סַמְיוּטָה נִיקָאיָה

מְשַׁל הַצָּב

SN 35.240 · Kummopama Sutta · 400 מילים

הורדת התרגום · Word


SN 35.240Kummopama Sutta מְשַׁל הַצָּב

"הָיָה בֶּעָבָר, נְזִירִים, צָב אֲשֶׁר יָצָא לְמִרְעֶה לְעֵת עֶרֶב לְאֹרֶךְ גְּדַת הַנָּהָר. גַּם הַתַּן, נְזִירִים, יָצָא לְמִרְעֶה לְעֵת עֶרֶב לְאֹרֶךְ גְּדַת הַנָּהָר. רָאָה הַצָּב, נְזִירִים, אֶת הַתַּן מִמֶּרְחָק, בְּצֵאתוֹ לַמִּרְעֶה. בִּרְאֹתוֹ, בְּכַנְּסוֹ אֶת אֵיבָרָיו לְשִׁרְיוֹנוֹ, וְצַוָּארוֹ כַּחֲמִישִׁי1, נוֹתַר נִנּוֹחַ, שׁוֹתֵק וְדוֹמֵם.

"גַּם הַתַּן, נְזִירִים, רָאָה אֶת הַצָּב מִמֶּרְחָק, בְּצֵאתוֹ לַמִּרְעֶה. בִּרְאֹתוֹ, הָלַךְ אֶל עֵבֶר הַצָּב. בְּבוֹאוֹ אֶל הַצָּב עָמַד בְּסָמוּךְ בְּחוֹשְׁבוֹ: 'כַּאֲשֶׁר יַפְנֶה הַצָּב הַחוּצָה אֵבָר מֵאֵיבָרָיו אוֹ אֶת צַוָּארוֹ כַּחֲמִישִׁי, בְּתוֹפְסִי בּוֹ מִיָּד, בְּתָלְשִׁי אוֹתוֹ, אֹכַל אוֹתוֹ.' אַךְ הַצָּב, נְזִירִים, לֹא הִפְנָה הַחוּצָה אֵבָר מֵאֵיבָרָיו אוֹ אֶת צַוָּארוֹ כַּחֲמִישִׁי. אָז הַתַּן, שֶׁלֹּא קִבֵּל גִּישָׁה אֶל הַצָּב, בְּחֹסֶר עִנְיָן עָזַב אֶת הַמָּקוֹם.

"מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים, מָארַה הַמְּרֻשָּׁע עוֹמֵד בְּסָמוּךְ לָכֶם בִּרְצִיפוּת וּבְהַתְמָדָה, בְּחוֹשְׁבוֹ: 'אוּלַי אֲקַבֵּל גִּישָׁה אֵלָיו דֶּרֶךְ הָעַיִן, אוֹ אֲקַבֵּל גִּישָׁה דֶּרֶךְ הָאֹזֶן, אוֹ אֲקַבֵּל גִּישָׁה דֶּרֶךְ הָאַף, אוֹ אֲקַבֵּל גִּישָׁה דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן, אוֹ אֲקַבֵּל גִּישָׁה דֶּרֶךְ הַגּוּף, אוֹ אֲקַבֵּל גִּישָׁה דֶּרֶךְ פֶּתַח-הַמּוּדָעוּת.'

