Ud1.10 – Bāhiya Sutta – בָּהִיַה
כָּךְ שָׁמַעְתִּי:
פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה לְיַד סָוַטְּהִי, בְּמִנְזָר אָנָטָהפִּינְדִיקָה שֶׁבְּמַטַּע גֶ'טָה.
וּבְאוֹתוֹ זְמַן בָּהִיַה עוֹטֵה קְלִפַּת הָעֵץ בִּקֵּר בְּסוּפָּרַקַה עַל חוֹף הַיָּם1 וְהָיָה זוֹכֶה לְהוֹקָרָה, מְכֻבָּד, נֶחֱשָׁב, זוֹכֶה לִתְשׁוּרוֹת, נַעֲרָץ, מְקַבֵּל גְּלִימוֹת, מְזוֹן-תְּרוּמָה, מְגוּרִים, תְּרוּפוֹת וְאֶמְצָעִים רְפוּאִיִּים. אָז, בְּעוֹדוֹ נִסְתָּר וּמִתְבּוֹדֵד, עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל בָּהִיַה עוֹטֵה קְלִפַּת הָעֵץ הִרְהוּר כָּזֶה: "מֵאוֹתָם בָּעוֹלָם, שֶׁהִנָּם אַרַהַנְטִים אוֹ בַּדֶּרֶךְ לְאַרַַהַנְטִיוּת, הַאִם אֲנִי אֶחָד מֵהֶם?"
אָז, אֱלוֹהוּת שֶׁהָיְתָה בֶּעָבָר שְׁאֵר-בָּשָׂר שֶׁל בָּהִיַה עוֹטֵה קְלִפַּת הָעֵץ, בְּחֶמְלָתָהּ וְאַהֲדָתָהּ, וּבְיוֹדְעָהּ בְּדַעְתָּהּ אֶת הַהִרְהוּר שֶׁבְּדַעְתּוֹ, הָלְכָה אֶל עֵבֶר בָּהִיַה עוֹטֵה קְלִפַּת הָעֵץ. בְּבוֹאָהּ אָמְרָה לְבָּהִיַה עוֹטֵה קְלִפַּת הָעֵץ זֹאת: "אֵין אַתָּה, בָּהִיַה, אַרַהַנְט, אַף לֹא בַּדֶּרֶךְ לְאַרַַהַנְטִיוּת. גַּם אֵין לְךָ אֶת דֶּרֶךְ-הַתִּרְגּוּל שֶׁבָּהּ תִּהְיֶה לְאַרַהַנְט, אוֹ תַּעֲלֶה עַל הַדֶּרֶךְ לְאַרַַהַנְטִיוּת."
"הֲיֵשׁ אֵפוֹא בְּעוֹלָם זֶה עַל אֵלָיו, אַרַהַנְטִים, אוֹ שֶׁעָלוּ עַל הַדֶּרֶךְ לְאַרַַהַנְטִיוּת?"
"יְשָׁנָה, בָּהִיַה, בְּאֶרֶץ הַצָּפוֹן, עִיר וּשְׁמָהּ סָוַטְּהִי. שָׁם גָּר כָּעֵת הַנַּעֲלֶה, הָאַרַהַנְט הַמִּתְעוֹרֵר בִּשְׁלֵמוּת מֵעַצְמוֹ. הַנַּעֲלֶה, בָּהִיַה, הוּא אַרַהַנְט וּמְלַמֵּד אֶת הַדְהַרְמָה לְאַרַַהַנְטִיוּת."
