אַנְגוּטָרָה נִיקָאיָה

(2) הַמּוֹעֵד

AN 6.28 · Dutiya Samaya Sutta · 885 מילים

הורדת התרגום · Word


AN 6.28Dutiya Samaya Sutta הַמּוֹעֵד (2)

פַּעַם אַחַת גָּרוּ זִקְנֵי נְזִירִים רַבִּים לְיַד בַּרַנַסִי, בְּחֻרְשַׁת הַצְּבָאִים שֶׁבְּאִיסִיפַּטַנַה1. אָז אוֹתָם נְזִירִים, לְאַחַר הָאֲרוּחָה, בַּחֲזָרָתָם מֵאִסּוּף מְזוֹן-הַתְּרוּמָה, בְּהִתְכַּנְּסָם וּבְשִׁבְתָּם-יַחַד בַּבִּיתָן, שִׂיחָה כָּזוֹ עָלְתָה בֵּינֵיהֶם: "מָה הוּא, חֲבֵרִים, הַמּוֹעֵד לָלֶכֶת לִרְאוֹת פְּנֵי נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה?"

[א.1] כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, אָמַר נָזִיר כָּלְשֶׁהוּ לְזִקְנֵי הַנְּזִירִים זֹאת: "כַּאֲשֶׁר, חֲבֵרִים, לְאַחַר הָאֲרוּחָה, נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה בַּחֲזָרָתוֹ מֵאִסּוּף מְזוֹן הַתְּרוּמָה, בְּרַחֲצוֹ אֶת רַגְלָיו, יוֹשֵׁב בְּשַׂכְּלוֹ רַגְלָיו, זוֹקֵף אֶת גֵּווֹ בְּהַצִּיבוֹ אֶת תְּשׂוּמַת-הַלֵּב לְנֶגְדּוֹ, זֶהוּ הַמּוֹעֵד לָלֶכֶת לִרְאוֹת פְּנֵי נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה."

[א.2] כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, אָמַר נָזִיר כָּלְשֶׁהוּ לְאוֹתוֹ נָזִיר זֹאת: "אֵין זֶה, חָבֵר, הַמּוֹעֵד לָלֶכֶת לִרְאוֹת פְּנֵי נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה. כַּאֲשֶׁר לְאַחַר הָאֲרוּחָה, נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה בַּחֲזָרָתוֹ מֵאִסּוּף מְזוֹן הַתְּרוּמָה, בְּרַחֲצוֹ אֶת רַגְלָיו, יוֹשֵׁב בְּשַׂכְּלוֹ רַגְלָיו, זוֹקֵף אֶת גֵּווֹ בְּהַצִּיבוֹ אֶת תְּשׂוּמַת-הַלֵּב לְנֶגְדּוֹ, בְּאוֹתוֹ זְמַן תְּשִׁישׁוּתוֹ מִן הַהֲלִיכָה לֹא נִרְגְּעָה וְגַם תְּשִׁישׁוּתוֹ מִן הָאֲרוּחָה לֹא נִרְגְּעָה. לָכֵן אֵין זֶה הַמּוֹעֵד לָלֶכֶת לִרְאוֹת פְּנֵי נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה. כַּאֲשֶׁר, חָבֵר, נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה קָם מֵהִתְבַּדְּלוּתוֹ לְעֵת עֶרֶב, יוֹשֵׁב מִתַּחַת לְמִשְׁכָּנוֹ בְּשַׂכְּלוֹ רַגְלָיו, זוֹקֵף אֶת גֵּווֹ בְּהַצִּיבוֹ אֶת תְּשׂוּמַת-הַלֵּב לְנֶגְדּוֹ, זֶהוּ הַמּוֹעֵד לָלֶכֶת לִרְאוֹת פְּנֵי נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה."

