מַגְ'הִימָה נִיקָאיָה

סָמַגָמַה

MN 104 · Sāmagāma Sutta · 2,774 מילים

הורדת התרגום · Word


MN 104 Sāmagāma Sutta סָמַגָמַה

כָּךְ שָׁמַעְתִּי:

פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה בְּקֶרֶב בְּנֵי הַסַקְיַה, בְּסָמַגָמַה1. וּבְאוֹתוֹ זְמַן, לָאַחֲרוֹנָה כָּלָה זְמַנּוֹ שֶׁל הַנִיגַנְטְהַ נָטַפּוּטַּה בְּפָּוָוה. כַּאֲשֶׁר כָּלָה זְמַנּוֹ, הִתְפַּצְּלוּ הַנִיגַנְטְהַ לִשְׁנֵי פְּלָגִים שֶׁהָיוּ מַקְנִיטִים, נֶחֱלָקִים וְרָבִים, חַיִּים יַחַד בְּדָקְרָם זֶה-אֶת-זֶה בְּחֶרֶב הַלָּשׁוֹן2: "אַתָּה אֵינְךָ מֵבִין דְּהַרְמָה-וִינַיַה זוֹ, אֲנִי מֵבִין דְּהַרְמָה-וִינַיַה זוֹ." "מָה אַתָּה מֵבִין בִּדְהַרְמָה-וִינַיַה זוֹ!" "אַתָּה מְתַרְגֵּל תִּרְגּוּל-שָׁגוּי, אֲנִי מְתַרְגֵּל תִּרְגּוּל נָכוֹן." "אֲנִי עִקְבִי, אַתָּה אֵינְךָ עִקְבִי." "מָה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר תְּחִלָּה אָמַרְתָּ בַּסּוֹף, מָה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר בַּסּוֹף אָמַרְתָּ תְּחִלָּה." "כָּל מָה שֶׁעָשִׂיתָ הִתְהַפֵּךְ." "מָה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר מֻפְרָךְ." "נִבְלַמְתָּ, הֵחָלֵץ מִזֶּה, אִם תּוּכַל!3" נִדְמֶה שֶׁרַק הֶרֶג הָיָה בֵּין בְּנֵי הַנִיגַנְטְהַ נָטַפּוּטַּה. גַּם תַּלְמִידֵי הַנִיגַנְטְהַ נָטַפּוּטַּה, יוֹשְׁבֵי בַּיִת לוֹבְשֵׁי לָבָן, עָיְפוּ, מָאֲסוּ וְנִדְחוּ מִבְּנֵי הַנִיגַנְטְהַ נָטַפּוּטַּה וּמִן הַדְהַרְמָה-וִינַיַה הַמֻּכְרֶזֶת בְּאֹפֶן גָּרוּעַ, מֻצְהֶרֶת בְּאֹפֶן גָּרוּעַ, שֶׁאֵינָהּ מְשַׁחְרֶרֶת, אֵינָהּ מוֹלִיכָה לְהַשְׁקָטָה, הַמֻּצְהֶרֶת עַל-יְדֵי מִי שֶׁלֹּא הִתְעוֹרֵר-מֵעַצְמוֹ, שֶׁמִּקְדָּשָׁהּ נִשְׁבַּר וּמִפְלָטָהּ אָבַד.

אָז, הַמִּתְלַמֵּד צ'וּנְדַה4, לְאַחַר שֶׁעָשָׂה אֶת עוֹנַת הַגְּשָׁמִים בְּפָּוָוה, הָלַךְ לְסָמַגָמַה, אֶל עֵבֶר הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד אָמַר הַמִּתְלַמֵּד צ'וּנְדַה לַנִּכְבָּד אָנַנְדַה זֹאת:

"לָאַחֲרוֹנָה, הַנִּכְבָּד, כָּלָה זְמַנּוֹ שֶׁל הַנִיגַנְטְהַ נָטַפּוּטַּה בְּפָּוָוה. כַּאֲשֶׁר כָּלָה זְמַנּוֹ, הִתְפַּצְּלוּ הַנִיגַנְטְהַ לִשְׁנֵי פְּלָגִים שֶׁהָיוּ מַקְנִיטִים, נֶחֱלָקִים וְרָבִים, חַיִּים יַחַד בְּדָקְרָם זֶה-אֶת-זֶה בְּחֶרֶב הַלָּשׁוֹן: 'אַתָּה אֵינְךָ מֵבִין דְּהַרְמָה-וִינַיַה זוֹ, אֲנִי מֵבִין דְּהַרְמָה-וִינַיַה זוֹ.' 'מָה אַתָּה מֵבִין בִּדְהַרְמָה-וִינַיַה זוֹ!' 'אַתָּה מְתַרְגֵּל תִּרְגּוּל-שָׁגוּי, אֲנִי מְתַרְגֵּל תִּרְגּוּל נָכוֹן.' 'אֲנִי עִקְבִי, אַתָּה אֵינְךָ עִקְבִי.' 'מָה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר תְּחִלָּה אָמַרְתָּ בַּסּוֹף, מָה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר בַּסּוֹף אָמַרְתָּ תְּחִלָּה.' 'כָּל מָה שֶׁעָשִׂיתָ הִתְהַפֵּךְ.' 'מָה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר מֻפְרָךְ.' 'הִסְתַּבַּכְתָּ, הֵחָלֵץ מִזֶּה, אִם תּוּכַל!' נִדְמֶה שֶׁרַק הֶרֶג הָיָה בֵּין בְּנֵי הַנִיגַנְטְהַ נָטַפּוּטַּה. גַּם תַּלְמִידֵי הַנִיגַנְטְהַ נָטַפּוּטַּה, יוֹשְׁבֵי בַּיִת לוֹבְשֵׁי לָבָן, עָיְפוּ, מָאֲסוּ וְנִדְחוּ מִבְּנֵי הַנִיגַנְטְהַ נָטַפּוּטַּה וּמִן הַדְהַרְמָה-וִינַיַה הַמֻּכְרֶזֶת בְּאֹפֶן גָּרוּעַ, מֻצְהֶרֶת בְּאֹפֶן גָּרוּעַ, שֶׁאֵינָהּ מְשַׁחְרֶרֶת, אֵינָהּ מוֹלִיכָה לְהַשְׁקָטָה, הַמֻּצְהֶרֶת עַל-יְדֵי מִי שֶׁלֹּא הִתְעוֹרֵר-מֵעַצְמוֹ, שֶׁמִּקְדָּשָׁהּ נִשְׁבַּר וּמִפְלָטָהּ אָבַד."

כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, אָמַר הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה לַמִּתְלַמֵּד צ'וּנְדַה זֹאת:

"יֵשׁ כָּאן, הֶחָבֵר צ'וּנְדַה, נוֹשֵׂא לְשִׂיחָה בִּפְנֵי הַנַּעֲלֶה. הָבָה נֵלֵךְ, הֶחָבֵר צ'וּנְדַה, לְעֵבֶר מְקוֹמוֹ שֶׁל הַנַּעֲלֶה. בְּבֹאֵנוּ נְסַפֵּר אֶת הַדְּבָרִים לַנַּעֲלֶה."

"כִּדְבָרֶיךָ, חָבֵר" עָנָה הַמִּתְלַמֵּד צ'וּנְדַה לַנִּכְבָּד אָנַנְדַה בְּהַסְכָּמָה.

