SN 7.01 – Dhanañjānī Sutta – דְהַנַנְגָ'נִי
כָּךְ שָׁמַעְתִּי:
פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה לְיַד רָגַ'גַהַ בַּאֲתַר הַאֲכָלַת הַסְּנָאִים שֶׁבְּמַטַּע הַבַּמְבּוּק. וּבְאוֹתוֹ זְמַן, אִשָּׁה כָּלְשֶׁהִי מִמִּשְׁפַּחַת בְּהָרַדְוָגַ'ה, הַבְּרַהַמִינִית דְהַנַנְגָ'נִי1 שְׁמָהּ, הָיְתָה בּוֹטַחַת בַּבּוּדְּהַה, בַּדְהַרְמָה וּבַסַנְגְהַה. אָז, הַבְּרַהַמִינִית דְהַנַנְגָ'נִי, כַּאֲשֶׁר דָּאֲגָה לַאֲרוּחָה לִבְרַהְמִין מִמִּשְׁפַּחַת בְּהָרַדְוָגַ'ה, בְּמַעְדַה, הָגְתָה שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים הָגוּת זוֹ:
"הַשֶּׁבַח לַנַּעֲלֶה, הָאַרַהַנְט, הַמִּתְעוֹרֵר בִּשְׁלֵמוּת מֵעַצְמוֹ! הַשֶּׁבַח לַנַּעֲלֶה, הָאַרַהַנְט, הַמִּתְעוֹרֵר בִּשְׁלֵמוּת מֵעַצְמוֹ! הַשֶּׁבַח לַנַּעֲלֶה, הָאַרַהַנְט, הַמִּתְעוֹרֵר בִּשְׁלֵמוּת מֵעַצְמוֹ!"
כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, אָמַר הַבְּרַהְמִין מִמִּשְׁפַּחַת בְּהָרַדְוָגַ'ה לַבְּרַהַמִינִית דְהַנַנְגָ'נִי זֹאת: "בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת, אִשָּׁה שְׁפָלָה, כָּזוֹ אוֹ כָּזוֹ, אַתְּ אוֹמֶרֶת אֶת שִׁבְחוֹ שֶׁל הַפָּרוּשׂ הַמְּגֻלָּח! עַכְשָׁו, אִשָּׁה שְׁפָלָה, אַפְרִיךְ אֶת תּוֹרַת הַמּוֹרֶה שֶׁלָּךְ!"
"אֵינֶנִּי רוֹאָה, בְּרַהְמִין, מִישֶׁהוּ בְּעוֹלָם זֶה עַל אֵלָיו, הַמָארַה והַבְּרָהמַה, בְּדוֹר זֶה שֶׁל פְּרוּשִׁים וּבְרַהְמִינִים, שֶׁל אֵלִים וּבְנֵי אָדָם, הַיָּכוֹל לְהַפְרִיךְ אֶת תּוֹרַת הַנַּעֲלֶה, הָאַרַהַנְט, הַמִּתְעוֹרֵר בִּשְׁלֵמוּת מֵעַצְמוֹ. אַךְ אַתָּה, בְּרַהְמִין, לֵךְ. בְּלֶכְתְּךָ תָּבִין."
אָז, הַבְּרַהְמִין מִמִּשְׁפַּחַת בְּהָרַדְוָגַ'ה, כּוֹעֵס וּבִלְתִּי מְרֻצֶּה, הָלַךְ אֶל עֵבֶר מְקוֹמוֹ שֶׁל הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה הֶחֱלִיפוּ דִּבְרֵי יְדִידוּת. בְּהַחֲלִיפָם דִּבְרֵי יְדִידוּת וְנִימוּס יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד נָשָׂא הַבְּרַהְמִין מִמִּשְׁפַּחַת בְּהָרַדְוָגַ'ה אֶל הַנַּעֲלֶה דִּבְרֵי שִׁיר אֵלּוּ:
"בְּהִכָּרֵת מָה – בְּאֹשֶׁר תִּישַׁן,
בְּהִכָּרֵת מָה – לֹא תֶּאֱבַל ;
מַהוּ הַדָּבָר הָאֶחָד,
שֶׁלְּהַכָּאָתוֹ תַּסְכִּים, גוֹטַמַה?"