[א.3] כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, אָמַר נָזִיר כָּלְשֶׁהוּ לְאוֹתוֹ נָזִיר זֹאת: "אֵין זֶה, חָבֵר, הַמּוֹעֵד לָלֶכֶת לִרְאוֹת פְּנֵי נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה. כַּאֲשֶׁר נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה קָם מֵהִתְבַּדְּלוּתוֹ לְעֵת עֶרֶב, יוֹשֵׁב מִתַּחַת לְמִשְׁכָּנוֹ בְּשַׂכְּלוֹ רַגְלָיו, זוֹקֵף אֶת גֵּווֹ בְּהַצִּיבוֹ אֶת תְּשׂוּמַת-הַלֵּב לְנֶגְדּוֹ, אֶל אוֹתוֹ סִימַן-הָרִכּוּז שֶׁאֵלָיו נָתַן דַּעְתּוֹ בַּיּוֹם, אֵלָיו הוּא פּוֹנֶה בְּמוֹעֵד זֶה. לָכֵן אֵין זֶה הַמּוֹעֵד לָלֶכֶת לִרְאוֹת פְּנֵי נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה. כַּאֲשֶׁר, חָבֵר, נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה קָם בַּלַּיְלָה בִּשְׁעַת לִפְנוֹת הַבֹּקֶר, יוֹשֵׁב בְּשַׂכְּלוֹ רַגְלָיו, זוֹקֵף אֶת גֵּווֹ בְּהַצִּיבוֹ אֶת תְּשׂוּמַת-הַלֵּב לְנֶגְדּוֹ, זֶהוּ הַמּוֹעֵד לָלֶכֶת לִרְאוֹת פְּנֵי נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה."

[א.4] כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, אָמַר נָזִיר כָּלְשֶׁהוּ לְאוֹתוֹ נָזִיר זֹאת: "אֵין זֶה, חָבֵר, הַמּוֹעֵד לָלֶכֶת לִרְאוֹת פְּנֵי נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה. כַּאֲשֶׁר נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה קָם בַּלַּיְלָה בִּשְׁעַת לִפְנוֹת הַבֹּקֶר, יוֹשֵׁב בְּשַׂכְּלוֹ רַגְלָיו, זוֹקֵף אֶת גֵּווֹ בְּהַצִּיבוֹ אֶת תְּשׂוּמַת-הַלֵּב לְנֶגְדּוֹ, גּוּפוֹ מְאֻשָּׁשׁ וְהוּא נוֹחַ לָתֵת דַּעְתּוֹ לְתוֹרַת הַבּוּדְהוֹת. לָכֵן אֵין זֶה הַמּוֹעֵד לָלֶכֶת לִרְאוֹת פְּנֵי נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה."

כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, אָמַר הַנִּכְבָּד מַהָה קַצָּ'נַה לְזִקְנֵי הַנְּזִירִים זֹאת: "פָּנִים אֶל פָּנִים, חֲבֵרִים, עִם הַנַּעֲלֶה שָׁמַעְתִּי, פָּנִים אֶל פָּנִים קִבַּלְתִּי: 'שִׁשָּׁה הֵם, הַנָּזִיר, הַמּוֹעֲדִים לָלֶכֶת לִרְאוֹת פְּנֵי נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה. אֵלּוּ שִׁשָּׁה?

[ב.1]" 'כָּךְ, הַנָּזִיר, כַּאֲשֶׁר נָזִיר חַי כְּשֶׁתּוֹדַעְתּוֹ חֲדוּרָה תַּאֲוַת-תְּשׁוּקָה2, כְּשֶׁהוּא נָגוּעַ בְּתַאֲוַת תְּשׁוּקָה וְאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר לַאֲשׁוּרוֹ-שֶׁל-דָּבָר אֶת הַמִּפְלָט מֵעֲלִיַּת תַּאֲוַת תְּשׁוּקָה3. בְּאוֹתוֹ מוֹעֵד, בְּלֶכְתּוֹ לְעֵבֶר נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה כָּךְ עָלָיו לוֹמַר: "אֲנִי, חָבֵר, חַי כְּשֶׁתּוֹדַעְתִּי חֲדוּרָה תַּאֲוַת-תְּשׁוּקָה, כְּשֶׁאֲנִי נָגוּעַ בְּתַאֲוַת תְּשׁוּקָה וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר לַאֲשׁוּרוֹ-שֶׁל-דָּבָר אֶת הַמִּפְלָט מֵעֲלִיַּת תַּאֲוַת הַתְּשׁוּקָה. אָכֵן טוֹב יִהְיֶה אִם הַנִּכְבָּד יְלַמֵּד אוֹתִי אֶת הַדְהַרְמָה לִנְטִישַׁת תַּאֲוַת הַתְּשׁוּקָה." אָז הַנָּזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה מְלַמֵּד אוֹתוֹ אֶת הַדְהַרְמָה לִנְטִישַׁת תַּאֲוַת הַתְּשׁוּקָה. זֶהוּ, הַנָּזִיר, הַמּוֹעֵד הָרִאשׁוֹן לָלֶכֶת לִרְאוֹת פְּנֵי נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה.