אָז הָלְכוּ הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה וְהַמִּתְלַמֵּד צ'וּנְדַה אֶל עֵבֶר מְקוֹמוֹ שֶׁל הַנַּעֲלֶה. בְּבֹאָם אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתָם יָשְׁבוּ לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשְׁבוּ לְצַד אֶחָד אָמַר הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה לַנַּעֲלֶה זֹאת:

"זֶהוּ, הַנִּכְבָּד, הַמִּתְלַמֵּד צ'וּנְדַה הָאוֹמֵר כָּךְ: 'לָאַחֲרוֹנָה, הַנִּכְבָּד, כָּלָה זְמַנּוֹ שֶׁל הַנִיגַנְטְהַ נָטַפּוּטַּה בְּפָּוָוה. כַּאֲשֶׁר כָּלָה זְמַנּוֹ, הִתְפַּצְּלוּ הַנִיגַנְטְהַ לִשְׁנֵי פְּלָגִים שֶׁהָיוּ מַקְנִיטִים, נֶחֱלָקִים וְרָבִים, חַיִּים יַחַד בְּדָקְרָם זֶה-אֶת-זֶה בְּחֶרֶב הַלָּשׁוֹן: 'אַתָּה אֵינְךָ מֵבִין דְּהַרְמָה-וִינַיַה זוֹ, אֲנִי מֵבִין דְּהַרְמָה-וִינַיַה זוֹ.' 'מָה אַתָּה מֵבִין בִּדְהַרְמָה-וִינַיַה זוֹ!' 'אַתָּה מְתַרְגֵּל תִּרְגּוּל-שָׁגוּי, אֲנִי מְתַרְגֵּל תִּרְגּוּל נָכוֹן.' 'אֲנִי עִקְבִי, אַתָּה אֵינְךָ עִקְבִי.' 'מָה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר תְּחִלָּה אָמַרְתָּ בַּסּוֹף, מָה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר בַּסּוֹף אָמַרְתָּ תְּחִלָּה.' 'כָּל מָה שֶׁעָשִׂיתָ הִתְהַפֵּךְ.' 'מָה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר מֻפְרָךְ.' 'נִבְלַמְתָּ, הֵחָלֵץ מִזֶּה, אִם תּוּכַל!' נִדְמֶה שֶׁרַק הֶרֶג הָיָה בֵּין בְּנֵי הַנִיגַנְטְהַ נָטַפּוּטַּה. גַּם תַּלְמִידֵי הַנִיגַנְטְהַ נָטַפּוּטַּה, יוֹשְׁבֵי בַּיִת לוֹבְשֵׁי לָבָן, עָיְפוּ, מָאֲסוּ וְנִדְחוּ מִבְּנֵי הַנִיגַנְטְהַ נָטַפּוּטַּה וּמִן הַדְהַרְמָה-וִינַיַה הַמֻּכְרֶזֶת בְּאֹפֶן גָּרוּעַ, מֻצְהֶרֶת בְּאֹפֶן גָּרוּעַ, שֶׁאֵינָהּ מְשַׁחְרֶרֶת, אֵינָהּ מוֹלִיכָה לְהַשְׁקָטָה, הַמֻּצְהֶרֶת עַל-יְדֵי מִי שֶׁלֹּא הִתְעוֹרֵר-מֵעַצְמוֹ, שֶׁמִּקְדָּשָׁהּ נִשְׁבַּר וּמִפְלָטָהּ אָבַד.'

"כָּךְ, הַנִּכְבָּד, חָשַׁבְתִּי: 'אַל-נָא תַּעֲלֶה בַּסַנְגהַה מְרִיבָה אַחַר פְּטִירַת הַנַּעֲלֶה. הַדָּבָר יִהְיֶה לְלַחֲצָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, לְסִבְלָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, לְנִזְקָם, לְלַחֲצָם וּלְסִבְלָם שֶׁל אֵלִים וּבְנֵי אָדָם."

"מָה דַּעְתְּךָ, אָנַנְדַה: אוֹתָן דְּהָרְמוֹת שֶׁלִּמַּדְתִּי מִידִיעָה יְשִׁירָה, כְּלוֹמַר: אַרְבַּעַת בִּסּוּסֵי תְּשׂוּמַת-הַלֵּב, אַרְבַּע הַתְמָדוֹת-הַמַּאֲמָץ הַנְּכוֹנוֹת, אַרְבַּעַת דַּרְכֵי הַכֹּחַ הָרוּחָנִי, חֲמֵשֶׁת הַיְּכוֹלוֹת, חֲמֵשֶׁת הַכּוֹחוֹת, שִׁבְעַת מַרְכִּיבֵי הַהִתְעוֹרְרוּת, הַדֶּרֶךְ הַנַּעֲלָה כְּפוּלַת הַשְּׁמוֹנֶה; הַאִם רוֹאֶה אַתָּה, אָנַנְדַה, אֲפִלּוּ שְׁנֵי נְזִירִים בַּעֲלֵי תּוֹרוֹת שׁוֹנוֹת לְגַבֵּי דְּהָרְמוֹת אֵלּוּ?"

"אוֹתָן דְּהָרְמוֹת, הַנִּכְבָּד, שֶׁלִּמֵּד הַנַּעֲלֶה מִידִיעָה יְשִׁירָה, כְּלוֹמַר: אַרְבַּעַת בִּסּוּסֵי תְּשׂוּמַת-הַלֵּב, אַרְבַּע הַתְמָדוֹת-הַמַּאֲמָץ הַנְּכוֹנוֹת, אַרְבַּעַת דַּרְכֵי הַכֹּחַ הָרוּחָנִי, חֲמֵשֶׁת הַיְּכוֹלוֹת, חֲמֵשֶׁת הַכּוֹחוֹת, שִׁבְעַת מַרְכִּיבֵי הַהִתְעוֹרְרוּת, הַדֶּרֶךְ הַנַּעֲלָה כְּפוּלַת הַשְּׁמוֹנֶה; אֵינֶנִּי רוֹאֶה אֲפִלּוּ שְׁנֵי נְזִירִים בַּעֲלֵי תּוֹרוֹת שׁוֹנוֹת לְגַבֵּי דְּהָרְמוֹת אֵלּוּ. אַךְ יֶשְׁנָם, הַנִּכְבָּד, אֲנָשִׁים הַחַיִּים מִתּוֹךְ הִתְחַשְּׁבוּת בַּנַּעֲלֶה, אֲשֶׁר אַחַר פְּטִירַת הַנַּעֲלֶה יַעֲלוּ מְרִיבוֹת בְּקֶשֶׁר לְמִחְיָה אוֹ בְּקֶשֶׁר לַפָּטִימוֹקּהַ5. הַדָּבָר יִהְיֶה לְלַחֲצָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, לְסִבְלָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, לְנִזְקָם, לְלַחֲצָם וּלְסִבְלָם שֶׁל אֵלִים וּבְנֵי אָדָם."

"זְעִירָה בְּגָדְלָהּ, אָנַנְדַה, מְרִיבָה כָּזוֹ, כְּלוֹמַר: בְּקֶשֶׁר לְמִחְיָה אוֹ בְּקֶשֶׁר לַפָּטִימוֹקּהַ. אַךְ אִם עָלֹה תַּעֲלֶה בַּסַנְגהַה מְרִיבָה בְּקֶשֶׁר לַדֶּרֶךְ אוֹ דֶּרֶךְ-הַתִּרְגּוּל6, הַדָּבָר יִהְיֶה לְלַחֲצָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, לְסִבְלָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, לְנִזְקָם, לְלַחֲצָם וּלְסִבְלָם שֶׁל אֵלִים וּבְנֵי אָדָם.

