צִפִּיָּה

AN 3.13 – Āsaṃsa Sutta – צִפִּיָּה

"יֶשְׁנָם, נְזִירִים, שְׁלוֹשָׁה סוּגֵי אָדָם הַנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם. אֵלּוּ שְׁלוֹשָׁה? חֲסַר-צִפִּיּוֹת, בַּעַל-צִפִּיּוֹת, מְשֻׁכָּךְ-צִפִּיּוֹת.

[א] "וּמָה הוּא, נְזִירִים, אָדָם חֲסַר-צִפִּיּוֹת? יֵשׁ, נְזִירִים, וְאָדָם חוֹזֵר וְנוֹלַד בְּמִשְׁפָּחָה1 נְחוּתָה: בְּמִשְׁפָּחָה שֶׁל צַ'נְדָלַה2, אוֹ בְּמִשְׁפַּחַת מְעַבְּדֵי בַּמְבּוּק, אוֹ בְּמִשְׁפַּחַת צַיָּדִים, אוֹ בְּמִשְׁפַּחַת עוֹשֵׂי מֶרְכָּבוֹת, אוֹ בְּמִשְׁפָּחָה שֶׁל פּוּקַסַּה3; קַבְּצָנִים, עִם מְעַט אֹכֶל וּמַשְׁקֶה, מִתְקַיְּמִים בְּקֹשִׁי, בְּקֹשִׁי מַשִּׂיגִים מַאֲכָל וּמַחֲסֶה. הוּא מְכֹעָר, רַע מַרְאֶה, גּוּץ, חוֹלָנִי, עִוֵּר עֵינוֹ הָאַחַת, אוֹ מְעֻוָּת-יָד, אוֹ פִּסֵּחַ, אוֹ עָקוּם. הוּא אֵינוֹ מַשִּׂיג מַאֲכָל, מַשְׁקֶה, מַלְבּוּשׁ, מֶרְכָּבָה, עֲדָיִים, בְּשָׂמִים וְתַמְרוּקִים, מַצָּעִים וּמְנוֹרוֹת4. הוּא שׁוֹמֵעַ: 'לוֹחֵם פְּלוֹנִי נִמְשַׁח עַל יְדֵי הַלּוֹחֲמִים בִּמְשִׁיחַת הַלּוֹחֲמִים5.' הוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁב עַל זֶה: 'מָתַי כְּבָר אַף אוֹתִי יִמְשְׁחוּ הַלּוֹחֲמִים בִּמְשִׁיחַת הַלּוֹחֲמִים?' זֶה הוּא הַנִּקְרָא, נְזִירִים אָדָם חֲסַר-צִפִּיּוֹת.

[ב] "וּמָה הוּא, נְזִירִים, אָדָם בַּעַל-צִפִּיּוֹת? יֵשׁ, נְזִירִים, וּבְנוֹ הַבְּכוֹר שֶׁל מֶלֶךְ מְשׁוּחַ רֹאשׁ מִגֶּזַע לוֹחֲמִים הִנּוֹ חֲסַר מְשִׁיחָה, מֻעֲמָד לִמְשִׁיחָה. הוּא שׁוֹמֵעַ: 'לוֹחֵם פְּלוֹנִי נִמְשַׁח עַל יְדֵי הַלּוֹחֲמִים בִּמְשִׁיחַת הַלּוֹחֲמִים.' עַל זֶה הוּא חוֹשֵׁב: 'מָתַי כְּבָר אַף אוֹתִי יִמְשְׁחוּ הַלּוֹחֲמִים בִּמְשִׁיחַת הַלּוֹחֲמִים?' זֶה הוּא הַנִּקְרָא, נְזִירִים, אָדָם בַּעַל-צִפִּיּוֹת.

[ג] "וּמָה הוּא, נְזִירִים, אָדָם מְשֻׁכָּךְ-צִפִּיּוֹת? יֵשׁ, נְזִירִים, וּמֶלֶךְ הִנּוֹ מְשׁוּחַ רֹאשׁ מִגֶּזַע לוֹחֲמִים. הוּא שׁוֹמֵעַ: 'לוֹחֵם פְּלוֹנִי נִמְשַׁח עַל יְדֵי הַלּוֹחֲמִים בִּמְשִׁיחַת הַלּוֹחֲמִים.' הוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁב עַל זֶה: 'מָתַי כְּבָר אַף אוֹתִי יִמְשְׁחוּ הַלּוֹחֲמִים בִּמְשִׁיחַת הַלּוֹחֲמִים?' וּמַדּוּעַ זֹאת? אוֹתוֹ חֹסֶר מְשִׁיחָה בֶּעָבָר, נְזִירִים, נִרְגַּע כָּלִיל בִּמְשִׁיחָתוֹ. זֶה הוּא הַנִּקְרָא, נְזִירִים אָדָם מְשֻׁכָּךְ-צִפִּיּוֹת.

"אֵלּוּ הֵם, נְזִירִים, שְׁלֹשֶׁת סוּגֵי הָאָדָם הַנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם.

~*~

"מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים, יֶשְׁנָם שְׁלוֹשָׁה סוּגֵי אָדָם הַנִּמְצָאִים בֵּין הַנְּזִירִים. אֵלּוּ שְׁלוֹשָׁה? חֲסַר-צִפִּיּוֹת, בַּעַל-צִפִּיּוֹת, מְשֻׁכָּךְ-צִפִּיּוֹת.

