SN 35.116 – Lokantagamana Sutta – הֲלִיכָה לִקְצֵה הָעוֹלָם
"אֵינֶנִּי אוֹמֵר, נְזִירִים, שֶׁבַּהֲלִיכָה נִתָּן לָדַעַת בְּבֵרוּר, נִתָּן לִרְאוֹת, נִתָּן לְהַגִּיעַ, לִקְצֵה הָעוֹלָם. וְעִם זֹאת אֵינֶנִּי אוֹמֵר, נְזִירִים, שֶׁמִּבְּלִי לְהַגִּיעַ לִקְצֵה הָעוֹלָם נִתָּן לָשִׂים קֵץ לַסֵּבֶל."
כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, קָם הַנַּעֲלֶה מִמּוֹשָׁבוֹ וְנִכְנַס לְמִשְׁכָּנוֹ.
1אָז, זְמַן לֹא רַב אַחַר עֲזִיבַת הַנַּעֲלֶה, חָשְׁבוּ אוֹתָם נְזִירִים כָּךְ: "הָגוּת זוֹ, חֲבֵרִים, שֶׁהָגָה הַנַּעֲלֶה בִּקְצָרָה, שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ קָם מִמּוֹשָׁבוֹ וְנִכְנַס לְמִשְׁכָּנוֹ מִבְּלִי שֶׁפֵּרֵשׁ אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ בְּהַרְחָבָה: 'אֵינֶנִּי אוֹמֵר, נְזִירִים, שֶׁבַּהֲלִיכָה נִתָּן לָדַעַת בְּבֵרוּר, נִתָּן לִרְאוֹת, נִתָּן לְהַגִּיעַ, לִקְצֵה הָעוֹלָם. וְעִם זֹאת אֵינֶנִּי אוֹמֵר, נְזִירִים, שֶׁמִּבְּלִי לְהַגִּיעַ לִקְצֵה הָעוֹלָם נִתָּן לָשִׂים קֵץ לַסֵּבֶל', מִי יְפָרֵשׁ בְּהַרְחָבָה אֶת מַשְׁמָעוּת הֶהָגוּת שֶׁהָגָה הַנַּעֲלֶה בִּקְצָרָה מִבְּלִי שֶׁפֵּרֵשׁ אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ בְּהַרְחָבָה?"
אָז חָשְׁבוּ אוֹתָם נְזִירִים זֹאת: "הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה מְצֻיָּן לִשְׁבָח עַל יְדֵי הַמּוֹרֶה וּמֻעֲרָךְ עַל יְדֵי הַנְּבוֹנִים בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה. הוּא מַתְאִים לְפָרֵשׁ בְּהַרְחָבָה אֶת מַשְׁמָעוּת הֶהָגוּת שֶׁהָגָה הַנַּעֲלֶה בִּקְצָרָה מִבְּלִי שֶׁפֵּרֵשׁ אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ בְּהַרְחָבָה. מָה אִם נֵלֵךְ לְעֵבֶר הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה. בְּבוֹאֵנוּ אֶל הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה נַחֲקֹר אוֹתוֹ בַּאֲשֶׁר לְמַשְׁמָעוּת זוֹ."
אָז הָלְכוּ אוֹתָם נְזִירִים לְעֵבֶר הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה. בְּבוֹאָם אֶל הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה הֶחֱלִיפוּ דִּבְרֵי יְדִידוּת; בְּהַחְלִיפָם דִּבְרֵי יְדִידוּת וְנִימוּס יָשְׁבוּ לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשְׁבוּ לְצַד אֶחָד אָמְרוּ אוֹתָם נְזִירִים לַנִּכְבָּד אָנַנְדַה זֹאת:
"הָגוּת זוֹ, הֶחָבֵר אָנַנְדַה, הָגָה הַנַּעֲלֶה בִּקְצָרָה, וּלְאַחֲרֶיהָ קָם מִמּוֹשָׁבוֹ וְנִכְנַס לְמִשְׁכָּנוֹ מִבְּלִי שֶׁפֵּרֵשׁ אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ בְּהַרְחָבָה: 'אֵינֶנִּי אוֹמֵר, נְזִירִים, שֶׁבַּהֲלִיכָה נִתָּן לָדַעַת בְּבֵרוּר, נִתָּן לִרְאוֹת, נִתָּן לְהַגִּיעַ, לִקְצֵה הָעוֹלָם. וְעִם זֹאת אֵינֶנִּי אוֹמֵר, נְזִירִים, שֶׁמִּבְּלִי לְהַגִּיעַ לִקְצֵה הָעוֹלָם נִתָּן לָשִׂים קֵץ לַסֵּבֶל'.