[א] "שִׁשָּׁה הֵם, אָנַנְדַה, שָׁרְשֵׁי הַמְּרִיבָה. אֵלּוּ שִׁשָּׁה?

[א.1] "כָּךְ, אָנַנְדַה, נָזִיר הִנּוֹ רַגְזָן וְשׁוֹמֵר-טִינָה. אוֹתוֹ נָזִיר, אָנַנְדַה, שֶׁהִנּוֹ רַגְזָן וְשׁוֹמֵר טִינָה – חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַמּוֹרֶה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַדְהַרְמָה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַסַנְגהַה, אַף אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל. אוֹתוֹ נָזִיר, אָנַנְדַה, הַחַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַמּוֹרֶה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַדְהַרְמָה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַסַנְגהַה וְאַף אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל – מַעֲלֶה מְרִיבָה בַּסַנְגהַה. מְרִיבָה זוֹ תִּהְיֶה לְלַחֲצָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, לְסִבְלָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, לְנִזְקָם, לְלַחֲצָם וּלְסִבְלָם שֶׁל אֵלִים וּבְנֵי אָדָם. כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ, אָנַנְדַה, שֹׁרֶשׁ מְרִיבָה כָּזֶה, פְּנִימִי אוֹ חִיצוֹנִי, אָז עֲלֵיכֶם, אָנַנְדַה, לְהִתְאַמֵּץ וְלִנְטֹשׁ אֶת שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה. כַּאֲשֶׁר לֹא תִּרְאוּ, אָנַנְדַה, שֹׁרֶשׁ מְרִיבָה כָּזֶה, פְּנִימִי אוֹ חִיצוֹנִי, אָז עֲלֵיכֶם, אָנַנְדַה, לְתַרְגֵּל לְאִי-נְבִיעָתוֹ שֶׁל שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה בֶּעָתִיד. כָּךְ הִיא נְטִישָׁתוֹ שֶׁל שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה, כָּךְ הִיא אִי-נְבִיעָתוֹ שֶׁל שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה בֶּעָתִיד.

[א.2] "כָּךְ, אָנַנְדַה, נָזִיר הִנּוֹ מְזַלְזֵל וְנַקְמָנִי. אוֹתוֹ נָזִיר, אָנַנְדַה, שֶׁהִנּוֹ מְזַלְזֵל וְנַקְמָנִי – חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַמּוֹרֶה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַדְהַרְמָה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַסַנְגהַה, אַף אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל. אוֹתוֹ נָזִיר, אָנַנְדַה, הַחַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַמּוֹרֶה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַדְהַרְמָה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַסַנְגהַה וְאַף אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל – מַעֲלֶה מְרִיבָה בַּסַנְגהַה. מְרִיבָה זוֹ תִּהְיֶה לְלַחֲצָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, לְסִבְלָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, לְנִזְקָם, לְלַחֲצָם וּלְסִבְלָם שֶׁל אֵלִים וּבְנֵי אָדָם. כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ, אָנַנְדַה, שֹׁרֶשׁ מְרִיבָה כָּזֶה, פְּנִימִי אוֹ חִיצוֹנִי, אָז עֲלֵיכֶם, אָנַנְדַה, לְהִתְאַמֵּץ וְלִנְטֹשׁ אֶת שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה. כַּאֲשֶׁר לֹא תִּרְאוּ, אָנַנְדַה, שֹׁרֶשׁ מְרִיבָה כָּזֶה, פְּנִימִי אוֹ חִיצוֹנִי, אָז עֲלֵיכֶם, אָנַנְדַה, לְתַרְגֵּל לְאִי-נְבִיעָתוֹ שֶׁל שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה בֶּעָתִיד. כָּךְ הִיא נְטִישָׁתוֹ שֶׁל שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה, כָּךְ הִיא אִי-נְבִיעָתוֹ שֶׁל שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה בֶּעָתִיד.

[א.3] "כָּךְ, אָנַנְדַה, נָזִיר הִנּוֹ קַנַּאי וְקַמְצָן. אוֹתוֹ נָזִיר, אָנַנְדַה, שֶׁהִנּוֹ קַנָּאִי וְקַמְצָן – חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַמּוֹרֶה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַדְהַרְמָה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַסַנְגהַה, אַף אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל. אוֹתוֹ נָזִיר, אָנַנְדַה, הַחַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַמּוֹרֶה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַדְהַרְמָה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַסַנְגהַה וְאַף אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל – מַעֲלֶה מְרִיבָה בַּסַנְגהַה. מְרִיבָה זוֹ תִּהְיֶה לְלַחֲצָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, לְסִבְלָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, לְנִזְקָם, לְלַחֲצָם וּלְסִבְלָם שֶׁל אֵלִים וּבְנֵי אָדָם. כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ, אָנַנְדַה, שֹׁרֶשׁ מְרִיבָה כָּזֶה, פְּנִימִי אוֹ חִיצוֹנִי, אָז עֲלֵיכֶם, אָנַנְדַה, לְהִתְאַמֵּץ וְלִנְטֹשׁ אֶת שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה. כַּאֲשֶׁר לֹא תִּרְאוּ, אָנַנְדַה, שֹׁרֶשׁ מְרִיבָה כָּזֶה, פְּנִימִי אוֹ חִיצוֹנִי, אָז עֲלֵיכֶם, אָנַנְדַה, לְתַרְגֵּל לְאִי-נְבִיעָתוֹ שֶׁל שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה בֶּעָתִיד. כָּךְ הִיא נְטִישָׁתוֹ שֶׁל שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה, כָּךְ הִיא אִי-נְבִיעָתוֹ שֶׁל שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה בֶּעָתִיד.

[א.4] "כָּךְ, אָנַנְדַה, נָזִיר הִנּוֹ מְתַעְתֵּעַ וּמַשְׁלֶה. אוֹתוֹ נָזִיר, אָנַנְדַה, שֶׁהִנּוֹ מְתַעְתֵּעַ וּמַשְׁלֶה – חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַמּוֹרֶה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַדְהַרְמָה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַסַנְגהַה, אַף אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל. אוֹתוֹ נָזִיר, אָנַנְדַה, הַחַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַמּוֹרֶה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַדְהַרְמָה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַסַנְגהַה וְאַף אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל – מַעֲלֶה מְרִיבָה בַּסַנְגהַה. מְרִיבָה זוֹ תִּהְיֶה לְלַחֲצָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, לְסִבְלָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, לְנִזְקָם, לְלַחֲצָם וּלְסִבְלָם שֶׁל אֵלִים וּבְנֵי אָדָם. כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ, אָנַנְדַה, שֹׁרֶשׁ מְרִיבָה כָּזֶה, פְּנִימִי אוֹ חִיצוֹנִי, אָז עֲלֵיכֶם, אָנַנְדַה, לְהִתְאַמֵּץ וְלִנְטֹשׁ אֶת שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה. כַּאֲשֶׁר לֹא תִּרְאוּ, אָנַנְדַה, שֹׁרֶשׁ מְרִיבָה כָּזֶה, פְּנִימִי אוֹ חִיצוֹנִי, אָז עֲלֵיכֶם, אָנַנְדַה, לְתַרְגֵּל לְאִי-נְבִיעָתוֹ שֶׁל שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה בֶּעָתִיד. כָּךְ הִיא נְטִישָׁתוֹ שֶׁל שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה, כָּךְ הִיא אִי-נְבִיעָתוֹ שֶׁל שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה בֶּעָתִיד.

