SN 12.41 – Pañcaverabhaya sutta – חֲמִשָּׁה פְּחָדֵי עוֹיְנוּת
לְיַד סָוַטְּהִי.
אָז הָלַךְ אֲנַטְהַפִּינְדִּיקָה בַּעַל-הַבַּיִת אֶל עֵבֶר מְקוֹמוֹ שֶׁל הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד אָמַר הַנַּעֲלֶה לְאָנַטְהַפִּינְדִּיקָה בַּעַל-הַבַּיִת זֹאת:
"כַּאֲשֶׁר, בַּעַל הַבַּיִת, בְּתַלְמִיד הַנַּעֲלִים שָׁקְטוּ חֲמִשָּׁה פְּחַדֵּי עוֹיְנוּת1, וְהוּא נֵחַן בְּאַרְבַּע אֵיכוּיוֹת כְּנִיסָה-לַזֶּרֶם, וּבִתְבוּנָה הִשְׁקִיף הֵיטֵב וְהֶעֱמִיק הֵיטֵב בְּשִׁיטַת הַנַּעֲלִים, אִם רְצוֹנוֹ בְּכָךְ הוּא יָכוֹל בְּעַצְמוֹ לְהַכְרִיז עַל עַצְמוֹ: 'עֲבוּרִי נֶהֶרְסָה הַתֹּפֶת, נֶהֱרַס רֶחֶם-חַיָּה, נֶהֶרְסָה מַמְלֶכֶת הָרְפָאִים2 נֶהֶרְסוּ מַצְּבֵי-מַחְסוֹר, יְעָדִים גְּרוּעִים, אֲבַדּוֹן3. נִכְנַס-לַזֶּרֶם אֲנִי, לֹא צָפוּי לַאֲבַדּוֹן, בָּטוּחַ, פָּנַי מוּעָדוֹת לְהֶאָרָה.
"וּמָה הֵם חֲמֵשֶׁת פְּחַדֵּי הָעוֹיְנוּת שֶׁשָּׁקְטוּ?
"הַהוֹרֵג חַי, בַּעַל הַבַּיִת, בְּעֶטְיָהּ שֶׁל הֲרִיגַת הַחַי הוּא מְחוֹלֵל בְּחַיִּים אֵלּוּ פַּחַד עוֹיְנוּת, מְחוֹלֵל בַּחַיִּים הַבָּאִים פַּחַד עוֹיְנוּת, וְהוּא חוֹוֶה סֵבֶל תּוֹדַעְתִּי וְצַעַר. כָּךְ בְּהִמָּנְעוּת מֵהֲרִיגַת חַי, פַּחַד עוֹיְנוּת זֶה שׁוֹקֵט.
"הַלּוֹקֵחַ מָה שֶׁלֹּא נִתָּן, בַּעַל הַבַּיִת, בְּעֶטְיָהּ שֶׁל לְקִיחַת מָה שֶׁלֹּא נִתָּן הוּא מְחוֹלֵל בְּחַיִּים אֵלּוּ פַּחַד עוֹיְנוּת, מְחוֹלֵל בַּחַיִּים הַבָּאִים פַּחַד עוֹיְנוּת, וְהוּא חוֹוֶה סֵבֶל תּוֹדַעְתִּי וְצַעַר. כָּךְ בְּהִמָּנְעוּת מִלְּקִיחַת מָה שֶׁלֹּא נִתָּן, פַּחַד עוֹיְנוּת זֶה שׁוֹקֵט.
"הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה מִינִי שָׁגוּי, בַּעַל הַבַּיִת, בְּעֶטְיוֹ שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה הַמִּינִי הַשָּׁגוּי הוּא מְחוֹלֵל בְּחַיִּים אֵלּוּ פַּחַד עוֹיְנוּת, מְחוֹלֵל בַּחַיִּים הַבָּאִים פַּחַד עוֹיְנוּת, וְהוּא חוֹוֶה סֵבֶל תּוֹדַעְתִּי וְצַעַר. כָּךְ בְּהִמָּנְעוּת מִמַּעֲשֵׂה מִינִי שָׁגוּי, פַּחַד עוֹיְנוּת זֶה שׁוֹקֵט.