"לָכֵן, נְזִירִים, חָיוּ בְּהַשְׁגִּיחֲכֶם עַל שַׁעֲרֵי הַיְּכוֹלוֹת: בִּרְאֹת הָעַיִן מַרְאוֹת אַל תַּחֲזִיקוּ בְּסִימָנֵיהֶם, אַל תַּחֲזִיקוּ בְּתוֹפְעוֹתֵיהֶם, כִּי אִם תַּשְׁאִירוּ אֶת יְכֹלֶת הָעַיִן בִּלְתִּי-מְרֻסֶּנֶת, עֶצֶב, חֶמְדָּה וּדְבָרִים רָעִים וּמַזִּיקִים יִנְהֲרוּ פְּנִימָה. הִתְנַהֲלוּ בְּרִסּוּן, שִׁמְּרוּ אֶת יְכֹלֶת הָעַיִן, נָהֲגוּ בְּרִסּוּן יְכֹלֶת הָעַיִן. בִּשְׁמֹעַ הָאֹזֶן קוֹלוֹת, אַל תַּחֲזִיקוּ בְּסִימָנֵיהֶם, אַל תַּחֲזִיקוּ בְּתוֹפְעוֹתֵיהֶם, כִּי אִם תַּשְׁאִירוּ אֶת יְכֹלֶת הָאֹזֶן בִּלְתִּי-מְרֻסֶּנֶת, עֶצֶב, חֶמְדָּה וּדְבָרִים רָעִים וּמַזִּיקִים יִנְהֲרוּ פְּנִימָה. הִתְנַהֲלוּ בְּרִסּוּן, שִׁמְּרוּ אֶת יְכֹלֶת הָאֹזֶן, נָהֲגוּ בְּרִסּוּן יְכֹלֶת הָאֹזֶן. בְּהָרֵחַ הָאַף רֵיחוֹת אַל תַּחֲזִיקוּ בְּסִימָנֵיהֶם, אַל תַּחֲזִיקוּ בְּתוֹפְעוֹתֵיהֶם, כִּי אִם תַּשְׁאִירוּ אֶת יְכֹלֶת הָאַף בִּלְתִּי-מְרֻסֶּנֶת, עֶצֶב, חֶמְדָּה וּדְבָרִים רָעִים וּמַזִּיקִים יִנְהֲרוּ פְּנִימָה. הִתְנַהֲלוּ בְּרִסּוּן, שִׁמְּרוּ אֶת יְכֹלֶת הָאַף, נָהֲגוּ בְּרִסּוּן יְכֹלֶת הָאַף. בִּטְעוֹם הַלָּשׁוֹן טְעָמִים אַל תַּחֲזִיקוּ בְּסִימָנֵיהֶם, אַל תַּחֲזִיקוּ בְּתוֹפְעוֹתֵיהֶם, כִּי אִם תַּשְׁאִירוּ אֶת יְכֹלֶת הַלָּשׁוֹן בִּלְתִּי-מְרֻסֶּנֶת, עֶצֶב, חֶמְדָּה וּדְבָרִים רָעִים וּמַזִּיקִים יִנְהֲרוּ פְּנִימָה. הִתְנַהֲלוּ בְּרִסּוּן, שִׁמְּרוּ אֶת יְכֹלֶת הַלָּשׁוֹן, נָהֲגוּ בְּרִסּוּן יְכֹלֶת הַלָּשׁוֹן. בְּחוּשׁ הַגּוּף מַגָּעִים אַל תַּחֲזִיקוּ בְּסִימָנֵיהֶם, אַל תַּחֲזִיקוּ בְּתוֹפְעוֹתֵיהֶם, כִּי אִם תַּשְׁאִירוּ אֶת יְכֹלֶת הַגּוּף בִּלְתִּי-מְרֻסֶּנֶת, עֶצֶב, חֶמְדָּה וּדְבָרִים רָעִים וּמַזִּיקִים יִנְהֲרוּ פְּנִימָה. הִתְנַהֲלוּ בְּרִסּוּן, שִׁמְּרוּ אֶת יְכֹלֶת הַגּוּף, נָהֲגוּ בְּרִסּוּן יְכֹלֶת הַגּוּף. בְּדַעַת פֶּתַח-הַמּוּדָעוּת דְּבָרִים אַל תַּחֲזִיקוּ בְּסִימָנֵיהֶם, אַל תַּחֲזִיקוּ בְּתוֹפְעוֹתֵיהֶם, כִּי אִם תַּשְׁאִירוּ אֶת יְכֹלֶת פֶּתַח-הַמּוּדָעוּת בִּלְתִּי-מְרֻסֶּנֶת, עֶצֶב, חֶמְדָּה וּדְבָרִים רָעִים וּמַזִּיקִים יִנְהֲרוּ פְּנִימָה. הִתְנַהֲלוּ בְּרִסּוּן, שִׁמְּרוּ אֶת יְכֹלֶת פֶּתַח-הַמּוּדָעוּת, נָהֲגוּ בְּרִסּוּן יְכֹלֶת פֶּתַח-הַמּוּדָעוּת.

"כַּאֲשֶׁר, נְזִירִים, תִּחְיוּ בְּהַשְׁגִּיחֲכֶם עַל שַׁעֲרֵי הַיְּכוֹלוֹת, גַּם מָארַה הַמְּרֻשָּׁע, שֶׁלֹּא יְקַבֵּל אֲלֵיכֶם גִּישָׁה, בְּחֹסֶר עִנְיָן יַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם, כְּמוֹ הַתַּן אֶת הַצָּב."

2"כְּצָב הַמְּכַנֵּס אֵבָרִים לְשִׁרְיוֹנוֹ

הַנָּזִיר אוֹסֵף אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו;

בִּלְתִּי נִתְמָךְ, לְאַחֵר אֵינוֹ מַצִּיק,

הַכָּבוּי3, הוּא לֹא יִמְתַּח בִּקֹּרֶת כְּלָל."


הערות · 3

  1. 1צורה מקובלת בפאלי לומר משהו מעין "את ארבעת גפיו, ואחרון חביב - את צווארו".
  2. 2שיר זה מופיע כבית-שיר בסוטרה "קָשִׁים לְבִצּוּעַ" SN01.17. היות והוא עוסק בריסון התודעה המגיבה ולאו-דווקא בריסון יכולות החושים, אני משער שהוא הושאל לכאן בגלל הדימוי של הצב המתכנס פנימה.
  3. 3Parinibbuto, כינוי למי שהגיע להתעוררות הסופית, האדם המואר.

לכל הסוטרות