אָז, בָּהִיַה עוֹטֵה קְלִפַּת הָעֵץ, בְּהִתְמַלְּאוֹ יִרְאַת-כָּבוֹד מִדִּבְרֵי הָאֱלוֹהוּת, עָזַב מִיָּד אֶת סוּפָּרַקַה, וּבְמַסָּע שֶׁל לִינוֹת לַיְלָה אֶחָד2 הָלַךְ לְעֵבֶר סָוַטְּהִי, לְמִנְזָר אָנָטָהפִּינְדִיקָה שֶׁבְּמַטַּע גֶ'טָה. וּבְאוֹתוֹ זְמַן מִסְפָּר גָּדוֹל שֶׁל נְזִירִים הָלְכוּ הָלוֹךְ-וָשׁוֹב בֶּחָלָל הַפָּתוּחַ. אָז הָלַךְ בָּהִיַה עוֹטֵה קְלִפַּת הָעֵץ לְעֵבֶר אוֹתָם נְזִירִים. בְּבוֹאוֹ אָמַר לַנְזִירִים זֹאת: "הֵיכָן, נִכְבָּדִים, שׁוֹכֵן כָּעֵת הַנַּעֲלֶה, הָאַרַהַנְט הַמִּתְעוֹרֵר בִּשְׁלֵמוּת מֵעַצְמוֹ? אָנוּ מְבַקְּשִׁים לִפְגֹּשׁ אֶת הַנַּעֲלֶה, הָאַרַהַנְט הַמִּתְעוֹרֵר בִּשְׁלֵמוּת מֵעַצְמוֹ."
"הַנַּעֲלֶה, בָּהִיַה, נִכְנַס בֵּין הַבָּתִּים לֶאֱסֹף תְּרוּמוֹת מָזוֹן."
אָז, בָּהִיַה עוֹטֵה קְלִפַּת הָעֵץ, בְּצֵאתוֹ בְּחִפָּזוֹן מִמַּטַּע גֶ'טָה, בְּהִכָּנְסוֹ לְסָוַטְּהִי רָאָה אֶת הַנַּעֲלֶה אוֹסֵף תְּרוּמוֹת מָזוֹן בְּסָוַטְּהִי – מַרְהִיב, מַשְׁרֶה בִּטָּחוֹן, יְכוֹלוֹתָיו שְׁלֵווֹת, תּוֹדַעְתּוֹ שְׁלֵוָה, מִי שֶׁהִגִּיעַ לִדְרָגוֹת הָאִמּוּן וְהַשַּׁלְוָה הָעֶלְיוֹנוֹת, כְּפִיל גָּדוֹל3 שֶׁיְּכוֹלוֹתָיו מְאֻמָּנוֹת וּמְרֻסָּנוֹת. בִּרְאוֹתוֹ, הָלַךְ לְעֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ, בְּנָפְלוֹ רֹאשׁוֹ לְרַגְלֵי הַנַּעֲלֶה אָמַר זֹאת: "יְלַמֵּד אוֹתִי, הַנִּכְבָּד, הַנַּעֲלֶה אֶת הַדְהַרְמָה, יְלַמֵּד הַהוֹלֵךְ-לְמֵישָׁרִים אֶת הַדְהַרְמָה, לְמַעַן רַוְחָתִי וְאוֹשְׁרִי לְאֹרֶךְ יָמִים."
כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, אָמַר הַנַּעֲלֶה לְבָּהִיַה עוֹטֵה קְלִפַּת הָעֵץ זאת: "אֵין זֶה הַזְּמַן, בָּהִיַה; נִכְנַסְנוּ בֵּין הַבָּתִּים לֶאֱסֹף תְּרוּמוֹת מָזוֹן."
פַּעַם שְׁנִיָּה אָמַר בָּהִיַה עוֹטֵה קְלִפַּת הָעֵץ לַנַּעֲלֶה זֹאת: "אוּלָם קָשֶׁה לָדַעַת, הַנִּכְבָּד, אֶת מַכְשֵׁלוֹת חַיֵּי הַנַּעֲלֶה אוֹ אֶת מַכְשֵׁלוֹת חַיַּי4. יְלַמֵּד אוֹתִי, הַנִּכְבָּד, הַנַּעֲלֶה אֶת הַדְהַרְמָה, יְלַמֵּד הַהוֹלֵךְ-לְמֵישָׁרִים אֶת הַדְהַרְמָה, לְמַעַן רַוְחָתִי וְאוֹשְׁרִי לְאֹרֶךְ יָמִים."