"אָז, הֶחָבֵר אָנַנְדַה, חָשַׁבְנוּ כָּךְ: 'הָגוּת זוֹ, חֲבֵרִים, שֶׁהָגָה הַנַּעֲלֶה בִּקְצָרָה, שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ קָם מִמּוֹשָׁבוֹ וְנִכְנַס לְמִשְׁכָּנוֹ מִבְּלִי שֶׁפֵּרֵשׁ אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ בְּהַרְחָבָה: "אֵינֶנִּי אוֹמֵר, נְזִירִים, שֶׁבַּהֲלִיכָה נִתָּן לָדַעַת בְּבֵרוּר, נִתָּן לִרְאוֹת, נִתָּן לְהַגִּיעַ, לִקְצֵה הָעוֹלָם. וְעִם זֹאת אֵינֶנִּי אוֹמֵר, נְזִירִים, שֶׁמִּבְּלִי לְהַגִּיעַ לִקְצֵה הָעוֹלָם נִתָּן לָשִׂים קֵץ לַסֵּבֶל", מִי יְפָרֵשׁ בְּהַרְחָבָה אֶת מַשְׁמָעוּת הֶהָגוּת שֶׁהָגָה הַנַּעֲלֶה בִּקְצָרָה מִבְּלִי שֶׁפֵּרֵשׁ אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ בְּהַרְחָבָה?'
"אָז, הֶחָבֵר אָנַנְדַה, חָשַׁבְנוּ כָּךְ: 'הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה מְצֻיָּן לִשְׁבָח עַל יְדֵי הַמּוֹרֶה וּמֻעֲרָךְ עַל יְדֵי הַנְּבוֹנִים בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה. הוּא מַתְאִים לְפָרֵשׁ בְּהַרְחָבָה אֶת מַשְׁמָעוּת הֶהָגוּת שֶׁהָגָה הַנַּעֲלֶה בִּקְצָרָה מִבְּלִי שֶׁפֵּרֵשׁ אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ בְּהַרְחָבָה. מָה אִם נֵלֵךְ לְעֵבֶר הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה. בְּבוֹאֵנוּ אֶל הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה נַחֲקֹר אוֹתוֹ בַּאֲשֶׁר לְמַשְׁמָעוּת זוֹ'. יְפָרֵשׁ נָא הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה מַשְׁמָעוּת זוֹ."
"מַמָּשׁ, חֲבֵרִים, כְּאִלּוּ הָיָה אָדָם הַצָּרִיךְ לִבַּת עֵץ, מְבַקֵּשׁ לִבַּת עֵץ, מְחַפֵּשׂ לִבַּת עֵץ, בְּהוֹלְכוֹ לְעֵץ גָּדוֹל הַנִּצָּב וּבוֹ לִבַּת עֵץ, בְּחָלְפוֹ עַל פְּנֵי הַשֹּׁרֶשׁ, בְּחָלְפוֹ עַל פְּנֵי הַגֶּזַע, הָיָה חוֹשֵׁב לְחַפֵּשׂ לִבַּת עֵץ בַּעֲנָפִים וּבֶעָלִים. כָּךְ מַמָּשׁ הַנִּכְבָּדִים, בֶּהֱיוֹתְכֶם פָּנִים אֶל פָּנִים עִם הַמּוֹרֶה, בְּחָלְפְכֶם עַל פְּנֵי הַנַּעֲלֶה, חוֹשְׁבִים לַחֲקֹר אוֹתִי בַּאֲשֶׁר לְמַשְׁמָעוּת זוֹ. לָדַעַת, חֲבֵרִים, הַנַּעֲלֶה יוֹדֵעַ; לִרְאוֹת – הוּא רוֹאֶה. הוּא הִנּוֹ הָעַיִן, הוּא הִנּוֹ הַתּוֹבָנָה, הוּא הִנּוֹ הַדְהַרְמָה, הוּא הִנּוֹ הַבְּרַהְמָה, הַדּוֹבֵר הַמַּתְמִיד, מַעֲנִיק הַמַּשְׁמָעוּת, נוֹתֵן שִׁקּוּי הָאַלְמָוֶת, בַּעַל הַדְהַרְמָה, הַטַטְהָגַטַה. זֶה הָיָה הַזְּמַן בּוֹ הֱיִיתֶם צְרִיכִים לַחֲקֹר אֶת הַנַּעֲלֶה בַּאֲשֶׁר לְמַשְׁמָעוּת זוֹ. כַּאֲשֶׁר הָיָה הַנַּעֲלֶה עוֹנֶה, כָּךְ הָיָה עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר זֹאת."