[ב.2]" 'וּבְנוֹסָף לָזֹאת, הַנָּזִיר, כַּאֲשֶׁר נָזִיר חַי כְּשֶׁתּוֹדַעְתּוֹ חֲדוּרָה פּוֹגְעָנוּת4, כְּשֶׁהוּא נָגוּעַ בְּפוֹגְעָנוּת וְאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר לַאֲשׁוּרוֹ-שֶׁל-דָּבָר אֶת הַמִּפְלָט מֵעֲלִיַּת פּוֹגְעָנוּת. בְּאוֹתוֹ מוֹעֵד, בְּלֶכְתּוֹ לְעֵבֶר נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה כָּךְ עָלָיו לוֹמַר: "אֲנִי, חָבֵר, חַי כְּשֶׁתּוֹדַעְתִּי חֲדוּרָה פּוֹגְעָנוּת, כְּשֶׁאֲנִי נָגוּעַ בְּפוֹגְעָנוּת וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר לַאֲשׁוּרוֹ-שֶׁל-דָּבָר אֶת הַמִּפְלָט מֵעֲלִיַּת הַפּוֹגְעָנוּת. אָכֵן טוֹב יִהְיֶה אִם הַנִּכְבָּד יְלַמֵּד אוֹתִי אֶת הַדְהַרְמָה לִנְטִישַׁת הַפּוֹגְעָנוּת." אָז הַנָּזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה מְלַמֵּד אוֹתוֹ אֶת הַדְהַרְמָה לִנְטִישַׁת הַפּוֹגְעָנוּת. זֶהוּ, הַנָּזִיר, הַמּוֹעֵד הַשֵּׁנִי לָלֶכֶת לִרְאוֹת פְּנֵי נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה.

[ב.3]" 'וּבְנוֹסָף לָזֹאת, הַנָּזִיר, כַּאֲשֶׁר נָזִיר חַי כְּשֶׁתּוֹדַעְתּוֹ חֲדוּרָה נֻקְשׁוּת וְקֵהוּת5, כְּשֶׁהוּא נָגוּעַ בְּנֻקְשׁוּת וְקֵהוּת וְאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר לַאֲשׁוּרוֹ-שֶׁל-דָּבָר אֶת הַמִּפְלָט מֵעֲלִיַּת נֻקְשׁוּת וְקֵהוּת. בְּאוֹתוֹ מוֹעֵד, בְּלֶכְתּוֹ לְעֵבֶר נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה כָּךְ עָלָיו לוֹמַר: "אֲנִי, חָבֵר, חַי כְּשֶׁתּוֹדַעְתִּי חֲדוּרָה נֻקְשׁוּת וְקֵהוּת, כְּשֶׁאֲנִי נָגוּעַ בְּנֻקְשׁוּת וְקֵהוּת וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר לַאֲשׁוּרוֹ-שֶׁל-דָּבָר אֶת הַמִּפְלָט מֵעֲלִיַּת נֻקְשׁוּת וְקֵהוּת. אָכֵן טוֹב יִהְיֶה אִם הַנִּכְבָּד יְלַמֵּד אוֹתִי אֶת הַדְהַרְמָה לִנְטִישַׁת נֻקְשׁוּת וְקֵהוּת." אָז הַנָּזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה מְלַמֵּד אוֹתוֹ אֶת הַדְהַרְמָה לִנְטִישַׁת נֻקְשׁוּת וְקֵהוּת. זֶהוּ, הַנָּזִיר, הַמּוֹעֵד הַשְּׁלִישִׁי לָלֶכֶת לִרְאוֹת פְּנֵי נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה.