2"בְּהִכָּרֵת הָרֹגֶז בְּאֹשֶׁר תִּישַׁן,
בְּהִכָּרֵת הָרֹגֶז לֹא תֶּאֱבַל;
אֶת הָרֹגֶז עִם שָׁרְשׁוֹ הַמֻּרְעָל
וְעִם טַעְמוֹ הַמָּתוֹק, בְּרַהְמִין,
אֶת הַכָּאָתוֹ מְשַׁבְּחִים הַנַּעֲלִים
כִּי עַל הִכַּרְתּוֹ אֵין אֲבֵלִים."3
כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, אָמַר הַבְּרַהְמִין מִמִּשְׁפַּחַת בְּהָרַדְוָגַ'ה לַנַּעֲלֶה זֹאת: "יוֹצֵא-מִן-הַכְּלָל, גוֹטַמַה הַיָּקָר, יוֹצֵא-מִן-הַכְּלָל, גוֹטַמַה הַיָּקָר! מַמָּשׁ כְּאִלּוּ גוֹטַמַה הַיָּקָר יִשֵּׁר אֶת הֶהָפוּךְ אוֹ גִּלָּה אֶת הַנִּסְתָּר אוֹ הֶרְאָה אֶת הַדֶּרֶךְ לַשּׁוֹגֶה אוֹ נָשָׂא מְנוֹרַת שֶׁמֶן לַחֲשֵׁכָה: 'בַּעֲלֵי-עֵינַיִם יִרְאוּ מַרְאוֹת.' מַמָּשׁ כָּךְ הִבְהִיר גוֹטַמַה הַיָּקָר אֶת הַדְהַרְמָה בְּהֶסְבֵּרִים רַבִּים. בָּזֹאת, הַנִּכְבָּד, אֶל הַנַּעֲלֶה גוֹטַמַה, אֶל הַדְהַרְמָה וְאֶל סַנְגְּהַת הַנְּזִירִים אֲנִי הוֹלֵךְ לְמִּפְלָט. אֲקַבֵּל נָא, הַנִּכְבָּד, בְּקִרְבַת הַמְּכֻבָּד גוֹטַמַה אֶת הָעֲזִיבָה, אֲקַבֵּל נָא אֶת הַקַּבָּלָה הַגְּבוֹהָה."
קִבֵּל הַבְּרַהְמִין מִמִּשְׁפַּחַת בְּהָרַדְוָגַ'ה אֶת הָעֲזִיבָה בְּקִרְבַת הַנַּעֲלֶה, קִבֵּל אֶת הַקַּבָּלָה הַגְּבוֹהָה. זְמַן לֹא-רַב אַחַר הַקַּבָּלָה הַגְּבוֹהָה חַי הַנִּכְבָּד בְּהָרַדְוָגַ'ה לְבַדּוֹ, מְבֻדָּד, חָרוּץ, מָסוּר וּמַתְמִיד בְּמַאֲמַץ. וּבִזְמַן לֹא-רַב, בְּיוֹדְעוֹ יְשִׁירוֹת וּבְהִוָּכְחוֹ בְּעַצְמוֹ, נִכְנַס וְשָׁהָה בְּחַיִּים אֵלֶּה בַּתַּכְלִית שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה שֶׁל חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כַּיָּאוּת עוֹזְבִים לְמַעֲנָהּ בְּנֵי-מִשְׁפָּחָה אֶת בֵּיתָם לְחַיֵּי חַסְרֵי-הַבַּיִת. הוּא יָדַע יְשִׁירוֹת: "הַהִוָּלְדוּת נֶהֶרְסָה, חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה נֶחֱווּ, מָה שֶׁהָיָה לַעֲשׂוֹת נַעֲשָׂה, אֵין עוֹד מֵעֵבֶר לְחַיִּים אֵלּוּ." וְהַנִּכְבָּד בְּהָרַדְוָגַ'ה הָיָה לְאֶחָד הָאַרַהַנְטִים.