"וַדַּאי, הֶחָבֵר אָנַנְדַה. לָדַעַת – הַנַּעֲלֶה יוֹדֵעַ; לִרְאוֹת – הוּא רוֹאֶה. הוּא הִנּוֹ הָעַיִן, הוּא הִנּוֹ הַתּוֹבָנָה, הוּא הִנּוֹ הַדְהַרְמָה, הוּא הִנּוֹ הַבְּרַהְמָה, הַדּוֹבֵר הַמַּתְמִיד, מַעֲנִיק הַמַּשְׁמָעוּת, נוֹתֵן שִׁקּוּי הָאַלְמָוֶת, בַּעַל הַדְהַרְמָה, הַטַטְהָגַטַה. זֶה הָיָה הַזְּמַן בּוֹ הָיִינוּ צְרִיכִים לַחֲקֹר אֶת הַנַּעֲלֶה בַּאֲשֶׁר לְמַשְׁמָעוּת זוֹ. כַּאֲשֶׁר הָיָה הַנַּעֲלֶה עוֹנֶה, כָּךְ הָיָה עָלֵינוּ לִזְכֹּר זֹאת. אַךְ הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה מְצֻיָּן לִשְׁבָח עַל יְדֵי הַמּוֹרֶה וּמֻעֲרָךְ עַל יְדֵי הַנְּבוֹנִים בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה. הוּא מַתְאִים לְפָרֵשׁ בְּהַרְחָבָה אֶת מַשְׁמָעוּת הֶהָגוּת שֶׁהָגָה הַנַּעֲלֶה בִּקְצָרָה מִבְּלִי שֶׁפֵּרֵשׁ אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ בְּהַרְחָבָה. יְפָרֵשׁ נָא הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה לְלֹא הַכְבָּדָה."
"אִם כָּךְ, חֲבֵרִים, הַאֲזִינוּ וּתְנוּ דַּעְתְּכֶם הֵיטֵב, אֲנִי אֲדַבֵּר."
"כִּדְבָרֶיךָ, חָבֵר" עָנוּ הַנְּזִירִים לַנִּכְבָּד אָנַנְדַה בְּהַסְכָּמָה. הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה אָמַר זֹאת:
"אוֹתָה הָגוּת, חֲבֵרִים, שֶׁהָגָה הַנַּעֲלֶה בִּקְצָרָה, וּלְאַחֲרֶיהָ קָם מִמּוֹשָׁבוֹ וְנִכְנַס לְמִשְׁכָּנוֹ מִבְּלִי שֶׁפֵּרֵשׁ אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ בְּהַרְחָבָה: 'אֵינֶנִּי אוֹמֵר, נְזִירִים, שֶׁבַּהֲלִיכָה נִתָּן לָדַעַת בְּבֵרוּר, נִתָּן לִרְאוֹת, נִתָּן לְהַגִּיעַ, לִקְצֵה הָעוֹלָם. וְעִם זֹאת אֵינֶנִּי אוֹמֵר, נְזִירִים, שֶׁמִּבְּלִי לְהַגִּיעַ לִקְצֵה הָעוֹלָם נִתָּן לָשִׂים קֵץ לַסֵּבֶל', הָגוּת זוֹ, חֲבֵרִים, שֶׁהָגָה הַנַּעֲלֶה בִּקְצָרָה מִבְּלִי שֶׁפֵּרֵשׁ אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ בְּהַרְחָבָה, כָּךְ אֲנִי מֵבִין אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ בְּהַרְחָבָה:
