קֶסִי3הקלטות שמזכירות את הסוטרה

AN 4.111 – Kesi Sutta קֶסִי –

אָז הָלַךְ קֶסִי נֶהָג-הַסּוּסִים-בְּנֵי-הָאִלּוּף1 לְעֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד אָמַר הַנַּעֲלֶה לְקֶסִי נֶהָג-הַסּוּסִים-בְּנֵי-הָאִלּוּף זֹאת: "אַתָּה, קֶסִי, נֶהָג-סוּסִים בְּנֵי-אִלּוּף יָדוּעַ. אֵיךְ אַתָּה מְחַנֵּךְ סוּס בֶּן-אִלּוּף?"

"אֲנִי, הַנִּכְבָּד, מְחַנֵּךְ סוּס בֶּן-אִלּוּף גַּם בְּרַכּוּת, מְחַנֵּךְ אוֹתוֹ גַּם בְּגַסּוּת, מְחַנֵּךְ אוֹתוֹ גַּם בְּרַכּוּת וְגַסּוּת."

"וְאִם, קֶסִי, חִנּוּךְ בְּרַכּוּת לֹא פּוֹעֵל, חִנּוּךְ בְּגַסּוּת לֹא פּוֹעֵל וְחִנּוּךְ בְּרַכּוּת וְגַסּוּת לֹא פּוֹעֵל, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה אִתּוֹ?"

"אִם, הַנִּכְבָּד, חִנּוּךְ בְּרַכּוּת לֹא פּוֹעֵל, חִנּוּךְ בְּגַסּוּת לֹא פּוֹעֵל וְחִנּוּךְ בְּרַכּוּת וְגַסּוּת לֹא פּוֹעֵל, אֲנִי הוֹרֵג אוֹתוֹ. וּמַדּוּעַ זֹאת? אַל יִהְיֶה הַדָּבָר לְשׁוֹשֶׁלֶת-מוֹרַי לִגְנַאי. וְהַנַּעֲלֶה, הַנִּכְבָּד, מוֹבִיל-אֲנָשִׁים-בְּנֵי-אִלּוּף שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ2. אֵיךְ, הַנִּכְבָּד, מְחַנֵּךְ הַנַּעֲלֶה אִישׁ בֶּן-אִלּוּף?"

"אֲנִי, קֶסִי, מְחַנֵּךְ אִישׁ בֶּן-אִלּוּף גַּם בְּרַכּוּת, מְחַנֵּךְ אוֹתוֹ גַּם בְּגַסּוּת, מְחַנֵּךְ אוֹתוֹ גַּם בְּרַכּוּת וְגַסּוּת.

[א] "עַל יְדֵי רַכּוּת, קֶסִי: 'כָּךְ הִיא הִתְנַהֲגוּת גּוּפָנִית טוֹבָה, כָּךְ הִיא תּוֹצְאָתָהּ שֶׁל הִתְנַהֲגוּת גּוּפָנִית טוֹבָה; כָּךְ הִיא הִתְנַהֲגוּת דִּבּוּר טוֹבָה, כָּךְ הִיא תּוֹצְאָתָהּ שֶׁל הִתְנַהֲגוּת דִּבּוּר טוֹבָה; כָּךְ הִיא הִתְנַהֲגוּת תּוֹדַעְתִּית טוֹבָה, כָּךְ הִיא תּוֹצְאָתָהּ שֶׁל הִתְנַהֲגוּת תּוֹדַעְתִּית טוֹבָה; כָּךְ הוּא אֵל, כָּךְ הוּא אָדָם3.'

[ב] "עַל יְדֵי גַּסּוּת, קֶסִי: 'כָּךְ הִיא הִתְנַהֲגוּת גּוּפָנִית רָעָה, כָּךְ הִיא תּוֹצְאָתָהּ שֶׁל הִתְנַהֲגוּת גּוּפָנִית רָעָה; כָּךְ הִיא הִתְנַהֲגוּת דִּבּוּר רָעָה, כָּךְ הִיא תּוֹצְאָתָהּ שֶׁל הִתְנַהֲגוּת דִּבּוּר רָעָה; כָּךְ הִיא הִתְנַהֲגוּת תּוֹדַעְתִּית רָעָה, כָּךְ הִיא תּוֹצְאָתָהּ שֶׁל הִתְנַהֲגוּת תּוֹדַעְתִּית רָעָה; כָּךְ הִיא הַתֹּפֶת, כָּךְ הוּא רֶחֶם-חַיָּה, כָּךְ הִיא מַמְלֶכֶת הָרְפָאִים4.'

[ג] "עַל יְדֵי רַכּוּת וְגַסּוּת, קֶסִי: 'כָּךְ הִיא הִתְנַהֲגוּת גּוּפָנִית טוֹבָה, כָּךְ הִיא תּוֹצְאָתָהּ שֶׁל הִתְנַהֲגוּת גּוּפָנִית טוֹבָה; כָּךְ הִיא הִתְנַהֲגוּת גּוּפָנִית רָעָה, כָּךְ הִיא תּוֹצְאָתָהּ שֶׁל הִתְנַהֲגוּת גּוּפָנִית רָעָה; כָּךְ הִיא הִתְנַהֲגוּת דִּבּוּר טוֹבָה, כָּךְ הִיא תּוֹצְאָתָהּ שֶׁל הִתְנַהֲגוּת דִּבּוּר טוֹבָה; כָּךְ הִיא הִתְנַהֲגוּת דִּבּוּר רָעָה, כָּךְ הִיא תּוֹצְאָתָהּ שֶׁל הִתְנַהֲגוּת דִּבּוּר רָעָה; כָּךְ הִיא הִתְנַהֲגוּת תּוֹדַעְתִּית טוֹבָה, כָּךְ הִיא תּוֹצְאָתָהּ שֶׁל הִתְנַהֲגוּת תּוֹדַעְתִּית טוֹבָה; כָּךְ הִיא הִתְנַהֲגוּת תּוֹדַעְתִּית רָעָה, כָּךְ הִיא תּוֹצְאָתָהּ שֶׁל הִתְנַהֲגוּת תּוֹדַעְתִּית רָעָה; כָּךְ הוּא אֵל, כָּךְ הוּא אָדָם, כָּךְ הִיא הַתֹּפֶת, כָּךְ הוּא רֶחֶם-חַיָּה, כָּךְ הִיא מַמְלֶכֶת הָרְפָאִים'."