[ב.4]" 'וּבְנוֹסָף לָזֹאת, הַנָּזִיר, כַּאֲשֶׁר נָזִיר חַי כְּשֶׁתּוֹדַעְתּוֹ חֲדוּרָה אִי-שֶׁקֶט וּדְאָגָה6, כְּשֶׁהוּא נָגוּעַ בְּאִי-שֶׁקֶט וּדְאָגָה וְאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר לַאֲשׁוּרוֹ-שֶׁל-דָּבָר אֶת הַמִּפְלָט מֵאִי-שֶׁקֶט וּדְאָגָה. בְּאוֹתוֹ מוֹעֵד, בְּלֶכְתּוֹ לְעֵבֶר נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה כָּךְ עָלָיו לוֹמַר: "אֲנִי, חָבֵר, חַי כְּשֶׁתּוֹדַעְתִּי אִי-שֶׁקֶט וּדְאָגָה, כְּשֶׁאֲנִי נָגוּעַ בְּאִי-שֶׁקֶט וּדְאָגָה וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר לַאֲשׁוּרוֹ-שֶׁל-דָּבָר אֶת הַמִּפְלָט מֵעֲלִיַּת אִי-שֶׁקֶט וּדְאָגָה. אָכֵן טוֹב יִהְיֶה אִם הַנִּכְבָּד יְלַמֵּד אוֹתִי אֶת הַדְהַרְמָה לִנְטִישַׁת אִי-שֶׁקֶט וּדְאָגָה." אָז הַנָּזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה מְלַמֵּד אוֹתוֹ אֶת הַדְהַרְמָה לִנְטִישַׁת אִי-שֶׁקֶט וּדְאָגָה. זֶהוּ, הַנָּזִיר, הַמּוֹעֵד הָרְבִיעִי לָלֶכֶת לִרְאוֹת פְּנֵי נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה.

[ב.5]" 'וּבְנוֹסָף לָזֹאת, הַנָּזִיר, כַּאֲשֶׁר נָזִיר חַי כְּשֶׁתּוֹדַעְתּוֹ חֲדוּרָה הִסּוּס7, כְּשֶׁהוּא נָגוּעַ בְּהִסּוּס וְאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר לַאֲשׁוּרוֹ-שֶׁל-דָּבָר אֶת הַמִּפְלָט מֵעֲלִיַּת הִסּוּס. בְּאוֹתוֹ מוֹעֵד, בְּלֶכְתּוֹ לְעֵבֶר נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה כָּךְ עָלָיו לוֹמַר: "אֲנִי, חָבֵר, חַי כְּשֶׁתּוֹדַעְתִּי חֲדוּרָה הִסּוּס, כְּשֶׁאֲנִי נָגוּעַ בְּהִסּוּס וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר לַאֲשׁוּרוֹ-שֶׁל-דָּבָר אֶת הַמִּפְלָט מֵעֲלִיַּת הַהִסּוּס. אָכֵן טוֹב יִהְיֶה אִם הַנִּכְבָּד יְלַמֵּד אוֹתִי אֶת הַדְהַרְמָה לִנְטִישַׁת הַהִסּוּס." אָז הַנָּזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה מְלַמֵּד אוֹתוֹ אֶת הַדְהַרְמָה לִנְטִישַׁת הַהִסּוּס. זֶהוּ, הַנָּזִיר, הַמּוֹעֵד הַחֲמִישִׁי לָלֶכֶת לִרְאוֹת פְּנֵי נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה.

