AN 3.20 – Dutiyapāpaṇika Sutta – הַחֶנְוָנִי (2)
"שָׁלוֹשׁ הֵן, נְזִירִים, הַתְּכוּנוֹת אֲשֶׁר הַחֶנְוָנִי הַנֵּחַן בָּהֶן יַשִּׂיג בִּזְמַן לֹא-רַב שִׂגְשׂוּג גָּדוֹל שֶׁל רְכוּשׁוֹ. אֵלּוּ שָׁלוֹשׁ? כָּךְ, נְזִירִים, חֶנְוָנִי הִנּוֹ בַּעַל עַיִן, פִּקֵּחַ1 וְנֵחַן בִּתְמִיכָה.
[א.1] "וְכֵיצַד, נְזִירִים, חֶנְוָנִי הוּא בַּעַל עַיִן? כָּךְ, נְזִירִים, חֶנְוָנִי יוֹדֵעַ לְגַבֵּי סְחוֹרָה: 'סְחוֹרָה זוֹ בְּכָךְ נִקְנְתָה, בְּכָךְ הִיא נִמְכֶּרֶת, כָּךְ תִּהְיֶה הַקֶּרֶן, כָּךְ הָרֶוַח." כָּךְ, נְזִירִים, חֶנְוָנִי הוּא בַּעַל עַיִן.
[א.2] "וְכֵיצַד, נְזִירִים, חֶנְוָנִי הוּא פִּקֵּחַ? כָּךְ, נְזִירִים, חֶנְוָנִי מְיֻמָּן בִּקְנִיַּת סְחוֹרָה וּבִמְכִירָתָהּ. כָּךְ, נְזִירִים, חֶנְוָנִי הוּא פִּקֵּחַ.
[א.3] "וְכֵיצַד, נְזִירִים, חֶנְוָנִי נֵחַן בִּתְמִיכָה? כָּךְ, נְזִירִים, בַּעַל בַּיִת אוֹ בֶּן בַּעַל בַּיִת עָשִׁיר, רַב הוֹן, רַב נְכָסִים, יוֹדֵעַ לְגַבֵּי הַחֶנְוָנִי: 'חֶנְוָנִי מְכֻבָּד זֶה הִנּוֹ בַּעַל עַיִן וּפִקֵּחַ. הוּא מְסֻגָּל לְכַלְכֵּל אִשָּׁה וִילָדִים וּמִזְּמַן לִזְמַן לְהַחֲזִיר לָנוּ'. הֵם מַצִּיעִים לוֹ נְכָסִים: 'הִנֵּה, יַקִּירִי הַחֶנְוָנִי, בַּעֲשׂוֹתְךָ בִּרְכוּשׁ זֶה, תְּכַלְכֵּל אִשָּׁה וִילָדִים, וּמִזְּמַן לַזְּמַן תַּחֲזִיר לָנוּ.' כָּךְ, נְזִירִים, חֶנְוָנִי נֵחַן בִּתְמִיכָה.
"אֵלּוּ הֵן, נְזִירִים שָׁלוֹשׁ הַתְּכוּנוֹת אֲשֶׁר הַחֶנְוָנִי הַנֵּחַן בָּהֶן יַשִּׂיג בִּזְמַן לֹא-רַב שִׂגְשׂוּג גָּדוֹל שֶׁל רְכוּשׁוֹ.
"מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים, שָׁלוֹשׁ הֵן, נְזִירִים, הַתְּכוּנוֹת אֲשֶׁר הַנָּזִיר הַנֵּחַן בָּהֶן יַשִּׂיג בִּזְמַן לֹא-רַב שִׂגְשׂוּג גָּדוֹל בִּדְבָרִים מוֹעִילִים. אֵלּוּ שָׁלוֹשׁ? כָּךְ, נְזִירִים, נָזִיר הִנּוֹ בַּעַל עַיִן, פִּקֵּחַ וְנֵחַן בִּתְמִיכָה.
[ב.1] "וְכֵיצַד, נְזִירִים, נָזִיר הוּא בַּעַל עַיִן? כָּךְ, נְזִירִים, נָזִיר יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר לַאֲשׁוּרוֹ שֶׁל דָּבָר: 'זֶה הוּא סֵבֶל', יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר לַאֲשׁוּרוֹ שֶׁל דָּבָר: 'זוֹ הִיא עֲלִיַּת הַסֵּבֶל', יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר לַאֲשׁוּרוֹ שֶׁל דָּבָר: 'זוֹ הִיא חֲדִילַת הַסֵּבֶל', יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר לַאֲשׁוּרוֹ שֶׁל דָּבָר: 'זֶה הוּא הַנָּתִיב הַמּוֹבִיל לַחֲדִילַת הַסֵּבֶל'. כָּךְ, נְזִירִים, נָזִיר הוּא בַּעַל עַיִן.
[ב.2] "וְכֵיצַד, נְזִירִים, נָזִיר הוּא פִּקֵּחַ? כָּךְ, נְזִירִים, נָזִיר חַי בְּמֶרֶץ-פָּעִיל לִנְטִישַׁת דְּבָרִים מַזִּיקִים וּלְאִמּוּץ דְּבָרִים מוֹעִילִים, חָזָק, אֵיתָן בְּמַאֲמַצָּיו, אֵינוֹ פּוֹרֵק עוֹל בְּקֶשֶׁר לִדְבָרִים מוֹעִילִים2. כָּךְ, נְזִירִים, נָזִיר הוּא פִּקֵּחַ.
[ב.3] "וְכֵיצַד, נְזִירִים, נָזִיר נֵחַן בִּתְמִיכָה? כָּךְ, נְזִירִים, נָזִיר בְּהוֹלְכוֹ מִזְּמַן לִזְמַן אֶל הַנְּזִירִים הַמְּלֻמָּדִים, מְקַבְּלֵי הַמָּסֹרֶת, הַבְּקִיאִים בַּדְהַרְמָה, בְּקִיאִים בַּוִינַיַה, בְּקִיאִים בַּמָטִיקָה, חוֹקֵר וְשׁוֹאֵל: 'דָּבָר זֶה, הַנִּכְבָּד, אֵיךְ הוּא? מָה מַשְׁמָעוּת הַדָּבָר?' שָׁם, אוֹתָם נִכְבָּדִים מְגַלִּים מָה שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה, פּוֹרְשִׁים מָה שֶׁלֹּא נִפְרַשׂ, מְסַלְּקִים סְפֵקוֹת בַּדְּבָרִים הָרַבִּים הָעֲשׂוּיִים לְהַעֲלוֹת סָפֵק3. כָּךְ, נְזִירִים, נָזִיר נֵחַן בִּתְמִיכָה.
"אֵלּוּ הֵן, נְזִירִים שָׁלוֹשׁ הַתְּכוּנוֹת אֲשֶׁר הַנָּזִיר הַנֵּחַן בָּהֶן יַשִּׂיג בִּזְמַן לֹא-רַב שִׂגְשׂוּג גָּדוֹל בִּדְבָרִים מוֹעִילִים."