[א.5] "כָּךְ, אָנַנְדַה, נָזִיר הִנּוֹ בַּעַל תְּשׁוּקוֹת רָעוֹת וְהַשְׁקָפָה שְׁגוּיָה אוֹתוֹ נָזִיר, אָנַנְדַה, שֶׁהִנּוֹ בַּעַל תְּשׁוּקוֹת רָעוֹת וְהַשְׁקָפָה שְׁגוּיָה – חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַמּוֹרֶה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַדְהַרְמָה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַסַנְגהַה, אַף אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל. אוֹתוֹ נָזִיר, אָנַנְדַה, הַחַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַמּוֹרֶה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַדְהַרְמָה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַסַנְגהַה וְאַף אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל – מַעֲלֶה מְרִיבָה בַּסַנְגהַה. מְרִיבָה זוֹ תִּהְיֶה לְלַחֲצָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, לְסִבְלָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, לְנִזְקָם, לְלַחֲצָם וּלְסִבְלָם שֶׁל אֵלִים וּבְנֵי אָדָם. כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ, אָנַנְדַה, שֹׁרֶשׁ מְרִיבָה כָּזֶה, פְּנִימִי אוֹ חִיצוֹנִי, אָז עֲלֵיכֶם, אָנַנְדַה, לְהִתְאַמֵּץ וְלִנְטֹשׁ אֶת שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה. כַּאֲשֶׁר לֹא תִּרְאוּ, אָנַנְדַה, שֹׁרֶשׁ מְרִיבָה כָּזֶה, פְּנִימִי אוֹ חִיצוֹנִי, אָז עֲלֵיכֶם, אָנַנְדַה, לְתַרְגֵּל לְאִי-נְבִיעָתוֹ שֶׁל שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה בֶּעָתִיד. כָּךְ הִיא נְטִישָׁתוֹ שֶׁל שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה, כָּךְ הִיא אִי-נְבִיעָתוֹ שֶׁל שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה בֶּעָתִיד.

[א.6] "כָּךְ, אָנַנְדַה, נָזִיר הִנּוֹ עוֹסֵק בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, מַחֲזִיק בְּשֶׁלּוֹ וְאֵינוֹ מַפְקִיר בְּקַלּוּת. אוֹתוֹ נָזִיר, אָנַנְדַה, שֶׁהִנּוֹ עוֹסֵק בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, מַחֲזִיק בְּשֶׁלּוֹ וְאֵינוֹ מַפְקִיר בְּקַלּוּת – חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַמּוֹרֶה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַדְהַרְמָה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַסַנְגהַה, אַף אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל. אוֹתוֹ נָזִיר, אָנַנְדַה, הַחַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַמּוֹרֶה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַדְהַרְמָה, חַי בְּחֹסֶר כָּבוֹד וּבְחֹסֶר הִתְחַשְּׁבוּת אַף כְּלַפֵּי הַסַנְגהַה וְאַף אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל – מַעֲלֶה מְרִיבָה בַּסַנְגהַה. מְרִיבָה זוֹ תִּהְיֶה לְלַחֲצָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, לְסִבְלָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, לְנִזְקָם, לְלַחֲצָם וּלְסִבְלָם שֶׁל אֵלִים וּבְנֵי אָדָם. כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ, אָנַנְדַה, שֹׁרֶשׁ מְרִיבָה כָּזֶה, פְּנִימִי אוֹ חִיצוֹנִי, אָז עֲלֵיכֶם, אָנַנְדַה, לְהִתְאַמֵּץ וְלִנְטֹשׁ אֶת שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה. כַּאֲשֶׁר לֹא תִּרְאוּ, אָנַנְדַה, שֹׁרֶשׁ מְרִיבָה כָּזֶה, פְּנִימִי אוֹ חִיצוֹנִי, אָז עֲלֵיכֶם, אָנַנְדַה, לְתַרְגֵּל לְאִי-נְבִיעָתוֹ שֶׁל שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה בֶּעָתִיד. כָּךְ הִיא נְטִישָׁתוֹ שֶׁל שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה, כָּךְ הִיא אִי-נְבִיעָתוֹ שֶׁל שֹׁרֶשׁ הַמְּרִיבָה הָרַע הַזֶּה בֶּעָתִיד.

[ב] "אַרְבָּעָה הֵם, אָנַנְדַה, סוּגֵי הַדִּין7. אֵלּוּ אַרְבָּעָה? דִּין מְרִיבָה, דִּין קְבִילָה, דִּין עֲבֵרָה, דִּין נֹהַל8. אֵלּוּ הֵם, אָנַנְדַה, סוּגֵי הַדִּין.

[ג] "שִׁבְעָה, הֵם, אָנַנְדַה, יִשּׁוּבֵי9 הַדִּין. לְיִשּׁוּב וְהַרְגָּעַת כָּל מִקְרֶה הָעוֹלֶה לְהִתְדַּיְּנוּת: [ג.1] נִתָּן לָתֵת פְּסִיקָה פָּנִים אֶל פָּנִים. [ג.2] נִתָּן לָתֵת פְּסִיקָה בְּמוּדָעוּת. [ג.3] נִתָּן לָתֵת פְּסִיקָה בְּאִי-שְׁפִיּוּת. [ג.4] נִתָּן לָתֵת הַכָּרָה בַּמַּעֲשֶׂה. [ג.5] לְפִי רֹב דֵּעוֹת. [ג.6] לְפִי הָרֹעַ. [ג.7] הַרְחָקָה בְּכִסּוּי בְּעֵשֶׂב.

[ג.1] "וְכֵיצַד, אָנַנְדַה, הִיא פְּסִיקָה פָּנִים אֶל פָּנִים? כָּךְ, אָנַנְדַה, נְזִירִים רָבִים: 'זוֹ הַדְהַרְמָה' אוֹ 'זוֹ אֵינָהּ הַדְהַרְמָה', 'זוֹ הַוִינַיַה' אוֹ 'זוֹ אֵינָהּ הַוִינַיַה'; עַל כָּל אוֹתָם נְזִירִים לְהִתְכַּנֵּס מְאֻחָדִים. בְּהִתְכַּנְּסָם, עֲלֵיהֶם לָדוּשׁ בְּהַנְחָיוֹת הַדְהַרְמָה10. בְּדוּשָׁם בְּהַנְחָיוֹת הַדְהַרְמָה, בְּהַתְאָמָה לָהֶן יֵשׁ לְהַרְגִּיעַ אֶת הַהִתְדַּיְּנוּת. כָּךְ הִיא, אָנַנְדַה, פְּסִיקָה פָּנִים אֶל פָּנִים, וְכָךְ מִקְרֵי דִּין אֲחָדִים נִרְגָּעִים, כְּלוֹמַר: בִּפְסִיקָהּ פָּנִים אֶל פָּנִים.