[ב.6] " 'כַּאֲשֶׁר אֶת הַסִּימָן אֵלָיו יִגַּשׁ, אוֹתוֹ סִימָן שֶׁבְּמַתַּן הַדַּעַת אֵלָיו הֲרִיסַת הַמַּתְסִיסִים הַמִּיָּדִית מִתְקַיֶּמֶת, אֶת הַסִּימָן הַזֶּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ וְאֵינוֹ רוֹאֶה, בְּאוֹתוֹ מוֹעֵד, בְּלֶכְתּוֹ לְעֵבֶר נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה כָּךְ עָלָיו לוֹמַר: "אֲנִי, חָבֵר, אֶת הַסִּימָן אֵלָיו אֶגַּשׁ, אוֹתוֹ סִימָן שֶׁבְּמַתַּן הַדַּעַת אֵלָיו הֲרִיסַת הַמַּתְסִיסִים הַמִּיָּדִית מִתְקַיֶּמֶת, אֶת הַסִּימָן הַזֶּה אֵינִי יוֹדֵעַ וְאֵינִי רוֹאֶה. אָכֵן טוֹב יִהְיֶה אִם הַנִּכְבָּד יְלַמֵּד אוֹתִי אֶת הַדְהַרְמָה לְהֶרֶס הַמַּתְסִיסִים." אָז הַנָּזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה מְלַמֵּד אוֹתוֹ אֶת הַדְהַרְמָה לְהֶרֶס הַמַּתְסִיסִים. זֶהוּ, הַנָּזִיר, הַמּוֹעֵד הַשִּׁשִּׁי לָלֶכֶת לִרְאוֹת פְּנֵי נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה.'

"פָּנִים אֶל פָּנִים, חֲבֵרִים, עִם הַנַּעֲלֶה שָׁמַעְתִּי, פָּנִים אֶל פָּנִים קִבַּלְתִּי: 'אֵלֶּה הֵם, הַנָּזִיר, שֵׁשֶׁת הַמּוֹעֲדִים לָלֶכֶת לִרְאוֹת פְּנֵי נָזִיר מְפֻתָּח הַתּוֹדָעָה."8


הערות · 8

  1. 1הבודהה אינו נזכר בסוטרה זו כגר במקום כלשהו או כיעד לראות-את-פניו. אני מסיק מכך שסוטרה זו היא מן התקופה שלאחר פטירתו. ראו גם במשפט הפתיחה הזהה בסוטרה "צְ'הַנַּה" SN22.90.
  2. 2Kāmarāga . בדרך כלל מושג זה מופיע כרביעי מעשרת הכבלים או כראשון משבע הנטיות החבויות בתודעה.
  3. 3ראו משפט זה (מ-"כְּשֶׁתּוֹדַעְתּוֹ חֲדוּרָה" וכו') גם ב-"הַדְּרָשָׁה הַגְּדוֹלָה לְמָלוּנקְיַפּוּטַּה" MN064 [ב.1] והלאה והערות שם.
  4. 4Byapada. בדרך כלל מושג זה מופיע כשני מחמשת המכשולים או כחמישי מעשרת הכבלים.
  5. 5Thinamiddha. בדרך כלל מושג זה מופיע כשלישי מחמשת המכשולים.
  6. 6Uddhaccakukkucca. בדרך כלל מושג זה מופיע כרביעי מחמשת המכשולים. אי-שקט (בלבד) הוא התשיעי מעשרת הכבלים.
  7. 7Vicikicchā. בדרך כלל מושג זה מופיע כחמישי מחמשת המכשולים או כשני מעשרת הכבלים או כרביעי משבע הנטיות החבויות.
  8. 8לסיכום: הסוטרה אומרת ברורות שהמועד לפנות למורה הוא כאשר התלמיד מבין שהוא תקוע במכשול כל שהוא. "הַדְּרָשָׁה הַגְּדוֹלָה לְמָלוּנקְיַפּוּטַּה" אליה התייחסתי בהערתי לעיל, בנויה על בסיס חמשת הכבלים הפחותים, ואילו הסוטרה שלפנינו בנויה, בערך, על בסיס חמשת המכשולים (שלב מוקדם יחסית בתרגול), כאשר "תאוות התשוקה" מחליפה את "חשק התשוקה." בנוסף לחמישה, כמועד הששי ללכת לראות פני נזיר מפותח התודעה, מופיע השלב שלפני ההארה, ידע הרס המתסיסים. זה, לדעתי, אומר שכל שלב בו נתקע הנזיר, מתחילת התרגול ועד לסופו, הוא המועד המתאים לראות את פני המורה.

לכל הסוטרות