"הָאוֹמֵר דְּבַר שֶׁקֶר, בַּעַל הַבַּיִת, בְּעֶטְיָהּ שֶׁל אֲמִירַת דְּבַר שֶׁקֶר הוּא מְחוֹלֵל בְּחַיִּים אֵלּוּ פַּחַד עוֹיְנוּת, מְחוֹלֵל בַּחַיִּים הַבָּאִים פַּחַד עוֹיְנוּת, וְהוּא חוֹוֶה סֵבֶל תּוֹדַעְתִּי וְצַעַר. כָּךְ בְּהִמָּנְעוּת מֵאֲמִירַת דְּבַר שֶׁקֶר, פַּחַד עוֹיְנוּת זֶה שׁוֹקֵט.
"הַשּׁוֹתֶה אַלְכּוֹהוֹל וְסַמִּים הַמְּבִיאִים לְקַלּוּת רֹאשׁ, בְּעֶטְיָהּ שֶׁל שְׁתִיַּת אַלְכּוֹהוֹל וְסַמִּים הַמְּבִיאִים לְקַלּוּת רֹאשׁ הוּא מְחוֹלֵל בְּחַיִּים אֵלּוּ פַּחַד עוֹיְנוּת, מְחוֹלֵל בַּחַיִּים הַבָּאִים פַּחַד עוֹיְנוּת, וְהוּא חוֹוֶה סֵבֶל תּוֹדַעְתִּי וְצַעַר. כָּךְ בְּהִמָּנְעוּת מִשְּׁתִיַּת אַלְכּוֹהוֹל וְסַמִּים הַמְּבִיאִים לְקַלּוּת רֹאשׁ, פַּחַד עוֹיְנוּת זֶה שׁוֹקֵט.
"אֵלוּ הֵם חֲמֵשֶׁת פְּחַדֵּי הָעוֹיְנוּת שֶׁשָּׁקְטוּ.
"וּמָה הֵם אַרְבַּעַת אֵיכוּיוֹת הַכְּנִיסָה לַזֶּרֶם?
"כָּךְ, בַּעַל הַבַּיִת, תַּלְמִיד הַנַּעֲלִים נֵחַן בְּבִטָּחוֹן גָּמוּר בַּבּוּדְּהַה: 'אָכֵן הַנַּעֲלֶה הִנּוֹ אַרַהַנְט, מִתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ, מְחוֹנָן בְּיֶדַע אֱמֶת וּבְהִתְנַהֲגוּת, הוֹלֵךְ לְמֵישָרִים, יוֹדֵעַ הָעוֹלָם, שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ כְּמוֹבִיל אֲנָשִׁים בְּנֵי אִלּוּף, מוֹרֶה לְאֵלִים וּבְנֵי אָדָם, נֵעוֹר, נַעֲלֶה.' "הוּא נֵחַן בְּבִטָּחוֹן גָּמוּר בַּדְהַרְמָה: ''הַדְהַרְמָה הַמֻצְהֶרֶת הֵיטֵב עַל-יְדֵי הַנַּעֲלֶה הִנָּהּ גְּלוּיָה4, אַל-זְמַנִּית5, מַזְמִינָה בְּחִינָה6, מְקָרֶבֶת7, נִתֶּנֶת לִידִיעָה אִישִׁית עַל-יְדֵי נְבוֹנִים.'
"הוּא נֵחַן בְּבִטָּחוֹן גָּמוּר בַּסַנְגהַה: 'סַנְגהַת תַּלְמִידֵי הַנַּעֲלֶה מְתַרְגְּלִים הֵיטֵב8, סַנְגהַת תַּלְמִידֵי הַנַּעֲלֶה מְתַרְגְּלִים הַיְשֵׁר9, סַנְגהַת תַּלְמִידֵי הַנַּעֲלֶה מְתַרְגְּלִים בְּשִׁיטָתִיּוּת10, סַנְגהַת תַּלְמִידֵי הַנַּעֲלֶה מְתַרְגְּלִים בְּאֹפֶן נָכוֹן11; כְּלוֹמַר: אַרְבַּעַת זוּגוֹת-הָאָדָם, שְׁמוֹנַת בְּנֵי הָאָדָם12. אֵלּוּ הֵם סַנְגהַת תַּלְמִידֵי הַנַּעֲלֶה: רְאוּיִים לְמַתָּנוֹת, רְאוּיִים לְאֵרוּחַ, רְאוּיִים לְתִקְרֹבֶת, רְאוּיִים לְמֶחְווֹת-כָּבוֹד, מָקוֹם שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ בִּצְמִיחַת הַזְּכוּת בָּעוֹלָם.'