[ג.5]11 "וְכֵיצַד, אָנַנְדַה, הוּא לְפִי רֹב דֵּעוֹת? כָּךְ, אָנַנְדַה, אִם אוֹתָם נְזִירִים אֵינָם יְכוֹלִים בִּמְקוֹם מְגוּרֵיהֶם לְהַרְגִּיעַ אֶת הַהִתְדַּיְּנוּת, עֲלֵיהֶם לָלֶכֶת לִמְקוֹם מְגוּרֵיהֶם שֶׁל נְזִירִים רַבִּים יוֹתֵר. שָׁם עַל כֻּלָּם לְהִתְכַּנֵּס מְאֻחָדִים. בְּהִתְכַּנְּסָם, עֲלֵיהֶם לָדוּשׁ בְּהַנְחָיוֹת הַדְהַרְמָה. בְּדוּשָׁם בְּהַנְחָיוֹת הַדְהַרְמָה, בְּהַתְאָמָה לָהֶן יֵשׁ לְהַרְגִּיעַ אֶת הַהִתְדַּיְּנוּת. כָּךְ הוּא, אָנַנְדַה, לְפִי רֹב דֵּעוֹת, וְכָךְ מִקְרֵי דִּין אֲחָדִים נִרְגָּעִים, כְּלוֹמַר: לְפִי רֹב דֵּעוֹת.

[ג.2] "וְכֵיצַד, אָנַנְדַה, הִיא פְּסִיקָה בְּמוּדָעוּת? כָּךְ, אָנַנְדַה, נָזִיר גּוֹעֵר בְּנָזִיר עַל עֲבֵרָה כְּבֵדָה מְסֻיֶּמֶת, שֶׁל תְּבוּסָה אוֹ הַגּוֹבֶלֶת בִּתְבוּסָה12: 'הֲזוֹכֵר הַנִּכְבָּד שֶׁעָבַר אֶת הָעֲבֵרָה הַכְּבֵדָה הַמְּסֻיֶּמֶת, אֶת הַתְּבוּסָה אוֹ אֶת הַגּוֹבֶלֶת בִּתְבוּסָה?' הוּא אוֹמֵר: 'אֵינֶנִּי זוֹכֵר, חָבֵר, שֶׁעָבַרְתִּי אֶת הָעֲבֵרָה הַכְּבֵדָה הַמְּסֻיֶּמֶת, אֶת הַתְּבוּסָה אוֹ אֶת הַגּוֹבֶלֶת בִּתְבוּסָה.' כָּךְ הִיא, אָנַנְדַה, פְּסִיקָה בְּמוּדָעוּת13, וְכָךְ מִקְרֵי דִּין אֲחָדִים נִרְגָּעִים, כְּלוֹמַר: בִּפְסִיקָהּ בְּמוּדָעוּת.

[ג.3] "וְכֵיצַד, אָנַנְדַה, הִיא פְּסִיקָה בְּאִי-שְׁפִיּוּת? כָּךְ, אָנַנְדַה, נָזִיר גּוֹעֵר בְּנָזִיר עַל עֲבֵרָה כְּבֵדָה מְסֻיֶּמֶת, שֶׁל תְּבוּסָה אוֹ הַגּוֹבֶלֶת בִּתְבוּסָה: 'הֲזוֹכֵר הַנִּכְבָּד שֶׁעָבַר אֶת הָעֲבֵרָה הַכְּבֵדָה הַמְּסֻיֶּמֶת, אֶת הַתְּבוּסָה אוֹ אֶת הַגּוֹבֶלֶת בִּתְבוּסָה?' הוּא אוֹמֵר: 'אֵינֶנִּי זוֹכֵר, חָבֵר, שֶׁעָבַרְתִּי אֶת הָעֲבֵרָה הַכְּבֵדָה הַמְּסֻיֶּמֶת, אֶת הַתְּבוּסָה אוֹ אֶת הַגּוֹבֶלֶת בִּתְבוּסָה.' אָז הוּא לוֹחֵץ אוֹתוֹ לְבָאֵר14: 'רְאֵה נָא, הַנִּכְבָּד, יוֹדֵעַ אַתָּה הֵיטֵב שֶׁאַתָּה זוֹכֵר אֶת הָעֲבֵרָה הַכְּבֵדָה הַמְּסֻיֶּמֶת, אֶת הַתְּבוּסָה אוֹ אֶת הַגּוֹבֶלֶת בִּתְבוּסָה'. הוּא אוֹמֵר: 'אֲנִי, חָבֵר, הִגַּעְתִּי לְטֵרוּף, דַּעְתִּי הִתְבַּלְּעָה. בִּזְמַן שֶׁיָּצָאתִי מִדַּעְתִּי דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מַתְאִימִים לְפָרוּשׁ. אֵינֶנִּי זוֹכֵר אוֹתָם. לֹא הָיִיתִי שָׁפוּי כְּשֶׁעָשִׂיתִי זֹאת.' לְאוֹתוֹ נָזִיר, אָנַנְדַה, נִתָּן לָתֵת פְּסִיקָה בְּאִי-שְׁפִיּוּת. כָּךְ הִיא, אָנַנְדַה, פְּסִיקָה בְּאִי-שְׁפִיּוּת, וְכָךְ מִקְרֵי דִּין אֲחָדִים נִרְגָּעִים, כְּלוֹמַר: בִּפְסִיקָהּ בְּאִי-שְׁפִיּוּת.

[ג.4] "וְכֵיצַד, אָנַנְדַה, הִיא הַכָּרָה בַּמַּעֲשֶׂה? כָּךְ, אָנַנְדַה, נָזִיר שֶׁנִּגְעַר אוֹ שֶׁלֹּא נִגְעַר15 זוֹכֵר, מְגַלֶּה וּפוֹרֵשׂ עֲבֵרָה. אָז אַנְנְדָה, הַנָּזִיר, בְּהוֹלְכוֹ אֶל עֵבֶר נָזִיר זָקֵן, בְּעוֹרְכוֹ גְּלִימָתוֹ עַל כָּתֵף אַחַת, בְּכַבְּדוֹ אוֹתוֹ לְרַגְלָיו, בְּיָשְׁבוֹ עַל עֲקֵבָיו, בְּנָשְׂאוֹ יָדָיו בְּמֶחֱוַת כָּבוֹד, יֹאמַר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: 'אֲנִי, הַנִּכְבָּד, עָבַרְתִּי עֲבֵרָה כָּזוֹ-וְכָזוֹ. עָלֶיהָ אֲנִי מִתְוַדֶּה.'

"הוּא אוֹמֵר: 'הָרוֹאֶה אַתָּה?'

" 'אֲנִי רוֹאֶה.'

" 'לְהַבָּא רַסֵּן עַצְמְךָ.'

" 'אֲרַסֵּן עַצְמִי.'

"כָּךְ הִיא, אָנַנְדַה, הַכָּרָה בַּמַּעֲשֶׂה16, וְכָךְ מִקְרֵי דִּין אֲחָדִים נִרְגָּעִים, כְּלוֹמַר: בְּהַכָּרָה בַּמַּעֲשֶׂה.

[ג.6] "וְכֵיצַד, אָנַנְדַה, הִיא לְפִי הָרֹעַ17? כָּךְ, אָנַנְדַה, נָזִיר גּוֹעֵר בְּנָזִיר עַל עֲבֵרָה כְּבֵדָה מְסֻיֶּמֶת, שֶׁל תְּבוּסָה אוֹ הַגּוֹבֶלֶת בִּתְבוּסָה: 'הֲזוֹכֵר הַנִּכְבָּד שֶׁעָבַר אֶת הָעֲבֵרָה הַכְּבֵדָה הַמְּסֻיֶּמֶת, אֶת הַתְּבוּסָה אוֹ אֶת הַגּוֹבֶלֶת בִּתְבוּסָה?' הוּא אוֹמֵר כָּךְ: 'אֵינֶנִּי זוֹכֵר, חָבֵר, שֶׁעָבַרְתִּי אֶת הָעֲבֵרָה הַכְּבֵדָה הַמְּסֻיֶּמֶת, אֶת הַתְּבוּסָה אוֹ אֶת הַגּוֹבֶלֶת בִּתְבוּסָה.'

