיִּים."