אַנְגוּטָרָה נִיקָאיָה

(1) אוֹתָם חַיִּים

AN 4.55 · Paṭhama Samajīvī Sutta · 243 מילים

הורדת התרגום · Word


AN 4.55Paṭhama Samajīvī Sutta אוֹתָם חַיִּים (1) –

פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה בֵּין בְּנֵי הַבְּהַגַה לְיַד סוּנְגסוּמַרַגִירִי, בְּמַטַּע בְּהֶסַקַלַה שֶׁלְּיַד חֻרְשַׁת הַצְּבָאִים. אָז, בַּבֹּקֶר, הֵיטִיב הַנַּעֲלֶה אֶת גְּלִימָתוֹ, וּבְלָקְחוֹ אֶת קַעֲרָתוֹ וּגְלִימָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה הָלַךְ אֶל עֵבֶר מְעוֹנוֹ שֶׁל נַקוּלַפִּיטַה בַּעַל הַבַּיִת. בְּבוֹאוֹ יָשַׁב עַל הַמּוֹשָׁב הֶעָרוּךְ. אָז הָלְכוּ נַקוּלַפִּיטַה בַּעַל הַבַּיִת וְנַקוּלַמָטָה בַּעֲלַת הַבַּיִת אֶל עֵבֵר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאָם אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתָם יָשְׁבוּ לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשְׁבוּ לְצַד אֶחָד אָמַר נַקוּלַפִּיטַה בַּעַל הַבַּיִת לַנַּעֲלֶה זֹאת:

"מֵאָז, הַנִּכְבָּד, הוּבְאָה נַקוּלַמָטָה בַּעֲלַת הַבַּיִת בִּצְעִירוּתָהּ אֶל בַּעְלָהּ הַצָּעִיר, אֵינֶנִּי זוֹכֵר נִאוּף כְּנֶגֶד נַקוּלַמָטָה בַּעֲלַת הַבַּיִת אֲפִלּוּ בְּמַחֲשָׁבָה, וּמִנַּיִן עוֹד בַּגּוּף. אָנוּ מְקַוִּים, הַנִּכְבָּד, כְּפִי שֶׁאָנוּ רוֹאִים זֶה אֶת זוֹ בְּחַיִּים אֵלּוּ, לִרְאוֹת זֶה אֶת זוֹ בַּחַיִּים הַבָּאִים."

אַף נַקוּלַמָטָה בַּעֲלַת הַבַּיִת אָמְרָה לַנַּעֲלֶה זֹאת: "מֵאָז, הַנִּכְבָּד, הוּבֵאתִי בִּצְעִירוּתִי לְנַקוּלַפִּיטַה בַּעַל הַבַּיִת הַצָּעִיר, אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת נִאוּף אֲפִלּוּ בְּמַחְשָׁבָה, וּמִנַּיִן עוֹד בַּגּוּף. אָנוּ מְקַוִּים, הַנִּכְבָּד, כְּפִי שֶׁאָנוּ רוֹאִים זוֹ אֶת זֶה בְּחַיִּים אֵלּוּ, לִרְאוֹת זוֹ אֶת זֶה בַּחַיִּים הַבָּאִים."

"אִם, בַּעֲלֵי הַבַּיִת, זוּג, בַּעַל וְאִשָּׁה, רוֹצִים כְּפִי שֶׁהֵם רוֹאִים זֶה אֶת זֶה בְּחַיִּים אֵלּוּ, לִרְאוֹת זֶה אֶת זֶה בַּחַיִּים הַבָּאִים, עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת בְּאוֹתוֹ אֵמוּן, בְּאוֹתוֹ מוּסָר, בְּאוֹתָהּ נְדִיבוּת, בְּאוֹתָהּ תְּבוּנָה1. אָז, כְּפִי שֶׁהֵם רוֹאִים זֶה אֶת זֶה בְּחַיִּים אֵלּוּ, יִרְאוּ זֶה אֶת זֶה בַּחַיִּים הַבָּאִים."

"זוּג נוֹתְנֵי הָאֵמוּן וְהַנְּדִיבִים

בְּיֹשֶׁר חַיִּים עַל פִּי הַדְהַרְמָה;

בַּעַל וְאִשָּׁה אֵלּוּ

פּוֹנִים זֶה לָזֶה בְּדִבְרֵי חִבָּה.

רַבִּים הֵם רִוְחֵיהֶם,

בְּנוֹחוּת הֵם חַיִּים;

נִכְאֵי-רוּחַ אוֹיְבֵיהֶם,

כִּי בְּאוֹתוֹ מוּסָר שְׁנֵיהֶם.

בַּחַיּוֹתָם עַל פִּי הַדְהַרְמָה,

אוֹתָם כְּלָלִים לִשְׁנֵיהֶם;

יִתְעַנְּגוּ בְּעוֹלָם אֵלִים,

יִשְׂמְחוּ בִּתְשׁוּקוֹת חוּשִׁים2."


הערות · 2

  1. 1האמון, המוסר, הנדיבות והתבונה הם ארבעת ההישגים שהבודהה מדבר עליהם עם בעלי בתים. ראו: "מַעֲשִׂים רְאוּיִים" AN04.61, ו-"דִיגּהַגַ'נוּ" AN08.54 . היות ויעדי לידתם של היצורים החיים תלויים בהתנהגותם ובכוונותיהם, אם בני זוג יחיו אותם חיים בארבעה פרמטרים אלו וגם ירצו להמשיך בחיים משותפים, גדולה יותר האפשרות שיגיעו לאותה סביבה בחיים הבאים.
  2. 2מטרתם של יושבי בית כמו נקולפיטה ונקולמטה, ורמת התרגול שלהם, מתאימים ללידה בעולם אלים שבו החיים ארוכים ונעימים. הבודהה אינו מגנה שאיפות כאלה אצל יושבי בית, ושני בני הזוג זוכים לציונים לשבח מפי הבודהה.(ראו: AN01.157 ו-AN01.266 )

לכל הסוטרות