"אָז הוּא לוֹחֵץ אוֹתוֹ לְבָאֵר: 'רְאֵה נָא, הַנִּכְבָּד, יוֹדֵעַ אַתָּה הֵיטֵב שֶׁאַתָּה זוֹכֵר אֶת הָעֲבֵרָה הַכְּבֵדָה הַמְּסֻיֶּמֶת, אֶת הַתְּבוּסָה אוֹ אֶת הַגּוֹבֶלֶת בִּתְבוּסָה'. הוּא אוֹמֵר כָּךְ: 'אֵינֶנִּי זוֹכֵר, חָבֵר, שֶׁעָבַרְתִּי אֶת הָעֲבֵרָה הַכְּבֵדָה הַמְּסֻיֶּמֶת, אֶת הַתְּבוּסָה אוֹ אֶת הַגּוֹבֶלֶת בִּתְבוּסָה; וַאֲנִי זוֹכֵר, חָבֵר, שֶׁעָבַרְתִּי עֲבֵרָה זְעִירָה מְסֻיֶּמֶת.'

"אָז הוּא לוֹחֵץ אוֹתוֹ לְבָאֵר: 'רְאֵה נָא, הַנִּכְבָּד, יוֹדֵעַ אַתָּה הֵיטֵב שֶׁאַתָּה זוֹכֵר אֶת הָעֲבֵרָה הַכְּבֵדָה הַמְּסֻיֶּמֶת, אֶת הַתְּבוּסָה אוֹ אֶת הַגּוֹבֶלֶת בִּתְבוּסָה'. הוּא אוֹמֵר כָּךְ: 'וְהַלֹּא, חָבֵר, הִכַּרְתִּי בַּעֲבֵרַת הָעֲבֵרָה הַזְּעִירָה מִבְּלִי שֶׁנִּשְׁאַלְתִּי; אֵיךְ בְּהִשָּׁאֲלִי לֹא אַכִּיר בַּעֲבֵרַת הָעֲבֵרָה הַכְּבֵדָה הַמְּסֻיֶּמֶת, הַתְּבוּסָה אוֹ הַגּוֹבֶלֶת בִּתְבוּסָה?'

"הוּא אוֹמֵר כָּךְ: 'וְהַלֹּא, חָבֵר, בַּעֲבֵרַת הָעֲבֵרָה הַזְּעִירָה לֹא הִכַּרְתָּ מִבְּלִי שֶׁנִּשְׁאַלְתָּ; אֵיךְ בְּהִשָּׁאֵלֶךְ תַּכִּיר בַּעֲבֵרַת הָעֲבֵרָה הַכְּבֵדָה הַמְּסֻיֶּמֶת, הַתְּבוּסָה אוֹ הַגּוֹבֶלֶת בִּתְבוּסָה? רְאֵה נָא, הַנִּכְבָּד, יוֹדֵעַ אַתָּה הֵיטֵב שֶׁאַתָּה זוֹכֵר אֶת הָעֲבֵרָה הַכְּבֵדָה הַמְּסֻיֶּמֶת, אֶת הַתְּבוּסָה אוֹ אֶת הַגּוֹבֶלֶת בִּתְבוּסָה'. הוּא אוֹמֵר כָּךְ: 'זוֹכֵר אֲנִי, חָבֵר, אֶת הָעֲבֵרָה הַכְּבֵדָה הַמְּסֻיֶּמֶת, אֶת הַתְּבוּסָה אוֹ אֶת הַגּוֹבֶלֶת בִּתְבוּסָה. הִתַּלְתִּי, הִשְׁתַּעְשַׁעְתִּי בְּאָמְרִי: "אֵינֶנִּי זוֹכֵר, חָבֵר, שֶׁעָבַרְתִּי אֶת הָעֲבֵרָה הַכְּבֵדָה הַמְּסֻיֶּמֶת, אֶת הַתְּבוּסָה אוֹ אֶת הַגּוֹבֶלֶת בִּתְבוּסָה" '. כָּךְ הִיא, אָנַנְדַה, לְפִי הָרֹעַ, וְכָךְ מִקְרֵי דִּין אֲחָדִים נִרְגָּעִים, כְּלוֹמַר: לְפִי הָרֹעַ שֶׁל מִישֶׁהוּ18.

[ג.7] "וְכֵיצַד, אָנַנְדַה, הִיא הַרְחָקָה בְּכִסּוּי בְּעֵשֶׂב? כָּךְ, אָנַנְדַה, כַּאֲשֶׁר נְזִירִים חַיִּים תּוֹךְ הַקְנָטוֹת, מַחְלוֹקוֹת וּמְרִיבוֹת, הֵם מְדַבְּרִים וְעוֹשִׂים דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מַתְאִימִים לִפְרוּשִׁים. עַל כָּל אוֹתָם נְזִירִים, אָנַנְדַה, לְהִתְכַּנֵּס מְאֻחָדִים. בְּהִתְכַּנְּסָם, עַל נָזִיר מְנֻסֶּה מֵאַחַד הַצְּדָדִים לָקוּם מִמוֹשָׁבוֹ, וּבְעוֹרְכוֹ אֶת גְּלִימָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה עַל כָּתֵף אַחַת, בְּנָשְׂאוֹ יָדָיו בְּמֶחֱוַת כָּבוֹד, יוֹדִיעַ לַסַנְגהַה: 'שִׁמְעִי לִי סַנְגהַה נִכְבָּדָה. כַּאֲשֶׁר חָיִינוּ תּוֹךְ הַקְנָטוֹת, מַחְלוֹקוֹת וּמְרִיבוֹת, דִּבַּרְנוּ וְעָשִׂינוּ דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מַתְאִימִים לִפְרוּשִׁים. אִם עַל הַסַנְגהַה טוֹב, לְרַוְחַת נְזִירִים אֵלֶּה19 וּלְרַוְחָתִי, אַצְבִּיעַ עַל עֲבֵרוֹת נְזִירִים אֵלֶּה וְעַל עֲבֵרוֹתַי, לְהַרְחָקָה בְּכִסּוּי בְּעֵשֶׂב20, לְהוֹצִיא עֲווֹנוֹת גַּסִּים וּלְהוֹצִיא הַקְּשׁוּרִים לְיוֹשְׁבֵי-בַּיִת21.'

"אָז עַל נָזִיר מְנֻסֶּה מִן הַצַּד הָאַחֵר לָקוּם מִמוֹשָׁבוֹ, וּבְעוֹרְכוֹ אֶת גְּלִימָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה עַל כָּתֵף אַחַת, בְּנָשְׂאוֹ יָדָיו בְּמֶחֱוַת כָּבוֹד, יוֹדִיעַ לַסַנְגהַה: 'שִׁמְעִי לִי סַנְגהַה נִכְבָּדָה. כַּאֲשֶׁר חָיִינוּ תּוֹךְ הַקְנָטוֹת, מַחְלוֹקוֹת וּמְרִיבוֹת, דִּבַּרְנוּ וְעָשִׂינוּ דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מַתְאִימִים לִפְרוּשִׁים. אִם עַל הַסַנְגהַה טוֹב, לְרַוְחַת נְזִירִים אֵלֶּה וּלְרַוְחָתִי, אַצְבִּיעַ עַל עֲבֵרוֹת נְזִירִים אֵלֶּה וְעַל עֲבֵרוֹתַי, לְהַרְחָקָה בְּכִסּוּי בְּעֵשֶׂב, לְהוֹצִיא עֲווֹנוֹת גַּסִּים וּלְהוֹצִיא הַקְּשׁוּרִים לְיוֹשְׁבֵי-בַּיִת.' כָּךְ הִיא, אָנַנְדַה, הַרְחָקָה בְּכִסּוּי בְּעֵשֶׂב, וְכָךְ מִקְרֵי דִּין אֲחָדִים נִרְגָּעִים, כְּלוֹמַר: בְּהַרְחָקָה בְּכִסּוּי בְּעֵשֶׂב.

