סַמְיוּטָה נִיקָאיָה

יָשִׁישׁ

SN 16.5 · Jiṇṇa Sutta · 396 מילים

הורדת התרגום · Word


SN 16.05Jiṇṇa Suttaיָשִׁישׁ

כָּךְ שָׁמַעְתִּי:

פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה לְיַד רָגַ'גַהַ בַּאֲתַר הַאֲכָלַת הַסְּנָאִים שֶׁבְּמַטַּע הַבַּמְבּוּק. אָז הָלַךְ הַנִּכְבָּד מַהָה קַסַּפַּה אֶל עֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד אָמַר הַנַּעֲלֶה לַנִּכְבָּד מַהָה קַסַּפַּה זֹאת:

"יָשִׁישׁ אַתָּה, קַסַּפַּה, כָּבֵד בַּד פְּסֹלֶת הַקַּנַּבּוֹס שֶׁהֻשְׁלַךְ. לָכֵן, הַסְכֵּם לִגְלִימוֹת בַּעֲלֵי-הַבַּיִת, אֱכֹל אֲרוּחוֹת הַזְמָנָה וְגוּר בְּקִרְבָתִי.1"

"זְמַן אָרֹךְ, הַנִּכְבָּד, שֶׁאֲנִי שׁוֹכֵן יַעַר וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח מִשְׁכַּן הַיַּעַר; אוֹכֵל-מִקַּעֲרָתוֹ וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח אֲכִילָה-מִקַּעֲרָתוֹ; לוֹבֵשׁ בַּד שֶׁהֻשְׁלַךְ וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח לְבִישַׁת בַּד שֶׁהֻשְׁלַךְ; בַּעַל שָׁלוֹשׁ גְּלִימוֹת וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח בַּעֲלוּת-שָׁלוֹשׁ-גְּלִימוֹת; מִסְתַּפֵּק-בְּמוּעָט וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח הִסְתַּפְּקוּת-בַּמּוּעָט; שְׂבַע-רָצוֹן וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח שְׂבִיעוּת-הָרָצוֹן; מִתְבּוֹדֵד וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח הַהִתְבּוֹדְדוּת; מְנַתֵּק-מַגָּע וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח נִתּוּק-הַמַּגָּע; מַגְבִּיר מֶרֶץ וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח הַגְבָּרַת-הַמֶּרֶץ2."

"אַךְ מָה הִיא, קַסַּפַּה, הַסִּבָּה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה לִהְיוֹת זְמַן אָרֹךְ שׁוֹכֵן יַעַר וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח מִשְׁכַּן הַיַּעַר; אוֹכֵל-מִקַּעֲרָתוֹ וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח אֲכִילָה-מִקַּעֲרָתוֹ; לוֹבֵשׁ בַּד שֶׁהֻשְׁלַךְ וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח לְבִישַׁת בַּד שֶׁהֻשְׁלַךְ; בַּעַל שָׁלוֹשׁ גְּלִימוֹת וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח בַּעֲלוּת-שָׁלוֹשׁ-גְּלִימוֹת; מִסְתַּפֵּק-בְּמוּעָט וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח הִסְתַּפְּקוּת-בַּמּוּעָט; שְׂבַע-רָצוֹן וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח שְׂבִיעוּת-הָרָצוֹן; מִתְבּוֹדֵד וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח הַהִתְבּוֹדְדוּת; מְנַתֵּק-מַגָּע וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח נִתּוּק-הַמַּגָּע; מַגְבִּיר מֶרֶץ וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח הַגְבָּרַת-הַמֶּרֶץ?"