"זֶה שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁבּוֹ הִנּוֹ תּוֹפֵס אֶת הָעוֹלָם וְיוֹצֵר-דֵּעָה2 עַל הָעוֹלָם, הוּא הַנִּקְרָא בְּמִשְׁמַעַת הֲנַעֲלִים 'הָעוֹלָם'. וּבַמֶּה בָּעוֹלָם, חֲבֵרִים, הִנּוֹ תּוֹפֵס אֶת הָעוֹלָם וְיוֹצֵר-דֵּעָה עַל הָעוֹלָם? בָּעַיִן שֶׁבָּעוֹלָם, חֲבֵרִים, הִנּוֹ תּוֹפֵס אֶת הָעוֹלָם וְיוֹצֵר-דֵּעָה עַל הָעוֹלָם; בָּאֹזֶן שֶׁבָּעוֹלָם, חֲבֵרִים, הִנּוֹ תּוֹפֵס אֶת הָעוֹלָם וְיוֹצֵר-דֵּעָה עַל הָעוֹלָם; בָּאַף שֶׁבָּעוֹלָם, חֲבֵרִים, הִנּוֹ תּוֹפֵס אֶת הָעוֹלָם וְיוֹצֵר-דֵּעָה עַל הָעוֹלָם; בַּלָּשׁוֹן שֶׁבָּעוֹלָם, חֲבֵרִים, הִנּוֹ תּוֹפֵס אֶת הָעוֹלָם וְיוֹצֵר-דֵּעָה עַל הָעוֹלָם; בַּגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם, חֲבֵרִים, הִנּוֹ תּוֹפֵס אֶת הָעוֹלָם וְיוֹצֵר-דֵּעָה עַל הָעוֹלָם; בְּפֶתַח-הַמּוּדָעוּת שֶׁבָּעוֹלָם, חֲבֵרִים, הִנּוֹ תּוֹפֵס אֶת הָעוֹלָם וְיוֹצֵר-דֵּעָה עַל הָעוֹלָם. זֶה שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁבּוֹ הִנּוֹ תּוֹפֵס אֶת הָעוֹלָם וְיוֹצֵר-דֵּעָה עַל הָעוֹלָם, הוּא הַנִּקְרָא בְּמִשְׁמַעַת הֲנַעֲלִים 'הָעוֹלָם'.
"אוֹתָה הָגוּת, חֲבֵרִים, שֶׁהָגָה הַנַּעֲלֶה בִּקְצָרָה, וּלְאַחֲרֶיהָ קָם מִמּוֹשָׁבוֹ וְנִכְנַס לְמִשְׁכָּנוֹ מִבְּלִי שֶׁפֵּרֵשׁ אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ בְּהַרְחָבָה: 'אֵינֶנִּי אוֹמֵר, נְזִירִים, שֶׁבַּהֲלִיכָה נִתָּן לָדַעַת בְּבֵרוּר, נִתָּן לִרְאוֹת, נִתָּן לְהַגִּיעַ, לִקְצֵה הָעוֹלָם. וְעִם זֹאת אֵינֶנִּי אוֹמֵר, נְזִירִים, שֶׁמִּבְּלִי לְהַגִּיעַ לִקְצֵה הָעוֹלָם נִתָּן לָשִׂים קֵץ לַסֵּבֶל'; הָגוּת זוֹ, חֲבֵרִים, שֶׁהָגָה הַנַּעֲלֶה בִּקְצָרָה מִבְּלִי שֶׁפֵּרֵשׁ אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ בְּהַרְחָבָה, כָּךְ אֲנִי מֵבִין אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ בְּהַרְחָבָה. וְאִם בִּרְצוֹנְכֶם, נִכְבָּדִים, בְּבוֹאֲכֶם אֶל הַנַּעֲלֶה תַּחְקְרוּ אוֹתוֹ בַּאֲשֶׁר לְמַשְׁמָעוּת זוֹ. כַּאֲשֶׁר יַעֲנֶה הַנַּעֲלֶה כָּךְ עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר זֹאת."