[ד] "שִׁשָּׁה הֵם, אָנַנְדַה, הַדְּבָרִים הַמּוֹעִילִים לְאַחְוָה, הַמְּבִיאִים לְהוֹקָרָה, לְכִבּוּד, לִקְהִלָּתִיּוּת, לְאִי-מְרִיבָה, לְהַסְכָּמָה, לְאַחְדוּת. אֵלּוּ שִׁשָּׁה?

[ד.1] "כָּךְ, אָנַנְדַה, נָזִיר מַצִּיב פְּעֻלּוֹת גּוּפָנִיּוֹת יְדִידוּתִיּוֹת בְּגָלוּי וּבַסֵּתֶר כְּלַפֵּי עֲמִיתָיו לְחַיֵּי-הַקְּדֻשָּׁה. גַּם זֶה הוּא דָּבָר הַמּוֹעִיל לְאַחְוָה, הַמֵּבִיא לְהוֹקָרָה, לְכִבּוּד, לִקְהִלָּתִיּוּת, לְאִי-מְרִיבָה, לְהַסְכָּמָה, לְאַחְדוּת.

[ד.2] "וּבְנוֹסָף לָזֹאת, אָנַנְדַה, נָזִיר מַצִּיב פְּעֻלּוֹת דִּבּוּר יְדִידוּתִיּוֹת בְּגָלוּי וּבַסֵּתֶר כְּלַפֵּי עֲמִיתָיו לְחַיֵּי-הַקְּדֻשָּׁה. גַּם זֶה הוּא דָּבָר הַמּוֹעִיל לְאַחְוָה, הַמֵּבִיא לְהוֹקָרָה, לְכִבּוּד, לִקְהִלָּתִיּוּת, לְאִי-מְרִיבָה, לְהַסְכָּמָה, לְאַחְדוּת.

[ד.3] "וּבְנוֹסָף לָזֹאת, אָנַנְדַה, נָזִיר מַצִּיב פְּעֻלּוֹת מַחְשָׁבָה יְדִידוּתִיּוֹת בְּגָלוּי וּבַסֵּתֶר כְּלַפֵּי עֲמִיתָיו לְחַיֵּי-הַקְּדֻשָּׁה. גַּם זֶה הוּא דָּבָר הַמּוֹעִיל לְאַחְוָה, הַמֵּבִיא לְהוֹקָרָה, לְכִבּוּד, לִקְהִלָּתִיּוּת, לְאִי-מְרִיבָה, לְהַסְכָּמָה, לְאַחְדוּת.

[ד.4] "וּבְנוֹסָף לָזֹאת, אָנַנְדַה, נָזִיר, כָּל דָּבָר מֻתָּר שֶׁהֻשַּׂג בְּאֹפֶן מֻתָּר, וַאֲפִלּוּ אֶת תֹּכֶן קַעֲרָתוֹ עַד תֹּם, אֵינוֹ אוֹכֵל מִבְּלִי שֶׁחָלַק אוֹתוֹ עִם עֲמִיתָיו הַמּוּסָרִיִּים בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה הַחוֹלְקִים אֶת מַאֲכָלָם. גַּם זֶה הוּא דָּבָר הַמּוֹעִיל לְאַחְוָה, הַמֵּבִיא לְהוֹקָרָה, לְכִבּוּד, לִקְהִלָּתִיּוּת, לְאִי-מְרִיבָה, לְהַסְכָּמָה, לְאַחְדוּת.

[ד.5] "וּבְנוֹסָף לָזֹאת, אָנַנְדַה, נָזִיר, כָּל אוֹתָם כְּלָלֵי מוּסָר –22 בִּלְתִּי שְׁבוּרִים, בִּלְתִּי מְחֹרָרִים, לֹא מְנֻמָּרִים, לֹא מֻכְתָּמִים מְשַׁחְרְרִים, נִרְאִים לִנְבוֹנִים, שֶׁלֹּא נֶאֱחָזִים בָּהֶם, מוֹלִיכִים לְרִכּוּז – מְחוֹנָן בִּכְלָלֵי מוּסָר כְּאֵלֶּה בְּגָלוּי וּבַסֵּתֶר הוּא חַי עִם עֲמִיתָיו לְחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה. גַּם זֶה הוּא דָּבָר הַמּוֹעִיל לְאַחְוָה, הַמֵּבִיא לְהוֹקָרָה, לְכִבּוּד, לִקְהִלָּתִיּוּת, לְאִי-מְרִיבָה, לְהַסְכָּמָה, לְאַחְדוּת.

[ד.6] "וּבְנוֹסָף לָזֹאת, אָנַנְדַה, נָזִיר, בְּאוֹתָהּ הַשְׁקָפָה נַעֲלָה הַמּוֹלִיכָה הָלְאָה, הַמּוֹלִיכָה אֶת מְבַצְּעָהּ לַהֲרִיסַת הַסֵּבֶל בִּמְלוֹאוֹ – מְחוֹנָן בְּכָזוֹ הַשְׁקָפָה בְּגָלוּי וּבַסֵּתֶר הוּא חַי עִם עֲמִיתָיו לְחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה. גַּם זֶה הוּא דָּבָר הַמּוֹעִיל לְאַחְוָה, הַמֵּבִיא לְהוֹקָרָה, לְכִבּוּד, לִקְהִלָּתִיּוּת, לְאִי-מְרִיבָה, לְהַסְכָּמָה, לְאַחְדוּת.

"אֵלּוּ הֵם, אָנַנְדַה, שֵׁשֶׁת הַדְּבָרִים הַמּוֹעִילִים לְאַחְוָה, הַמְּבִיאִים לְהוֹקָרָה, לְכִבּוּד, לִקְהִלָּתִיּוּת, לְאִי-מְרִיבָה, לְהַסְכָּמָה, לְאַחְדוּת. וְאִם, אָנַנְדַה, תְּאַמֵּץ שִׁשָּׁה דְּבָרִים אֵלּוּ וְתִפְעַל לְפִיהֶם, הַאִם רוֹאֶה אַתָּה אָפְנֵי-דִּבּוּר זְעִירִים אוֹ גַּסִּים שֶׁלֹּא תּוּכַל לָשֵׂאת?"23

"אָכֵן לֹא, הַנִּכְבָּד."

"לָכֵן, אָנַנְדַה, אַמֵּץ שִׁשָּׁה דְּבָרִים אֵלּוּ וּפְעַל לְפִיהֶם. זֶה יִהְיֶה לְרַוְחָתְךָ וּלְאָשְׁרְךָ לְאֹרֶךְ יָמִים."

כָּךְ אָמַר הַנַּעֲלֶה. בְּהִתְרוֹמְמוּת הָרוּחַ הִתְעַנֵּג אָנַנְדַה בְּדִבְרֵי הַנַּעֲלֶה.


