אוּדָיִי AN 5.159 – Udāyī Sutta –
כָּךְ שָׁמַעְתִּי:
פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה לְיַד קוֹסַמְבִּי, בְּמִנְזָר גְהוֹסִיטַה. וּבְאוֹתוֹ זְמַן הָיָה הַנִּכְבָּד אוּדָיִי יוֹשֵׁב מֻקָּף בְּקָהָל גָּדוֹל שֶׁל יוֹשְׁבֵי-בַּיִת, מְלַמֵּד אֶת הַדְהַרְמָה. רָאָה הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה אֶת הַנִּכְבָּד אוּדָיִי יוֹשֵׁב מֻקָּף בְּקָהָל גָּדוֹל שֶׁל יוֹשְׁבֵי-בַּיִת, מְלַמֵּד אֶת הַדְהַרְמָה. בִּרְאוֹתוֹ, הָלַךְ אֶל הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ לַנַּעֲלֶה יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד, אָמַר הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה לַנַּעֲלֶה זֹאת: "הַנִּכְבָּד אוּדָיִי, הַנִּכְבָּד, יוֹשֵׁב מֻקָּף בְּקָהָל גָּדוֹל שֶׁל יוֹשְׁבֵי-בַּיִת, מְלַמֵּד אֶת הַדְהַרְמָה."
"זֶה לֹא קַל לְלַמֵּד אֶת הַדְהַרְמָה לַאֲחֵרִים, אָנַנְדַה. עַל הַמְּלַמֵּד אֶת הַדְהַרְמָה לַאֲחֵרִים לְבַסֵּס חֲמִשָּׁה דְּבָרִים בְּעַצְמוֹ כְּדֵי לְלַמֵּד אֶת הַדְהַרְמָה לַאֲחֵרִים. אֵלּוּ חֲמִשָּׁה?
[א] "יֵשׁ לְלַמֵּד אֶת הַדְהַרְמָה לַאֲחֵרִים בַּמַּחְשָׁבָה 'אֲשׂוֹחֵחַ שִׂיחָה מְדֹרֶגֶת1'.
[ב] "יֵשׁ לְלַמֵּד אֶת הַדְהַרְמָה לַאֲחֵרִים בַּמַּחְשָׁבָה 'אֲשׂוֹחֵחַ שִׂיחָה מִתּוֹךְ הֲבָנַת הַצָּגוֹת הַדְּבָרִים2'.
[ג] "יֵשׁ לְלַמֵּד אֶת הַדְהַרְמָה לַאֲחֵרִים בַּמַּחְשָׁבָה 'אֲשׂוֹחֵחַ שִׂיחָה מִתּוֹךְ אַהֲדָה3'.
[ד] "יֵשׁ לְלַמֵּד אֶת הַדְהַרְמָה לַאֲחֵרִים בַּמַּחְשָׁבָה 'אֲשׂוֹחֵחַ שִׂיחָה לֹא לְשֵׁם תַּגְמוּל חָמְרִי4'.
[ה] "יֵשׁ לְלַמֵּד אֶת הַדְהַרְמָה לַאֲחֵרִים בַּמַּחְשָׁבָה 'אֲשׂוֹחֵחַ שִׂיחָה מִבְּלִי לְבַזּוֹת אֶת עַצְמִי וַאֲחֵרִים5.'
"זֶה לֹא קַל לְלַמֵּד אֶת הַדְהַרְמָה לַאֲחֵרִים, אָנַנְדַה. עַל הַמְּלַמֵּד אֶת הַדְהַרְמָה לַאֲחֵרִים לְבַסֵּס חֲמִשָּׁה דְּבָרִים בְּעַצְמוֹ כְּדֵי לְלַמֵּד אֶת הַדְהַרְמָה לַאֲחֵרִים."