[א] "וּמָה הוּא, נְזִירִים, אָדָם חֲסַר-צִפִּיּוֹת? יֵשׁ, נְזִירִים, וְאֶחָד הִנּוֹ בִּלְתִּי-מוּסָרִי, בַּעַל טֶבַע רַע6, מְזֹהָם, מִתְנַהֵג בְּאֹפֶן חָשׁוּד, מַעֲשָׂיו חַסְרֵי הֶסְבֵּר, אֵינוֹ פָּרוּשׁ וּמִתְחַזֶּה כְּפָרוּשׁ, אֵינוֹ חַי אֶת חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה וּמִתְחַזֶּה כְּחַי אֶת חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה, בַּעַל צְדָדִים רְקוּבִים, תַּאַוְתָן וּמֻשְׁחָת. הוּא שׁוֹמֵעַ: 'אָכֵן נָזִיר פְּלוֹנִי בְּהָרְסוֹ אֶת הַמַּתְסִיסִים, לְלֹא מַתְסִיסִים הוּא נִכְנָס וְשׁוֹהֶה בְּחַיִּים אֵלּוּ בְּשִׁחְרוּר-הַתּוֹדָעָה, בְּשִׁחְרוּר-הַתְּבוּנָה, בַּהִוָּכְחוֹ בָּהֶם בְּעַצְמוֹ בִּידִיעָה יְשִׁירָה.' הוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁב עַל זֶה: 'מָתַי כְּבָר אַף אֲנִי-עַצְמִי, בְּהָרְסִי אֶת הַמַּתְסִיסִים, לְלֹא מַתְסִיסִים אֶכָּנֵס וְאֶשְׁהֶה בְּחַיִּים אֵלּוּ בְּשִׁחְרוּר-הַתּוֹדָעָה, בְּשִׁחְרוּר-הַתְּבוּנָה, בְּהִוָּכְחִי בָּהֶם בְּעַצְמִי בִּידִיעָה יְשִׁירָה?' זֶה הוּא הַנִּקְרָא, נְזִירִים אָדָם חֲסַר-צִפִּיּוֹת.

[ב] "וּמָה הוּא, נְזִירִים, אָדָם בַּעַל-צִפִּיּוֹת? יֵשׁ, נְזִירִים, וְאֶחָד הִנּוֹ מוּסָרִי, בַּעַל טֶבַע טוֹב. הוּא שׁוֹמֵעַ: 'אָכֵן נָזִיר פְּלוֹנִי בְּהָרְסוֹ אֶת הַמַּתְסִיסִים, לְלֹא מַתְסִיסִים הוּא נִכְנָס וְשׁוֹהֶה בְּחַיִּים אֵלּוּ בְּשִׁחְרוּר-הַתּוֹדָעָה, בְּשִׁחְרוּר-הַתְּבוּנָה, בְּהִוָּכְחוֹ בָּהֶם בְּעַצְמוֹ בִּידִיעָה יְשִׁירָה.' עַל זֶה הוּא חוֹשֵׁב: 'מָתַי כְּבָר אַף אֲנִי-עַצְמִי, בְּהָרְסִי אֶת הַמַּתְסִיסִים, לְלֹא מַתְסִיסִים אֶכָּנֵס וְאֶשְׁהֶה בְּחַיִּים אֵלּוּ בְּשִׁחְרוּר-הַתּוֹדָעָה, בְּשִׁחְרוּר-הַתְּבוּנָה, בְּהִוָּכְחִי בָּהֶם בְּעַצְמִי בִּידִיעָה יְשִׁירָה?' זֶה הוּא הַנִּקְרָא, נְזִירִים אָדָם בַּעַל-צִפִּיּוֹת.

[ג] "וּמָה הוּא, נְזִירִים, אָדָם מְשֻׁכָּךְ-צִפִּיּוֹת? יֵשׁ, נְזִירִים, וְנָזִיר הוּא אַרַהַנְט, שֶׁמַּתְסִיסָיו הֻכְחֲדוּ. הוּא שׁוֹמֵעַ: 'אָכֵן נָזִיר פְּלוֹנִי בְּהָרְסוֹ אֶת הַמַּתְסִיסִים, לְלֹא מַתְסִיסִים הוּא נִכְנָס וְשׁוֹהֶה בְּחַיִּים אֵלּוּ בְּשִׁחְרוּר-הַתּוֹדָעָה, בְּשִׁחְרוּר-הַתְּבוּנָה, בַּהִוָּכְחוֹ בָּהֶם בְּעַצְמוֹ בִּידִיעָה יְשִׁירָה.' הוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁב עַל זֶה: 'מָתַי כְּבָר אַף אֲנִי-עַצְמִי, בְּהָרְסִי אֶת הַמַּתְסִיסִים, לְלֹא מַתְסִיסִים אֶכָּנֵס וְאֶשְׁהֶה בְּחַיִּים אֵלּוּ בְּשִׁחְרוּר-הַתּוֹדָעָה, בְּשִׁחְרוּר-הַתְּבוּנָה, בְּהִוָּכְחִי בָּהֶם בְּעַצְמִי בִּידִיעָה יְשִׁירָה?' וּמַדּוּעַ זֹאת? אוֹתוֹ חֹסֶר שִׁחְרוּר בֶּעָבָר, נְזִירִים, נִרְגַּע כָּלִיל בְּשִׁחְרוּרוֹ. זֶה הוּא הַנִּקְרָא, נְזִירִים, אָדָם מְשֻׁכָּךְ-צִפִּיּוֹת.

"אֵלּוּ הֵם, נְזִירִים, שְׁלֹשֶׁת סוּגֵי הָאָדָם הַנִּמְצָאִים בֵּין הַנְּזִירִים."