SN 4.20 – Rajja Sutta – מַלְכוּת
פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה בְּקוֹסַלַה, בְּבִקְתַּת יַעַר בְּאֵזוֹר הַהִימַלָיָה.
אָז, בְּעוֹד הַנַּעֲלֶה נִסְתָּר וּמִתְבּוֹדֵד עָלָה בְּדַעְתּוֹ הִרְהוּר: "הַאִם יִתָּכֵן לִפְעֹל בְּמַלְכוּת עַל פִּי הַדְהַרְמָה – מִבְּלִי לַהֲרֹג וּמִבְּלִי לִגְרֹם לְהֶרֶג, מִבְּלִי לִבְזֹז וּמִבְּלִי לִגְרֹם לְבִזָּה, מִבְּלִי לְהִתְאַבֵּל וּמִבְּלִי לִגְרֹם לְאֵבֶל?"
אָז, מָארַה הַמְּרֻשָּׁע, בְּיָדְעוֹ בְּדַעְתּוֹ אֶת הַהִרְהוּר בְּדַעַת הַנַּעֲלֶה, הָלַךְ אֶל עֵבֶר מְקוֹמוֹ שֶׁל הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה אָמַר זֹאת: "יִפְעַל נָא, הַנִּכְבָּד, הַנַּעֲלֶה בְּמַלְכוּת, יִפְעַל נָא הַהוֹלֵךְ לַמֵּישָׁרִים בְּמַלְכוּת עַל פִּי הַדְהַרְמָה – מִבְּלִי לַהֲרֹג וּמִבְּלִי לִגְרֹם לְהֶרֶג, מִבְּלִי לִבְזֹז וּמִבְּלִי לִגְרֹם לְבִזָּה, מִבְּלִי לְהִתְאַבֵּל וּמִבְּלִי לִגְרֹם לְאֵבֶל."
"מָה אַתָּה רוֹאֶה, הַמְּרֻשָּׁע, שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִי זֹאת: 'יִפְעַל נָא, הַנִּכְבָּד, הַנַּעֲלֶה בְּמַלְכוּת, יִפְעַל נָא הַהוֹלֵךְ לַמֵּישָׁרִים בְּמַלְכוּת עַל פִּי הַדְהַרְמָה – מִבְּלִי לַהֲרֹג וּמִבְּלִי לִגְרֹם לְהֶרֶג, מִבְּלִי לִבְזֹז וּמִבְּלִי לִגְרֹם לְבִזָּה, מִבְּלִי לְהִתְאַבֵּל וּמִבְּלִי לִגְרֹם לְאֵבֶל'?"
“Pabbatassa suvaṇṇassa,jātarūpassa kevalo;Dvittāva nālamekassa,iti vidvā samañcare.
Yo dukkhamaddakkhi yatonidānaṃ,Kāmesu so jantu kathaṃ nameyya;Upadhiṃ viditvā saṅgoti loke,Tasseva jantu vinayāya sikkhe”ti.
“Pabbatassa suvaṇṇassa,jātarūpassa kevalo;Dvittāva nālamekassa,iti vidvā samañcare.
Yo dukkhamaddakkhi yatonidānaṃ,Kāmesu so jantu kathaṃ nameyya;Upadhiṃ viditvā saṅgoti loke,Tasseva jantu vinayāya sikkhe”ti.
"הַנַּעֲלֶה, הַנִּכְבָּד, פִּתֵּחַ וְתִרְגֵּל אֶת אַרְבַּעַת דַּרְכֵי הַכֹּחַ הָרוּחָנִי, נָהַג בָּהֶם1, הִתְבַּסֵּס בָּהֶם2, יִצֵּב אוֹתָם3, הִתְנַסָּה בָּהֶם4 וְהִתְחַיֵּב לָהֶם5. וְאִם, הַנִּכְבָּד, בִּרְצוֹנוֹ שֶׁל הַנַּעֲלֶה, יַחֲלִיט לַהֲפֹךְ אֶת הַהִימַלָיָה מֶלֶךְ הֶהָרִים לְזָהָב וְהוּא יִהְיֶה לְזָהָב6."
"גַּם הַר שֶׁל זָהָב,הֶעָשׂוּי כֻּלּוֹ זָהָב טָהוֹר;בְּכִפְלַיִם מִזֶּה לֹא דַּי לְאֶחָד,כָּךְ נִגְלִים הַחַיִּים הַשְּׁלֵוִים7.
"זֶה אֲשֶׁר רָאָה אֶת מְקוֹר הַסֵּבֶל,אֵיךְ יִטֶּה אוֹתוֹ אָדָם אֶל תְּשׁוּקָתוֹ?בִּרְאוֹתוֹ תַּשְׁתִּית כְּ'קֶשֶׁר' בָּעוֹלָם,אָדָם זֶה יְתַרְגֵּל לַהֲסָרָתוֹ8."
אָז, מָארַה הַמְּרֻשָּׁע, בְּחָשְׁבוֹ: "מַכִּיר אוֹתִי הַנַּעֲלֶה, מַכִּיר אוֹתִי הַהוֹלֵךְ לְמֵּישָׁרִים", סוֹבֵל וְנִדְכֶּה, נֶעֱלַם בַּמָּקוֹם9.