"שְׁתַּיִם הֵן, הַנִּכְבָּד, הַסִּבּוֹת שֶׁאֲנִי רוֹאֶה לִהְיוֹת זְמַן אָרֹךְ שׁוֹכֵן יַעַר וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח מִשְׁכַּן הַיַּעַר; אוֹכֵל-מִקַּעֲרָתוֹ וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח אֲכִילָה-מִקַּעֲרָתוֹ; לוֹבֵשׁ בַּד שֶׁהֻשְׁלַךְ וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח לְבִישַׁת בַּד שֶׁהֻשְׁלַךְ; בַּעַל שָׁלוֹשׁ גְּלִימוֹת וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח בַּעֲלוּת-שָׁלוֹשׁ-גְּלִימוֹת; מִסְתַּפֵּק-בְּמוּעָט וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח הִסְתַּפְּקוּת-בַּמּוּעָט; שְׂבַע-רָצוֹן וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח שְׂבִיעוּת-הָרָצוֹן; מִתְבּוֹדֵד וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח הַהִתְבּוֹדְדוּת; מְנַתֵּק-מַגָּע וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח נִתּוּק-הַמַּגָּע; מַגְבִּיר מֶרֶץ וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח הַגְבָּרַת-הַמֶּרֶץ: אֲנִי רוֹאֶה מִשְׁכָּן מְאֻשָּׁר לְעַצְמִי בְּחַיִּים אֵלּוּ , וְחֶמְלָה לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים3. אוּלַי הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים יַעֲשׂוּ כְּדֻגְמָתִי: 'אָכֵן אֵלּוּ מִתַּלְמִידֵי הַבּוּדְּהַה שֶׁהִתְעוֹרְרוּ, זְמַן אָרֹךְ הָיוּ שׁוֹכְנֵי יַעַר וּמְדַבְּרִים בִּשְׁבָח מִשְׁכַּן הַיַּעַר; הָיוּ אוֹכְלִים-מִקַּעֲרָתָם וּמְדַבְּרִים בִּשְׁבָח אֲכִילָה-מִקַּעֲרָתוֹ; הָיוּ לוֹבְשֵׁי בַּד שֶׁהֻשְׁלַךְ וּמְדַבְּרִים בִּשְׁבָח לְבִישַׁת בַּד שֶׁהֻשְׁלַךְ; הָיוּ בַּעֲלֵי שָׁלוֹשׁ גְּלִימוֹת וּמְדַבְּרִים בִּשְׁבָח בַּעֲלוּת-שָׁלוֹשׁ-גְּלִימוֹת; הָיוּ מִסְתַּפְּקִים-בְּמוּעָט וּמְדַבְּרִים בִּשְׁבָח הִסְתַּפְּקוּת-בַּמּוּעָט; הָיוּ שְׂבֵעֵי-רָצוֹן וּמְדַבְּרִים בִּשְׁבָח שְׂבִיעוּת-הָרָצוֹן; הָיוּ מִתְבּוֹדְדִים וּמְדַבְּרִים בִּשְׁבָח הַהִתְבּוֹדְדוּת; הָיוּ מְנַתְּקֵי-מַגָּע וּמְדַבְּרִים בִּשְׁבָח נִתּוּק-הַמַּגָּע; הָיוּ מַגְבִּירֵי מֶרֶץ וּמְדַבְּרִים בִּשְׁבָח הַגְבָּרַת-הַמֶּרֶץ.' בְּהִתְנַהֲגָם לְפִי זֶה, הַדָּבָר יִהְיֶה לְרַוְחָתָם וּלְאָשְׁרָם לְאֹרֶךְ יָמִים.

"אֵלּוּ הֵן, הַנִּכְבָּד, שְׁתֵּי הַסִּבּוֹת שֶׁאֲנִי רוֹאֶה לִהְיוֹת זְמַן אָרֹךְ שׁוֹכֵן יַעַר וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח מִשְׁכַּן הַיַּעַר; אוֹכֵל-מִקַּעֲרָתוֹ וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח אֲכִילָה-מִקַּעֲרָתוֹ; לוֹבֵשׁ בַּד שֶׁהֻשְׁלַךְ וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח לְבִישַׁת בַּד שֶׁהֻשְׁלַךְ; בַּעַל שָׁלוֹשׁ גְּלִימוֹת וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח בַּעֲלוּת-שָׁלוֹשׁ-גְּלִימוֹת; מִסְתַּפֵּק-בְּמוּעָט וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח הִסְתַּפְּקוּת-בַּמּוּעָט; שְׂבַע-רָצוֹן וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח שְׂבִיעוּת-הָרָצוֹן; מִתְבּוֹדֵד וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח הַהִתְבּוֹדְדוּת; מְנַתֵּק-מַגָּע וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח נִתּוּק-הַמַּגָּע; מַגְבִּיר מֶרֶץ וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח הַגְבָּרַת-הַמֶּרֶץ."

"טוֹב הַדָּבָר, טוֹב הַדָּבָר, קַסַּפַּה. אָכֵן לְרַוְחַת הָרַבִּים, קַסַּפַּה מְתַרְגֵּל אַתָּה, לְאָשְׁרָם שֶׁל הָרַבִּים, מִתּוֹךְ חֶמְלָה עַל הָעוֹלָם, לְטוֹבָתָם, לְרַוְחָתָם וּלְאָשְׁרָם שֶׁל אֵלִים וּבְנֵי אָדָם. לָכֵן, קַסַּפַּה, לְבַשׁ בַּד פְּסֹלֶת קַנַּבּוֹס שֶׁהֻשְׁלַךְ, קַבֵּץ תְּרוּמוֹת מָזוֹן וְגוּר בַּיָּעַר."


הערות · 3

  1. 1מהה קספה צויין על ידי הבודהה כבכיר בין מתרגלי קבלת-התחייבויות. בין היתר קיבל על עצמו לגור הרחק ביער ולא בכפר או בקרבתו, ללבוש רק גלימות שנעשו מבד גס שהושלך ולא לקבל גלימות מבעלי הבית, ולאכול רק מקערתו, כלומר אוכל שקיבץ בין הבתים ולא ארוחה שלמה שהוזמן אליה.
  2. 2מֶרֶץ וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח הַגְבָּרַת-הַמֶּרֶץ ראו את דברי מהה קספה ב"הַדְּרָשָׁה הַגְּדוֹלָה בְּגוֹסִינְגַה" MN032 [ד].
  3. 3הבודהה עצמו נותן שתי סיבות אלו להיותו גר במקום מבודד ומרוחק ביער. ראו סוף הסוטרה "פַּחַד וְאֵימָה" MN004.

לכל הסוטרות