AN 6.11 – Paṭhamasāraṇīya Sutta – הַמּוֹעִילִים לְאַחְוָה (1)
1" שִׁשָּׁה הֵם, נְזִירִים, הַדְּבָרִים הַמּוֹעִילִים לְאַחְוָה2. אֵלוּ שִׁשָּׁה?
[א] "כָּךְ, נְזִירִים, נָזִיר מַצִּיב פְּעֻלּוֹת גּוּפָנִיּוֹת יְדִידוּתִיּוֹת בְּגָלוּי וּבַסֵּתֶר כְּלַפֵּי עֲמִיתָיו לְחַיֵּי-הַקְּדֻשָּׁה. גַּם זֶה הוּא דָּבָר הַמּוֹעִיל לְאַחְוָה.
[ב] "וּבְנוֹסָף לָזֹאת, נְזִירִים, נָזִיר מַצִּיב פְּעֻלּוֹת דִּבּוּר יְדִידוּתִיּוֹת בְּגָלוּי וּבַסֵּתֶר כְּלַפֵּי עֲמִיתָיו לְחַיֵּי-הַקְּדֻשָּׁה. גַּם זֶה הוּא דָּבָר הַמּוֹעִיל לְאַחְוָה.
[ג] "וּבְנוֹסָף לָזֹאת, נְזִירִים, נָזִיר מַצִּיב פְּעֻלּוֹת מַחְשָׁבָה יְדִידוּתִיּוֹת בְּגָלוּי וּבַסֵּתֶר כְּלַפֵּי עֲמִיתָיו לְחַיֵּי-הַקְּדֻשָּׁה. גַּם זֶה הוּא דָּבָר הַמּוֹעִיל לְאַחְוָה.
[ד] "וּבְנוֹסָף לָזֹאת, נְזִירִים, נָזִיר, כָּל דָּבָר מֻתָּר שֶׁהֻשַּׂג בְּאֹפֶן מֻתָּר, וַאֲפִלּוּ אֶת תֹּכֶן קַעֲרָתוֹ עַד תֹּם, אֵינוֹ אוֹכֵל מִבְּלִי שֶׁחָלַק אוֹתוֹ עִם עֲמִיתָיו הַמּוּסָרִיִּים בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה הַחוֹלְקִים אֶת מַאֲכָלָם. גַּם זֶה הוּא דָּבָר הַמּוֹעִיל לְאַחְוָה.
[ה] "וּבְנוֹסָף לָזֹאת, נְזִירִים, נָזִיר, כָּל אוֹתָם כְּלָלֵי מוּסָר –3 בִּלְתִּי שְׁבוּרִים, בִּלְתִּי מְחֹרָרִים, לֹא מְנֻמָּרִים, לֹא מֻכְתָּמִים מְשַׁחְרְרִים, נִרְאִים לִנְבוֹנִים, שֶׁלֹּא נֶאֱחָזִים בָּהֶם, מוֹלִיכִים לְרִכּוּז – מְחוֹנָן בִּכְלָלֵי מוּסָר כְּאֵלֶּה בְּגָלוּי וּבַסֵּתֶר הוּא חַי עִם עֲמִיתָיו לְחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה. גַּם זֶה הוּא דָּבָר הַמּוֹעִיל לְאַחְוָה.
[ו] "וּבְנוֹסָף לָזֹאת, נְזִירִים, נָזִיר, בְּאוֹתָהּ הַשְׁקָפָה נַעֲלָה הַמּוֹלִיכָה הָלְאָה, הַמּוֹלִיכָה אֶת מְבַצְּעָהּ לַהֲרִיסַת הַסֵּבֶל בִּמְלוֹאוֹ – מְחוֹנָן בְּכָזוֹ הַשְׁקָפָה בְּגָלוּי וּבַסֵּתֶר הוּא חַי עִם עֲמִיתָיו לְחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה. גַּם זֶה הוּא דָּבָר הַמּוֹעִיל לְאַחְוָה.
"אֵלּוּ הֵם, נְזִירִים, שֵׁשֶׁת הַדְּבָרִים הַמּוֹעִילִים לְאַחְוָה."