בְּעַנּוֹתָם לַנִּכְבָּד אָנַנְדַה בְּהַסְכָּמָה "כִּדְבָרֶיךָ, חָבֵר" קָמוּ הַנְּזִירִים מִמּוֹשְׁבֵיהֶם וְהָלְכוּ לְעֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאָם אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתָם יָשְׁבוּ לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשְׁבוּ לְצַד אֶחָד אָמְרוּ אוֹתָם נְזִירִים לַנַּעֲלֶה זֹאת:
"הָגוּת זוֹ, הַנִּכְבָּד, הָגָה הַנַּעֲלֶה בִּקְצָרָה, וּלְאַחֲרֶיהָ קָם מִמּוֹשָׁבוֹ וְנִכְנַס לְמִשְׁכָּנוֹ מִבְּלִי שֶׁפֵּרֵשׁ אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ בְּהַרְחָבָה: 'אֵינֶנִּי אוֹמֵר, נְזִירִים, שֶׁבַּהֲלִיכָה נִתָּן לָדַעַת בְּבֵרוּר, נִתָּן לִרְאוֹת, נִתָּן לְהַגִּיעַ, לִקְצֵה הָעוֹלָם. וְעִם זֹאת אֵינֶנִּי אוֹמֵר, נְזִירִים, שֶׁמִּבְּלִי לְהַגִּיעַ לִקְצֵה הָעוֹלָם נִתָּן לָשִׂים קֵץ לַסֵּבֶל'. אָז, הַנִּכְבָּד, זְמַן לֹא רַב אַחַר עֲזִיבַת הַנַּעֲלֶה, חָשַׁבְנוּ כָּךְ: 'הָגוּת זוֹ, חֲבֵרִים, שֶׁהָגָה הַנַּעֲלֶה בִּקְצָרָה, שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ קָם מִמּוֹשָׁבוֹ וְנִכְנַס לְמִשְׁכָּנוֹ מִבְּלִי שֶׁפֵּרֵשׁ אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ בְּהַרְחָבָה: "אֵינֶנִּי אוֹמֵר, נְזִירִים, שֶׁבַּהֲלִיכָה נִתָּן לָדַעַת בְּבֵרוּר, נִתָּן לִרְאוֹת, נִתָּן לְהַגִּיעַ, לִקְצֵה הָעוֹלָם. וְעִם זֹאת אֵינֶנִּי אוֹמֵר, נְזִירִים, שֶׁמִּבְּלִי לְהַגִּיעַ לִקְצֵה הָעוֹלָם נִתָּן לָשִׂים קֵץ לַסֵּבֶל'', מִי יְפָרֵשׁ בְּהַרְחָבָה אֶת מַשְׁמָעוּת הֶהָגוּת שֶׁהָגָה הַנַּעֲלֶה בִּקְצָרָה מִבְּלִי שֶׁפֵּרֵשׁ אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ בְּהַרְחָבָה?'
"אָז, הַנִּכְבָּד, חָשַׁבְנוּ זֹאת: 'הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה מְצֻיָּן לִשְׁבָח עַל יְדֵי הַמּוֹרֶה וּמֻעֲרָךְ עַל יְדֵי הַנְּבוֹנִים בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה. הוּא מַתְאִים לְפָרֵשׁ בְּהַרְחָבָה אֶת מַשְׁמָעוּת הֶהָגוּת שֶׁהָגָה הַנַּעֲלֶה בִּקְצָרָה מִבְּלִי שֶׁפֵּרֵשׁ אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ בְּהַרְחָבָה. מָה אִם נֵלֵךְ לְעֵבֶר הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה. בְּבוֹאֵנוּ אֶל הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה נַחֲקֹר אוֹתוֹ בַּאֲשֶׁר לְמַשְׁמָעוּת זוֹ'.
"אָז, הַנִּכְבָּד, הָלַכְנוּ לְעֵבֶר הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה. בְּבוֹאֵנוּ חָקַרְנוּ אֶת הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה בַּאֲשֶׁר לְמַשְׁמָעוּת זוֹ. הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה, הַנִּכְבָּד, פֵּרֵט אֶת הַמַּשְׁמָעוּת בָּאֳפָנִים אֵלּוּ, בְּמִלִּים אֵלּוּ, בְּבִטּוּיִים אֵלּוּ."
"חָכָם הוּא, נְזִירִים, אָנַנְדַה. רַב-תְּבוּנָה הוּא, נְזִירִים, אָנַנְדַה. לוּ הֱיִיתֶם, נְזִירִים, חוֹקְרִים אוֹתִי בַּאֲשֶׁר לְמַשְׁמָעוּת זוֹ מַמָּשׁ כָּךְ הָיִיתִי מֵשִׁיב, כְּפִי שֶׁאָנַנְדַה הֵשִׁיב. כָּךְ הוּא הַדָּבָר, וְכָךְ עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר זֹאת."