פַּעַם שְׁנִיָּה אָמַר הַנַּעֲלֶה לְבָּהִיַה עוֹטֵה קְלִפַּת הָעֵץ זאת: "אֵין זֶה הַזְּמַן, בָּהִיַה; נִכְנַסְנוּ בֵּין הַבָּתִּים לֶאֱסֹף תְּרוּמוֹת מָזוֹן."
פַּעַם שְׁלִישִׁית אָמַר בָּהִיַה עוֹטֵה קְלִפַּת הָעֵץ לַנַּעֲלֶה זֹאת: "אוּלָם קָשֶׁה לָדַעַת, הַנִּכְבָּד, אֶת מַכְשֵׁלוֹת חַיֵּי הַנַּעֲלֶה אוֹ אֶת מַכְשֵׁלוֹת חַיַּי. יְלַמֵּד אוֹתִי, הַנִּכְבָּד, הַנַּעֲלֶה אֶת הַדְהַרְמָה, יְלַמֵּד הַהוֹלֵךְ-לְמֵישָׁרִים אֶת הַדְהַרְמָה, לְמַעַן רַוְחָתִי וְאוֹשְׁרִי לְאֹרֶךְ יָמִים."
"לָכֵן, בָּהִיַה, כָּךְ עָלֶיךָ לְתַרְגֵּל: 'בַּנִּרְאֶה, יִהְיֶה רַק הַנִּרְאֶה. בַּנִּשְׁמָע, יִהְיֶה רַק הַנִּשְׁמָע. בַּמּוּחָשׁ, יִהְיֶה רַק הַמּוּחָשׁ, בַּמּוּדָע, יִהְיֶה רַק הַמּוּדָע.' כָּךְ, בָּהִיַה, עָלֶיךָ לְתַרְגֵּל. כַּאֲשֶׁר, בָּהִיַה, בַּנִּרְאֶה, יִהְיֶה רַק הַנִּרְאֶה; בַּנִּשְׁמָע, יִהְיֶה רַק הַנִּשְׁמָע; בַּמּוּחָשׁ, יִהְיֶה רַק הַמּוּחָשׁ; בַּמּוּדָע, יִהְיֶה רַק הַמּוּדָע – אָז, בָּהִיַה, אֵין 'אַתָּה' כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ. כַּאֲשֶׁר, בָּהִיַה, אֵין 'אַתָּה' כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ – אָז, בָּהִיַה, 'אַתָּה' לֹא נִמְצָא שָׁם. כַּאֲשֶׁר, בָּהִיַה, 'אַתָּה' לֹא נִמְצָא שָׁם, אֵינְךָ, בָּהִיַה, כָּאן, אֵינְךָ שָׁם5 וְאֵינְךָ בֵּין שְׁנֵיהֶם. זֶהוּ קִצּוֹ שֶׁל הַסֵּבֶל."6
אָז, כַּאֲשֶׁר לִמֵּד הַנַּעֲלֶה אֶת בָּהִיַה עוֹטֵה קְלִפַּת הָעֵץ דְּהַרְמָה קְצָרָה זוֹ, בּוֹ בַּמָּקוֹם הִשְׁתַּחְרְרָה תּוֹדַעְתּוֹ מִן הַמַּתְסִיסִים בְּאִי-הֵאָחֲזוּת.