הערות · 23

  1. 1הסוטרה Pāsādika, DN29, מתחילה באותו סיפור.
  2. 2בְּדָקְרָם זֶה-אֶת-זֶה בְּחֶרֶב הַלָּשׁוֹן ראו ביטויים אלו כמגדירים "קָהָל מְפֻלָּג" ב"קְהָלִים" AN03.95 .
  3. 3ראו: "שִׂיחָה מִתְנַגַּחַת" SN56.09 .
  4. 4Samaṇuddeso. להבנתי אין מדובר בנער-מתלמד, המכונה Sāmaṇera וחי בהשגחת נזיר/ים, אלא במבוגר שיכול לחיות גם בגפו ומבחינת ההדיוטות הוא נזיר לכל דבר. מלבדו מוזכרים בסוטרות בתואר זה גם אַצִ'ירַוַוטַה וגם סיהה.
  5. 5להבנתי הביטוי "בְּקֶשֶׁר לְמִחְיָה" מכוון לשאלות העוסקות ביחסי הנזירים ותומכיהם, כאשר היו שנטו להתידד יתר על המידה עם בעלי הבית. הפטהימוקה היא אוסף כללי הנזירות העיקריים, והיא נתונה לפרשנות שאפשר לריב גם עליה, כפי שקרה בחיי הבודהה, במחלוקת בקוסמבי.
  6. 6כלומר הדרך כפולת השמונה ודרכי התרגול שהבודהה מזכיר יחד איתה לעיל, המייצגות כאן את הדהרמה-ויניה. הבנתי את כל הפסקה הזו היא: הבודהה בודאי אינו מזלזל במריבה ה"זעירה בגדלה", היות ובזאת הוא ממשיך ועוסק כאן. אך הוא מבין שהתלקחויות זעירות כאלה צפויות לעלות בכל זמן ומקום בסנגהה, כתוצאה מחוסר תרגול מספיק של נזירים מסויימים. התלקחויות אלו נובעות מזיהומי התודעה שטרם טופלו כראוי על ידי נזיר או נזירים, ולהלן מאיץ הבודהה באננדה ובנזירים לטפל בהן על פי כללי הויניה, כי אחרת הן תגרומנה לבעיות הגדולות באמת של חוסר כבוד לבודהה, לדהרמה, לסנגהה ולכללי התרגול, מה שעלול להביא לפיצול הסנגהה.
  7. 7Cattārimāni, ānanda, adhikaraṇāni. "סוגי הדין" כאן הם העניינים הנדונים פורמלית בפני הקהילה על פי כללי הויניה.
  8. 8א) דיון שבו קבוצות בקהילה רבות זו עם זו בענינים אישיים. ב) דיון בו מוגשת קבילה על עברה שהעובר לא הודה בה. ג) דיון שיוזם עובר עברה כבדה שהתוודה עליה ומבקש להשתקם ממנה. ד) דיון מנהלי כגון קבלת אדם לנזירות, מינוי בעל-תפקיד בקהילה. (בדרך כלל אני מתרגם את kicca שכאן תרגמתי "נוהל" כ"מטלה.")
  9. 9Adhikaraṇasamathā. מילולית: הבאת הדין לשלווה, "הַשְלָוָת הדין".
  10. 10עֲלֵיהֶם לָדוּשׁ בְּהַנְחָיוֹת הַדְהַרְמָה להבנתי אלו הם עקרונות היסוד שקבע הבודהה בשאלה כיצד יודעים אם משהו הוא הדהרמה שלימד הבודהה: הדהרמה האמיתית מוליכה לשלווה, הרגעה ונירוואנה, וכמו-כן היא מתאימה לכל דהרמה אמיתית הידועה ומוסכמת. ייתכן גם שהכוונה לכל נושא דהרמה הרלוונטי לעניין הנדון.
  11. 11[ג.5] משום-מה סדר הדברים שונה מהצגתו בפתיח.
  12. 12תְּבוּסָה אוֹ הַגּוֹבֶלֶת בִּתְבוּסָה "תבוסה" (Pārājika) היא עברה שהנזיר העושה אותה מפסיק מיד להיות נזיר, והקהילה רק מכירה בזאת ומוציאה אותו משורותיה. "גובלת בתבוסה" יכולה להיות עברת "דיון בקהילה" (Saṅghādisesa) שבה על כל הקהילה להיות מעורבת בהשעייתו ובשיקומו של הנזיר, ויכולה להיות מעשה שכמעט הגיע להיות "תבוסה", כגון שהנזיר התכוון וניסה להרוג מישהו אך הקורבן לא נפגע.
  13. 13יש לזכור שהדיונים האלו אינם מהווים לא משפט פלילי ואף לא אזרחי, וכל ענינם הוא מצבו הפנימי של המתרגל ומעמדו בקהילת המתרגלים. לכן ההנחה היא שהנזיר דובר אמת אלא אם הוכח אחרת. ברוב העבירות נדרש מרכיב הכוונה, ובדרך כלל רק העושה את המעשה יודע את כוונתו.
  14. 14זה נעשה כמובן כאשר יש ראיות ברורות שהמעשה נעשה על ידי הנאשם.
  15. 15כלומר בין אם מישהו הסב את תשומת לבו לעברה ובין אם ראה אותה מעצמו.
  16. 16תהליך זה מתאים לעבירות מסוג מסויים, לעבירות אחרות יש בויניה תהליכים מורכבים קצת יותר. על פי הויניה הווידוי יכול להיעשות לא רק בפני נזיר זקן אלא בפני כל נזיר, ובלבד שבשעה שהוא מקבל את הווידוי הוא-עצמו אינו נגוע בעבירה.
  17. 17כאן מדובר בפסיקה על התנהגות כללית רעה, והדוגמה היא עקשנות ועמידה על המקח בדיון המשמעתי, כי על הנזיר להיות קל לקבל ביקורת.
  18. 18בעבירה מסוג "דיון בקהילה" (Saṅghādisesa) למשל, יש מקום לשיקול-דעת של הקהילה בכמה להאריך את השעייתו של הנזיר ממעמדו, על פי משך העיכוב שעיכב את הוידוי, ונסיבות העיכוב הזה. ברור שלנזיר שהרע לעשות והתכחש בעזות מצח לעבירה הברורה לפני שהודה בה – הארכה זו תהיה משמעותית.
  19. 19טוֹב, לְרַוְחַת נְזִירִים אֵלֶּה הכוונה היא לקבוצת הנזירים מן הצד שהוא מייצג.
  20. 20עֲבֵרוֹתַי, לְהַרְחָקָה בְּכִסּוּי בְּעֵשֶׂב הפרשנות המסורתית מסבירה ביטוי זה כדימוי של כיסוי צואה בעשב להפטר גם מהריח הרע. בהקבלה לדימוי אחר (המופיע בויניה) של החלמת פצע כליל כך ששיער גדל במקום (ללא צלקת), אני מבין את הדימוי כקבורת משהו באדמה ושתילת עשב עליה כך שלא יישאר סימן מכל האירוע.
  21. 21גַּסִּים וּלְהוֹצִיא הַקְּשׁוּרִים לְיוֹשְׁבֵי-בַּיִת לעוונות גסים אין להסתפק בווידוי. אם יושבי-בית היו מעורבים בסכסוך ומי מהם נפגע על ידי נזיר, לא מתאים שהסנגהה תחליט למחוק עוון זה ללא התייחסות ובירור מיוחדים.
  22. 22ראו תאור זה של כללי המוסר של תלמיד הנעלים גם ב"אוּפּוֹסַטְהַ" AN03.70 [ג.4].
  23. 23באופן דומה מסתיימת גם הסוטרה "מְשַׁל הַמַּסּוֹר" MN021. שתי הסוטרות עוסקות, כל אחת בדרכה, בניצנים של מחלוקת בקהילה המתבטאים בעיקר בעמידה מול ביקורת.

לכל הסוטרות