"הוּא נֵחַן בְּמוּסָר הָאָהוּב עַל אַנְשֵׁי-הַמַּעֲלָה: בִּלְתִּי שָׁבוּר, בִּלְתִּי מְחֹרָר, לֹא מְנֻמָּר, לֹא מֻכְתָּם, מְשַׁחְרֵר, נִרְאֶה לִנְבוֹנִים, שֶׁלֹּא נֶאֱחָזִים בּוֹ, הַמּוֹלִיךְ לְרִכּוּז.
"אֵלוּ הֵם אַרְבַּעַת אֵיכוּיוֹת הַכְּנִיסָה לַזֶּרֶם.
"וּמָה הִיא שִׁיטַת הַנַּעֲלִים שֶׁבָּהּ הִשְׁקִיף בִּתְבוּנָה וְהֶעֱמִיק הֵיטֵב?
"כָּךְ, בַּעַל-הַבַּיִת, תַּלְמִיד הַנַּעֲלִים נוֹתֵן דַּעְתּוֹ הֵיטֵב לְעָמְקָהּ שֶׁל הַהִתְהַוּוּת הַמֻּתְנֵית: 'עִם קִיּוּמוֹ שֶׁל זֶה, הַהוּא יֶשְׁנוֹ; עִם אִי-קִיּוּמוֹ שֶׁל זֶה, הַהוּא אֵינֶנּוּ; עִם הִוָּצְרוּתוֹ שֶׁל זֶה, הַהוּא מוֹפִיעַ; עִם חֲדִילָתוֹ שֶׁל זֶה, הַהוּא חָדֵל.13' כְּלוֹמַר: הַתַּעְתּוּעַ הוּא סִבָּה לְמֻשָּׂגִים, מֻשָּׂגִים הֵם סִבָּה לְתוֹדָעָה, תּוֹדָעָה הִיא סִבָּה לִתְכוּנוֹת הַחֹמֶר, תְּכוּנוֹת הַחֹמֶר הֵן סִבָּה לְשֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים, שֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים הֵם סִבָּה לְמַגָּע, מַגָּע הוּא סִבָּה לִתְחוּשָׁה, תְּחוּשָׁה הִיא סִבָּה לְהִשְׁתּוֹקְקוּת, הִשְׁתּוֹקְקוּת הִיא סִבָּה לְהֵאָחֲזוּת, הֵאָחֲזוּת הִיא סִבָּה לְהִתְהַוּוּת, הִתְהַוּוּת הִיא סִבָּה לְלֵדָה, לֵדָה הִיא סִבָּה לְזִקְנָה וּמָוֶת, יוֹצֶרֶת צַעַר, קִינָה, כְּאֵב, עֶצֶב וְיֵאוּשׁ. כָּךְ הִיא עֲלִיָּתוֹ שֶׁל מִכְלוֹל מִקְבַּץ-הַסֵּבֶל.
"זוֹ הִיא שִׁיטַת הַנַּעֲלִים שֶׁבָּהּ הִשְׁקִיף בִּתְבוּנָה וְהֶעֱמִיק הֵיטֵב.
"כַּאֲשֶׁר, בַּעַל הַבַּיִת, בְּתַלְמִיד הַנַּעֲלִים שָׁקְטוּ חֲמִשָּׁה פְּחַדֵּי עוֹיְנוּת, וְהוּא נֵחַן בְּאַרְבַּע אֵיכוּיוֹת כְּנִיסָה-לַזֶּרֶם, וּבִתְבוּנָה הִשְׁקִיף הֵיטֵב וְהֶעֱמִיק הֵיטֵב בְּשִׁיטַת הַנַּעֲלִים, אִם רְצוֹנוֹ בְּכָךְ הוּא יָכוֹל בְּעַצְמוֹ לְהַכְרִיז עַל עַצְמוֹ: 'עֲבוּרִי נֶהֶרְסָה הַתֹּפֶת, נֶהֱרַס רֶחֶם-חַיָּה, נֶהֶרְסָה מַמְלֶכֶת הָרְפָאִים נֶהֶרְסוּ מַצְּבֵי-מַחְסוֹר, יְעָדִים גְּרוּעִים, אֲבַדּוֹן. נִכְנַס-לַזֶּרֶם אֲנִי, לֹא צָפוּי לַאֲבַדּוֹן, בָּטוּחַ, פָּנַי מוּעָדוֹת לְהֶאָרָה."