אָז, בְּהַנְחוֹת הַנַּעֲלֶה אֶת בָּהִיַה עוֹטֵה קְלִפַּת הָעֵץ הַנְחָיָה זוֹ בְּקִצּוּר, עָזַב אֶת הַמָּקוֹם. אָז, זְמַן לֹא רַב אַחַר עֲזִיבַת הֲנַעֲלֶה, פָּרָה בַּעֲלַת עֵגֶל צָעִיר, בְּנָגְחָהּ אֶת בָּהִיַה עוֹטֵה קְלִפַּת הָעֵץ קִפְּחָה אֶת חַיָּיו. אָז, הַנַּעֲלֶה, בְּלֶכְתּוֹ לְסָוַטְּהִי לֶאֱסֹף תְּרוּמוֹת מָזוֹן, לְאַחַר הָאֲרוּחָה בְּשׁוּבוֹ מֵאִסּוּף מְזוֹן הַתְּרוּמָה, בְּצֵאתוֹ אֶת הָעִיר יַחַד עִם נְזִירִים רַבִּים, רָאָה אֶת בָּהִיַה עוֹטֵה קְלִפַּת הָעֵץ שֶׁכָּלָה זְמַנּוֹ. בִּרְאוֹתוֹ, קָרָא לַנְּזִירִים: "קְחוּ, נְזִירִים, אֶת גְּוִיַּת בָּהִיַה עוֹטֵה קְלִפַּת הָעֵץ. בְּהַעֲלוֹתְכֶם אוֹתָהּ עַל אֲלֻנְקָה, בְּהוֹצִיאֲכֶם אוֹתָהּ, שִׂרְפוּהָ וְהַעֲמִידוּ עָלֶיהָ תֵּל. עֲמִיתְכֶם לְחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה, נְזִירִים, כָּלָה זְמַנּוֹ."
"כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד", עָנוּ הַנְּזִירִים לַנַּעֲלֶה בְּהַסְכָּמָה. בְּקַחְתָּם אֶת גְּוִיַּת בָּהִיַה עוֹטֵה קְלִפַּת הָעֵץ, בְּהַעֲלוֹתָם אוֹתָהּ עַל אֲלֻנְקָה, בְּהוֹצִיאָם וּבְשָׂרְפָם אוֹתָהּ, בְּהַעֲמִידָם עָלֶיהָ תֵּל הָלְכוּ אֶל עֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאָם אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתָם יָשְׁבוּ לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשְׁבוּ לְצַד אֶחָד אָמְרוּ אוֹתָם נְזִירִים לַנַּעֲלֶה זֹאת: "נִשְׂרְפָה, הַנִּכְבָּד, גְּוִיַּת בָּהִיַה עוֹטֵה קְלִפַּת הָעֵץ וְתֵל הָעֳמַד עָלֶיהָ. מָה הוּא יַעֲדוֹ? מָה הִיא הֻלַּדְתּוֹ הַבָּאָה?"
"חָכָם הוּא, נְזִירִים, בָּהִיַה עוֹטֵה קְלִפַּת הָעֵץ. הוּא תִּרְגֵּל אֶת הַדְהַרְמָה בְּהֶתְאֵם לַדְהַרְמָה וְלֹא הֵצִיק לִי בִּשְׁאֵלוֹת-דְּהַרְמָה. בָּהִיַה עוֹטֵה קְלִפַּת הָעֵץ הוּא מִי שֶׁכִּבָּה לְגַמְרֵי7."
אָז, בִּרְאוֹת הַנַּעֲלֶה אֶת מַשְׁמָעוּת הַדָּבָר, הָגָה בּוֹ-בַּמָּקוֹם הָגוּת זוֹ:
"בַּאֲשֶׁר מַיִם וַאֲדָמָה,
חֹם וַאֲוִיר הֵם חַסְרֵי מַעֲמָד;
שָׁם אֵין כּוֹכָבִים מְאִירִים,
הַשֶּׁמֶשׁ אֵינָהּ נוֹתֶנֶת אוֹרָהּ;
אֵין הַיָּרֵחַ זוֹרֵחַ שָׁם
וַאֲפֵלָה שָׁם לֹא תִּמָּצֵא.
וְכַאֲשֶׁר מֵעַצְמוֹ הוּא יוֹדֵעַ
הַזָּקֵן, הַבְּרַהְמִין בְּחָכְמָתוֹ;
אָז מֵחֹמֶר וּמִן הַלֹּא-חָמְרִי
מֵאֹשֶׁר וְגַם מִסֵּבֶל מִשְׁתַּחְרֵר."