"וְאִם, הַנִּכְבָּד, חִנּוּךְ בְּרַכּוּת לֹא פּוֹעֵל, חִנּוּךְ בְּגַסּוּת לֹא פּוֹעֵל וְחִנּוּךְ בְּרַכּוּת וְגַסּוּת לֹא פּוֹעֵל, מָה הַנַּעֲלֶה עוֹשֶׂה אִתּוֹ?"

[ד] "אִם, קֶסִי, חִנּוּךְ בְּרַכּוּת לֹא פּוֹעֵל, חִנּוּךְ בְּגַסּוּת לֹא פּוֹעֵל וְחִנּוּךְ בְּרַכּוּת וְגַסּוּת לֹא פּוֹעֵל, אֲנִי הוֹרֵג אוֹתוֹ, קֶסִי."

"אֵין הֶרֶג חַי, הַנִּכְבָּד, מֻתָּר5 לַנַּעֲלֶה! וְהַנַּעֲלֶה אָמַר: 'אֲנִי הוֹרֵג אוֹתוֹ, קֶסִי'?"

"אֱמֶת, קֶסִי. הַנַּעֲלֶה אֵינוֹ מֻתָּר בְּהֶרֶג חַי. וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר חִנּוּךְ בְּרַכּוּת לֹא פּוֹעֵל, חִנּוּךְ בְּגַסּוּת לֹא פּוֹעֵל וְחִנּוּךְ בְּרַכּוּת וְגַסּוּת לֹא פּוֹעֵל עַל אִישׁ בֶּן-אִלּוּף, אֵין הַטַטְהָגַטַה מַחֲשִׁיב אוֹתוֹ כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לְדַבֵּר אֵלָיו וּכְמִי שֶׁיֵּשׁ לְהַדְרִיךְ אוֹתוֹ, וְאֵין עֲמִיתָיו הַנְּבוֹנִים בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה מַחֲשִׁיבִים אוֹתוֹ כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לְדַבֵּר אֵלָיו וּכְמִי שֶׁיֵּשׁ לְהַדְרִיךְ אוֹתוֹ. הֶרֶג הוּא, קֶסִי, בְּמִשְׁמַעַת הַנַּעֲלִים6 כַּאֲשֶׁר אֵין הַטַטְהָגַטַה מַחֲשִׁיב אוֹתוֹ כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לְדַבֵּר אֵלָיו וּכְמִי שֶׁיֵּשׁ לְהַדְרִיךְ אוֹתוֹ, וְאֵין עֲמִיתָיו הַנְּבוֹנִים בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה מַחֲשִׁיבִים אוֹתוֹ כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לְדַבֵּר אֵלָיו וּכְמִי שֶׁיֵּשׁ לְהַדְרִיךְ אוֹתוֹ7."

"הָאֵין הוּא אָכֵן הָרוּג לְגַמְרֵי, כַּאֲשֶׁר אֵין הַטַטְהָגַטַה מַחֲשִׁיב אוֹתוֹ כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לְדַבֵּר אֵלָיו וּכְמִי שֶׁיֵּשׁ לְהַדְרִיךְ אוֹתוֹ, וְאֵין עֲמִיתָיו הַנְּבוֹנִים בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה מַחֲשִׁיבִים אוֹתוֹ כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לְדַבֵּר אֵלָיו וּכְמִי שֶׁיֵּשׁ לְהַדְרִיךְ אוֹתוֹ? יוֹצֵא-מִן-הַכְּלָל, הַנִּכְבָּד! יוֹצֵא-מִן-הַכְּלָל, הַנִּכְבָּד! מַמָּשׁ כְּאִלּוּ הַנִּכְבָּד יִשֵּׁר אֶת הֶהָפוּךְ אוֹ גִּלָּה אֶת הַנִּסְתָּר אוֹ הֶרְאָה אֶת הַדֶּרֶךְ לַשּׁוֹגֶה אוֹ נָשָׂא מְנוֹרַת שֶׁמֶן לַחֲשֵׁכָה: 'בַּעֲלֵי-עֵינַיִם יִרְאוּ מַרְאוֹת.' מַמָּשׁ כָּךְ הִבְהִיר הַנִּכְבָּד אֶת הַדְהַרְמָה בְּהֶסְבֵּרִים רַבִּים. בָּזֹאת, הַנִּכְבָּד, אֶל הַנַּעֲלֶה, אֶל הַדְהַרְמָה וְאֶל סַנְגְּהַת הַנְּזִירִים אֲנִי הוֹלֵךְ לְמִּפְלָט. יִזְכֹּר אוֹתִי הַנִּכְבָּד כִּמְתַרְגֵּל שֶׁהָלַךְ לְמִפְלָט מִיּוֹם זֶה וָהָלְאָה עַד אַחֲרִית חַיָּיו."